חמשת ספרי הילדים שראו אור בסדרת "ספורים-ציורים לתינוקות", בעריכת יחיאל היילפרין. הוצאת "הַגִּנָּה", ירושלים, תרפ"ה-תר"ץ 1925-1930.

אוסף שלם; חמישה ספרי-תמונות, מודפסים בדפוס ליטוגרפי-צבעוני וממוספרים 1-5, שראו אור בסדרה מיוחדת לילדי-גן – ביוזמתו ועריכתו של הסופר יחיאל היילפרין (מייסדו של גן הילדים העברי הראשון בגולה); כל ספר מאויר בידי אמן אחר, בסגנונו הייחודי - זאב רבן, מאיר גור אריה, משה מוצלמכר, אהרן קרבצוב ונחום גוטמן (על חשיבותה של הסדרה בתולדות ספרות הילדים העברית ראו להלן). חמשת הספרים:

1. יש לי צמד פרים. מסופר לפי פזמון עממי ע"פ פ.[פאלק] היילפרין, צייר מ.[משה] מוצלמכר. [תרפ"ה 1925].

[20] עמ'. מצב טוב. כתמים. נקב זעיר בעמוד האחרון. פגמים בכריכה, משוקמים שיקום מקצועי עם השלמה אומנותית.

2. האוזה ואפרוחיה. ספר יחיאל היילפרין, צייר א.[אהרן] קרבצוב, עם מנגינה מאת יואל אנגל, תרפ"ה (1925).

[16] עמ'. מצב טוב. כתמים קלים. קרעים וקרעים חסרים קלים, משוקמים שיקום מקצועי. שרוך הכריכה חסר. פגמים בכריכה, משוקמים שיקום מקצועי עם השלמה אומנותית.

3. מעשה העז. ספר לילדים ש"י עגנון, צייר ז.[זאב] רבן, תרפ"ה (1925).

[14] עמ'. מצב טוב. כתמים קלים. פגמים בכריכה, משוקמים שיקום מקצועי עם השלמה אומנותית.

4. אליהו הנביא. ספר לתינוקות יחיאל היילפרין, צייר מ. [מאיר] גור-אריה, מוסיקה מאת יואל אנגל, תרפ"ה (1925).

[14] עמ'. מצב טוב. כתמים וקמטים קלים. פגעי רטיבות קלים. פגמים בכריכה, משוקמים שיקום מקצועי עם השלמה אומנותית.

5. נתני פטפטני. ספר יחיאל היילפרין, ציר נחום גוטמן, [1930?]. על גבי העטיפה הפנימית הקדשה בחתימת המחבר ומייסד ההוצאה, יחיאל היילפרין, למייסדת הוצאת "אמנות" שושנה פרסיץ (מתוארכת תרצ"א).

[16] עמ'. מצב טוב. כתמים קלים. קרעים קטנים ונקבי תילוע, מרביתם משוקמים. פגמים בכריכה, משוקמים שיקום מקצועי עם השלמה אומנותית.

חמשת הספרים נתונים בקופסאות נפרדות ותואמות (בכל קופסא "חלון" שדרכו נראית העטיפה), עם מארז תואם לכל הקופסאות יחדיו.

על חמשת ספרי "הגינה" (מתוך "איורים עבריים" מאת אילה גורדון):

"ספרי הילדים המאוירים היפים ביותר שראו אור בפרק הזמן שאנו דנים בו נוצרו על-ידי שלושה יזמים: שושנה פרסיץ, שבהוצאת 'אמנות' שלה יצאה סדרת ספרי 'גמליאל', תום זיידמן פרויד, שיצרה את ספרי 'אופיר', ויחיאל היילפרין, שהוציא לאור בירושלים את חמשת ספרי 'הגנה' ... סדרה זו, שנדפסה בירושלים, היתה המהודרת ביותר שראתה אור בארץ בימים ההם ... 'אליהו הנביא' הוא אחד הספרים היפים שראו אור בעברית, המביע בשיר מופלא את כל החלום הציוני ... עוד ספר על החלום הציוני במתכונת של מעשייה עממית הוא סיפורו הנפלא של ש"י עגנון, 'מעשה העז'.... שני ספרים אלה מאוירים עדיין ברוח האר-נובו של סוף המאה ה-19, סגנון שהתאפיין כאמור בקווי-מתאר מודגשים, בכתמי צבע שטוחים ובשילוב של אלמנטים מזרחיים ומערביים, שהתאים מאוד לאידיאולוגיה של 'בצלאל'.... אני רואה בשני ספרים אלה את גולת הכותרת של הספרות העברית במיטבה, והיא ראויה למקום של כבוד באוצר נכסי תרבותנו.

"גם הספרים האחרים בהוצאת 'הגנה' מעניינים. 'יש לי צמד פרים' הוא שיר בעל אופי עממי שנכתב בידי פ' היילפרין ואויר בידי משה מוצלמכר... ספר נוסף בהוצאת 'הגנה', 'האווזה ואפרוחיה', נכתב בידי יחיאל היילפרין, הולחן בידי יואל אנגל וקרבצוב אייר אותו... בניגוד לעדינות המעוצבת של מוצלמכר, הדמויות של קרבצוב כולן גדולות וחזקות, הצבעוניות זוהרת בשלל צבעים עזים והדקורטיביות חוגגת.

"הספר האחרון בסדרת ספרי 'הגנה' אינו נושא תאריך... אולם הוא מבטא עידן חדש לחלוטין... כאן לפנינו לראשונה סיפור על ילד בשר ודם, 'נתני פטפטני', שכתב יחיאל היילפרין ואייר נחום גוטמן. הילד נתני נהנה ליצור בלשונו משחקי צלילים ולדמיין מצבים מוזרים שעליהם הוא מבקש לשמוע סיפורים, והאב מנסה להחזירו מעולם הדמיון הפרוע למציאות האפורה ומסרב לספר לו סיפורים על דברים מופרכים... אנו שומעים כאן לראשונה קשקושי מלים טבעיים ואמתיים של ילד קטן בעל חוש לשפה ודמיון פורה, שעברית היא באמת שפת אמו. כיום אנו יודעים גם יודעים שהסיפור מתאר את פטפוטיו של ילד אמתי, אשר כשגדל היה לבלשן עוזי אורנן [בנו של היילפרין ואחיו של המשורר יונתן רטוש]. זהו אפוא סיפור מרתק על ילדותו של פילולוג-לעתיד, אך גם על התמודדותו של כל ילד בעולם שיש בו מלים נתונות ומלים מומצאות. "כמכלול, חמשת ספרי 'הגנה' שונים במהותם מן הספרים מסדרת 'גמליאל'. בניגוד לספרי 'אמנות', שהיו ברובם תרגומים מספרות העולם ורק מקצתם ספרים עבריים מקוריים... ספרי 'הגנה' לעומת זה היו כולם עבריים מקוריים, ולא רק הסיפור אלא אף המוזיקה והאיורים. יש לכן לראות בהם תרומה חשובה מאוד לספרות הילדים העברית. יתרה מזאת, כל ספרי 'הגנה' נדפסו בדפוס 'בצלאל' בירושלים ולא ברוסיה או בגרמניה. מבין המאיירים, שניים היו עדיין אמני אודסה, אך שלושה כבר היו אמנים מקומיים - רבן, גור-אריה וגוטמן, הקשורים שלושתם לאסכולת 'בצלאל' - והם מייצגים מהות ארץ-ישראלית חדשה. שנת 1925 אכן היתה שנת המפנה שבה עברה נקודת הכובד של המו"לות העברית לארץ". (ראו: "איורים עבריים – הספר העברי המאויר לילדים" מאת אילה גורדון, תל-אביב, הוצאת מוזיאון נחום גוטמן, תשס"ה 2005, עמ' 143-153).