זוג רימונים לספר תורה, מעשה ידי הצורף היהודי אברהם לופז דה אוליביירה. לונדון, 1740.
כסף יצוק, מקודח, חקוק ומוזהב חלקית.
חותמות: הצורף (O∙A), העיר, השנה ואיכות הכסף.
רימונים נדירים, השונים בעיצובם מרימונים אחרים הידועים עד כה, שנוצרו בידי אותו צורף, אך בסגנון הולנדי.
בראש כל רימון עיטור דמוי פרי אננס, מונח בתוך זר עלים. דיסקית בצורת פרח בעל חמישה עלים מפרידה בין העיטור העליון לבין גוף הרימון, העשוי שלושה כדורים פחוסים: על הכדור העליון חקוקים עיטורים בדגמים גיאומטריים; הכדור המרכזי מעוטר בקידוח ובחקיקה, בחמישה מיני פרחים ובעלים; על הכדור התחתון חקוקה רצועה של עלי אקנתוס. לכל אחד מהכדורים הפחוסים מולחמים חמישה קולבים מסוגננים, שבחלקם התחתון טבעת קטנה ממנה תלוי פעמון (בקומה העליונה פעמונים קטנים, בקומה המרכזית בינוניים ובקומה התחתונה הפעמונים הגדולים ביותר). רגל גלילית וחלולה, בתחתיתה חריצים אופקיים, בחלקה העליון עיטורים גיאומטריים חקוקים ומוזהבים, ומעליהם שרשרת כדוריות מוזהבות.
כל רימון מורכב מארבעה חלקים, הנקבעים אלה לאלה בהתאמה באמצעות זיזים וחריצים יעודיים. בחלל הגוף מצוי מוט גלילי עבה, העוטף את המוט המרכזי הממשיך את הרגל, ומייצב את כל החלקים במקומם.
הצורף היהודי אברהם לופז דה-אוליביירה נולד באמשטרדם בשנת 1657 למשפחה שמוצאה בפורטוגל, הגיע ללונדון בשנת 1697, ונפטר בה בשנת 1750. דה-אוליביירה, שלמד את מלאכת הצורפות והחריטה בהולנד (ואף עבד כאמן תחריט), היה הצורף היהודי היחיד באנגליה בתקופה זו. בשנותיו הראשונות בלונדון נאלץ דה-אוליביירה לעבוד בניקוי ובתיקון כלי-כסף בבית הכנסת הספרדי, עד שקיבל אישור רשמי להשתמש בגושפנקה וליצור כלי-כסף בבית-מלאכה משלו. בין עבודותיו הידועות: כ-11 זוגות רימונים לתורה, "יד" לספר תורה ומנורת שבת תלויה. רובן נמצאות באוסף המוזיאון היהודי בלונדון ובאוספי מוזיאונים אחרים.
בבסיס הרגליים חקוק שמו של האספן פיליפ סלומונס ("אסקווייר") - Philip Salomons Esq. ובחלקן הפנימי חקוקים ראשי תיבות שמו, והספרות 13 ו-14 (מספרים סידוריים). האספן פיליפ סלומונס (1796-1867), אחיו של סיר דוד סלומונס (דמות מובילה במאבק למתן אמנציפציה ליהודים באנגליה במאה ה-19; השֶׁריף היהודי הראשון של העיר לונדון, ראש העיר היהודי הראשון שלה, ואחד משני היהודים הראשונים שהיו חברים בבית הנבחרים של העיר) החזיק בבית-כנסת פרטי בביתו שבברייטון ובאוסף חפצי יודאיקה. בהקדמה לקטלוג המוזיאון היהודי בלונדון כותב ססיל רות על גלגוליו של אוסף היודאיקה של סלומונס: לאחר פטירתו, רכש את האוסף ראובן ששון (1834-1905, בנו של דוד ששון הראשון), שהיה שכנו של סלומונס, ומרשותו עבר האוסף לרשותו של האספן הידוע דוד סלימאן ששון. על פי רות, שני האוספים הללו - אוסף סלומונס ואוסף ששון - תרמו תרומה משמעותית להצלחתה של תערוכת היודאיקה שנערכה ב-Royal Albert Hall בלונדון בשנת 1887.
באורח חריג, הרימונים שלפנינו חתומים בחלקים הפנימיים בלבד. כל רימון חתום שלוש פעמים: פעמיים בצירוף של ארבע חותמות ופעם בצירוף של שתי חותמות. חותמות לונדוניות זעירות מופיעות גם על חלק מהפעמונים. תופעה דומה, של גושפנקאות המופיעות בחלקים הפנימיים בלבד, חוזרת בזוג רימונים אחר מעשה ידי דה-אוליביירה, השמור באוסף המוזיאון היהודי בלונדון (ראה בקטלוג המוזיאון, מס' 112).
גובה: 27 ס"מ. מצב טוב. ברימון המסומן בספרה 13 העיטור העשוי כדיסקית שטוחה בצורת פרח מנותק. מספר פעמונים וענבלים אינם מקוריים. נקבים זעירים בעיטורים העליונים. ייתכן כי כתרים קטנים התנוססו בחלקם העליון של כל אחד מהרימונים, אך אבדו.
ספרות:
1. Catalogue of the permanent and loan collections of the Jewish Museum, London, edited by R. D. Barnett. לונדון 1974. עמ' XXV ,XVIII ,XIII, 27-28, 35, 74.
2. Anglo- Jewish Silver: an Illegal Mark Discovered by Jonathan Stone,. בתוך: The Antique Collector, Volume 56, Number 2. לונדון, פברואר 1985, עמ' 64-68.
3. Jackson's Silver & Gold Marks of England, Scotland & Ireland, Edited by Ian Pickford, לונדון, 1989, עמ' 56 (לוח XIVי), 193.
מקור:
1. אוסף פיליפ סלומונס, לונדון.
2. אוסף משפחת ששון.