אוסף חוברות עם עטיפות בעיצוב אל ליסיצקי:

• Эпопея, Литературный ежемесячникъ [אפופיאה, ירחון ספרותי], בעריכת אנדריי ביילי (Андрей Белый). מוסקבה-ברלין, Геликон, 1922-1923. רוסית. כל ארבעת הגיליונות (גיליונות 1-4; גיליון מספר 1 מופיע בשני עותקים).

גיליונות כתב העת הספרותי "אפופיאה" (אפוס), בעריכת הסופר, המשורר והתאורטיקן הרוסי אנדריי ביילי (1880-1934Андре́й Бе́лый [Бори́с Никола́евич Буга́ев];). הגיליונות כוללים טקסטים מאת העורך אנדריי ביילי, אלכסנדר בלוק, אלכסיי טולסטוי, מקסים גורקי, מרינה צבטייבה, ויקטור שקלובסקי, ולדיסלב חודסביץ', אלכסיי רמיזוב, ואחרים. עטיפות מקוריות בצבעים שונים בעיצוב אל ליסיצקי.

גיליון מס' 1 (אפריל 1922 – שני עותקים): 272 עמ', [8] דף. גיליון מס' 2 (ספטמבר 1922): 298, [2] עמ'. גיליון מס' 3 (דצמבר 1922): 309, [2] עמ'. גיליון מס' 4 (יוני 1923): 304 עמ', [3] דף. 21.5 ס"מ. מצב בינוני. נייר יבש ושביר. כתמים, קמטים ובלאי. קרעים וקרעים חסרים קטנים. חותמות ורישומים. גיליונות לא חתוכים. עטיפות וקונטרסים מנותקים או רופפים; כתמים ובלאי בעטיפות; שדרות קרועות וחסרות ברובן.

MoMA 403.

• Владимир Маяковский ("Мистерия" или "Буфф"), מסה עיונית על יצירתו של ולדימיר מאיאקובסקי מאת הסופר ומבקר הספרות רזומניק וסיליביץ' איוונוב-רזומניק (Разумник Васильевич Иванов-Разумник; 1878-1946). ברלין, Скифы, 1922. רוסית. עטיפה בעיצוב אל ליסיצקי.

55, [1] עמ'. 21 ס"מ בקירוב. מצב בינוני-טוב. כל הדפים והעטיפה מנותקים; שדרה קרועה וחסרה.

MoMA 412.

אל (אליעזר לזר מרקוביץ') ליסיצקי (Лазарь Маркович "Эль" Лисицкий; 1890-1941), אמן יהודי-רוסי, מעצב, צלם, מורה, טיפוגרף ואדריכל, מהבולטים והחשובים בתנועת האוונגרד הרוסי. ליסיצקי, אדריכל בהכשרתו המקצועית, תרם רבות, יחד עם מורו וידידו קזימיר מלביץ', לגיבוש ולפיתוח תנועת הסופרמטיזם – אמנות מופשטת בסגנון גיאומטרי, עיצב ספרים רבים וכתבי עת, תערוכות ופרסומי תעמולה עבור המשטר הקומוניסטי ברוסיה והשפיע על תנועות הבאוהאוס והקונסטרוקטיביזם באירופה.

בראשית דרכו גילה ליסיצקי עניין רב בתרבות היהודית ורבות מעבודותיו שילבו מוטיבים יהודיים (בשנים 1915-1916 אף לקח חלק במשלחת האתנוגרפית בראשות ש. אנ-סקי בתחום המושב). מתוך רצון לקדם את התרבות היהודית ברוסיה שלאחר המהפכה, עסק, בין היתר, בעיצוב ובאיור ספרי ילדים ביידיש, ואף הוציא תחת ידיו כמה ספרי ילדים הנחשבים ליצירות מופת חלוציות מבחינה גרפית וטיפוגרפית. עם זאת, כעבור מספר שנים עזב את הנושאים היהודיים לטובת פיתוח שפה אמנותית מופשטת יותר ואוניברסאלית.

בשנת 1921 עבר ליסיצקי לגרמניה, שם שימש כנציגהּ התרבותי של רוסיה, עסק ביצירת קשרים בין אמנים רוסים וגרמנים, בכתיבת מאמרים, והמשיך לעסוק בעיצוב ספרים וכתבי עת; שם גם יצר כמה מעבודותיו הידועות בתחום הספר, ביניהן גיליונות כתב העת "Veshch/Gegenstand/Objet" שייסד יחד עם הסופר איליה ארנבורג וספר שיריו של המשורר ולדימיר מאיאקובסקי, "למען הקול".

ליסיצקי, אשר ראה בספר חפץ אלמותי, "מונומנט של העתיד" כהגדרתו, דאג להשתמש במדיום זה גם ככלי להפצת בשורות האוונגרד ותפישתו האמנותית, ועל כך מעיד מגוון הספרים שבעיצובם, בהפקתם או באיורם לקח חלק – החל בספרי ילדים וספרי שירה וכלה בקטלוגים, מדריכים וספרי מחקר.

ליסיצקי נפטר במוסקבה בגיל 51. בשנותיו האחרונות הוקדשה עבודתו האמנותית בעיקר לתעמולה סובייטית, אך נראה כי אותה השקפת עולם ליוותה את יצירתו לכל אורך חייו, השקפה המאמינה ביצירה ממוקדת-מטרה (Zielbewußte Schaffen, כלשון המונח שטבע בגרמנית) ובכוחה של האמנות להשפיע ולהביא לשינוי.