מסכת נדרים, מן תלמוד בבלי, יו"ל ע"י ועד אגודת הרבנים באזור האמריקאי באשכנז, בסיוע ועד ההצלה. מינכן / סט. אטיליען, תש"ו 1946.

שער מאויר עם איור של מחנה השמדה והכיתוב "צריף העבודה שבו ישבנו, למדנו והתפללנו בחשאי". בהקדמת המו"ל נכתב על "נטילת הספר מעַם הספר" ע"י הרשעים שהשמידו ושרפו את יהודי אירופה והשתדלו גם שלא להשאיר שום ספר עברי: "כל ספרי ישראל ניטלו לעיבוד נייר או לתשמיש בזוי אחר... ולפיכך אחר ימי השחרור, כמה גדולה היתה הערגה והצמאון לספר, נוסדו ישיבות אבל במה ללמוד אין... זה אשר עורר אותנו לגשת להדפיס כאן מסכתות אחדות ללמוד ליחיד ולצבור... נמצא בידינו רק מסכת קידושין ונדרים בכרך אחד כמעט חדשים, ואת המסכתות הנ"ל החלטנו לצלמם ולהדפיסם ולחלקם בין שארית הפליטה בגלות אשכנז...".

לאחר תקופה, בשנת תש"ט, נדפס במינכן כל הש"ס בשלמותו במהדורה אחידה בת 19 כרכים, עם שערים מצוירים בציור שונה מהמהדורה הראשונה שלפנינו.

העותק של הרה"ק רבי משה'לי ליפשיץ – האדמו"ר מוויעלפולי-ירושלים-פילדלפיה. מספר חותמות: "רבי ר' משה'לי בן הרה"צ ר' דוד ארי' בריזל מריישא זצ"ל... נכד הרה"צ ר' משה טייטעלבוים זצ"ל מאוהעל אונגארין, מעיה"ק ירושלים תובב"א"; "ספרי'ה וויעליפאלי..."; "אגודת ישראל, טרוינשטיין"; "אוצר הספרים שע"י ישיבת לפלגות ראובן, ירושלים תובב"א".

רבי משה ליפשיץ – האדמו"ר מוויעלפולי-ירושלים-פילדלפיה (תרנ"ח-תשל"ה; אנצי' לחסידות, ג, עמ' רפו), בנו של הרה"צ רבי דוד אריה בריזל מירושלים, חתן האדמו"ר רבי נטע דוב ליפשיץ מוויעלפולי (תק"צ-תרע"ו; נכד ה"ארי דבי עילאי" מווישניצא). עלה עם הוריו בשנת תר"ס לירושלים, ובשנת תרע"ג נסע לחו"ל אל חצר סבו הגדול בוויעלפולי. במלחמת העולם הראשונה נמלט לארה"ב, בה כיהן ברבנות וכאדמו"ר מוויעלפולי בפילדלפיה. בשנת תשי"ח חזר ועלה לארץ ישראל, ותרם את ספרייתו הגדולה לישיבות ובתי מדרשות בירושלים.

[2], ב-קג; טז דף. 39.5 ס"מ. נייר יבש. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים וקרעים חסרים, עם מספר פגיעות בטקסט באחד הדפים. כריכה מקורית, עם הטבעת צורת מגן דוד בחזית הכריכה. פגמים בכריכה (קרעים בתחתית ובשולי השדרה).