שני דפים, שער ודף הסכמות של חלק ראשון, מהספר הקדוש "אור החכמה", מאת המקובל רבי אורי פייבל מקריסניפולי ודובנקא. "קארעץ" [לאשצוב, דפוס יהודה ליב רבין שטיין ומשה ציקור, תקע"ה 1815]. מהדורה ראשונה.

המחבר, המקובל רבי אורי פייבל מקריסניפולי ודובנקא (נפטר בין השנים תקס"ד-תקס"ח), תלמיד מובהק לרבי קהת מוועריש, תלמיד הבעש"ט. על פי המסופר בהקדמת בנו לספר שלפנינו, היה רבי פייבל ספרא רבה. חיבורו על התורה המכיל ט"ו פירושים על כל פסוק, וכן חיבוריו על חמש המגילות ועל תיקוני זהר ואידרות וספרא דצניעותא ועל ספר יצירה, "פרושים נוראים נעלמים וסתומים", אבדו כולם בשריפה. רבי מאיר אב"ד בראד כותב בהסכמתו לספר אודות המחבר: "שמעודו לא מש מתוך אהלו של תורה בנגלה ובנסתר, והיה ירא ד' מאהבה, ורוב חכמתו ולימודו היה בחכמת הקבלה".

ספרו זה הוא סגולה ללידה קלה. בספר "שלחן מלכים" לרבי משה צבי לנדא מקליינווארדיין נכתב בדיני יולדת: "וכבר נתפשט המנהג להניח ספר מכורך במפה תחת ראש האשה שאחזוה צירי לידה – ונוהגים להניח ספר הקדוש נעם אלימלך וספר הקדוש אור החכמה" (דבריו הובאו בספרי הפוסקים). כמו כן, מובא שהגה"ק רבי ישעיה זילברשטיין מוויטצען "היה רגיל לשלוח את הספר 'אור החכמה' לאשה היושבת על המשבר, שתניח את הספר תחת הכר לסגולה שתלד בנקל".

[2] דף. 23 ס"מ. מצב בינוני-גרוע. קרעים חסרים ובלאי רב (משוקמים מקצועית במילוי נייר). דף השער חסר כמחציתו העליונה (והושלם בשחזור מקצועי של צילום הטקסט משני הצדדים, על גבי מילוי הנייר).

ספר זה נדפס בלאשצוב, אך עקב הצנזורה הדפיסו בחלק מהעותקים, וכך בעותק שלפנינו, מקום דפוס מזויף – "קארעץ", וכן שינו את תאריך ההדפסה וההסכמות לשנת תקנ"ה (1795). ראו: מפעל הביבליוגרפיה, רשומה 0202798.