ספר "שער פרישה", פסק-דין בעניין התולעים שבכבד, מאת רבי שמואל העליר אב"ד צפת. ירושלים, דפוס שמעלקע יוסף שמער וגיסו יצחק גאשצינני, [תרל"ב 1872]. מהדורה יחידה.

פסק-דין מאת רבי שמואל העליר מצפת, האוסר באיסור דאורייתא כבדים שנמצאו בהם תולעים. הפרסום נועד נגד המתירים, ובמיוחד נגד הגאון מלבוב רבי יוסף שאול נתנזון, אשר בספרו "שואל ומשיב", התיר את הכבדים המתולעים. לדברי המחבר נוהגים בירושלים ובצפת לאסור את הכבדים, בגלל הקושי לבודקם.

הגאון רבי שמואל העליר (תקמ"ו-תרמ"ד), גאון בתורה, בקי בחכמות העולם ובחכמת הרפואה, נתגדל בבית "החוזה מלובלין" ועלה בעצתו לארץ ישראל, יחד עם הוריו רבי ישראל העליר ואמו חיה פייגא. כיהן כרבה של צפת במשך ששים שנה (לתולדותיו ולתולדות הישוב בצפת, יצא הספר "הרב המנהיג והרופא" – צפת, תשמ"ט).

בתחילה כיהן רבי שמואל בתפקיד שוחט ובודק בעיר צפת (במפקד 1839 הוא מכונה בשם ר' שמואל "שו"ב דמתא", ומצויין כי "נשברה ידו ביום הרעש". ראה: ר' אמבון, "הרב שמואל הלר (1803-1884) ומקומו בקהילה היהודית בצפת", תל אביב, 2016, עמ' 69, הערה 43). ידו השבורה לא שבה לאיתנה ולכן נבצר ממנו להמשיך בעבודת השו"ב ונתמנה לרואה ומפקח על השובי"ם (זכרון לחובבים ראשונים, חוברת יט, שנת תרפ"ט, במאמרו של ר"מ פודהצר). בקונטרס הפולמוס שלפנינו, הוא מביא את מסורת השוחטים של ארץ ישראל, לאסור את העופות בהם נמצאו כבדים מתולעים.

חתימה בדף השער: "הק' יוסף ב"ר אהרן מבראדשין[?]".

[8] דף. 19.5 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים. סימני עש מעטים, עם פגיעות קלות בטקסט. קרעים קטנים במספר דפים. כריכת עור חדשה.

ללא דף [9] שנמצא רק בחלק מהעותקים, ואינו רשום אצל ש' הלוי. דף זה כולל את סופה של ההשמטה (ש' הלוי לא ראתה דף זה וכתבה שההדפסה נפסקה באמצע עניין; עם זאת במפעל הביבליוגרפיה נרשמו [9] דפים, וגם בעותק שבספרייה הלאומית מופיע דף [9]).

ש' הלוי, מס' 183 (נרשם על פי עותק מספריית נפתלי בן-מנחם).

נדיר.