The description and condition report appear below in Hebrew. For information in English, please contact us at [email protected]דף מודפס – מכתב קבלה ותודה וברכה, מאת כולל שומרי החומות, עם מילוי בכתב-יד וארבע חתימות של רבני וממוני הכולל ("טובי ומנהלי כולל שומרי החומות. עסט. אונגארן מעהרן בעהמען בעה"ק ירושלם חברון צפת וטבריא תובב"א"): רבי משה נחום וולנשטיין, רבי יוסף חיים זוננפלד, רבי טוביה אריה גולדברגר ורבי יוסף בוימגארטען. עם חותמת הכולל. ירושלים, חשוון תרנ"ח [1897].
נכתב אל רבי זוסמאן סופר נ"י, רב בק"ק חברת ש"ס בעיר פעסט יע"א [רבי אליעזר זוסמאן סופר אב"ד דברצין ורב חברת ש"ס בבודפסט (נפטר חשון תרס"ג), בנו של הגאון רבי יעקב שלום סופר אב"ד טאפאלשאן תלמיד ה"חתם סופר".
הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד (תר"ט-תרצ"ב), מנהיגה הרוחני של היהדות החרדית בארץ ישראל. גאון מופלג, ואיש קדוש וחכם. תלמיד בעל ה"כתב סופר" בישיבת פרשבורג, ותלמיד הגאון רבי אברהם שאג רבה של קויברסדורף. עלה לירושלים בתרל"ג יחד עם רבו רבי אברהם שאג, ונודע בה כאחד מגדולי תלמידי החכמים. כאשר עלה ארי מבבל, הגאון מהרי"ל דיסקין שעלה לירושלים בשנת תרל"ט, התקרב אליו הרב זוננפלד, והיה לתלמידו המובהק וחבר בית דינו. במשך שנים רבות סירב רבי יוסף חיים זוננפלד לקבל עליו את משרת רב העיר ירושלים (לאחר פטירת הגר"ש סלאנט בשנת תרס"ט), אך לאחר הקמת משרד "הרבנות הראשית" ומינוי הרב קוק לרב ראשי בשנים תר"פ-תרפ"א (1919-1921), הוקמה הקהילה הנפרדת של "העדה החרדית למקהלות האשכנזים", ורבי יוסף חיים נתקבל לרבה הראשון של "העדה החרדית" בתואר "מרא דארעא דישראל".
הגאון רבי משה נחום וולנשטיין ראב"ד ירושלים (תר"א-תרפ"ב), תלמידם של ה"כתב סופר" ורבי אהרן דוד דייטש בעל ה"גורן דוד". נסמך לרבנות מה"כתב סופר". בנו של הגאון רבי מאיר וולנשטיין אב"ד בעזא שהיה מחשובי הרבנים בהונגריה. בשנת תרכ"ד עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים, שם נישא לבתו של רבי שמעון דייטש (מתלמידי ה"חתם סופר"). עם עלותו של המהרי"ל דיסקין לירושלים, זכה רבי משה נחום להיות ממקורביו ותלמידיו שומעי לקחו של המהרי"ל דיסקין ומחבורת גדולי הלמדנים בירושלים אשר למדו תורה מפיו. בשנת תרס"ג התמנה לדיין בבית הדין של רבי שמואל סלנט בירושלים, ובשנת תרס"ח התמנה לראב"ד. לאחר פטירת רבי שמואל סלנט לא נבחר רב ראשי לעיר הקודש ירושלים, ובמשך יותר מעשר שנים שימש רבי משה נחום בפועל כמנהיגה של היהדות החרדית בעיר ומייצגה כלפי השלטונות. בשנת תר"פ כשהוקם בית הדין של "העדה החרדית", עבר רבי משה נחום לכהן בו כראב"ד, לצדו של רעו רבי יוסף חיים זוננפלד שכיהן כגאב"ד. חלק מתשובותיו בהלכה, נדפסו בספר "בני משה" (ירושלים, תש"ן).
[1] דף. 29 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. סימני קיפול. קרעים קטנים בשוליים ולאורך סימני הקיפול, עם פגיעות מזעריות בטקסט, משוקמים בחלקם בנייר דבק.