אלבום ובו 25 תצלומים של בית הספר לבנות של "חובבי ציון", מאת אברהם סוסקין. [העשור הראשון או השני של המאה ה-20].

בפתח האלבום תצלום של חזית המבנה, החצר והחזית האחורית, ובדפים הבאים תצלומים של השיעורים השונים – בכל תצלום כיתה ומורה: שיעור עברית, שיעור גיאוגרפיה, שיעור טבע, שיעור מוזיקה, שיעור התעמלות, שיעור ציור, שיעורי תפירה ורקמה, ועוד. בסוף האלבום תצלום של חברי ההנהלה עם המנהל ניסן טורוב (כיהן בתפקידו בשנים 1907-1912).

רישום בכתב-יד בשולי הדף הראשון: "א. סוסקין – צלם, יפו, א"י".

אלבום: 21X28.5 ס"מ בקירוב. תצלומים: 12X17 ס"מ בקירוב (קצתם קטנים יותר). מצב כללי טוב. כתמים ופגמים קלים, בעיקר בדפי האלבום. תצלום אחד עם קרע בשוליים העליונים. כריכה מקורית עם פינות ושדרה מעור. משופשפת ובלויה מעט.

בית הספר לבנות של "חובבי ציון" נוסד ביפו בשנות ה-90 של המאה ה-19, ביוזמת חברי האגודה הציונית "בני משה" (אגודה קטנה מייסודו של "אחד העם", שדגלה בציונות הרוחנית וברעיון "הכשרת הלבבות"). על מנת לממן את הקמתו, חברו אנשי האגודה לארגון כי"ח ולאגודת "חובבי ציון", ויחדיו ייסדו בית ספר "ברוח עברי ובהשכלה עברית", שבו שפת ההוראה – עברית.

בית הספר הנהיג תוכנית לימודים מודרנית, חלוצית לאותן השנים, ובין מוריו נמנו כמה מהמפורסמים שבדור מורי העברית הראשונים – צינה דיזנגוף, יהודה גור, "זקן המורים" אליהו ירקוני, ישראל יהודה אדלר, שרה עזריהו ומורים נוספים (שחלקם מתועדים באלבום שלפנינו).

בשנותיו הראשונות היה בית הספר שרוי במאבק על קביעת אופיו הלאומי העברי, כאשר ארגון כי"ח דרש כי שפת ההוראה תהיה צרפתית ורבני ירושלים הכריזו חרם על בית הספר העברי "המתנהג באופן מודרני." (ראו: חנה רם, "היישוב היהודי ביפו בעת החדשה, מקהילה ספרדית למרכז ציוני". כרמל, ירושלים, 1996. עמ' 116-120).

הנהלת בית הספר עמדה בפרץ, והעברית נותרה שפת ההוראה העיקרית. בשנת 1909 עבר בית הספר למבנהו החדש בשכונת נווה צדק, וזהו המבנה המונצח בתצלומיו של סוסקין; כיום שוכן במבנה מרכז סוזן דלל למחול ולתיאטרון.

הצלם אברהם סוסקין (1881-1963) נולד ברוסיה ועלה לארץ ישראל בשנת 1905. התיישב במושבה הגרמנית ביפו ופתח סטודיו לצילום בשם "פוטוגרפיה פרוגרס". בשנת 1914 עבר סוסקין עם משפחתו להתגורר בסטודיו חדש, בתל-אביב. הסטודיו, שנקרא "פוטוגרפיה א' סוסקין", פעל במשך 19 שנים, עד לסגירתו ב-1933. סוסקין נודע בכינוי "הצלם של תל-אביב". הוא נמנה עם חשובי הצלמים שפעלו בארץ ישראל בתקופת הישוב, ומתייחד בשפע תצלומיו המתעדים את שני העשורים הראשונים של העיר העברית הראשונה.