ספר אור קדמון, ליקוטי בקשות ותחינות, מאת רבותינו הקדמונים, עם דברי מוסר והתעוררות מאת רבי משה חאגיז – הרב המני"ח. ונציה, דפוס וינדראמין, [תס"ג 1703]. מהדורה יחידה.

את ספר הבקשות שלפנינו הדפיס השד"ר המפורסם רבי משה חגיז בתחילת ימי נדודיו באיטליה. בספר זה נדפסו לראשונה תפילות ובקשות שחיברו חכמי ישראל. בתחילת הספר נדפסה תפילת "כתר מלכות" ליום הכפורים, מאת רבי דוד בן שלמה אבן זמרא (הרדב"ז), ואחריה תפילות שונות מאת רבינו בחיי, רבי יהודה החסיד, רבי זרחיה היוני, ועוד. לאחר מכן נדפס מאמר "למעלת הזכרת התשובה", מאת המלקט-העורך רבי משה חגיז. המקובל רבי אליהו הכהן האתמרי מאיזמיר העתיק תפילות אלו בספרו המפורסם "שבט מוסר", כשהוא מציין את הספר שלפנינו כמקורן.

הגאון הנודע רבי משה חאגיז – נולד בירושלים בשנת תל"ב לאביו הגאון רבי יעקב חאגיז בעל "הלכות קטנות". לאחר שנתייתם בילדותו מאביו, נתגדל בבית סבו הגאון רבי משה גאלאנטי "הרב המג"ן". גאון מופלג בהלכה ובקבלה, תלמידם של גדולי חכמי הספרדים בירושלים, ושל גיסו הגדול רבי משה ן' חביב [חתן רבי יעקב חאגיז]. היה רגיל לחתום "המני"ח" [הצעיר משה ן' יעקב חאגיז] או "הקמ"ח" [הקטן משה חאגיז]. בתקופת שהותו בארצות ניכר היה רגיל לחתום: "משה זעירא דירושלם הנקרא חאגיז".

בשנת תנ"ד נפטר סבו רבי משה גאלאנטי שהיה ראש רבני ירושלים, ונכדו המהר"ם חאגיז יצא לשליחות ארץ ישראל במצרים ובארצות הגולה. נדודיו התארכו לכדי גלות בת ארבעים שנה, בהן נדד בארצות אירופה והתגורר בליוורנו, ונציה, אמשטרדם, לונדון, עמדין והמבורג. מגדולי הדור בארצות אשכנז, והיה מעורה בעניני הרבנות וגדולי הרבנים התחשבו בדעתו בהלכה ובהנהגת הקהילות. נודע במלחמתו הנוקבת יחד עם ה"חכם צבי" והיעב"ץ, נגד השבתאי נחמיה חיון מאמשטרדם. מסיבה זאת נאלץ לעבור מאמשטרדם ללונדון ומשם לגרמניה, בה התגורר למעלה מעשרים שנה. במסגרת מלחמתו זו הדפיס בשנת תע"ד קונטרסי פולמוס שונים באמשטרדם, בלונדון ובברלין: "אגרת הקנאות"; "עדות לישראל"; "מלחמה לה'"; "שבר פושעים"; ועוד.

חיבר ספרים רבים, ספרי הלכה, מוסר וקבלה. את ספרו "לקט הקמח" על שולחן ערוך התחיל להדפיס בונציה בשנת תס"ד, ובמהדורה שלמה באמשטרדם שנת תס"ז; ספר "אלה המצוות" על תרי"ג מצוות (אמשטרדם, תס"ז ובמהדורה מתוקנת וואנזבעק, תפ"ז); "לקט הקמח" על משניות (וואנזבעק, תפ"ו); "צרור החיים", מוסר ותפלות (וואנזבעק, תפ"ח); "משנת חכמים" על פרקי אבות (וואנזבעק, תצ"ג); שו"ת "שתי הלחם" (וואנזבעק, תצ"ג); ועוד.

מלבד זאת תורתו מופיעה בספרים רבים שהדפיס מתורת אביו, זקניו ורבותיו, בהם הוסיף את הוספותיו, הגהותיו והקדמותיו, בחתימה: "אמר המני"ח". בין הספרים שנדפסו עם הוספותיו: "אור קדמון", "קרבן חגיגה" מסבו מהר"ם גאלנטי, שו"ת "הלכות קטנות" לאביו מהר"י חאגיז – שנדפסו בונציה בשנים תס"ג-תס"ד; "זבח השלמים" מסבו מהר"ם גאלנטי, "האדרות הקדושות", "ספר כריתות", "אורח מישור" מאביו מהר"י חאגיז – שנדפסו באמשטרדם בשנים תס"ח-תס"ט); ועוד ספרים רבים אותם הגיה או כתב להם הקדמות [ראה במאמר מ' בניהו: ספרים שחיברם ר' משה חאג'יז וספרים שהוציאם לאור, עלי ספר, ב, תשל"ו, עמ' 154-160].

בשנת תצ"ח זכה לחזור לארץ ישראל והתגורר בצידון ובצפת. על שנת פטירתו ומקום קבורתו, ישנן ידיעות סותרות. החיד"א בשם הגדולים כותב כי הגיע בשנת תצ"ח לצידון, ונפטר בצפת בשנת תק"כ בגיל קרוב לתשעים. (ראה: שם הגדולים, מערכת גדולים, אות מ, קכג). לפי גרסה אחרת נפטר בסביבות שנת תק"י. לפי דברי לונץ ("ירושלים", שנה א, תרמ"ב, עמ' 119-120) יצא מצפת לבירות להתרפא. שם נפטר והובא לקבורה בצידון.

[2], ל דף. 12.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי. קרעים קטנים בשולי הדפים. הדבקות נייר לחיזוק, עם פגיעות במסגרת השער ובטקסט של הדף האחרון. קונטרסים רופפים ומנותקים בחלקם. כריכה עתיקה, עם פגמים וקרעים.

ספר נדיר. בקטלוג הספרייה הלאומית מופיעים דבריו של חוקר הקבלה פרופ' גרשם שלום, על ספר זה: "ספר יקר מציאות וחשוב" (ס' 7 בקונטרס "עלו לשלום").