דף בכתב-יד, כתב מינוי מטעם כולל הו"ד [הולנד ודייטשלאנד] בירושלים, הממנה את רבי יוחנן שלאנק, רבי ליב שעפס ורבי יהודה ליב גולדשמידט, לממוני הכולל, בחתימותיהם של רבני ונכבדי הכולל, ובחתימותיהם של רבני עדת הספרדים. ירושלים, [תרי"ב 1852].
על כתב המינוי חתומים: רבי משה זאקס, אלישבע שרה חי' בערגמאן, רבי [אש]ר אליעזר בן הדיין מוהרי"ל [לעווי], רבי משה יהודה שנאטיך, רבי בנימין ליליענטהאל, רבי עזריאל זעליג הויזדארף, רבי אלעזר משה בליץ, רבי שלמה ליעברעכט ורבי יצחק ראזענטהאל.
לאחר מכן מאשרים את הדברים, וחותמים בחתימותיהם המסולסלות, רבני עדת הספרדים בירושלים: רבי יצחק קובו [כיהן כ"ראשון לציון" משנת תר"ח], רבי רפאל מאיר פאניזיל [כיהן כ"ראשון לציון" משנת תר"מ] ורבי משה פארדו.
[1] דף. 21 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי. סימני קיפול.
כתב מינוי זה (או מקביל לו) פורסם ע"י גראייבסקי, זכרון לחובבים הראשונים, חוברת יג, אך עם שינויים בחותמים: ללא רבני הספרדים, ועם מספר חותמים שאינם מופיעים כאן.

דף מודפס בהדפסה בדיו זהובה וכחלחלה, ברכת "שנה טובה", עם איורי המקומות הקדושים בארץ ישראל. דפוס שמואל הלוי צוקרמן ושותפיו. ירושלים, [1886-1892 בקירוב].
מילוי בכתב יד של מכתב אל רבי יעקב ריינוביץ מרבני לונדון, בכתב יד וחתימת רבי יהושע פאלק ב"ר בנציון ברודא מירושלים עיה"ק. ירושלים, [לפני תרנ"ג].
מקבל המכתב, רבי יעקב ריינוביץ מחברי בית הדין בלונדון, נפטר בקיץ תרנ"ג [1893], רבי שמואל צוקרמן החל לפעול כמדפיס עצמאי בשנת תרמ"ו (ש' הלוי, ספרי ירושלים הראשונים, עמ' מא-מג), וא"כ מכתב זה נדפס ונכתב בין השנים 1886-1892 בקירוב.
[1] דף. 29 ס"מ. נייר יבש ושביר. מצב טוב. קרעים קלים בשוליים ובקפלי הנייר.

מכתב בכתב ידו וחתימתו של הגאון רבי אברהם יצחק הכהן קוק רב ואב"ד בעיה"ק יפו והמושבות. יפו, אדר תרס"ה [1905].
המכתב נשלח לאחד מראשי ה"ועד" באחת המושבות, בנסיון להשכנת שלום באיזה סכסוך ממוני בין הועד לבין אחד המתיישבים. הרב קוק כותב למקבל המכתב כי "לפני איזה רגעים כתבתי כרטיס [גלויה] לכ'[בודו] ע"פ הצעת אשתו של ר"א..., וכעת הנני להוסיף שאוכל לשלוח לה'... שישיב הכל בלי איחור, באופן שיבטיחני כבודו שישיב כ'[בודו] הועד על טענותיו של ה'... בד"ת [בדין תורה] וימלא את הפס"ד [הפסק דין]... ברגשי כבוד ויקר הק' אברהם יצחק קוק".
נייר מכתבים רשמי, 23 ס"מ. מצב טוב. נקבי תיוק. בלאי קל וסימני קיפול.
מכתב זה אינו מופיע בסדרת ספרי "אגרות הראי"ה", והוא מתעד את סמכותו של הראי"ה קוק כרב מחוזי על המושבות החדשות בארץ ישראל, בתקופת כהונתו כרבה של יפו.

מכתב בחתימת דייני בתי הדין בירושלים "פרושים" ו"חסידים" וחותמותיהם: רבי משה נחום וולנשטיין, רבי אריה ליב בהרא"ד [הרשלר], רבי צבי פסח פראנק, רבי ליפמאן דוד [שובקס], רבי אברהם ב"ר דוד הכהן, ורבי ירוחם פישל [ברינשטיין]. ירושלים, חשון תרע"א [1910].
נשלח אל הנהלת כולל ווילנא, עם פירוט ההחלטות על חלוקת נטל התשלום בין ה"כוללים", עבור "פדיון נפש" להצלת אנשים מגיוס לצבא תוגרמה [טורקיה].
הגאון רבי משה נחום וולנשטיין ראב"ד ירושלים (תר"א-תרפ"ב), תלמיד ה"כתב סופר". בשנת תרס"ג התמנה לדיין בבית הדין של רבי שמואל סלנט בירושלים, ובשנת תרס"ח התמנה לראב"ד. לאחר פטירת רבי שמואל סלנט לא נבחר רב ראשי לעיר הקודש ירושלים, ובמשך יותר מעשר שנים שימש בפועל כמנהיגה של היהדות החרדית בעיר ומייצגה כלפי השלטונות. בשנת תר"פ כשהוקם בית הדין של "העדה החרדית", עבר רבי משה נחום לכהן בו כראב"ד, לצדו של רעו רבי יוסף חיים זוננפלד שכיהן כגאב"ד. חלק מספר תשובותיו בהלכה, נדפסו בספר "בני משה" (ירושלים, תש"ן).
זקן-ההוראה הגאון רבי ליפמאן דוד (ר' דובצ'ה) שובקס (תק"צ בערך-תרפ"ד), נתגדל מנעוריו בבית האדמו"ר רבי מנדיל מקוצק, שהשיאו לבת-אחותו. במשך שנים רבות היה לומד בחברותא עם בן-דודו (חתן האדמו"ר) רבי אברהם בורנשטיין מסוכוטשוב, התעטר ב"סמיכת חכמים" להוראה מאת דודו האדמו"ר מקוצק, שאף מינהו למו"צ ומורה הוראה בעיר קוצק, תפקיד אותו מילא כחצי-יובל שנים. בשנת תרמ"ה עבר לכהן כרב ואב"ד לברטוב, בה כיהן כ-13 שנה. בשנת תרנ"ח עלה לארץ ישראל, ועם עלותו לירושלים מונה לתפקיד ראב"ד בד"צ החסידים בעיר תפקיד בו כיהן ברמה למעלה מ-25 שנה. תורתו נדפסה בשנים האחרונות בסדרת הספרים "חידושי הגר"ד".
הגאון רבי אריה ליב הרשלר (נפטר תרע"ז), "רבי לייב דיין" – בנו של רבי אלימלך דוב מקארלין. מחשובי הדיינים בירושלים. תלמידו של רבי שלמה זלמן בהר"ן בתורה ובעסקנות. היה ממייסדי שכונות "בית ישראל" ו"גבעת שאול" . חבר בית המשפט הממשלתי שהיה מורכב מהפחה הטורקי, מהקאדי המוסלמי, מהפטריארך היווני ומרבי ליב היהודי, שייצג בחכמה ובפקחות רבה את עניני הציבור היהודי בעיר.
הגאון רבי צבי פסח פראנק (תרל"ג-תשכ"א, אוצר הרבנים 17554), מגדולי הפוסקים והרבנים בדורו. גאון מופלג שנודע בשקידתו הרבה. למד בישיבות ליטא ועלה בבחרותו לירושלים. משנת תרס"ח חבר בית הדין של רבי שמואל סלנט, ומשנת תרצ"ה רבה של ירושלים. מתורתו נדפסו סדרת הספרים: הר צבי, מקראי קודש, ועוד.
הגאון רבי אברהם ב"ר דוד הכהן, בעל "טוב עין". מאנשי כולל חב"ד. חתנו של הגאון רבי עקיבא יוסף שלזינגר בעל "לב העברי".
הגאון רבי ירוחם פישל ברנשטיין (תר"מ בערך – חשון תש"ט). מגדולי ההוראה בירושלים. ראש ישיבת חיי עולם ולימים ראב"ד בד"צ חסידים. מצאצאי רהאדמו"ר רבי משה מלעלוב. רוב כתביו אבדו בנפילת העיר העתיקה בירושלים בשנת תש"ח.
נייר מכתבים רשמי, 28 ס"מ. מצב בינוני. פגעי בלאי ועובש בשולי הדף ובקפלי הנייר.