Online Auction 022 – Judaica: Books, Manuscripts, Letters, Objects
- (-) Remove manuscripts, filter manuscripts,
- manuscript (93) Apply manuscript filter
- and (89) Apply and filter
- letter (82) Apply letter filter
- matter (33) Apply matter filter
- print (33) Apply print filter
- jewri (31) Apply jewri filter
- rabbin (27) Apply rabbin filter
- chassid (24) Apply chassid filter
- matter, (19) Apply matter, filter
- chabad (14) Apply chabad filter
- yemenit (13) Apply yemenit filter
- italian (12) Apply italian filter
- document (7) Apply document filter
- erit (7) Apply erit filter
- hapletah (7) Apply hapletah filter
- holocaust (7) Apply holocaust filter
- sh (7) Apply sh filter
- sh'erit (7) Apply sh'erit filter
- sherit (7) Apply sherit filter
- african (6) Apply african filter
- north (6) Apply north filter
- (general) (4) Apply (general) filter
- general (4) Apply general filter
- various (4) Apply various filter
Displaying 49 - 60 of 93
Online Auction 022 – Judaica: Books, Manuscripts, Letters, Objects
March 4, 2020
Opening: $200
Sold for: $275
Including buyer's premium
מכתב ארוך ומעניין (לא חתום) "מכתב התנצלות" מראשי קהילת צפת. צפת, סיון תרמ"ז [1887].
במכתב לא מוזכר שמו של הנמען. כפי הנראה הוא נכתב ל"ברון הנדיב" אדמונד רוטשילד, בעת ביקורו הראשון בארץ (באביב 1887), והוא נכתב לאחר פגישה סוערת עמו במושבה ראש-פינה. מהמכתב עולה כי הברון קצף על ראשי קהילת צפת, והם באים בתזכיר מפורט לחדד ולהעמיד את עמדתם בנושאים שעלו בה על הפרק. במכתב מפורטים נושאי הויכוחים ושאלותיו הנוקבות של הברון בעת שנפגשו עמו:
א'. בענין האיסור שלא לעשות בתי ספר ללימודי שפות זרות – על כך הם כותבים: "אנחנו יושבי ארץ אבותינו, אין רצוננו ומגמת נפשנו כ"א ללמוד תורת ד'... אשר רק בה כל חיי נפשנו, ורק ע"ז נתייסד ישיבת אה"ק לחזק דת אמונתנו... אין לנו צורך לזה, לא לעזר ולא להועיל לפרנסתינו, כי אין לנו עסק ומסחר פה בארץ לא לנו...".
ב'. בענין כספי ה"חלוקה" ל"פרנסת עניי כוללינו", מקור הכספים וכללי החלוקה. כותבים הממונים על אופני הגעת הכספים מכל מדינה ומדינה, ליחידים ולכלל, ועל אופני החלוקה.
ג'. ראשי קהילת צפת כותבים כי הם תמהים על הברון הנדיב, הדואג למתיישבי הכפרים ועובדי האדמה, ואף לערביי הארץ חילק כספים בנדיבות, ואילו לקהילה היהודית בצפת הוא קפץ ידו, בויכוח נזעם ובתביעות שונות.
הם מסיימים את המכתב בהתנצלות, כי הם לא באו "להוכיח במלין, כ"א לרצות פניו... ולבקש מלפניו חסד וחנינה, ולא יוסיף לזעום עוד...".
[1] דף. 36 ס"מ. מצב טוב-בינוני. קרעים בקפלי הנייר (מודבקים מאחור בנייר דבק). כתמים ובלאי.
במכתב לא מוזכר שמו של הנמען. כפי הנראה הוא נכתב ל"ברון הנדיב" אדמונד רוטשילד, בעת ביקורו הראשון בארץ (באביב 1887), והוא נכתב לאחר פגישה סוערת עמו במושבה ראש-פינה. מהמכתב עולה כי הברון קצף על ראשי קהילת צפת, והם באים בתזכיר מפורט לחדד ולהעמיד את עמדתם בנושאים שעלו בה על הפרק. במכתב מפורטים נושאי הויכוחים ושאלותיו הנוקבות של הברון בעת שנפגשו עמו:
א'. בענין האיסור שלא לעשות בתי ספר ללימודי שפות זרות – על כך הם כותבים: "אנחנו יושבי ארץ אבותינו, אין רצוננו ומגמת נפשנו כ"א ללמוד תורת ד'... אשר רק בה כל חיי נפשנו, ורק ע"ז נתייסד ישיבת אה"ק לחזק דת אמונתנו... אין לנו צורך לזה, לא לעזר ולא להועיל לפרנסתינו, כי אין לנו עסק ומסחר פה בארץ לא לנו...".
ב'. בענין כספי ה"חלוקה" ל"פרנסת עניי כוללינו", מקור הכספים וכללי החלוקה. כותבים הממונים על אופני הגעת הכספים מכל מדינה ומדינה, ליחידים ולכלל, ועל אופני החלוקה.
ג'. ראשי קהילת צפת כותבים כי הם תמהים על הברון הנדיב, הדואג למתיישבי הכפרים ועובדי האדמה, ואף לערביי הארץ חילק כספים בנדיבות, ואילו לקהילה היהודית בצפת הוא קפץ ידו, בויכוח נזעם ובתביעות שונות.
הם מסיימים את המכתב בהתנצלות, כי הם לא באו "להוכיח במלין, כ"א לרצות פניו... ולבקש מלפניו חסד וחנינה, ולא יוסיף לזעום עוד...".
[1] דף. 36 ס"מ. מצב טוב-בינוני. קרעים בקפלי הנייר (מודבקים מאחור בנייר דבק). כתמים ובלאי.
Category
Rabbinical Letters and Manuscripts
Catalogue
Online Auction 022 – Judaica: Books, Manuscripts, Letters, Objects
March 4, 2020
Opening: $100
Sold for: $163
Including buyer's premium
דף מודפס בהדפסה בדיו זהובה וכחלחלה, ברכת "שנה טובה", עם איורי המקומות הקדושים בארץ ישראל. דפוס שמואל הלוי צוקרמן ושותפיו. ירושלים, [1886-1892 בקירוב].
מילוי בכתב יד של מכתב אל רבי יעקב ריינוביץ מרבני לונדון, בכתב יד וחתימת רבי יהושע פאלק ב"ר בנציון ברודא מירושלים עיה"ק. ירושלים, [לפני תרנ"ג].
מקבל המכתב, רבי יעקב ריינוביץ מחברי בית הדין בלונדון, נפטר בקיץ תרנ"ג [1893], רבי שמואל צוקרמן החל לפעול כמדפיס עצמאי בשנת תרמ"ו (ש' הלוי, ספרי ירושלים הראשונים, עמ' מא-מג), וא"כ מכתב זה נדפס ונכתב בין השנים 1886-1892 בקירוב.
[1] דף. 29 ס"מ. נייר יבש ושביר. מצב טוב. קרעים קלים בשוליים ובקפלי הנייר.
מילוי בכתב יד של מכתב אל רבי יעקב ריינוביץ מרבני לונדון, בכתב יד וחתימת רבי יהושע פאלק ב"ר בנציון ברודא מירושלים עיה"ק. ירושלים, [לפני תרנ"ג].
מקבל המכתב, רבי יעקב ריינוביץ מחברי בית הדין בלונדון, נפטר בקיץ תרנ"ג [1893], רבי שמואל צוקרמן החל לפעול כמדפיס עצמאי בשנת תרמ"ו (ש' הלוי, ספרי ירושלים הראשונים, עמ' מא-מג), וא"כ מכתב זה נדפס ונכתב בין השנים 1886-1892 בקירוב.
[1] דף. 29 ס"מ. נייר יבש ושביר. מצב טוב. קרעים קלים בשוליים ובקפלי הנייר.
Category
Rabbinical Letters and Manuscripts
Catalogue
Online Auction 022 – Judaica: Books, Manuscripts, Letters, Objects
March 4, 2020
Opening: $250
Unsold
מכתב בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי חיים ברלין. [קוברין, תרנ"ה 1895].
מכתב בקשה לסייע לשד"ר רבי גדליה ליב קרייטמאן הנוסע לטובת ישיבת "עץ החיים" בירושלים, אשר עומדת בפיקוחו של רבי חיים ברלין ["ישיבת עץ החיים, ונתייסדה עפ"י גאוני גדולי ירושלים בדורות שלפנינו, וזה כשלשים שנה אשר אנכי מפקח על ענייניה..."], עם דברים על חשיבות החזקת לימוד התורה בארץ ישראל: "...אשר אין תורה כתורת א"י, הלא עלינו החובה... לצאת כגבור... לחזק הענין הגדול הקדוש והנשגב הלזה...", וברכות "להאריך ימים ושנים על מי מנוחות... ועוד ינוב בשיבה... ותרב גדולתו בקרב עדתו...".
הנמען הוא רבי שלמה דוב בער פילשטיין ["אבן רבה"], מו"ץ בעיר אודסה. שמו נמחק מפתיחת המכתב (בגירוד הדף).
הגאון המפורסם רבי חיים ברלין (תקצ"ב-תרע"ג), מגדולי דורו ומדמויות ההוד של ליטא וירושלים. בנו הבכור של הנצי"ב מוואלוז'ין. שימש כרב הראשי בעיר מוסקבה, והשפעתו התורנית התפרסה במרחבי רוסיה. כיהן תקופה כראש ישיבה ואב"ד וואלוז'ין, וברבנות קוברין ויליסבטגרד. עלה לירושלים בשנת תרס"ו, ועד מהרה הוכר במעמדו וסמכותו כאחד מגדולי רבני העיר.
מכתב, [2] עמ'. 21 ס"מ בקירוב. מצב בינוני. כתמים. קרעים גסים בשוליים ובסימני הקיפול, עם פגיעה בטקסט. הקרעים משוקמים בדבק נייר חומצי (סלוטייפ).
מכתב בקשה לסייע לשד"ר רבי גדליה ליב קרייטמאן הנוסע לטובת ישיבת "עץ החיים" בירושלים, אשר עומדת בפיקוחו של רבי חיים ברלין ["ישיבת עץ החיים, ונתייסדה עפ"י גאוני גדולי ירושלים בדורות שלפנינו, וזה כשלשים שנה אשר אנכי מפקח על ענייניה..."], עם דברים על חשיבות החזקת לימוד התורה בארץ ישראל: "...אשר אין תורה כתורת א"י, הלא עלינו החובה... לצאת כגבור... לחזק הענין הגדול הקדוש והנשגב הלזה...", וברכות "להאריך ימים ושנים על מי מנוחות... ועוד ינוב בשיבה... ותרב גדולתו בקרב עדתו...".
הנמען הוא רבי שלמה דוב בער פילשטיין ["אבן רבה"], מו"ץ בעיר אודסה. שמו נמחק מפתיחת המכתב (בגירוד הדף).
הגאון המפורסם רבי חיים ברלין (תקצ"ב-תרע"ג), מגדולי דורו ומדמויות ההוד של ליטא וירושלים. בנו הבכור של הנצי"ב מוואלוז'ין. שימש כרב הראשי בעיר מוסקבה, והשפעתו התורנית התפרסה במרחבי רוסיה. כיהן תקופה כראש ישיבה ואב"ד וואלוז'ין, וברבנות קוברין ויליסבטגרד. עלה לירושלים בשנת תרס"ו, ועד מהרה הוכר במעמדו וסמכותו כאחד מגדולי רבני העיר.
מכתב, [2] עמ'. 21 ס"מ בקירוב. מצב בינוני. כתמים. קרעים גסים בשוליים ובסימני הקיפול, עם פגיעה בטקסט. הקרעים משוקמים בדבק נייר חומצי (סלוטייפ).
Category
Rabbinical Letters and Manuscripts
Catalogue
Online Auction 022 – Judaica: Books, Manuscripts, Letters, Objects
March 4, 2020
Opening: $300
Unsold
מכתב ארוך ומעניין בכתב-ידו וחתימתו של רבי שמעון גרינפלד – המהרש"ג, מימי בחרותו. סעמיהאלי, תרל"ה [1875].
מכתב שנשלח לרעו הבחור יצחק טייטלבוים [כנראה, רבי יצחק טייטלבוים (תרי"ח-תש"ב), תלמידו של המהר"ם שיק, לימים גאון וחסיד מפורסם, רב ודיין בעיר בארדיוב – ראה פריט 288]. בתוך דבריו כותב המהרש"ג על אחד מחבריהם (הבחור יעקב יוסף) שעזב את הישיבה והוא בטל מדברי תורה. הוא כותב עליו בצער: "מר לי מאד וחס אני מאד עליו", ומביע את חששו: "מלבד זה, מתפחד אני עליו שלא יצא לתרבות רעה". לאחר החתימה "שמעון גרינפעלד מחוסט", מופיע מכתב נוסף בדברי תורה החתום שנית (בעמוד השני): "דברי ידידך הדו"ש, הק' שמעון גרינפעלד מחוסט". בשולי המכתב הראשון מבקש המהרש"ג למסור פריסת שלום לדודו רבי יהודה כהנא [אחי-אמו של המהרש"ג, נכד-אחיו של בעל קצות החושן].
הגאון רבי שמעון גרינפעלד – המהרש"ג (תרכ"א-תר"ץ), מגדולי רבני הונגריה. תלמיד ה"קול אריה", המהר"ם שיק וה"דברי חיים" מצאנז. כיהן בדיינות במונקאטש, ומשנת תרס"ז כיהן עשרות שנים ברבנות ובראשות הישיבה בסעמיהאלי (סנמיהלי) ונחשב לאחד מגדולי הפוסקים בהונגריה [באותו הדור היו שאמרו, כי שלשה המה גדולי הרבנים בהונגריה: רבינו המהרש"ג, רבי ישעיה זילברשטיין מוויטצען ורבי מרדכי ווינקלר בעל "לבושי מרדכי"]. רבים מרבני הונגריה היו מתלמידיו. השאיר אחריו למעלה מאלפיים תשובות בהלכה, רובן נדפסו בשלשת חלקי "שו"ת מהרש"ג".
[1] דף (כתוב משני צדיו). כ-20 ס"מ. מצב גרוע. קרעים גסים ופגמים, עם חסרונות משמעותיים בטקסט. הדבקות בנייר דבק. כתמי רטיבות.
מכתב שנשלח לרעו הבחור יצחק טייטלבוים [כנראה, רבי יצחק טייטלבוים (תרי"ח-תש"ב), תלמידו של המהר"ם שיק, לימים גאון וחסיד מפורסם, רב ודיין בעיר בארדיוב – ראה פריט 288]. בתוך דבריו כותב המהרש"ג על אחד מחבריהם (הבחור יעקב יוסף) שעזב את הישיבה והוא בטל מדברי תורה. הוא כותב עליו בצער: "מר לי מאד וחס אני מאד עליו", ומביע את חששו: "מלבד זה, מתפחד אני עליו שלא יצא לתרבות רעה". לאחר החתימה "שמעון גרינפעלד מחוסט", מופיע מכתב נוסף בדברי תורה החתום שנית (בעמוד השני): "דברי ידידך הדו"ש, הק' שמעון גרינפעלד מחוסט". בשולי המכתב הראשון מבקש המהרש"ג למסור פריסת שלום לדודו רבי יהודה כהנא [אחי-אמו של המהרש"ג, נכד-אחיו של בעל קצות החושן].
הגאון רבי שמעון גרינפעלד – המהרש"ג (תרכ"א-תר"ץ), מגדולי רבני הונגריה. תלמיד ה"קול אריה", המהר"ם שיק וה"דברי חיים" מצאנז. כיהן בדיינות במונקאטש, ומשנת תרס"ז כיהן עשרות שנים ברבנות ובראשות הישיבה בסעמיהאלי (סנמיהלי) ונחשב לאחד מגדולי הפוסקים בהונגריה [באותו הדור היו שאמרו, כי שלשה המה גדולי הרבנים בהונגריה: רבינו המהרש"ג, רבי ישעיה זילברשטיין מוויטצען ורבי מרדכי ווינקלר בעל "לבושי מרדכי"]. רבים מרבני הונגריה היו מתלמידיו. השאיר אחריו למעלה מאלפיים תשובות בהלכה, רובן נדפסו בשלשת חלקי "שו"ת מהרש"ג".
[1] דף (כתוב משני צדיו). כ-20 ס"מ. מצב גרוע. קרעים גסים ופגמים, עם חסרונות משמעותיים בטקסט. הדבקות בנייר דבק. כתמי רטיבות.
Category
Rabbinical Letters and Manuscripts
Catalogue
Online Auction 022 – Judaica: Books, Manuscripts, Letters, Objects
March 4, 2020
Opening: $100
Sold for: $188
Including buyer's premium
שמונה מכתבים מארכיונם של הגאון רבי יצחק מייזל, חתנו של בעל ה"יפה עינים", ובני משפחתו:
2-1. שני מכתבים בכתב ידו ובחתימתו של הגאון רבי ברוך עין, שנשלחו אל בן דודו רבי יצחק מייזל. אמדור, תרנ"ח [1898]. [הגאון רבי ברוך עין מאמדור, נולד בשנת ת"ר, התייתם בנעוריו והתחנך בבית דודו רבי דוד מייזל, שהיה למורו ורבו המובהק].
4-3. שני מכתבים בכתב ידם וחתימתם של חמיו רבי צבי הירש יפה ושל חמותו מרת חוה יפה. תרס"ד [1904]. [רבי צבי הירש יפה (תרי"ג-תרפ"ז), תלמיד-חכם ידוע מהעיר בריסק, בנו של הגאון רבי מרדכי גימפל יפה מנכבדי קהילת בריסק. מקורב לרבני העיר בעל "בית הלוי" ובנו הגר"ח. עסק רבות בחקר לוחות השנה הכללים ובלוחות השנה העבריים].
5. מכתב בכתב ידו ובחתימתו של רבי אברהם טראפ. ביאליסטוק, [תרמ"ה] 1885.
6. מכתב בכתב ידו ובחתימתו של רבי שלום שכנא מייזל. נשלח לירושלים אל בתו מלכה וחתנה המיועד רבי חיים ברנשטיין, מכתב-ברכות לרגל אירוסיהן. ביאליסטוק, תרצ"ג [1933].
8-7. שני מכתבים בחתימות הרב היילפרין מביאליסטוק וראשי ה"מזרחי" בעיר, אודות בנו רבי שלום מייזל. ביאליסטוק, תרצ"ו [1936].
הגאון רבי יצחק מייזל, בן רבי דוד מייזל. חתן הגאון הנודע רבי אריה ליב יעלין בעל "יפה עינים". קרוב-משפחה של הגאון רבי אליהו חיים מייזל אב"ד לודז'. בנו רבי שלום שכנא מייזל מראשי המורים בתלמוד תורה "תחכמוני" בביאליסטוק.
8 מכתבים. גודל ומצב משתנים. חלקם מעט פגומים.
2-1. שני מכתבים בכתב ידו ובחתימתו של הגאון רבי ברוך עין, שנשלחו אל בן דודו רבי יצחק מייזל. אמדור, תרנ"ח [1898]. [הגאון רבי ברוך עין מאמדור, נולד בשנת ת"ר, התייתם בנעוריו והתחנך בבית דודו רבי דוד מייזל, שהיה למורו ורבו המובהק].
4-3. שני מכתבים בכתב ידם וחתימתם של חמיו רבי צבי הירש יפה ושל חמותו מרת חוה יפה. תרס"ד [1904]. [רבי צבי הירש יפה (תרי"ג-תרפ"ז), תלמיד-חכם ידוע מהעיר בריסק, בנו של הגאון רבי מרדכי גימפל יפה מנכבדי קהילת בריסק. מקורב לרבני העיר בעל "בית הלוי" ובנו הגר"ח. עסק רבות בחקר לוחות השנה הכללים ובלוחות השנה העבריים].
5. מכתב בכתב ידו ובחתימתו של רבי אברהם טראפ. ביאליסטוק, [תרמ"ה] 1885.
6. מכתב בכתב ידו ובחתימתו של רבי שלום שכנא מייזל. נשלח לירושלים אל בתו מלכה וחתנה המיועד רבי חיים ברנשטיין, מכתב-ברכות לרגל אירוסיהן. ביאליסטוק, תרצ"ג [1933].
8-7. שני מכתבים בחתימות הרב היילפרין מביאליסטוק וראשי ה"מזרחי" בעיר, אודות בנו רבי שלום מייזל. ביאליסטוק, תרצ"ו [1936].
הגאון רבי יצחק מייזל, בן רבי דוד מייזל. חתן הגאון הנודע רבי אריה ליב יעלין בעל "יפה עינים". קרוב-משפחה של הגאון רבי אליהו חיים מייזל אב"ד לודז'. בנו רבי שלום שכנא מייזל מראשי המורים בתלמוד תורה "תחכמוני" בביאליסטוק.
8 מכתבים. גודל ומצב משתנים. חלקם מעט פגומים.
Category
Rabbinical Letters and Manuscripts
Catalogue
Online Auction 022 – Judaica: Books, Manuscripts, Letters, Objects
March 4, 2020
Opening: $100
Sold for: $400
Including buyer's premium
מכתב בכתב ידו וחתימתו של הגאון רבי אברהם יצחק הכהן קוק רב ואב"ד בעיה"ק יפו והמושבות. יפו, אדר תרס"ה [1905].
המכתב נשלח לאחד מראשי ה"ועד" באחת המושבות, בנסיון להשכנת שלום באיזה סכסוך ממוני בין הועד לבין אחד המתיישבים. הרב קוק כותב למקבל המכתב כי "לפני איזה רגעים כתבתי כרטיס [גלויה] לכ'[בודו] ע"פ הצעת אשתו של ר"א..., וכעת הנני להוסיף שאוכל לשלוח לה'... שישיב הכל בלי איחור, באופן שיבטיחני כבודו שישיב כ'[בודו] הועד על טענותיו של ה'... בד"ת [בדין תורה] וימלא את הפס"ד [הפסק דין]... ברגשי כבוד ויקר הק' אברהם יצחק קוק".
נייר מכתבים רשמי, 23 ס"מ. מצב טוב. נקבי תיוק. בלאי קל וסימני קיפול.
מכתב זה אינו מופיע בסדרת ספרי "אגרות הראי"ה", והוא מתעד את סמכותו של הראי"ה קוק כרב מחוזי על המושבות החדשות בארץ ישראל, בתקופת כהונתו כרבה של יפו.
המכתב נשלח לאחד מראשי ה"ועד" באחת המושבות, בנסיון להשכנת שלום באיזה סכסוך ממוני בין הועד לבין אחד המתיישבים. הרב קוק כותב למקבל המכתב כי "לפני איזה רגעים כתבתי כרטיס [גלויה] לכ'[בודו] ע"פ הצעת אשתו של ר"א..., וכעת הנני להוסיף שאוכל לשלוח לה'... שישיב הכל בלי איחור, באופן שיבטיחני כבודו שישיב כ'[בודו] הועד על טענותיו של ה'... בד"ת [בדין תורה] וימלא את הפס"ד [הפסק דין]... ברגשי כבוד ויקר הק' אברהם יצחק קוק".
נייר מכתבים רשמי, 23 ס"מ. מצב טוב. נקבי תיוק. בלאי קל וסימני קיפול.
מכתב זה אינו מופיע בסדרת ספרי "אגרות הראי"ה", והוא מתעד את סמכותו של הראי"ה קוק כרב מחוזי על המושבות החדשות בארץ ישראל, בתקופת כהונתו כרבה של יפו.
Category
Rabbinical Letters and Manuscripts
Catalogue
Online Auction 022 – Judaica: Books, Manuscripts, Letters, Objects
March 4, 2020
Opening: $100
Sold for: $200
Including buyer's premium
מכתב בחתימת הגאון רבי אברהם יצחק הכהן קוק הרב הראשי לארץ ישראל. ירושלים, שבט תרפ"ד [1924].
כתיבת ידי סופר וחתימת ידו של הראי"ה קוק. נשלח אל הרב ישראל פרופ' לוי, הרב הראשי ליהודי צרפת. המלצה עבור הרב שניאור זלמן פבזנר מירושלים [מחסידי חב"ד], שנאלץ לצאת לצרפת כדי למצוא בה את פרנסתו.
נייר מכתבים רשמי, 28 ס"מ. מצב טוב. כתמי חלודה. בלאי וקרעים קלים בקפלי הדף.
מכתב זה אינו מופיע בסדרת ספרי "אגרות הראי"ה".
כתיבת ידי סופר וחתימת ידו של הראי"ה קוק. נשלח אל הרב ישראל פרופ' לוי, הרב הראשי ליהודי צרפת. המלצה עבור הרב שניאור זלמן פבזנר מירושלים [מחסידי חב"ד], שנאלץ לצאת לצרפת כדי למצוא בה את פרנסתו.
נייר מכתבים רשמי, 28 ס"מ. מצב טוב. כתמי חלודה. בלאי וקרעים קלים בקפלי הדף.
מכתב זה אינו מופיע בסדרת ספרי "אגרות הראי"ה".
Category
Rabbinical Letters and Manuscripts
Catalogue
Online Auction 022 – Judaica: Books, Manuscripts, Letters, Objects
March 4, 2020
Opening: $200
Sold for: $350
Including buyer's premium
מכתב בחתימת דייני בתי הדין בירושלים "פרושים" ו"חסידים" וחותמותיהם: רבי משה נחום וולנשטיין, רבי אריה ליב בהרא"ד [הרשלר], רבי צבי פסח פראנק, רבי ליפמאן דוד [שובקס], רבי אברהם ב"ר דוד הכהן, ורבי ירוחם פישל [ברינשטיין]. ירושלים, חשון תרע"א [1910].
נשלח אל הנהלת כולל ווילנא, עם פירוט ההחלטות על חלוקת נטל התשלום בין ה"כוללים", עבור "פדיון נפש" להצלת אנשים מגיוס לצבא תוגרמה [טורקיה].
הגאון רבי משה נחום וולנשטיין ראב"ד ירושלים (תר"א-תרפ"ב), תלמיד ה"כתב סופר". בשנת תרס"ג התמנה לדיין בבית הדין של רבי שמואל סלנט בירושלים, ובשנת תרס"ח התמנה לראב"ד. לאחר פטירת רבי שמואל סלנט לא נבחר רב ראשי לעיר הקודש ירושלים, ובמשך יותר מעשר שנים שימש בפועל כמנהיגה של היהדות החרדית בעיר ומייצגה כלפי השלטונות. בשנת תר"פ כשהוקם בית הדין של "העדה החרדית", עבר רבי משה נחום לכהן בו כראב"ד, לצדו של רעו רבי יוסף חיים זוננפלד שכיהן כגאב"ד. חלק מספר תשובותיו בהלכה, נדפסו בספר "בני משה" (ירושלים, תש"ן).
זקן-ההוראה הגאון רבי ליפמאן דוד (ר' דובצ'ה) שובקס (תק"צ בערך-תרפ"ד), נתגדל מנעוריו בבית האדמו"ר רבי מנדיל מקוצק, שהשיאו לבת-אחותו. במשך שנים רבות היה לומד בחברותא עם בן-דודו (חתן האדמו"ר) רבי אברהם בורנשטיין מסוכוטשוב, התעטר ב"סמיכת חכמים" להוראה מאת דודו האדמו"ר מקוצק, שאף מינהו למו"צ ומורה הוראה בעיר קוצק, תפקיד אותו מילא כחצי-יובל שנים. בשנת תרמ"ה עבר לכהן כרב ואב"ד לברטוב, בה כיהן כ-13 שנה. בשנת תרנ"ח עלה לארץ ישראל, ועם עלותו לירושלים מונה לתפקיד ראב"ד בד"צ החסידים בעיר תפקיד בו כיהן ברמה למעלה מ-25 שנה. תורתו נדפסה בשנים האחרונות בסדרת הספרים "חידושי הגר"ד".
הגאון רבי אריה ליב הרשלר (נפטר תרע"ז), "רבי לייב דיין" – בנו של רבי אלימלך דוב מקארלין. מחשובי הדיינים בירושלים. תלמידו של רבי שלמה זלמן בהר"ן בתורה ובעסקנות. היה ממייסדי שכונות "בית ישראל" ו"גבעת שאול" . חבר בית המשפט הממשלתי שהיה מורכב מהפחה הטורקי, מהקאדי המוסלמי, מהפטריארך היווני ומרבי ליב היהודי, שייצג בחכמה ובפקחות רבה את עניני הציבור היהודי בעיר.
הגאון רבי צבי פסח פראנק (תרל"ג-תשכ"א, אוצר הרבנים 17554), מגדולי הפוסקים והרבנים בדורו. גאון מופלג שנודע בשקידתו הרבה. למד בישיבות ליטא ועלה בבחרותו לירושלים. משנת תרס"ח חבר בית הדין של רבי שמואל סלנט, ומשנת תרצ"ה רבה של ירושלים. מתורתו נדפסו סדרת הספרים: הר צבי, מקראי קודש, ועוד.
הגאון רבי אברהם ב"ר דוד הכהן, בעל "טוב עין". מאנשי כולל חב"ד. חתנו של הגאון רבי עקיבא יוסף שלזינגר בעל "לב העברי".
הגאון רבי ירוחם פישל ברנשטיין (תר"מ בערך – חשון תש"ט). מגדולי ההוראה בירושלים. ראש ישיבת חיי עולם ולימים ראב"ד בד"צ חסידים. מצאצאי רהאדמו"ר רבי משה מלעלוב. רוב כתביו אבדו בנפילת העיר העתיקה בירושלים בשנת תש"ח.
נייר מכתבים רשמי, 28 ס"מ. מצב בינוני. פגעי בלאי ועובש בשולי הדף ובקפלי הנייר.
נשלח אל הנהלת כולל ווילנא, עם פירוט ההחלטות על חלוקת נטל התשלום בין ה"כוללים", עבור "פדיון נפש" להצלת אנשים מגיוס לצבא תוגרמה [טורקיה].
הגאון רבי משה נחום וולנשטיין ראב"ד ירושלים (תר"א-תרפ"ב), תלמיד ה"כתב סופר". בשנת תרס"ג התמנה לדיין בבית הדין של רבי שמואל סלנט בירושלים, ובשנת תרס"ח התמנה לראב"ד. לאחר פטירת רבי שמואל סלנט לא נבחר רב ראשי לעיר הקודש ירושלים, ובמשך יותר מעשר שנים שימש בפועל כמנהיגה של היהדות החרדית בעיר ומייצגה כלפי השלטונות. בשנת תר"פ כשהוקם בית הדין של "העדה החרדית", עבר רבי משה נחום לכהן בו כראב"ד, לצדו של רעו רבי יוסף חיים זוננפלד שכיהן כגאב"ד. חלק מספר תשובותיו בהלכה, נדפסו בספר "בני משה" (ירושלים, תש"ן).
זקן-ההוראה הגאון רבי ליפמאן דוד (ר' דובצ'ה) שובקס (תק"צ בערך-תרפ"ד), נתגדל מנעוריו בבית האדמו"ר רבי מנדיל מקוצק, שהשיאו לבת-אחותו. במשך שנים רבות היה לומד בחברותא עם בן-דודו (חתן האדמו"ר) רבי אברהם בורנשטיין מסוכוטשוב, התעטר ב"סמיכת חכמים" להוראה מאת דודו האדמו"ר מקוצק, שאף מינהו למו"צ ומורה הוראה בעיר קוצק, תפקיד אותו מילא כחצי-יובל שנים. בשנת תרמ"ה עבר לכהן כרב ואב"ד לברטוב, בה כיהן כ-13 שנה. בשנת תרנ"ח עלה לארץ ישראל, ועם עלותו לירושלים מונה לתפקיד ראב"ד בד"צ החסידים בעיר תפקיד בו כיהן ברמה למעלה מ-25 שנה. תורתו נדפסה בשנים האחרונות בסדרת הספרים "חידושי הגר"ד".
הגאון רבי אריה ליב הרשלר (נפטר תרע"ז), "רבי לייב דיין" – בנו של רבי אלימלך דוב מקארלין. מחשובי הדיינים בירושלים. תלמידו של רבי שלמה זלמן בהר"ן בתורה ובעסקנות. היה ממייסדי שכונות "בית ישראל" ו"גבעת שאול" . חבר בית המשפט הממשלתי שהיה מורכב מהפחה הטורקי, מהקאדי המוסלמי, מהפטריארך היווני ומרבי ליב היהודי, שייצג בחכמה ובפקחות רבה את עניני הציבור היהודי בעיר.
הגאון רבי צבי פסח פראנק (תרל"ג-תשכ"א, אוצר הרבנים 17554), מגדולי הפוסקים והרבנים בדורו. גאון מופלג שנודע בשקידתו הרבה. למד בישיבות ליטא ועלה בבחרותו לירושלים. משנת תרס"ח חבר בית הדין של רבי שמואל סלנט, ומשנת תרצ"ה רבה של ירושלים. מתורתו נדפסו סדרת הספרים: הר צבי, מקראי קודש, ועוד.
הגאון רבי אברהם ב"ר דוד הכהן, בעל "טוב עין". מאנשי כולל חב"ד. חתנו של הגאון רבי עקיבא יוסף שלזינגר בעל "לב העברי".
הגאון רבי ירוחם פישל ברנשטיין (תר"מ בערך – חשון תש"ט). מגדולי ההוראה בירושלים. ראש ישיבת חיי עולם ולימים ראב"ד בד"צ חסידים. מצאצאי רהאדמו"ר רבי משה מלעלוב. רוב כתביו אבדו בנפילת העיר העתיקה בירושלים בשנת תש"ח.
נייר מכתבים רשמי, 28 ס"מ. מצב בינוני. פגעי בלאי ועובש בשולי הדף ובקפלי הנייר.
Category
Rabbinical Letters and Manuscripts
Catalogue
Online Auction 022 – Judaica: Books, Manuscripts, Letters, Objects
March 4, 2020
Opening: $100
Sold for: $225
Including buyer's premium
אישור נישואין מודפס של "ועד העיר לקהלת האשכנזים". ירושלים, שבט תרפ"ד [1924]. מילוי בכתב-יד לנישואי החתן אהרן פישר בן רבי שלמה אב"ד קרלסבורג, עם הכלה דבורה בת ר' מאיר ליב יעגער מירושלים, שנישאו בחודש אדר תרפ"ג [1923]. עם אישור בחתימת ידו של "מסדר הקידושין" רבי "יוסף חיים זאנענפעלד". חתימת מזכיר הבד"צ: רבי "אריה מרדכי גולדברג" וחתימת מזכיר ועד העיר: רבי "ברוך ראובן שלמה הלוי יונגרייס".
הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד (תר"ט-תרצ"ב), מנהיגה הרוחני של היהדות החרדית בארץ ישראל. גאון מופלג ואיש קדוש וחכם. תלמיד בעל "כתב סופר" בישיבת פרשבורג, ותלמיד הגאון רבי אברהם שאג רבה של קויברסדורף. עלה לירושלים בתרל"ג יחד עם רבו רבי אברהם שאג, ונודע בה כאחד מגדולי תלמידי החכמים. כמו כן נודע בצדקתו ובקדושתו, זריז ופעלתן בפקחות רבה בפעילות חסד ובפעולות ציבוריות. כאשר עלה ארי מבבל, הגאון מהרי"ל דיסקין שעלה לירושלים בשנת תרל"ט, התקרב אליו הרב זוננפלד, והיה לתלמידו המובהק ולראב"ד בבית דינו. היה יד ימינו של רבו המהרי"ל גם במלחמתו במיסיון הנוצרי ובתנועות ההשכלה, שאיימו על הישוב הישן בירושלים. בשנת תר"פ-תרפ"א (1919-1921), הוקמה הקהילה הנפרדת של "העדה החרדית למקהלות האשכנזים", ורבי יוסף חיים נתקבל לרבה הראשון של "העדה החרדית" בתואר "מרא דארעא דישראל".
החתן הוא הרב הצדיק רבי אהרן פישר (תרנ"ו-תש"א) גאון ומקובל, מראשי "העדה החרדית" בירושלים. בנו של הגאון רבי שלמה פישר אב"ד קרלסבורג (תרי"ב-תרצ"ב, אוצר הרבנים 18576), בעל "קרבני לחמי" [שנדפס בירושלים ע"י בנו רבי אהרן]. היחידי שישב בסוד שיחם של מורו ורבו ה"סבא-קדישא" הרב אלפאנדרי עם ה"מנחת אלעזר" ממונקאטש. בפרעות תרפ"ט הציל רבי אהרן פישר את יהודי העיר, כאשר עמד בפתחה של שכונת מאה שערים וירה באקדח במנהיג התהלוכה שפסע בראשה. פעולה זו גרמה למנוסת ההמון הערבי והצילה את היישוב היהודי בעיר (תבונות, א', עמ' תתפג). בנו הוא הגאון רבי ישראל יעקב פישר (תרפ"ה-תשס"ג) ראב"ד העדה החרדית ורב דזכרון משה בירושלים.
[1] דף, טופס מסמכים מודפס. 38 ס"מ. מצב בינוני. בלאי וקרעים עם חסרון בטקסט בפינות הדף. שיקום במילוי נייר. סימני קיפול וכתמים.
הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד (תר"ט-תרצ"ב), מנהיגה הרוחני של היהדות החרדית בארץ ישראל. גאון מופלג ואיש קדוש וחכם. תלמיד בעל "כתב סופר" בישיבת פרשבורג, ותלמיד הגאון רבי אברהם שאג רבה של קויברסדורף. עלה לירושלים בתרל"ג יחד עם רבו רבי אברהם שאג, ונודע בה כאחד מגדולי תלמידי החכמים. כמו כן נודע בצדקתו ובקדושתו, זריז ופעלתן בפקחות רבה בפעילות חסד ובפעולות ציבוריות. כאשר עלה ארי מבבל, הגאון מהרי"ל דיסקין שעלה לירושלים בשנת תרל"ט, התקרב אליו הרב זוננפלד, והיה לתלמידו המובהק ולראב"ד בבית דינו. היה יד ימינו של רבו המהרי"ל גם במלחמתו במיסיון הנוצרי ובתנועות ההשכלה, שאיימו על הישוב הישן בירושלים. בשנת תר"פ-תרפ"א (1919-1921), הוקמה הקהילה הנפרדת של "העדה החרדית למקהלות האשכנזים", ורבי יוסף חיים נתקבל לרבה הראשון של "העדה החרדית" בתואר "מרא דארעא דישראל".
החתן הוא הרב הצדיק רבי אהרן פישר (תרנ"ו-תש"א) גאון ומקובל, מראשי "העדה החרדית" בירושלים. בנו של הגאון רבי שלמה פישר אב"ד קרלסבורג (תרי"ב-תרצ"ב, אוצר הרבנים 18576), בעל "קרבני לחמי" [שנדפס בירושלים ע"י בנו רבי אהרן]. היחידי שישב בסוד שיחם של מורו ורבו ה"סבא-קדישא" הרב אלפאנדרי עם ה"מנחת אלעזר" ממונקאטש. בפרעות תרפ"ט הציל רבי אהרן פישר את יהודי העיר, כאשר עמד בפתחה של שכונת מאה שערים וירה באקדח במנהיג התהלוכה שפסע בראשה. פעולה זו גרמה למנוסת ההמון הערבי והצילה את היישוב היהודי בעיר (תבונות, א', עמ' תתפג). בנו הוא הגאון רבי ישראל יעקב פישר (תרפ"ה-תשס"ג) ראב"ד העדה החרדית ורב דזכרון משה בירושלים.
[1] דף, טופס מסמכים מודפס. 38 ס"מ. מצב בינוני. בלאי וקרעים עם חסרון בטקסט בפינות הדף. שיקום במילוי נייר. סימני קיפול וכתמים.
Category
Rabbinical Letters and Manuscripts
Catalogue
Online Auction 022 – Judaica: Books, Manuscripts, Letters, Objects
March 4, 2020
Opening: $100
Unsold
מכתב שלומים מאת רבי מנחם מנדל ב"ר ברוך לוריא אב"ד לאדי, אל רבי זאליא ליאנריש מו"צ בזכרון יעקב. לאדי, תרפ"ה [1925].
במכתב מזכיר הכותב לידידו את שנות לימודיהם בישיבת וואלוז'ין.
רבי מנחם מנדל אב"ד לאדי, למד בישיבת וולוז'ין, מתלמידיו של הנצי"ב. כיהן כרב במושבות שבפלך יקטרוינוסלב ובעיר רוסטוב שעל נהר הדון. החל משנת תרפ"ד שימש כאב"ד לאדי שברוסיה הלבנה. בשנת תרצ"ד קבע את מגוריו בעיר ריגה. חיבר מספר ספרים, ביניהם: "עוז והדר", "מנחם שמו", ועוד. נספה בשואה.
[1] דף. 18 ס"מ. מצב טוב. כתמים.
במכתב מזכיר הכותב לידידו את שנות לימודיהם בישיבת וואלוז'ין.
רבי מנחם מנדל אב"ד לאדי, למד בישיבת וולוז'ין, מתלמידיו של הנצי"ב. כיהן כרב במושבות שבפלך יקטרוינוסלב ובעיר רוסטוב שעל נהר הדון. החל משנת תרפ"ד שימש כאב"ד לאדי שברוסיה הלבנה. בשנת תרצ"ד קבע את מגוריו בעיר ריגה. חיבר מספר ספרים, ביניהם: "עוז והדר", "מנחם שמו", ועוד. נספה בשואה.
[1] דף. 18 ס"מ. מצב טוב. כתמים.
Category
Rabbinical Letters and Manuscripts
Catalogue
Online Auction 022 – Judaica: Books, Manuscripts, Letters, Objects
March 4, 2020
Opening: $300
Sold for: $400
Including buyer's premium
כתבי יד – שתי העתקות של תקנות לחיזוק לימוד התורה ולימוד המוסר בין בני הישיבה בעיר מאלטש. נכתב על נייר מכתבים רשמי של רב העיר וראש הישיבה הגאון רבי דוד טעביל דיינובסקי. מאלטש (מלץ' Malecz), יום ה' ערב יום כיפור [תשרי, תר"ע בקירוב 1909].
מסמך היסטורי לתולדות הישיבות בליטא, בתקופת תנועות ה"מרד" של הנוער, בשלהי שנות התר"ס.
רקע: הישיבה במאלטש נוסדה בשנת תרנ"ח ע"י רב העיר רבי זלמן סנדר כהנא שפירא, אך לאחר שפשטו בין התלמידים רוחות ה"השכלה" ותנועות החופש של אותה התקופה, סגר רבי זלמן סנדר את הישיבה, התפטר מרבנות העיר ועבר לכהן בקריניק בה פתח ישיבה חדשה. בין השנים תרס"ג-תרס"ז כיהן רבי שמעון שקופ ברבנות העיר, ייסד מחדש את הישיבה, ואף הוא התאכזב לבסוף מרוחות התקופה שחלחלו אל בני בית המדרש (ראה אודות כך: ספר רבי שמעון ותורתו, עמ' קכב-קלד). בשנת תרס"ז עבר רבי שמעון שקופ לכהן ברבנות בריינסק, ורבי דוד טעביל דיינובסקי נתמנה לרבנות העיר.
רבי דוד טעביל, שהיה מתלמידיו המובהקים של ה"תלמוד תורה" בקלם. הקים וביסס מחדש את הישיבה על פי דרך "תנועת המוסר". רנ"צ פינקל "הסבא מסלבודקה" שלח אליו תלמידים לחיזוק הישיבה, בהם תלמידו הנודע "יעקב ממינסק" שנודע לימים כהגאון רבי יעקב קמנצקי, מגדולי התורה בארה"ב (ראה אודות כך: ספר רבי יעקב, עמ' 77-84).
4 דפים, 21 ס"מ. [2 דפים כפולים, הכוללים כ-7 עמ' כתובים). מצב משתנה. כתמים ובלאי. בשולי אחד העותקים, פגיעות בלאי.
מסמך היסטורי לתולדות הישיבות בליטא, בתקופת תנועות ה"מרד" של הנוער, בשלהי שנות התר"ס.
רקע: הישיבה במאלטש נוסדה בשנת תרנ"ח ע"י רב העיר רבי זלמן סנדר כהנא שפירא, אך לאחר שפשטו בין התלמידים רוחות ה"השכלה" ותנועות החופש של אותה התקופה, סגר רבי זלמן סנדר את הישיבה, התפטר מרבנות העיר ועבר לכהן בקריניק בה פתח ישיבה חדשה. בין השנים תרס"ג-תרס"ז כיהן רבי שמעון שקופ ברבנות העיר, ייסד מחדש את הישיבה, ואף הוא התאכזב לבסוף מרוחות התקופה שחלחלו אל בני בית המדרש (ראה אודות כך: ספר רבי שמעון ותורתו, עמ' קכב-קלד). בשנת תרס"ז עבר רבי שמעון שקופ לכהן ברבנות בריינסק, ורבי דוד טעביל דיינובסקי נתמנה לרבנות העיר.
רבי דוד טעביל, שהיה מתלמידיו המובהקים של ה"תלמוד תורה" בקלם. הקים וביסס מחדש את הישיבה על פי דרך "תנועת המוסר". רנ"צ פינקל "הסבא מסלבודקה" שלח אליו תלמידים לחיזוק הישיבה, בהם תלמידו הנודע "יעקב ממינסק" שנודע לימים כהגאון רבי יעקב קמנצקי, מגדולי התורה בארה"ב (ראה אודות כך: ספר רבי יעקב, עמ' 77-84).
4 דפים, 21 ס"מ. [2 דפים כפולים, הכוללים כ-7 עמ' כתובים). מצב משתנה. כתמים ובלאי. בשולי אחד העותקים, פגיעות בלאי.
Category
Rabbinical Letters and Manuscripts
Catalogue
Online Auction 022 – Judaica: Books, Manuscripts, Letters, Objects
March 4, 2020
Opening: $300
Sold for: $375
Including buyer's premium
מכתב ארוך בכתב ידו וחתימתו של הגאון רבי אברהם יפהן ראש ישיבת נובהרדוק. ביאליסטוק, תרפ"ו [1926].
נשלח אל הגאון רבי יהודה העשיל לווינברג רב וראש ישיבה בניו הייבן שבארה"ב, במענה לבקשתו לקנות את ספרי "מדרגת האדם" של הסבא מנובהרדוק. רבי אברהם עונה לו כי הוא שולח רק את החלקים שנדפסו בפולין, אבל החלקים שנדפסו ברוסיה עוד בחייו של הסבא מנובהרדוק, המה נדירים ביותר ואי אפשר להשיגם – "הם מועטים במספר, רק אצל יחידים, ומתעתדים אנו בע"ה להוציאם שנית".
בהמשך מספר לו רבי אברהם על הקמת ישיבות נובהרדוק בפולין: "...בודאי ידוע לכתר"ה ישיבותינו הנאווארידקאות פרסום מפעלי'[ה] הרוממות למסי"נ [למסירות נפש] בארץ רוסיא ואוקראינא עבור להרביץ תורה ברבים, עד שגבר חמת המציק ואחרי הרבה רדיפות וישיבה בבתי כלא ע"י הייעווסקאים [אנשי היבסקבציבה, המחלקה היהודית בשלטון הקומוניסטי] והטשעקאים [אנשי הצ'קה, המחלקה החשאית למאבק במתנגדי המהפכה], נאלצנו להעתק לפולין, וב"ה זה כארבע שנים עברו ונתייסד ע"י בפה קיבוצים וישיבות קטנות במספר 22, ובפה ביאליסטאק נמצאים אצלינו כמאתים ת"ח כ"י [תלמידי חכמים כן ירבו], שמהם הרבה גדולים בתו"י [בתורה ויראה], חו"ב [חריפים ובקיאים] בש"ס ופוסקים, ועומדים להאיר את העולם בתורתם וצדקתם...". בהמשך המכתב מבקש רבי אברהם יפהן מהרב לווינברג שישתדל בהשגת משרות רבנות בארה"ב לאברכים מבוגרי הישיבה.
הגאון הצדיק רבי אברהם יפה'ן (תרמ"ו-תש"ל), חתנו ותלמידו המובהק של "הסבא מנובהרדוק". עמד כיובל שנים בראשות רשת ישיבות "בית יוסף-נובהרדוק", והיה מגדולי מרביצי התורה בדורו. בשנות מלחמת העולם הראשונה נדד רבי אברהם יחד עם חותנו הסבא מנובהרדוק אל פנים רוסיה, שם המשיכו להקים עוד ועוד ישיבות, תוך שהם מבעירים את הלבבות ומושכים את בני הנוער לתורה ועבודת ה'. כשנפטר חותנו הסבא מנובהרדוק (כסלו תר"פ), התמנה רבי אברהם לראש הישיבה בקיוב (שהיו לה שם חמשה סניפים), ומשם פיקח על כל הרשת של סניפי הישיבות. בתחילת שנות התר"פ כשהחלה היבסקציה לאסור על לימוד התורה, שלח רבי אברהם הוראה לכל הסניפים שימסרו את נפשם בשעת השמד על הרבצת תורה: "לא לציית, לא להיכנע". בשלהי שנת תרפ"א הושלך לכלא ב"עוון" הרבצת תורה, שם עונה ונחקר. בשנים תרפ"ב-תרפ"ג פתח במבצע נועז ומורכב, שבמהלכו הבריחו את הגבול מרוסיה והעבירו את רוב תלמידי נובהרדוק אל שטחי פולין. להצלחת המבצע גייס רבי אברהם אלפי רובלים. בפולין ייסד רשת ישיבות בשם "בית יוסף" – נובהרדוק, שמנתה עד לשנת תרצ"ט שבעים סניפים, ובהם למדו ארבעת אלפים תלמידים. בשנים שבין שתי המלחמות התגורר בביאליסטוק, ובה עמד בראשות ישיבה שפתח שם. גדול תלמידיו מתקופת ביאליסטוק היה ה"סטייפלר". כשפרצה מלחמת העולם השנייה העביר את ישיבתו לווילנא. בשנת תש"א הגיע לארה"ב, בה התגורר כעשרים שנה, וגם שם ייסד ישיבה. בערוב ימיו בשנת תשכ"ד עלה לארץ הקודש והתגורר בירושלים. חיבר את הספרים: "דרך איתן" (על הש"ס) ו"המוסר והדעת".
נייר מכתבים רשמי, כ-28 ס"מ. מצב טוב-בינוני. בלאי וקרעים בקפלי הנייר. הדבקות נייר דבק מעבר לדף.
נשלח אל הגאון רבי יהודה העשיל לווינברג רב וראש ישיבה בניו הייבן שבארה"ב, במענה לבקשתו לקנות את ספרי "מדרגת האדם" של הסבא מנובהרדוק. רבי אברהם עונה לו כי הוא שולח רק את החלקים שנדפסו בפולין, אבל החלקים שנדפסו ברוסיה עוד בחייו של הסבא מנובהרדוק, המה נדירים ביותר ואי אפשר להשיגם – "הם מועטים במספר, רק אצל יחידים, ומתעתדים אנו בע"ה להוציאם שנית".
בהמשך מספר לו רבי אברהם על הקמת ישיבות נובהרדוק בפולין: "...בודאי ידוע לכתר"ה ישיבותינו הנאווארידקאות פרסום מפעלי'[ה] הרוממות למסי"נ [למסירות נפש] בארץ רוסיא ואוקראינא עבור להרביץ תורה ברבים, עד שגבר חמת המציק ואחרי הרבה רדיפות וישיבה בבתי כלא ע"י הייעווסקאים [אנשי היבסקבציבה, המחלקה היהודית בשלטון הקומוניסטי] והטשעקאים [אנשי הצ'קה, המחלקה החשאית למאבק במתנגדי המהפכה], נאלצנו להעתק לפולין, וב"ה זה כארבע שנים עברו ונתייסד ע"י בפה קיבוצים וישיבות קטנות במספר 22, ובפה ביאליסטאק נמצאים אצלינו כמאתים ת"ח כ"י [תלמידי חכמים כן ירבו], שמהם הרבה גדולים בתו"י [בתורה ויראה], חו"ב [חריפים ובקיאים] בש"ס ופוסקים, ועומדים להאיר את העולם בתורתם וצדקתם...". בהמשך המכתב מבקש רבי אברהם יפהן מהרב לווינברג שישתדל בהשגת משרות רבנות בארה"ב לאברכים מבוגרי הישיבה.
הגאון הצדיק רבי אברהם יפה'ן (תרמ"ו-תש"ל), חתנו ותלמידו המובהק של "הסבא מנובהרדוק". עמד כיובל שנים בראשות רשת ישיבות "בית יוסף-נובהרדוק", והיה מגדולי מרביצי התורה בדורו. בשנות מלחמת העולם הראשונה נדד רבי אברהם יחד עם חותנו הסבא מנובהרדוק אל פנים רוסיה, שם המשיכו להקים עוד ועוד ישיבות, תוך שהם מבעירים את הלבבות ומושכים את בני הנוער לתורה ועבודת ה'. כשנפטר חותנו הסבא מנובהרדוק (כסלו תר"פ), התמנה רבי אברהם לראש הישיבה בקיוב (שהיו לה שם חמשה סניפים), ומשם פיקח על כל הרשת של סניפי הישיבות. בתחילת שנות התר"פ כשהחלה היבסקציה לאסור על לימוד התורה, שלח רבי אברהם הוראה לכל הסניפים שימסרו את נפשם בשעת השמד על הרבצת תורה: "לא לציית, לא להיכנע". בשלהי שנת תרפ"א הושלך לכלא ב"עוון" הרבצת תורה, שם עונה ונחקר. בשנים תרפ"ב-תרפ"ג פתח במבצע נועז ומורכב, שבמהלכו הבריחו את הגבול מרוסיה והעבירו את רוב תלמידי נובהרדוק אל שטחי פולין. להצלחת המבצע גייס רבי אברהם אלפי רובלים. בפולין ייסד רשת ישיבות בשם "בית יוסף" – נובהרדוק, שמנתה עד לשנת תרצ"ט שבעים סניפים, ובהם למדו ארבעת אלפים תלמידים. בשנים שבין שתי המלחמות התגורר בביאליסטוק, ובה עמד בראשות ישיבה שפתח שם. גדול תלמידיו מתקופת ביאליסטוק היה ה"סטייפלר". כשפרצה מלחמת העולם השנייה העביר את ישיבתו לווילנא. בשנת תש"א הגיע לארה"ב, בה התגורר כעשרים שנה, וגם שם ייסד ישיבה. בערוב ימיו בשנת תשכ"ד עלה לארץ הקודש והתגורר בירושלים. חיבר את הספרים: "דרך איתן" (על הש"ס) ו"המוסר והדעת".
נייר מכתבים רשמי, כ-28 ס"מ. מצב טוב-בינוני. בלאי וקרעים בקפלי הנייר. הדבקות נייר דבק מעבר לדף.
Category
Rabbinical Letters and Manuscripts
Catalogue