ספר מנחת פתים, חידושים ושו"ת על שולחן ערוך יורה דעה, מאת רבי מאיר אריק אב"ד יאזלוויץ. מונקאטש, דפוס צבי יעקב קאהן ושותפו מנחם קליין, תרנ"ח 1898. מהדורה ראשונה.

עותק של בית המדרש החסידי הראשון שהקים האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים בעיר סאטמר בצעירותו [בשנת תרס"ו בקירוב]. בדפי הספר מופיעות חותמות רבות: "חברה קנין ספרים דב"המד של הרה"גה"צ מ' יואל ט"ב שליט"א פה סאטמאר יע"א".

לקראת ראש השנה תרס"ו, כשנה וחצי לאחר נישואיו, עזב רבי יואל את עיר הולדתו סיגט והעתיק את מקום מושבו לעיר סאטמר הסמוכה. בתפילות הימים הנוראים כבר התקבץ בביתו החדש מנין חסידי קטן. מיד עם בואו לעיר פתח רבי יואל בית מדרש קטן, וקבוצה קטנה של צעירים מחסידי אביו ה"קדושת יו"ט" (וכן כמה מחסידי צאנז-שינאווא בעיר), שהוקסמה מצדקותו ומלמדנותו המופלגת, החלה להתלכד ולהתגבש סביבו. התומך העיקרי של רבי יואל ובית מדרשו היה הגביר החסיד הנודע רבי חיים פריינד, בעליו של בית חרושת גדול לטקסטיל. בשנת תרע"א עבר רבי יואל לכהן ברבנות אורשיווא, ובשנת תרפ"ו עבר לכהן ברבנות קראלי. במשך למעלה מעשרים שנה המשיכה חבורת חסידיו בסאטמר להחזיק את בית מדרשו בעיר, עד אשר עלה בידם להשיבו בשנת תרצ"ד, לכהן ברבנות העיר הגדולה סאטמר.

בדפי הספר, רישומי בעלות רבים וחתימות של כמה מתלמידיו הצעירים של האדמו"ר רבי יואל מסאטמר: "אהרן וואלדמן"; "שמשון פגדור[?]"; "אליעזר הענדלער"; "אפרים ניימאנן"; "יחזקאל שראגה..."; "שלום שניצלער[?]"; ועוד אחרים.

חותמות נוספות (ומאוחרות) של "ספרית בית דין צדק לונדון והמדינה".

[1], נה דף. 32.5 ס"מ. מרבית הדפים במצב טוב-בינוני, דפים ראשונים במצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים בשולי הדפים, בהם קרעים חסרים בדף השער, עם מספר פגיעות בטקסט ובמסגרת השער, משוקמים בחלקם בנייר דבק (עבה). רישומים. כריכה חדשה.