ספר מגן אבות, מאמרי חסידות על פרשיות התורה והמועדים, שיר השירים, ליקוטים על נ"ך ודרושים לחתונה, מאת האדמו"ר רבי שלמה זלמן שניאורסון מקאפוסט, נכד ה"צמח צדק" מליובאוויטש. ברדיטשוב, דפוס חיים יעקב שעפטיל, תרס"ב 1902. מהדורה ראשונה. סט שלם; שבעה חלקים בשבעה כרכים; שני שערים לכל חלק.

ששת החלקים הראשונים כוללים מאמרים שנדפסו מכתב-יד המחבר. המאמרים בחלק השביעי נדפסו מרשימות "השומעים המובהקים", והמחבר "הגיהם ותקנם בכתב-יד קדשו".

בראש חלק א' הקדמת המו"ל, בן המחבר ר' יהודה ליב שניאורסון, הכותב: "וקראנו את הספר בשם מגן אבות להיותו נושא את מספר שמו הקדוש שלמה זלמן". בהקדמתו מביא המו"ל את דברי אביו ה"מגן אבות": "אני נזהר לבלי לשנות מלשונו הזהב של אאזמו"ר [ה"צמח צדק"] נ"ע, שהוא היה שומר לשונו הזהב של אדמו"ר הזקן נ"ע כמו שקבל מהרב המגיד [ממזריטש] נ"ע והרב המגיד מהבעש"ט, וכשאני שומר לשונו הזהב של אאזמו"ר נ"ע הנה על לשוני דברי קדשם של כל רבותינו הנ"ל". בהגהת והדפסת הספר נטל חלק ר' חיים מאיר היילמן (מחבר ספר "בית רבי"), מחסידי חב"ד-קאפוסט.

בהגהת והדפסת הספר נטל חלק ר' חיים מאיר היילמן (מחבר ספר "בית רבי"), מחסידי חב"ד-קאפוסט.

בדפי השער של שלושת החלקים ה-ז, חתימות: "משה בנימין מלמד הלוי מליבאוויץ מייטין" / "משה בנימין מליבאוויץ מייטין" / "משה בנימין מלמד הלוי" – רבי משה בנימין ב"ר ברוך שמעון הלוי מייטין (נפטר תר"ץ), מלמד דרדקי בליובאוויטש, ומורו ורבו של האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש בילדותו (ראה ספר התולדות אדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש, א, עמ' 70-71, ושם: "משה בנימין מלמד דרדקי, איש כבן ארבעים, ירא שמים ובקי באגדות ובספרי מוסר...". בסוף ימיו עבר לארצות הברית.

בשלושת הכרכים האלו (ה-ז) מופיעות גם חותמות: "הרב אליהו סימפסאן – ברוקלין" – רבי אליהו ייאכיל סימפסון (תרמ"ט – כסלו תשל"ז), מראשי ה"חוזרים" אצל אדמו"ר הרש"ב בליובאוויטש, מזכירו של האדמו"ר הריי"ץ ונאמן ביתו של הרבי מליובאוויטש; היה ממנהלי מוסדות חסידות חב"ד בארה"ב.

שבעה חלקים בשבעה כרכים.

• כרך א (בראשית): [4], מח דף.

• כרך ב (שמות): [2], נז דף.

• כרך ג (ויקרא): [2], נ, 2] דף.

• כרך ד (במדבר): [2], פ דף.

• כרך ה (דברים): [2], קה, [1] דף.

• כרך ו (שיר השירים, לקוטים ודרושים לחתונה): [2], מט דף.

• כרך ז (הוספות מהעתקות השומעים ומפתחות הפסוקים): [2], עד, [1]; טו דף.

30-32 ס"מ בקירוב. שוליים רחבים בחלק מהכרכים. מרבית הכרכים במצב כללי טוב, מספר כרכים במצב בינוני. כתמים (כתמים קשים וכהים במספר מקומות). סימני עש בחלק מהדפים (סימני עש רבים בדפים האחרונים של חלק ג, עם פגיעות בטקסט). קרעים, בהם קרעים חסרים (קרעים חסרים גדולים בדף השער של חלק א, עם פגיעות במסגרת השער, משוקמים במילוי נייר עם השלמה בצילום). הדבקות נייר ורצועות דבק סלוטייפ לחיזוק בשולי מספר דפים (קרעים מחוזקים ברצועות דבק סלוטייפ בדף השער של חלק ה). רישומים וחותמות. כריכות חדשות ותואמות.

המחבר, האדמו"ר רבי שלמה זלמן שניאורסון מקאפוסט (תק"צ-תר"ס), בנו בכורו של האדמו"ר רבי יהודה ליב (המהרי"ל) מקאפוסט, "דור חמישי לנשיאי חב"ד". סביו אדמו"ר ה"צמח צדק" מליובאוויטש קירבו מאוד ונהג ללמוד עמו נגלה וחסידות: "בערך שנת תר"כ לקחו רבינו אליו שיהיה אצלו עמו במחיצתו והיה לומד עמו נגלה וד"ח ולא מש מאהלו עד כי גלה לו כל סתרי חכמתו... והיה נחשב אצל רבינו כאחד מבניו" (בית רבי, חלק ג, פרק ח, עמ' טז). עוד בחיי ה"צמח צדק" היו החסידים משחרים לפתחו של רבי שלמה זלמן, להאזין כיצד הוא חוזר בהרחבה ובטוב טעם על מאמרי החסידות שאמר סביו ה"צמח צדק" (שם). היה מתחכך בגדולי החסידים ושמע חסידות מר' אייזיק הומלער ומר' הלל פאריטשער. לאחר הסתלקות ה"צמח צדק", הכתירו רוב חסידי חב"ד לאדמו"ר עליהם את אביו רבי יהודה ליב (המהרי"ל) מקאפוסט. רבי יהודה ליב נפטר כחצי שנה בלבד לאחר הסתלקות אביו ה"צמח צדק", בחשון תרכ"ז, ועל מקומו התמנה רבי שלמה זלמן שהנהיג את עדת חסידי חב"ד-קאפוסט במשך קרוב ל-34 שנים. לאחר פטירתו נדפס חלק קטן ממאמריו בסדרת הספרים "מגן אבות" שלפנינו.

הרבי מליובאוויטש אמר על מאמרי ה"מגן אבות" שהם "געשמאקע מאמרים" [מאמרים ערבים], ושהם מיוסדים על תורת ה"צמח צדק" (המלך במסיבו, ב, עמ' פד).

על הגותו המיוחדת והמעמיקה, כתב הסופר ואיש הרוח ר' הלל צייטלין, במכתב לידיד: "איעצך להשיג את הספר 'מגן אבות' מהצדיק מקאפוסט, וללמוד שם בעיון בהגבהת הלב, את המאמרים על פסוק ויכל אלוקים... וביחוד את הדרוש לפרשת שמיני, שמאחד הוא מסר נורא עם שעשוע חב"די מסתורי שקשה למצוא כמוהו. אם תקרא כל אלו המאמרים לא בהעברה בעלמא כפי שנוהגין, כי אם בעיון עמוק בהדרגה ובסדר, מובטחני שישיב לי תודה עמוקה בעד עצתי זאת" (הרב, ליקווד תשע"ה, עמ' תשנג).