מכתב מ"הישיבה ותלמוד תורה – מאה שערים", בחתימת שלשת ראשי הישיבה: רבי "שאול חיים הלוי הורוויץ הרב מדובראוונא", רבי זרח ראובן ברוורמן ורבי אברהם חיים דוב שקול, עם חותמת הישיבה. ירושלים, תרס"ט [1909]. יידיש.

נשלח אל הנדיבה מרת נעשע מאנישעוויץ. במכתב מודים לה ראשי הישיבה, מקרב לב על תרומתה, ומברכים אותה באריכות ימים ובבריאות, יחד עם בעלה ר' דוב בער מנישביץ וכל המשפחה [דוב בער מנישביץ ייסד את מאפיית המצות 'מנישביץ' ופיתח פטנטים רבים בתחום ייצור מצות לפסח ומוצרים כשרים לפסח].

הגאון רבי שאול חיים הלוי הורביץ (תק"פ-תרע"ו), חתן רבי דוד טעביל ממינסק בעל ה"נחלת דוד", אב"ד דוברובנא במשך 18 שנה. בשנת תרמ"ג עלה לירושלים, בה נחשב לאחד מגדולי התורה בעיר. מייסד וראש הישיבה הגדולה והת"ת "מאה שערים" בשכונת מאה שערים בירושלים. האריך ימים ונפטר בשנת תרע"ו. מחיבוריו "כלילת שאול", "מצפה שאול", ועוד.

הגאון הצדיק רבי זרח ראובן ברוורמן (תרי"ז-תרצ"ח), איש רב פעלים. תלמיד הנצי"ב ורבי מנחם נחום קפלן מהורדנא. בצעירותו עלה לארץ ישראל ודבק ברבו המהרי"ל דיסקין. לאחר פטירת מהרי"ל דיסקין עבר למאה שערים ובהמשך מונה לראשות ישיבת "מאה שערים" לצד רבי שאול חיים הלוי הורביץ. התפרסם בצדקותו ובמעשי החסד הרבים שלו. הקים את "אגודת שומרי תורה", להקמת והחזקת תלמודי תורה במושבות ארץ ישראל, ופעולותיה הברוכות בתקופת שנות התר"ס-התר"צ, חיזקו את לימוד התורה ושמירת הדת במושבות שונות ברחבי ארץ ישראל (לתולדותיו בהרחבה ראו: וזרח בחושך אורך: תולדות חייו ופעליו של איש ירושלים, הגאון הצדיק רבי זרח ראובן ברוורמן זצ"ל, ממייסדי החינוך התורני בארץ ישראל, ירושלים תשע"ז).

הגאון השקדן רבי אברהם דוב שקול (תרכ"ה-תרצ"ג), מתלמידי הנצי"ב בישיבת וולוז'ין, בה כונה "דער וואלוז'ינער מתמיד". הוסמך לרבנות בידיהם של גדולי ישראל, ביניהם הנצי"ב, רבי ישראל סלנטר ורבי שלמה הכהן מווילנא. בצעירותו מונה לרב העיר ניופורט ניוז בווירג'יניה, ארה"ב, ובשנת תרנ"ז עלה לירושלים והתיישב במאה שערים. כאשר נקלעה ישיבת "מאה שערים" למצוקה כלכלית קשה, מינה אותו מחותנו רבי זרח ברוורמן לנשיא ומנהל הישיבה. בשלהי תרס"ד מונה לרב בית הכנסת "ישועות יעקב" (וזרח בחושך אורך, עמ' 245-249).

[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 27.5 ס"מ. כתמים. קרעים בשוליים וסימני קיפול, מחוזקים בחלק בנייר דבק.