מכתב בכתב ידו וחתימתו של הגאון רבי מרדכי שולמן, ראש ישיבת סלבודקה בבני ברק. ערב חג הסוכות תשי"ג [תשרי 1952].

נשלח אל הגאון רבי יחזקאל אברמסקי מראשי הישיבה, אודות ההזמנה לבוא עם משפחתו לבני ברק בחג שמחת תורה, לשוש יחד עם בני הישיבה בסיום התורה:

"...נתעוררתי שאולי אנו מכבידים על הדר"ג בהזמנתנו לחג, ולכן יעשה הדר"ג מה שנוח לו וטוב לבריאותו. חפצתי שיתענג בשמחת התורה בחברת בני הישיבה היקרים שיחי'[ו], אשר התענגו כל הזמן לשמוע חדו"ת בשעוריו הנפלאים, אבל נחוץ להתחשב עם מצב הבריאות, ואם הדר"ג ירגיש עצמו יותר טוב, נשמח מאד בהופעתו עם הרבנית אצלנו לכבדנו ואת הישיבה הק' בבקורו לשמחת התורה...". הרב שולמן מסיים בברכת "חג שמח, בידידות ובהוקרה ורב כבוד ויקר, מרדכי שולמן".

הגאון רבי מרדכי שולמן (תרס"א-תשמ"ב), בילדותו למד אצל רבי אלחנן וסרמן בישיבת בריסק. בתקופת מלחמת העולם הראשונה נדד לסטויבץ והתקרב אל רבו בעל ה"חזון איש". למד בישיבת סלבודקה והיה ממקורבי "הסבא מסלבודקה", שלימם נשא את נכדתו, בת הגאון רבי יצחק אייזיק שֶׁר ראש הישיבה. בשנת תרצ"ט נסע מקובנא לארה"ב למגבית עבור הישיבה, ובעקבות המלחמה נשאר בארה"ב בכל תקופת השואה, ואשתו וילדיו שנותרו בגטו קובנא נפגשו עמו רק לאחר המלחמה. בפרוץ השואה באותה תקופה ניצל חמיו הגאון רבי אייזיק שֶׁר, ובתחילת השואה עלה לארץ ישראל (דרך שוויץ) והתיישב בירושלים. בשנת תש"ו הקים רבי אייזיק שֶׁר מחדש את ישיבת "כנסת ישראל – סלבודקה" בבני ברק, בשכונת "גבעת רוקח", ולאחר תקופה קצרה הגיע רבי מרדכי שולמן מארה"ב, ועזר לחמיו בהרבצת תורה בישיבה החדשה. לאחר פטירת חמיו הגאון רבי אייזיק שֶׁר בחודש שבט תשי"ב, נתמנה רבי מרדכי לראש הישיבה והנהיג את הישיבה שלושים שנה, עד פטירתו בשנת תשמ"ב. לזכרו נתפרסם לתולדותיו הספר "כי אם", שנדפס לראשונה בתוך ספר הזכרון "כנסת ישראל".

כאשר מקבל המכתב, הגאון רבי יחזקאל אברמסקי בעל ה"חזון יחזקאל" (תרמ"ו-תשל"ו), עלה בשנת תשי"א מלונדון לארץ ישראל, נתבקש ע"י ראשי הישיבה רבי אייזיק שֶׁר וחתנו רבי מרדכי שׁוּלְמַן, לבוא למסור שיעורים כלליים בישיבת סלבודקה בבני ברק. המכתב שלפנינו נכתב לרגל חג שמחת תורה הראשון בישיבת סלבודקה לאחר העדרותו של ראש הישיבה הגאון רבי אייזיק שֶׁר זצ"ל.

[1] דף. נייר מכתבים רשמי. 22 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול.