"תאר פני כ"ק אדמו"ר הרב הגאון האלהי, החסיד, אור עולם, מופת הדור, נזר ישראל ותפארתו, מרנא ורבנא מו"ה שניאור זלמן בהרב החסיד מו"ה ברוך נבג"מ זי"ע, בעל המחבר ספר התניא, והשו"ע, ותורה אור ולקוטי תורה" – הדפס ליטוגרפי מוקדם [כנראה וורשא, תרמ"ט בקירוב – אישור הצנזורה ניתן בוורשא ב-20 במרץ 1889].

הדפסה מוקדמת של דיוקן אדמו"ר הזקן בעל התניא והשו"ע, "יצא לאור ע"י נכדו הרבני מו"ה שמריהו בה"ר לוי יצחק שניאורסאהן, אשר קנה הזכות כדת לצמיתות, ובתקף חקי הממשלה ובכח הסכמות הרבנים יחיו, מובטח שלא יזיד איש לחקות התמונה בתבנית זו או בתבנית אחרת בלי רשות הרש"ש או המו"ל..." (עם חתימת-יד המו"ל הרב שמריה שניאורסון בדפוס).

תחת הדיוקן נדפסה כותרת בעברית וכותרת נוספת ברוסית: "רבי זלמן בורוכוביץ' מליאוזנה". בשולי הלוח מופיעים פרטי דפוס נוספים (באותיות לועזיות): ליטוגרפיה מעשה ידי האמן היהודי-פולני מקסימיליאן פייאנס (Maksymilian Fajans; 1827-1890); צויר בידי ז. שץ [=האמן בוריס זלמן שץ, מייסד "בצלאל"], על פי ציור קדום, משנת 1798, מאת האמן הרוסי קיריל גלובצ'בסקי (Kirill Golovachevskiy; 1735-1823).

בספרו "בית רבי" פרק כג (מהדורת ברדיטשוב 1902, דף נג) מתאר המחבר ר' חיים הילמאן את נסיבות הציור וההדפסה של הדיוקן שלפנינו:

?"בשנים אלו האחרונות נתגלה על פני תבל ציור תואר תמונת רבינו (פאטרעט), כי בעת היותו בפטרבורג בשנת תקנ"ט צר אותה צייר אחד בדקדוק גדול ובתכלית ההידור. והשר ראש הזאנדארמים [המשטרה] שהיה מחבב אותו מאד... לקחה לביתו ואח"כ נשארה ביד יורשי השר בניו ונכדיו. ולאחר זמן קנה אותה מהם הגראף טישקעוויץ בעד סך רב והיתה ספונה וטמונה בביתו שנים רבות ולא שזפתה עין רואה. עד שנים האלו שנזדמן לאחד מהציירים מאחב"י [מאחינו בני ישראל] להיות בבית עקד התמונות של הגראף הנ"ל ובתוך המון רבוי התמונות שנמצא שם מא"י [מאינם-יהודים] וגם מיהודים ראה גם תמונה הזאת ונשתומם למראה מיופי התמונה שלא ראה כמוה. אך מי הוא לא ידע. ושאל להגראף על זה והשיב לו שהוא תמונת רב אחד גדול ומפורסם בין היהודים. והראה לו שמו ושם אביו שם עירו רשום על התמונה בלשון רוסיא – בזה הלשון: זלמן בארוחאוויץ איז לאזנ". והנה בווארשא נמצא אחד מנכדי רבינו נקרא בשמו ר' שמריה בן רבי לוי יצחק שניאורסאן. ונזדמן להצייר הנ"ל להיות בבית ר' שמריה הנ"ל וסיפר לו לתומו את אשר ראה כו'. וכאשר שמע ר' שמריה הנ"ל את דבריו נבהל משמוע, כי מובן הדבר מי הוא הרב. וסיפר לו להצייר מעט ממהות הרב וכי הוא מנכדיו, ועל כן בקשו שיהיה לו לעזר להשיג רשיון מהגראף להעתיק התמונה ולהפיצה על פני תבל. ובעמל ויגיעה רבה השיגו הרשיון על זה. והעתיקו אותה בדיוק גדול מאד, וגם העתיקו הכתב הרשום שם אמו ושם אביו ושם עירו כנ"ל. גם הי' רשום שם שם הצייר –גלאוואטשעווסקע, ושם העיר פטרבורג, וזמן השנה שנת 1798 למספרם, שזהו בתחלת שנת תקנ"ט למספר בני ישראל שאז הי' רבינו בפטרבורג בפעם הראשונה כנ"ל. ונדפסה ברשיון הצענזור. ובהסכמת הגאב"ד דווארשא והסכמות הרבה מנכדי רבינו הרבנים שי' – ודבריהם נדפסו בהמודעה של המו"ל יעויין שם...".

[1] דף. 34 ס"מ בקירוב. מצב טוב. סימני קיפול וקמטים. כתמים ובלאי.

מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, 112.011.086.