שני עותקים של הספר "אבן הבוחן – חידוד התלמידים": המהדורה המקורית שנדפסה בשנת תרנ"ו, ומהדורת הגניבה הספרותית, שנדפסה בפדגורזה תחת שם מחבר אחר, ובתאריך מזוייף, המוקדם לתאריך הדפסת החיבור המקורי.

• ספר "חידוד התלמידים והוא אבן הבוחן – מיוסד לנסות הבחורי חמד לומדי תורה... להבחין ולהבין דבר מתוך דבר... כל אלה אספתי ולקטתי... הצעיר יעקב [בורשטיין] בהמופלג מו"ה ישראל צבי... פה וארשא". ווארשא, דפוס א. בוימריטטער, תרנ"ו 1896. מהדורה ראשונה.

[3], 4-112 עמ'. 22.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. בלאי ומעט קרעים. דף השער מנותק. ללא כריכה.

• ספר "אבן הבוחן – מיוסד לנסות הבחורי חמד לומדי תורה... להבחין ולהבין דבר מתוך דבר... כל אלה לקטתי ואספתי ולקטתי הצעיר משה יעקב יליד בריגל. פאדוגרזע אצל קראקא, דפוס שאול חנני' דייטשער, תר"ן[?] 1890[?].

[3], 4-112 עמ'. 22.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים. בלאי וקרעים. סימני עש. רישומים רבים, חותמות וחתימות. כריכה מקורית, בלויה, קרועה ומנותקת.

גניבה ספרותית מתוחכמת.

ספר זה שחובר ע"י רבי יעקב בורשטיין מוורשא בהסכמת רבני העיר ונדפס בשנת תרנ"ו, נלקח ע"י מו"ל מהעיר קראקא, והוצא לאור בפרבר פודגורזה, תחת שם מחבר אחר "משה יעקב יליד בריגל" [שכנראה לא היה ולא נברא] ובתאריך מזוייף המקדים את הדפסת ה"גניבה הספרותית", כשש שנים לפני הדפסת החיבור המקורי.

בשנת תרס"ב אחד הכותבים בכתב-העת "הפלס" (שנה ב', ברלין תרס"ב, י, עמ' 633-634) בשם י' אש, שם לב לדבר ופרסם מאמר: "גנבה שאין בה תשלומי כפל" אודות גנבות ספרותיות, ומצטט במקביל את נוסח שני שערי הספר, וכותב בסוף דבריו: "הראית מימיך קורא יקר גנבה משונה כזו? אנכי פרשתי הכל, את החקירה מי גנב ממי, אניח לפני הקורא...".

בתגובה השיב המחבר רבי יעקב בורשטיין, וכתב מאמר ב"הפלס" (שנה ג', ברלין תרס"ג, עמ' 50): "...נדפס מאמר בהפלס שנה ב' חוב'[רת] יוד, בו יציע בעל המאמר הרה"ח אש נ"י את הדבר הזר והמוזר 'שלא נראה ולא נשמע עד כה מגנבה גלוי' ועזות מחוצפת' ע"י איזה מזייף שחזר והדפיס ספר שלם 'כדמותו וכצלמו בלא שום שינוי גרעון(?) ותוספת' וקרא שמו עליו כאילו הוא הוא מחברו... וטרם כל דבר עלי אני ח"מ המחבר הספר המדובר שקרא בשמו 'חדוד חתלמידים והוא אבן הבוחן כו' – לתת תודה לבעל המאמר אשר כזכאי נתגלגלה זכות על ידו... לפרסם את החנפים וגם לגלות את האמת לפני אוהביה, כי רק אנכי החתום מטה הוא המחבר, כידוע לכל החכמים באי שער עירי ווארשא, ולא לכבוד הוא לי להביא עדות וראיות לדבר זה. גם לא אחשוב זאת לצורך כלל, כי כל איש אשר לא יסתפק בקריאת שער הספר בלבד וישים מבטו גם בפנים, במעט התבוננות ימצא לו די הוכחות מספיקות לדעת ולהבין איזה הוא הספר ראשון שיצא מתחת קולמוס המחבר ואיזה הוא המזוייף..." בהמשך דבריו כותב המחבר, כי בעל המאמר מאשים את המחבר כזיוף ספר על שמו, וחשב כי הזייפן "רצה להתלבש בנוצות אחרים ולהתגדל בתור מחבר", אבל האמת היא, כי "הוא מעשה תרמית וגנבת ממון בלבד, כי כאשר נודע לי האיש 'יעקב משה מילידי בריגל' שעטרו המזייף בעטרת מחבר לא הי' ולא נברא רק בריאה חדשה הוא שבדה לו הנוכל והרמאי הלז לשחק בי ולמלא אמתחתו עושק... גם שם הרמאי הלז ועיר מגורו נודע לי מפי אנשים נאמנים הלא הוא מו"ס בעיר לאדזי, וכבר דברתי עם האיש הלז והוא ישליך הדומן הזה על ראש המדפיס בעיר פאדגורזע ה' דייטשער אבל מי יאמין לדבריו בזה... כי באמת עשק עשקני הנוכל הזה באופן מוזר, ושלום על חכמי ישראל – יעקב בה"ה המופלג כמוהר"ר ישראל צבי נ"י בעהמ"ח 'פני יעקב' על הרמב"ם, ו'תולדות יעקב' על שיטות, ו'חידוד התלמידים הוא אבן הבוחן' הנ"ל, ו'ישועת יעקב האחרון' על שיטות, וזו גם ח"ב לאבן בוחן הנ"ל".

יש לציין כי במהדורת הזיוף של "משה יעקב יליד בריגל" זוייף גם תאריך ההדפסה לשנת תר"ן 1890, כדי שיחשבו כי ר' יעקב בורשטיין גנב את החיבור שהדפיס בשנת תרנ"ו 1896 (ובמהדורות חוזרות בשנים תרס"א ואילך) ממחבר קודם משנת תר"נ...

משנת תרס"א ואילך, הדפיסו ר' יעקב בורנשטיין ובאי-כוחו, מהדורות חוזרות רבות של החיבור, שזכה לביקוש רב בבתי המדרשות בפולין, גליציה וליטא.