ספר דעת קדושים, זכרונות לתולדות המשפחות אייזינשטאט, בכרך, גינצבורג, היילפרין, מורוויץ, מינץ, פרידלאנד, קצינעלבויגן, ראפפורט ורוקח, מאת רבי ישראל טוביה איזנשטאט. סנקט פטרבורג, דפוס בערמאנן ושותפו, תרנ"ז-תרנ"ח 1897-1898.

העותק של הגאון רבי איסר זלמן מלצר, שהיה משתמש בספר גניאולוגי זה, להראות לבני משפחתו את סדר הדורות של הייחוס אל סבו-זקנו הגאון רבי מאיר אב"ד אייזנשטאט בעל "פנים מאירות" – שכן אביו רבי ברוך פרץ מלצר ממיר, היה צאצא בן-אחר-בן, דור שמיני לבעל ה"פנים מאירות". בספר "בדרך עץ החיים", לתולדותיו של רבי איסר זלמן, מסופר כי בערב שלפני פטירתו הפתאומית בשנת תשי"ד, נכנסה לביתו בת-אחותו, הרבנית הצדקת מרת גוטל שך (רעייתו של הגאון רבי אלעזר מנחם שך ראש ישיבת פוניבז'), ורבי איסר זלמן אמר לה: "דעי לך, אנחנו לא ממשפחה פשוטה, אנחנו הננו בן-אחר-בן מן ה'פנים מאירות', ספרי זאת לרבי אליעזר, שידע שאנחנו ממשפחה מיוחסת'. מיד עלה רבי איסר זלמן על הסולם, הוריד את הספר 'דעת קדושים' [=הנמצא לפנינו] והעתיק ממנו את כל סדר היחוס, בן אחר בן עד ה'פנים מאירות'. הרבנית מרת גוטל נדהמה מקבלת הפנים הבלתי שגרתית, ולקחה את הפתק שנתן לה דודה, הגאון והצדיק רבן של ישראל – למחרת בבוקר נתבקש רבינו לבית עולמו" (בדרך עץ החיים, רחובות, תשמ"ו, חלק א, עמ' 30-31).

בעמ' 192 מופיעה הגהה מעניינת בכתב ידו של רבי איסר זלמן, עם סיפור ששמע מרבי מרדכי סנדר אב"ד ראדין אודות זקנו בעל ה"פנים מאירות": "שמעתי מהרב הגאון רמ"ס קופשטיין שי' רב דראדין ששמע מאביו הגאון ז"ל שהפמ"א הי' יותר משנה חוץ מעירו, ולא היו מכתבים, וחשבו הקהל שכבר נפטר, ורצו ליקח במקומו אחד מהדיינים, וביום שישבו הקהל לכתוב הכתב רבנות, בא מכתב לאשתו ובו כתב כי יודע שהרב ר' ליב יתמנה במקומו ושלא תצטער. וכתב לה שמה שיודע זה הוא בשביל שראה בחלום 'אוכל לחמי הגדיל עלי עקב', שסופי התיבות עולה ליב, והוא דבר פלא" (הגהה זו הועתקה ונדפסה בספרו של הרב ידעאל מלצר, "בדרך עץ החיים", א, עמ' 39; וראה במאמר הרב י' גולדהבר, "תולדות פנים מאירות", עמ' ע, בסוף מהדורת מכון "עוז והדר", תשע"ג).

בעמ' 185, הגהה בכתב-יד, מכותב אחר: "למה התעצל ש' ווינער [המו"ל] לשום עינו על האמור שם בהקדמה...".

הגאון רבי איסר זלמן מלצר (תר"ל-תשי"ד), בעל "אבן האזל". מגדולי גאוני ליטא וירושלים. נולד בעיר מיר ובילדותו הגיע לישיבת וולוז'ין בה קיבל תורה מרבותיו הנצי"ב והגר"ח מבריסק [שחיבב מאד את ה"עילוי" הצעיר שהיה מכונה בישיבה בשם "זוניא", והיה אומר עליו: "כשזוניא'לה פותח את פיו נפתחים אצלי צינורות המוח" – כתלמיד המחכים את רבותיו]. לאחר נישואיו כיהן כראש הישיבה הראשון בישיבת "כנסת ישראל" בסלבודקה, יחד עם גיסו הגרמ"מ עפשטיין. בהמשך עבר לסלוצק עם י"ד בחורים מעולים מתלמידיו, והקים בה ישיבה גדולה. לאחר תקופה מונה לאב"ד העיר סלוצק על מקומו של הגאון הרידב"ז. עלה לירושלים בשנת תרפ"ד ונתמנה לר"מ ראשי בישיבת "עץ חיים". מראשי מועצת גדולי התורה. חותנו של רבי אהרן קוטלר, ראש ישיבת קלצק ולייקווד (שעמד בראשות "החינוך העצמאי").

[6], 245, [1]; 80; [1], 6-86, [1] עמ'. 21 ס"מ בקירוב. נייר יבש ושביר. מצב בינוני-טוב. כתמים. קרעים בשולי הדפים. מספר דפים וקונטרסים מנותקים. כריכה ישנה, פגומה ומנותקת.

 

• מצורף: ספר אהלי שם, תולדות רבני וגדולי ישראל מכל תפוצות ישראל, עם כתובות דואר ופרטים נוספים, מאת רבי שמואל נח גוטליב [סופרו ונאמן-ביתו של הגאון רבי דוד פרידמן אב"ד קארלין]. פינסק, דפוס מ. מ. גלאאבערמאן, תרע"ב 1912.

בעמודים 363-364 נדפסה הביוגרפיה של רבי איסר זלמן מלצר, בעת שכיהן אז כאב"ד סלוצק.

מו, [1], 560 עמ'. 26.5 ס"מ. נייר יבש ושביר. מצב בינוני. כתמים. סימני עש. קרעים וקרעים חסרים בשולי הדפים, עם מספר פגיעות בטקסט. דפים וקונטרסים רבים מנותקים. כריכה מקורית, פגומה ומנותקת.