שלשה מספרי חסידות סלונים, בהם שני ספריו המפורסמים של האדמו"ר הראשון מסלונים רבי אברהם וינברג בעל "יסוד העבודה", במהדורות ראשונות:

1. ספר יסוד העבודה, ענייני "תורה לשמה" ויסודות עבודת ה' בדרך החסידות, לאדמו"ר רבי אברהם וינברג מסלונים. וורשא, דפוס מאיר יחיאל האלטער, תרנ"ב 1892. שני חלקים בכרך אחד.

חותמות "אברהם יוסף אמזעל - לאדז"; "ישראל פרימער בהרב מאסטראווצא".

חלק ראשון: [5], 291, [5] עמ' (דפי תקוני הטעויות נכרכו בסוף החלק הראשון). חלק שני: 123, [7] עמ'. 23 ס"מ בקירוב. נייר יבש. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים, בהם קרע חסר בדף השער הראשון, עם פגיעה במסגרת השער, משוקם בהדבקת נייר מצדו השני של הדף. חותמות. כריכת עור חדשה.

2. ספר חסד לאברהם, "מפענח נעלמות, במסתרי הבריאה, ותפארת היקום", חיבור בקבלה, לאדמו"ר רבי אברהם וינברג מסלונים. יוזעפאף, דפוס ברוך זעצער, [תרמ"ה 1886 (אישור הצנזורה מ-1885)]. שלושה חלקים כרוכים יחד.

דף שער נפרד לכל חלק.

[1], לט; [1], כה; [1], סה דף. 29.5 ס"מ. נייר יבש ושביר, ומעט כהה. מצב כללי טוב-בינוני. כתמים. קרעים וסימני עש בדף השער ובמספר דפים נוספים, משוקמים בנייר-דבק (עם סימנים כהים). כריכה חדשה.

3. ספר "אור ישרים", סיפורים, מאמרים, הנהגות ותולדות חייהם של האדמו"ר רבי מרדכי מלעכוויטש, בנו, האדמו"ר רבי נח מלעכיוויטש, תלמידו, האדמו"ר רבי משה [פאליער] מקאברין, ותלמידו, האדמו"ר רבי אברהם וויינברג מסלונים, מאת רבי משה חיים קליינמן. וורשא, נפתלי ציילינגאלד, [תרפ"ד 1924].

[7], II-VI, [3]-230 עמ'. 23 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בלאי וקרעים קלים. הדבקות נייר. כריכה חדשה.

האדמו"ר הראשון מסלונים - רבי אברהם וינברג בעל "יסוד העבודה" (תקס"ד-תרמ"ד), מקובל אלוקי, גאון וקדוש, עמקן מקורי ומחדש. תלמיד מובהק לרבותיו האדמו"רים רבי נח מלכוביץ' ורבי משה מקוברין. בשנות התק"צ עמד בראשות ישיבת "ענף עץ חיים" בעיר מגוריו סלונים, שהייתה מעין סניף של ישיבת "עץ חיים" המפורסמת שבוולוז'ין (משה צינוביץ, עץ חיים, עמ' 433; אהרן סורסקי, מרביצי תורה מעולם החסידות, א, עמ' קעז, קפג-קפו). יגיעתו בתורה בצעירותו הייתה מתוך דוחק ועניות גדולה. היה לומד כ-18 שעות ביממה עד לאפיסת כוחות. בזקנותו, כשאחד מתלמידיו אמר לו שרואים אצלו גילויי רוח הקודש, אמר לו: "רוח הקודש אינני יודע, אבל למדתי תורה מתוך הדחק, וחז"ל אמרו (סוטה דף מט) שהלומד תורה מתוך הדחק מַשְֹבִּיעין אותו מזיו שכינה". לאחר פטירת רבו מקוברין, בניסן תרי"ח, פתח את חצרו בסלונים, ורוב חסידי קוברין קבלו את מרותו ונסעו אליו. את שולחנותיו ("טישים") היה עורך לא רק בשבתות וחגים, אלא גם בימות החול. היה כמעיין המתגבר והרבה באמירת מאמרי חסידות עמוקים ביותר, וכן כתב חיבורים רבים בכל חלקי התורה (רובם אבדו בשואה). חלק מכתביו נדפסו לאחר פטירתו.