שניים מחיבוריו על התורה, של האדמו"ר הקדוש רבי אלימלך שפירא מגרודז'יסק:

• ספר אמרי אלימלך, על התורה, מאת האדמו"ר רבי אלימלך שפירא אב"ד גרודז'יסק. וורשא, דפוס חיים קעלטער, [תרל"ו] 1876. מהדורה ראשונה.

רישום בעלות וחותמות של מאיר סלאצני משעדליץ. חותמות רבות: "דוד במ"י וואלף"; "חכם דוד בן שלום נדב, מושב שערים א"י".

[6], 340, [2] עמ'. 25.5 ס"מ בקירוב. נייר יבש ומעט שביר. מצב כללי טוב. כתמים. קרעים בשולי מספר דפים, משוקמים בחלקם בנייר דבק. חותמות רבות בדף השער. כריכה חדשה.

• ספר דברי אלימלך, על התורה והמועדים, חלק שני על ספרים ויקרא-דברים, מאת האדמו"ר רבי אלימלך שפירא אב"ד גרודז'יסק. וורשא, דפוס האחים שולדבערג, תרנ"א 1891. מהדורה ראשונה.

[2], 241-504 עמ'. 25 ס"מ. נייר יבש ושביר. מצב בינוני-טוב. כתמים. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. קרעים וקרעים חסרים, עם פגיעות בטקסט במספר מקומות, משוקמים בחלקם בנייר דבק (הדבקת נייר לרוחב דף השער, והדבקות רצועות נייר דבק חומות בשולי מספר דפים). כריכה חדשה.

המחבר, הרב הקדוש רבי אלימלך שפירא מגרודז'יסק (תקפ"ד-תרנ"ב), בנו של האדמו"ר רבי חיים מאיר יחיאל "השרף ממוגלניצא" ונכדם של המגיד מקוז'ניץ ורבי אלימלך מליז'נסק. מגדולי האדמו"רים והצדיקים בפולין. רבו, רבי ישראל מרוז'ין, ציוה עליו לנהוג באדמו"רות ולקבל קוויטלאך. [לימים שלח מכתב ארוך לבעל ה"דברי חיים" מצאנז אודות קדושתם הרבה של רבי ישראל מרוז'ין ובניו הקדושים]. השפעתו היתה רבה ברחבי פולין ורבים מאדמו"רי פולין היו מתלמידיו, המפורסם שבהם הוא רבי מאיר יחיאל הלוי האדמו"ר מאוסטרובצה. לעת זקנתו, כשכבר היו לו נכדים רבים (רבים מהם כיהנו באדמו"רות, בהם רבי ישראל מגרודז'יסק ורבי ישראל פרלוב "הינוקא" מקרלין), נשא בזיווג שני את בתו של האדמו"ר מחנטשין, שילדה לו את בני-זקוניו רבי קלונימוס קלמן (האדמו"ר מפיאסצ'נה בעל "חובת התלמידים", תרמ"ט-חשון תש"ד, נספה בשואה) ורבי ישעיהו ("האדמו"ר החלוץ", תרנ"א-תש"ה). לאחר פטירתו נהגה אשתו הרבנית חנה ברכה באדמו"רות, קיבלה "קוויטלאך" ואף היתה לבושה בארבע כנפות (אנצ' לחסידות, א', עמ' תרכז). נפטרה בשיבה טובה, בחשון שנת ת"ש.