ספרי הלכות רב אלפס (רי"ף), עם מפרשים, מרדכי ותוספתא. קאפוסט: דפוס ר' ישראל ב"ר יצחק יפה (מחשובי תלמידיו של האדמו"ר הזקן), תקע"ח-תק"פ [1818-1820]. שני חלקים. חלק מאותיות השער של חלק א נדפסו בדיו אדומה. על פי מהדורת סלאוויטא תקס"ז-תק"ע.

מעבר לשער של חלק א, "הסכמת הרב הגאון החסיד המפורסם כק"ש מהו"רר יהודא ליב נ"י אחיו של אדמו"ר נבג"מ" – רבי יהודה ליב (המהרי"ל) מיאנאוויטש, בעל "שארית יהודה", אחיו של אדמו"ר הזקן בעל התניא והשו"ע [תוכן ההסכמה: "הדפסת ספרים אינה אסורה משום השגת גבול, ולא מטעם תקנה כללית, כ"א מטעם גזירת בעלי ההסכמה, שמועלת רק במדינתם, ולא במדינה אחרת – אפילו באותה מלכות. ובפרט אם המדפיס הראשון עשה שלא כשורה" (שארית יהודה, מהדורה חדשה, ניו יורק תשס"ט, עמ' רפו-רפז, הערה א). תוכן ההסכמה מוזכר גם בשו"ת צמח צדק (יו"ד, סי' קצה, עמ' טו/סע"ג): "וכמו שהביא דודי הרב הגאון יהודא ליב ז"ל..."].

חתימות בשער חלק א (ובדפים נוספים): "חיים יהודא ליב ברוין" [כנראה הגאון רבי חיים יהודה ברוין אב"ד איקלאד (תרנ"ו – נספה בשואה תש"ד), בן רבי ישראל מנחם ברוין אב"ד רעזאוויטץ, וחתן האדמו"ר רבי יצחק יחיאל פאנעט מדעעש. תלמיד הגאון בעל "ערוגת הבושם" בחוסט]; "צבי הירש במוה"ר משה זצלה"ה באתקין מאשטר[א]ווסקי"; "יהודא ליב בא"א...".

שני חלקים בשני כרכים. חלק א (ברכות, שבת ועירובין – תקע"ח 1818): [3], נב; יז; ק; מו דף. חלק ב (פסחים, תענית, ביצה, ראש השנה, יומא, סוכה, מגילה, מועד קטן והלכות קטנות – תק"פ 1820): [2], ג-ריד דף. 33 ס"מ. חלקו נדפס על נייר כחול. כרך ראשון במצב כללי בינוני, כרך שני במצב טוב-בינוני. כתמים, קמטים ובלאי. קרעים חסרים בשולי הדפים הראשונים של הכרך הראשון, עם פגיעות בטקסט, משוקמים בהשלמת נייר. קרעים וסימני עש עם פגיעות בטקסט. הדבקות נייר. חיתוך דפים עם פגיעות בשולי הטקסט במספר מקומות. רישומים וחותמות. כריכות חדשות, תואמות.

"האחד המיוחד" רבי יהודה ליב מיאנאוויטש (תק"ט-תקפ"ו בקירוב), אחיו ותלמידו הגדול של אדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי בעל התניא והשו"ע. מגיד מישרים ומורה צדק בעיר יאנאוויטש (ינוביץ'), שעל שמה מכונה – המהרי"ל מיאנאוויטש. יד ימינו ואיש אמונו של אחיו בעל התניא, "בן משק ביתו של רבינו ורוב עניני רבינו היו נחתכים על פיו" (בית רבי, עמ' נה). ראש וראשון לכותבי ה'הנחות' של מאמרי ודרושי אחיו בעל התניא, אשר סמך על 'הנחותיו' יותר מאשר על 'הנחות' הכותבים האחרים, בהיותן נאמנות למקור וללא כל תוספת ומגרעת: "רבינו בכבודו ובעצמו הגיהם והעיד שרשימותיו מכוונים מאוד ממש כמו שנאמרו" (שם). מ'הנחותיו' נדפסו הדרושים בספר "תורה אור" (קאפוסט תקצ"ז) – מאמרי אדמו"ר הזקן על חומשים בראשית-שמות. היה ממעתיקי השמועה הנאמנים של תורת אחיו בהלכה ובחסידות ומקור לעניינים רבים בתורתו. בספרו "שארית יהודה" וכן בתשובות ה"צמח צדק" מובאות שמועות, קבלות ומסורות רבות בענייני הלכה שקיבל המהרי"ל מיאנאוויטש מאחיו, ובהם פסקי הלכה ששינה בהם אדמו"ר הזקן ממה שפסק בצעירותו ב"שלחן ערוך" שלו. לאחר הסתלקות אדמו"ר הזקן, התמסר המהרי"ל לעריכת והגהת "שלחן ערוך הרב", ועיטרו במראי מקומות ובהגהות והוספות משלו. הסכמת המהרי"ל נדפסה בפתח סידור אדמו"ר הזקן (קאפוסט, תקפ"ב). בשו"ת ה"צמח צדק" מביא הצ"צ דברים רבים משמו של המהרי"ל.