מכתב בכתב-ידו ובחתימתו של יעקב הרצל, אביו של בנימין זאב הרצל. וינה, 12 במאי 1901. גרמנית.

מכתב קצר עם הודעה לאחד ממכריו של בנימין זאב הרצל ("האדון שטיינר"): "בני יצא למסע וישוב בעוד 14 יום. השלמת העניינים המועלים במכתבך הנכבד מיום האתמול, לפיכך, תוכל להתבצע רק לאחר חזרתו". חתום: "Jac. Herzl" (יעקב הרצל).

ההודעה נשלחה במהלך נסיעתו ההיסטורית של הרצל לעיר קונסטנטינופול, בחודש מאי 1901, בה פגש לראשונה בסולטן האימפריה העות'מאנית עבדול חמיד השני – והניח בפניו את הצעתו ליישוב ארץ ישראל ביהודים. הפגישה נערכה חמישה ימים לאחר שליחת המכתב, ביום 17 במאי, ופתחה את המשא ומתן בין התנועה הציונית והאימפריה העות'מאנית לקבלת זיכיון ההתיישבות על ארץ ישראל ("צ'ארטר") בתמורה לכיסוי חובות האימפריה. בעקבות הפגישה, העניק הסולטן להרצל את עיטור "מסדר המג'ידיה" מדרגה ראשונה, העיטור הגבוה ביותר של האימפריה העות'מאנית (אשר הוענק לחמישים איש בלבד).

נמענו של המכתב, "האדון שטיינר", הנו כנראה הסופר היינריך אלחנן יורק-שטיינר (1859-1934), מתומכיו הראשונים של בנימין זאב הרצל ומי שייסד עמו את השבועון הציוני "די ולט".

יעקב הרצל (1832-1902), סוחר ובנקאי יהודי-גרמני, אביו של בנימין זאב הרצל. יעקב נודע בתמיכתו הגדולה בפעילות הציונית של בנו, והיה הראשון שייעץ לו לחבר ספר שיציג את רעיונותיו המהפכניים – כשנה לפני כתיבתו של "מדינת היהודים" (לאחר פרסום הספר כתב הרצל ביומנו: " בעת הזאת אבי הנאמן הוא משעני היחיד. כל אלה שנועצתי בהם בעניין עד עתה נוהגים באיפוק זהיר, אורבים, ממתינים. לצדי אני מרגיש רק את הזקן היקר שלי"). כשהיה הרצל הבן בנסיעותיו – שימשה כתובתו של אביו כמען זמני למכתבים שנשלחו אליו, בהם גם המכתב שלפנינו.

[1] דף מקופל לשניים (עמוד אחד כתוב), 23 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול. מעט כתמים וקמטים. קרעים קלים בשוליים וקרעים ארוכים לאורך סימני הקיפול (ללא נזק לכיתוב).

ראו:

• ספר הימים מאת בנימין זאב הרצל, הוצאת מ. ניומן, תל-אביב, תר"ץ, כרך ה', עמ' 47.

• עניין היהודים, ספרי יומן מאת בנימין זאב הרצל, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 1997, עמ' 275.