מכתב בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי נתן אדלר, הרב הראשי לאנגליה. לונדון, [תרל"ג 1873].

נשלח אל ראשי הח"ק ג"ח (חברא-קדישא גומלי-חסדים) בפראג, בתודה על צירופו כחבר-כבוד ב"חברה": "...ותגל נפשי ותעלוזנה כליותי כי תכבדוני נגד זקני עמי, להביאני בברית החברה אשר לה נאוה תהלה, כי מגמת פניה להרים קרן תורתינו הקדושה ודגל האמונה ועבודה". הוא ממשיך בדברי שבח על פעולותיהם, כפי ששמע מרבים ומבנו רבי נפתלי שהיה עמהם, וחותם בברכה: "...בעל הגמול ישלם לכם ומשכורתכם תהיה שלמה מאתו ותהי נפשכם בטוחה אם יקרה ה"י מקרה טהור, לא אמנע מלהיות משען ומשענה ואם מצער ותחי נפשי. דברי המשתוקק להיות עמכם באגודה והדורש את שלומכם מוקירכם הק' נתן אדלר הכהן".

הגאון רבי נתן (מרקוס) הכהן אדלר (תקס"ג-תר"נ), רבה הראשי של אנגליה. בנו ותלמידו של רבי מרדכי אדלר אב"ד הנובר (תקי"א-תקצ"ד; בן-דודו של הנשר הגדול, המקובל רבי נתן אדלר מפרנקפורט), ואחיהם הצעיר של רבי בער אדלר הדיין בפרנקפורט ורבי גבריאל אדלר אב"ד אוברדורף. תלמיד רבי אברהם בינג, לצד רעיו רבי יעקב אטלינגר ה"ערוך לנר" ורבי יצחק דב הלוי במברגר. משנת תקפ"ב כיהן ברבנות בווירצבורג, אולדנבורג והנובר. ה"חתם סופר" כתב עליו אז במכתב: "הרב הגדול והצדיק מוה"ר נתן אדלער כ"ץ אב"ד דק"ק הנובר, ולהיותי יודע כי הרב הזה מוחזק לצדיק ות"ח..." (מתוך מכתב ה"חתם סופר" בשנת תקצ"ה, נגד תרגומו של פיננער לתלמוד בגרמנית – הובא בהערות והשלמות ל"מאמר על הדפסת התלמוד", מהדורת ירושלים תשי"ב, עמ' רמז).

בשנת תר"ה מונה רבי נתן אדלר לרב בית הכנסת בלונדון ולרבה הראשי של אנגליה. בתקופת כהונתו זו הוא חסם את הדרך מהתפשטות תנועת הריפורמה לאנגליה (ראה תורת הקנאות, אמשטרדם, תר"ה) ופעל הרבה למען אחיו הנרדפים במזרח-אירופה ועניי ארץ ישראל. נודע בחיבורו הגדול "נתינה לגר" על תרגום אונקלוס [שהיה חביב אצל כל גדולי הדורות, בהם: מרן בעל ה"חזון איש", הגרי"ש אלישיב והגר"ח קניבסקי, שהגו ולמדו בחיבורו על התרגום].

[1] דף כפול, נייר מכתבים רשמי. 25.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. סימני קיפול.