ספר אם הבנים שמחה, "על גאולתינו ועל פדות נפשינו מגלות האחרון הזה", מאת רבי יששכר שלמה טייכטל. בודפשט, דפוס משלם "זלמן" כ"ץ קאטצבורג, תש"ג-(תש"ד) [1943].

מהדורה ראשונה של ספרו הנודע של רבי ישכר שלמה טייכטל, העוסק בחשיבות העליה לארץ ישראל. הדפסת הספר הסתיימה בבודפשט בשנת תש"ד (1943), חודשים ספורים טרם הפלישה הגרמנית והשמדת יהדות הונגריה.

רבי יששכר (ישכר) שלמה טייכטל (תרמ"ה-תש"ה; נספה בשואה), גאון וחסיד, מרבני הונגריה המפורסמים, כיהן ברבנות ובראשות הישיבה בפישטיאן (סלובקיה). בשנת תש"ב ברח מסלובקיה להונגריה מאימת הנאצים. עד השואה החזיק בהשקפות "קנאיות" נגד ההתיישבות בארץ ישראל, כשאר רבני הונגריה החסידית, וכדעת מורו האדמו"ר בעל ה"מנחת אלעזר" ממונקאטש. בעקבות אירועי השואה חל שינוי בהשקפתו. הוא החל להתעמק בסוגיות של גלות וגאולה, ובבירור השאלה האם הגאולה תתרחש על ידי יישוב הארץ בדרך הטבע. את מסקנותיו פרסם בספרו "אם הבנים שמחה", שכתב והדפיס במסירות נפש בבודפשט בשנת תש"ג. החיבור נכתב בתנאים קשים, בעת שהסתתר המחבר מפני הנאצים, וחרף זאת מצוטטים בו מאות מקורות מספרים שונים, אותם ציטט המחבר מזכרונו. בספר מובאת בין היתר ביקורת חריפה על הרבנים שמנעו את העלייה לארץ לפני השואה, והרב טייכטל אף כותב כי מאורעות השואה באו כעונש על הזלזול בארץ ישראל. כשהחל גירוש היהודים מהונגריה, ברח הרב טייכטל בחזרה לסלובקיה. משם גורש לאושוויץ לאחר דיכוי המרד הסלובקי בשנת תש"ד, ונספה זמן קצר לפני תום המלחמה. נודע גם בספר השו"ת שלו "משנה שכיר", שחלקים ממנו הדפיס בחייו. נכדו הוא הגאון רבי מאיר ברנדסדורפר זצ"ל דומ"צ העדה החרדית בירושלים.

בדף השער, הקדשה בכתב-יד וחתימת: "משה פאשקוזס".

[11], ג-שס עמ'. 23 ס"מ. מצב טוב. כתמים קלים. רישום בכתב-יד בדף השער. חותמות. כריכה חדשה.