אוסף מספרי בעל ה"כתב סופר" - הגאון רבי אברהם שמואל בנימין סופר רבה של פרשבורג וראש הישיבה בפרשבורג:

• שו"ת כתב סופר, חלק אורח חיים. פרשבורג, דפוס פראנץ נירשי אונד קאמפ’, תרל"ג [1873]. מהדורה ראשונה, שנדפסה בשנה הראשונה לאחר פטירת המחבר.

• שו"ת כתב סופר, חלק יורה דעה. פרשבורג, דפוס השותפים דוד לוי ואברהם אלקלעי, תרל"ט-תרמ"ד [1879-1884]. שני חלקים בכרך אחד. מהדורה ראשונה.

• שו"ת כתב סופר, חלק אבן העזר (חלק ראשון בלבד): פרשבורג, דפוס השותפים דוד לוי ואברהם אלקלעי, [תרמ"ח 1888]. מהדורה ראשונה.

• שו"ת כתב סופר, חלק חושן משפט. דראהאביטש, דפוס אהרן צבי זופניק, תרנ"ד 1894. מהדורה ראשונה.

• כתב סופר, על התורה. וינה, דפוס Jos. Schlesinger, [תרמ"ט 1889]. מהדורה שניה ומורחבת. שני כרכים. מספר חתימות וחותמות של אישים שונים לבית משפחת דרוממער (אפרים, אליעזר, יעקב). בסוף הכרך השני רישום "לזכרון בספר איך שאני ח"מ יצאתי לחרת... בשנתרנ"ה... 1895, הק' אלעזר אפרים דראממער" (ידוע על רבי אפרים דרוממער, מראשי קהל יולניצא ומחשובי חסידי ספינקא; עלי זכרון יח, עמ' נו).

• ספר כתב סופר, על התורה. וינה-בודפשט, דפוס Jos. Schlesinger., [תר"ע 1910, בערך]. חותמות של "חברה משניות וקנין ספרים דק"ק ווראנאב יצ"ו" ושל רבי "גרשון גאיטיין מק"ק העדיעס".

• חידושי כתב סופר, על מסכת גיטין, שני חלקים. מונקאטש, דפוס בלייער עט קאהן, תרנ"ו-תרנ"ז 1896[-1897]. שני כרכים.

• כתב סופר, חידושים על כמה סוגיות. בודפשט, דפוס משלם זלמן כ"ץ קאטצבורג, תרצ"א [1931].

• כתב סופר, חידושים על כמה סוגיות. בודפשט, דפוס משלם זלמן כ"ץ קאטצבורג, תרצ"ב [1932].

• כתב סופר, על מסכת חולין. בודפשט, דפוס משלם (זלמן) כ"ץ קאטצבורג, תרצ"ח [1938].

המחבר, הגאון רבי אברהם שמואל בנימין סופר הנודע בשם ספריו – בעל ה"כתב סופר" (תקע"ה-תרל"ב), בנו בכורו של ה"חתם סופר" וממלא מקומו ברבנות וראשות ישיבת פרשבורג. מגדולי דורו. תלמידיו היו גדולי הרבנים במדינת הונגריה וסביבותיה. חיבוריו בשו"ת, חידושי ש"ס ועל התורה נקראו בשם "כתב סופר".

עוד קודם לידתו חזה אביו הגדול בעל "חתם סופר" כי נשמתו של צדיק עתידה לרדת לעולם, ואכן מילדותו ניכר בגודל קדושתו ודבקותו בלימוד התורה כאחד מגדולי ישראל. בעודו נער בן 17-18 כבר התכתב בהלכה עם גדולי תלמידי אביו. בתחילה הסתיר את התמדתו ודרגתו הגבוהה בתורה מפני אביו, אך עם הזמן הכיר אביו בגדלותו התורנית וייעדו להמשיך דרכו בשיעורי הישיבה ובהשבת תשובות בהלכה לרבנים שונים מרחבי העולם. אביו הגדול הדריכו בדרכי הלימוד בנגלה ובנסתר, ואף שלח לו ספרי קבלה שילמד בהם. עם פטירת אביו בתשרי ת"ר (1839), עלה על מקום אביו ברבנות העיר הגדולה פרשבורג, ובראשות הישיבה למרות שהיה אז צעיר לימים כבן-24 שנים, כסתו היתה נתונה בין גדולי הרבנים בדורו שהעריכוהו כאחד מגדולי הדור. עמד בראש מלחמת הרבנים, אשר לחמו מלחמת ה' בהיווצרות תנועת הריפורמה הכפרנית, ועל פי הוראתו התבדלו קהילות הונגריה לקהילות אורתודכסיות נפרדות. סמכותו ההלכתית היתה גדולה ודבריו התקבלו להלכה ולמעשה אף בעיני זקני רבני דורו. ישיבת פרשבורג שעמד בראשה היתה החשובה שבישיבות הונגריה - בתקופת ה"כתב סופר" למדו בישיבה בין 300 ל-400 בחורים, כשרוב בני הישיבה היו בחורים מטובי הבוגרים של ישיבות הונגריה האחרות. יש לציין כי אחוז ניכר מרבני הונגריה ומרכז-אירופה, היו מבוגרי ישיבת פרשבורג.

12 כרכים. גודל ומצב משתנים. חותמות וחתימות. כריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק והם נמכרים כמות שהם.