עשרה חלקים מ"ספר חזון איש" על מסכתות הש"ס, מאת מרן הגאון רבי אברהם ישעיהו קרליץ, ה"חזון איש". וילנא וירושלים, תרע"א-תש"ה. מהדורות ראשונות.

באוסף שלפנינו:

1. אורח חיים (והרבה עניינים מס' קדשים); ויורה דעה, הלכות נדה. ווילנא, חברת דפוס והוצאה, תרע"א 1911. ספרו הראשון של ה"חזון איש" שהוציאו בעילום שם, ומאז נקרא שמו על שם ספרו.

2. אורח חיים, הלכות עירובין. ווילנא, דפוס ד' קריינעס וש' קאוואלסקי, תרפ"ט 1929.

3. אבן העזר, גיטין וקידושין [ובעניני עבדים]. ווילנא, דפוס יעקב לוין, תרצ"ב [1932].

4. מקוואות, מכשירין. ווילנא, דפוס שרגא פייבל גראבער, תרצ"ה 1935.

5. כלים. ווילנא, דפוס שרגא פייבל גראבער, תרצ"ו 1936.

6. אהלות. ווילנא, דפוס שרגא פייבל גראבער, תרצ"ו 1936.

7. הלכות שביעית (בסוף הכרך: הערות למסכת פסחים וחגיגה). ירושלים, דפוס חיים צוקרמן, תרצ"ז [1937].

8. נגעים, פרה (בסוף הכרך הוספות להלכות שביעית). ירושלים, דפוס חיים צוקרמן, תרצ"ח [1938].

9. אבן העזר, אישות, איסורי ביאה, יבום, חליצה ומיאון, ובסופו ליקוטים. ירושלים, דפוס חיים צוקרמן, ת"ש, [1940].

10. קדשים, חלק ראשון, מסכתות זבחים ומנחות. ירושלים, דפוס חורב בבית היתומים דיסקין, תש"ה [1945].

המחבר, רבי אברהם ישעיהו קרליץ בעל "חזון איש" (תרל"ט-תשי"ד), גאון ההלכה והמחשבה בדורנו. גדול בתורה וצדיק נסתר, את ספרו הראשון "חזון איש" הוציא בשנת תרע"א בעילום שם, ומאז נקרא שמו על שם ספרו. ברוב צניעותו היה גם רגיל לחתום שמו בראשי תיבות בלבד: "אי"ש". במשך השנים כתב והוציא את עשרות ספרי "חזון איש" שנכתבו בעמל ובעיון רב, כמעט על כל הסוגיות בש"ס. לאחר מלחמת העולם הראשונה בה גלה לרוסיה הלבנה, חזר בשנת תר"פ לליטא והתגורר כמה שנים בווילנא. בשנת תרצ"ג עלה לארץ ישראל, בה הוכר כגדול חכמי התורה ופוסקי ההלכה, ועמד מאחורי תחיית עולם התורה בדורנו.

10 כרכים. כריכות חדשות. גודל ומצב משתנים. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.