מסכת נדה מן תלמוד בבלי, ומשניות סדר טהרות. כרך אחד מתוך מהדורת וורשא, דפוס יואל לעבענזאהן, תרכ"ו 1866.

העותק של אדמו"רי סלונים – הספר שלפנינו היה שייך לאדמו"ר מסלונים בעל "דברי שמואל", ולאחר פטירתו עבר בירושה לבנו האדמו"ר רבי ישכר ליב, כפי שמעידות החותמות בדף השער הראשון ובדף שאחרי השער: "מעזבון אאמורהר"ש זלל"ה מסלאנים, ישכר ליב וויינבערג".

האדמו"ר רבי שמואל ויינברג מסלונים, בעל ה"דברי שמואל" (תר"י-תרע"ו), נכדו ותלמידו המובהק של ה"יסוד העבודה". החל להנהיג את עדתו בשנת תרמ"ד לערך. הנהגתו הייתה מתוך אהבה והתמסרות עצומה לצאן מרעיתו בחו"ל ובטבריה. עסק מרבית ימיו בגיוס כספים עבור בני העליה שב"כולל רייסין" בטבריה, והקים את ישיבת "אור תורה" בטבריה. ממייסדי ומקימי "אגודת ישראל" בשנת תרע"ב. ה"דברי שמואל" הסתופף רבות בצל צדיקי ואדמו"רי דורו, כדוגמת ה"דברי חיים" מצאנז והרה"ק רבי מרדכי שרגא פייבוש מהוסיאטין. הרבה בייחוד לנסוע אל האדמו"ר הרה"ק רבי דוד משה מטשורטקוב, אשר שימש לו כרב מובהק בכל ענייניו. ה"דברי חיים" מצאנז הפליג פעם בשבחו של ה"דברי שמואל" ואמר עליו שנשמה גבוהה כמותו לא הייתה בעולם כבר יותר משלש מאות שנה (רבי יצחק דוד לידר, בית דלי, מהדורת ירושלים תשס"ט, עמ' מט-נ). הגר"ח מבריסק אמר על ידיעת התורה שלו: "יכולים אנו להעיד עליו שהוא בקי בש"ס בבלי וירושלמי ספרא ספרי ותוספתא" (רבי שמואל אהרן לידר, נטעי אש, עמ' תעא).

בנו הבכור, האדמו"ר רבי ישכר ליב ויינברג (תרל"ג-תרפ"ח, אנצי' לחסידות, ב', עמ' תסו-תסז) כיהן כאדמו"ר בסלונים לאחר פטירת אביו בשנת תרע"ו, לצד אחיו הצעיר האדמו"ר רבי אברהם ויינברג, בעל ה"בית אברהם". ידידות נפש עזה שררה בין האחים, ולעתים הם אף ניהלו "טיש" ביחד, זה לצד זה. נודע כחכם ופיקח אף בענייני העולם, וכאוהב ישראל ומאיר פנים לכולם. האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש אמר על האחים האדמו"רים מסלונים, שהכירם עוד בגיל צעיר, שבכל פולין לא מצא כאלה אחים קדושים וטהורים. האדמו"ר רבי ישכר ליב נפטר בכ"ח ניסן תרפ"ח, והותיר אחריו את בנו רבי אברהם יהושע העשיל (לימים האדמו"ר מסלונים-תל אביב; תרנ"ח-תשל"ח, אנצי' לחסידות, א, עמ' צה-צו).

[2], ב-עג, [1]; ב-קב; צה-קמח דף. 23 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים. סימני עש רבים, עם פגיעות בטקסט. חיתוך דפים עם פגיעה בכותרות הדפים במספר מקומות. כריכת בד חדשה.