שני שרידי שטרות מתימן שהוצאו מ"גניזת כריכות", עם חתימות חכמי ודייני תימן:

• קטע משטר עם חתימות רבי סלימאן ב"ר יוסף אלקארה, רבי יוסף ב"ר דוד מנזלי ורבי אברהם ב"ר צאלח. ב'קצ"ט לשטרות [=תרמ"ח]. בצדו השני של הדף שטר נוסף בחתימות רבי סלימאן ב"ר יוסף אלקארה.

• קטע משטר, עם שתי חתימות של רבי אברהם ב"ר צאלח. ב'ר"ד לשטרות [=תרנ"ג]. הוספה מתקופה מאוחרת יותר, עם חתימה אחרת (לא זוהתה).

רבי סלימאן (שלמה) קארה (תקס"ד-תרמ"ט), ראב"ד ורב ראשי בתימן. בנו וממלא מקומו של רבי יוסף קארה (תקכ"ט-תר"ט; שכיהן כראב"ד ורב ראשי בתימן משנת תקע"ב). לאחר פטירת אביו בשנת תר"ט, עלה לכהן כראב"ד בית הדין, יחד עם הדיינים רבי יחיא הכהן ומהרי"ץ בן יעקב, ולאחר פטירתם הצטרפו לבית-דינו הדיינים רבי יוסף מנזלי ורבי אברהם צאלח – החתומים בשטר שלפנינו.

רבי יוסף מנזלי (תקס"ד-תרנ"ט), מגדולי חכמי צנעא. בנו של הסופר רבי יוסף ב"ר אהרן מנזלי. משנת תרי"ד החל לכהן כדיין זמני, ובשנת תרי"ט מונה כדיין קבוע על מקומו של מהרי"ץ בן יעקב, משרה בה כיהן כארבעים שנה והיה מותיקי הדיינים בבית הדין הראשי בצנעא, שניהל את כל עניני הקהילות ברחבי מדינת תימן.

רבי אברהם ב"ר צאלח מדייני צנעא (תקפ"ה או תקצ"ג-תרס"ה) – נין המהרי"ץ, מהבולטים שבחכמי דורו, היה חסיד גדול ושימש בדיינות ל"ח שנה, תיקן תקנות והנהגות.

שני קטעי דפים. 7 ס"מ בקירוב. כתמים ופגמים. קרעים חסרים עם פגיעות בטקסט.

כתב-יד, ליקוטים מהתורה. [ארצות המזרח, המאה ה-18].

כתיבה ספרדית בינונית. כולל העתקת קטעים מתוך ספר שמות וספר ויקרא (שמות כט, כו-מו; שמות ל, כא-לז; שמות מ, א-ויקרא ד, לא), לפי סדר שאיננו ברור. יתכן ושימש כחלק מ"תיקון" לתענית.

[8] דף. 15 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמים כהים. קרעים וקרעים חסרים עם פגיעות בטקסט. כריכה חדשה.

לשעבר כת"י קרופ, מס' 4949.

שני פריטים בלאדינו, ספר מודפס וכתב-יד:

• אל שבת אי סו סאנטידאד, El Sabat i su santedad, [השבת וקדושתה, אמרות על השבת, דברי חכמים, ודינים מהשולחן ערוך בענייני השבת], מאת רבי ניסים בכר. [איסטנבול], דפוס Güler Basimevi, תשי"א 1950. לאדינו באותיות לטיניות.

נדפס משמאל לימין.

החוברת כוללת את הלכות שבת, קידוש, הבדלה ועוד, עם מובאות מדברי חז"ל וחכמי ישראל על חשיבות השבת.

בעמ' 60-62, פיוט למוצאי שבת, בלאדינו.

בחלקה האחורי של המעטפת מופיעה רשימת ספרי המחבר.

64 עמ'. 21.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים (כתמים רבים במעטפת, משני צדיה, חלקם כהים). מעטפת מודפסת מקורית, מנותקת, קרעים ופגמים במעטפת.

• מחברת בכתב-יד, דרשות בלאדינו. [בולגריה, המאה ה-20]. בסוף המחברת: לחש נגד עין הרע, ומספר טיוטות למכתב מאת חזן או רב מהעיר גרפאן (צ'ירפאן, בולגריה), אל "הרב הגדול בעיר פלובדיב" (בולגריה).

מחברת. כ-100 עמ' כתובים. 20 ס"מ בקירוב. מצב בינוני-טוב. כתמים ובלאי. מספר קרעים.

אל המחברת מצורפים דפים נוספים, חלקם בעברית ובשפות אחרות.

ספר מרפא לנפש, סדר תקון חצות, סליחות, התרת נדרים וקללות, סדר מסירת מודעה, תפילה לבית העלמין וסדר תשליך. ליוורנו, דפוס שלמה בילפורטי וחברו, [תרכ"א 1861].

בראש הספר נכרך כתב-יד ובו תפסיר תיקון חצות, בפרסית-יהודית, וקטעים נוספים. בסוף הספר נכרכו דפים נוספים בכתב-יד, עם נוסח "פתח אליהו". [פרס, המאה ה-19/20].

[33] דף בכתב-יד. ספר מרפא לנפש: עו דף. [6] דף בכתב-יד. 18.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים רבים. בלאי רב וקמטים. סימני שימוש. קרעים וקרעים חסרים, עם פגיעות בטקסט במספר דפים. כריכה עתיקה, פגומה, וחסרה בחלקה.

אוסף ספרים וכתבי-יד מעזבון רבי שבתי עלוואן ובנו רבי חביב עלוואן, מרבני זַאכּו (Zakho) כורדיסטאן והעדה הכורדית בירושלים, המחצית הראשונה של המאה ה-20:

• כתב-יד, קונטרס דיני ונוסחי גיטין וחליצה ועוד, בכתיבת רבי חביב ב"ר שבתי עלוואן. "פה עי"ת [=עיר תהילה] זאכו שנת התרפ"ג". פורמט קטן [26] דף כתובים (ודפים ריקים נוספים). שמו של הכותב "חביב בן שבתי" מופיע במספר מקומות נופסים.

• ספר עונג לשבת, ליקוט דרושים ורמזים, מאת רבי מתתיה ג'רגי. ירושלים, דפוס רפאל חיים הכהן, [תרע"ג 1913]. הספר כולל מספר חלקים, עם שערים מיוחדים. מעבר לשער הקדשה מודפסת של מחבר הספר, עם מילוי בכתב-יד לכבוד "חביב ח' שבתי עלוואן הי"ו"; חתימות של רבי שבתי עלוואן ושל רבי חביב עלוואן במספר מקומות. רישומים שונים, בהם רישום על פטירתו של רבי שבתי (בשנת תש"א). בין הדפים, גזירי עיתונים ודפי חידושים.

• ספר כנסת אליהו, ליקוט תפילות, סגולות ועוד מספרים שונים, מאת רבי אליהו מזרחי. ירושלים, דפוס "יהודה וירושלם", תרצ"א [1931]. מעבר לשער הקדשה מודפסת מאת המחבר, עם מילוי בכתב-יד לרבי "חביב בכמה"ר שבתי ח' עלון", עם חתימות ורישומים של רבי חביב (כולל רישומי עריכת גורלות).

• ספר רפואה וחיים מירושלים. ירושלים, [ללא שם מדפיס, תרצ"א 1931?]. הספר נכרך בתוך כריכה מודפסת של ספר כנסת אליהו (עם דף השער והדף האחרון של הספר הנ"ל). • בסופו של הספר הנ"ל נכרך: כתב-יד בקבלה מעשית – לחשים, סגולות וקמיעות, עם איורים קבליים ו"כתב מלאכים". [24] דף כתובים. מספר דפים מנותקים, ביניהם שטר סילוק חובות ל"ח' עלוון בן שבתי" בחתימות וחותמות הרבנים "נחום בכה"ר ח"ר אליהו"; "יצחק בכ"ר שמואל גבאי"; "שלום בכ"ר יוסף חוג'א"; "יחיא רחמים זקן"; "יחיא רחמים חיובא"; "שמעון יעקב". מעבר לשטר, חותמות של "משה ר' עלון, מורה ת"ת בעי"ת זאכו יע"א".

רבי שבתי עלוואן (תרל"ד-תש"א), מרבני העיר זַאכּו (Zakho) בכורדיסטאן העיראקית ("ארץ אשור"), ממשפחת רבני העיר במשך כמה דורות. כיהן כרב ודיין בבית הדין בזאכו, דרשן בבית הכנסת ומורה ב"תלמוד תורה" של הקהילה. בשנת תרצ"ה בערך עלה לארץ ישראל, בה כבר התגורר בנו יחידו רבי חביב עלוואן, והמשיך בהרבצת תורה ובדרשותיו בבית הכנסת של הקהילה.

בנו רבי חביב עלון-עלואן, מנהיגה הרוחני של העדה הכורדית בירושלים, ומייסד מוסדות חינוך וישיבות בירושלים. נולד בשנת תרס"ז בעיר זַאכּו (Zakho) והיה תלמידו המובהק של אביו ודודיו רבני משפחת עלוואן. בשנת תרפ"ז עלה לירושלים והחל בפעילות ציבורית וחינוכית בקרב בני העדה בעיר. בשנת תרצ"ג בערך הקים יחד עם בן-דודו רבי מראד עלוואן (מרדכי ב"ר משה) "תלמוד תורה" לילדי העדה ו"ישיבה" למבוגרים. מאות אנשים היו מתכנסים לשמוע את דרשותיו המרתקות בבית הכנסת. לאחר פטירת אביו הקים לזכרו את ישיבת "באר שבע" בשכונת "זכרון יוסף" בירושלים. עם עלייתם של יהודי זאכו לישראל בתקופת קום המדינה, נרתם רבי חביב לפעילות חסד ועזרה לקליטת העולים לארץ. חיבר והוציא לאור כמה ספרים, בהם הספר "שירי שמחות". שימש גם כסופר סת"ם, מוהל ומסדר קידושין (בנו הסופר צדוק עלון, פרסם לזכרו את השיר: "אנסה הקולמוס ואראה", הפותח במילים: "אבי היה סופר סת"ם מרבית שנות חייו.."). בשנת תשמ"ג קיבל עיטור "יקיר ירושלים", להוקרה על מפעליו הציבוריים הרבים. גם בהיותו למעלה מגיל תשעים העניק מידיעותיו הרבות לחוקרי יהדות כורדיסתאן (ראה במבואות של מרדכי יונה לספריו: "מילון ארמי-כורדי-עברי", ירושלים תשנ"ט; "אנציקלופדיה של יהודי כורדיסתאן", ירושלים, תשס"ג).

4 פריטים (ודפים נוספים). גודל ומצב משתנים.