"קונטרס חג הגאולה יב-יג תמוז, תרפ"ח", בצרוף דולר לצדקה, שהתקבלו מידיו הקדושות של האדמו"ר רבי מנחם מענדל שניאורסון, הרבי מליובאוויטש. הוצאת קה"ת, ברוקלין ני-יורק, תש"נ [1990]. "מאתיים שנה להולדת כ"ק אדמו"ר הצ"צ; ארבעים שנה לנשיאות כ"ק אדמו"ר שליט"א".

במוצאי יום ראשון, אור לט' תמוז תש"נ, לאחר ששב מציון חותנו אדמו"ר הריי"ץ ובתום תפילת ערבית, חילק הרבי את הקונטרס שלפנינו. בקונטרס נדפסו אגרת ומאמר חסידות ששלח הריי"ץ לרגל חג הגאולה הראשון י"ב-י"ג תמוז תרפ"ח, שנה לאחר שחרורו מהמאסר ברוסיה הסובייטית; בסופו חמישה מכתבים נוספים של אדמו"ר הריי"ץ משנת תרפ"ח. אל הקונטרס צירף הרבי דולר לצדקה.

רישום על גבי עטיפת הקונטרס ובשולי שטר הדולר מאת המקבל, הרה"ח ר' שאול שמעון דויטש: "מיד כ"ק אדמו"ר שליט"א".

מעמד החלוקה

בקובץ לחיזוק ההתקשרות – כט (עמ' 38-39) מסופר על מעמד חלוקת הקונטרס שלפנינו, באור ליום ט' תמוז תש"נ: "...כ"ק אדמו"ר חזר מהאוהל בשעה רבע-לעשר לערך, ואחר כמה דקות נכנסת לזאל הגדול לתפילות מנחה ומעריב. בינתיים נודע שאחר תפילת מעריב יחלק כ"ק אדמו"ר את הקונטרס החדש שהדפיסו, ולשם כך הגיע קהל גדול יותר... בסיום תפילת ערבית, ירד כ"ק אדמו"ר למקום 'החלוקות' שליד הבימה שלו, והחל בחלוקת הקונטרס כשמצורף בתוכו שטר של דולר לצדקה... החלוקה הסתיימה בשעה אחת עשרה ארבעים".

קונטרס: 16 עמ'. 23 ס"מ בקירוב. הקונטרס והדולר במצב טוב.

מכתב מהגאון רבי ברוך דוב (בער) ליבוביץ ראש ישיבת "כנסת בית יצחק" בקמניץ. [קמניץ], כ"א אדר ב תרצ"ה [1935].

מכתב ביידיש שנשלח אל נדיבי הישיבה, בני משפחת פייגין מפילדלפיה, ארה"ב. רבי ברוך בער מרעיף עליהם במכתבו צרור ברכות ותודות על תמיכתם הנדיבה בישיבה וברכות לחג פסח כשר ושמח.

רוב המכתב מודפס במכונת כתיבה, ובסיומו שש שורות עם ברכות חמות ולבביות, בעצם כתב-יד-קדשו וחתימתו של ראש הישיבה רבי ברוך בער ליבוביץ: "...איך קום אייך צוא בענטשין מיט אללע ברכות והצלחות מיט אייער פרויא הגבירה הצדקנית שתחי' לאורך ימים ושנים טובים, איהר זאלט געבענטשט זיין מיט אורך ימים ושנים טובים, שובע נחת ושמחה, עושר ואושר... און מיט א כשרין פרייליכין פסח [=הנני לברך אתכם בכל הברכות וההצלחות, יחד עם רעייתך הגבירה הצדקנית שתחיה לאורך ימים ושנים טובות, שתבורכו באריכות ימים ושנים טובות, שובע נחת ושמחה, עושר ואושר... ובברכת חג פסח כשר ושמח], המברכו ומכבדו ברוך דוב לייבאוויץ ר"מ בישיבה הק' בית יצחק".

?הגאון הקדוש רבי ברוך דוב (בער) ליבוביץ (תרכ"ד-ת"ש), בעל "ברכת שמואל", מגדולי מרביצי התורה בדורו. מתלמידי הגר"ח מבריסק בישיבת וולוז'ין. חתן הגאון רבי אברהם יצחק צימרמן אב"ד הלוסק. לאחר שעבר חותנו לכהן כרב בקרמנצוג, מילא את מקומו ברבנות הלוסק והקים בה ישיבה. לאחר י"ג שנה הוזמן לכהן כראש ישיבת "כנסת בית יצחק" בסלבודקה. בתקופת מלחמת העולם הראשונה נדד עם ישיבתו למינסק, לקרמנצוג ולווילנה, עד שלבסוף הקים אותה בקמניץ. בעל "ברכת שמואל" על סוגיות הש"ס. תורתו שבעל-פה ושבכתב היא מאבני היסוד של הלימוד הישיבתי המעמיק.

[2] דף, נייר מכתבים רשמי. 29 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. כתמים, קמטים וסימני קיפול. קרעים קלים בשוליים.

עשרים וארבעה מברקים בעניני רבנות שונים בארה"ב:

• ארבעה מברקים מאת רבני "אגודת הרבנים", בענין פרשת "ילדי טהרן". ניו יורק, [תש"ג] יולי 1943. מחאה נגד הסוכנות היהודית בארץ ישראל שקלטה את "ילדי טהרן" ניצולי השואה מפולין, במסגרות ומוסדות חינוך חילוניים, ודרישה להעבירם לפיקוח הרב הראשי רבי יצחק אייזיק הרצוג. 

• מברקים מאת רבני "אגודת הרבנים" ואליהם, ומברקים שונים בעניני הכלל ועסקנות ציבורית. ארה"ב ואנגליה, [ת"ש-תשי"ג] 1940-1953 בקירוב. בהם: מברק מאת מנהל "אגודת הרבנים" רבי יהודה ליב זלצר, בענין שליחת 'משולחים' לטובת ישיבות הונגריה (תש"א); שני מברקים מאת נשיא "אגודת הרבנים" רבי ישראל רוזנברג, אל המדינאי היהודי סול בלום, ניחומים על פטירת רעייתו של בלום והשתתפותו בהכנסת ספר תורה לזכרה (תש"א-תש"ב); מברק מאת האדמו"ר מסאמבור ונשיא "אגודת הרבנים", הגאון רבי אפרים אליעזר יאלעס אב"ד פילדלפיה, אל סגן נשיא "אגודת הרבנים" רבי צבי הירש דכוביץ, בעניני כשרות (תש"ט); מברק מאת רבה הראשי של בריטניה רבי ישראל ברודי, אל מזכיר "אגודת הרבנים" רבי יעקב הלרשטיין, תמיכה במאבק למען היהדות האורתודוקסית, "כנגד אלו המביאים יסודות זרים לחיי היהדות"; מברק ברכה מאת "אגודת האדמו"רים" בארה"ב, לרגל כינוס ועידת "אגודת הרבנים", עם "ברכת הצלחה גדולה להרמת קרן התורה והיהדות" (תשי"א); מברק מאת יו"ר החינוך העצמאי בארה"ב הרב ד"ר שלמה (סטפן) קליין, ברכות לרגל כינוס ועידת "אגודת הרבנים" (תשי"א); מברק מאת איגוד המוהלים היהודים בניו יורק, ברכות לרגל כינוס ועידת "אגודת הרבנים", ובקשה לדחות החלטה בעניני מילה שצפויה להתקבל במהלך הוועידה (תשי"א); מברק רבי מרדכי קירשבלום, נשיא הסתדרות המזרחי בארה"ב, אל רבני "אגודת הרבנים", בענין השתתפות במגבית לטובת הישיבות בארץ ישראל; ועוד.

• שבעה מברקים לרגל מינוי של רבי ישראל פרידמן לרב קהילת "תפארת בני יעקב" במיניאפוליס. [תש"א] 1941.

24 מברקים. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב.

אוסף גדול ומגוון של 98 לוחות שנה, שנדפסו במקומות שונים ברחבי אירופה ואמריקה, על פני תקופה של 150 שנה – משנת תקפ"ב עד שנת תשל"ח. עברית, יידיש ומעט לועזית.

הלוחות כוללים מידע אודות זמני החגים והמועדים, זמני כניסת ויציאת השבת, זמני התפילות, מולדות ותקופות, הלכות, דינים ומנהגים, ספירת העומר ותפילות שונות, מוסדות וארגונים קהילתיים, זמני חגאות הגויים, מידע אודות ירידים וימי השוק, מודעות ופרסומות, קטלוגים, מאמרים, כתבות וידיעות שונות, ומידע שימושי מגוון נוסף. רבים מהלוחות מלווים בתמונות ואיורים שונים; רבים מהם בפורמט כיס; אחדים מהם מופיעים בשני עותקים.

בין הלוחות באוסף: • לוחות שנדפסו במזרח ובמרכז אירופה: ברדיטשוב, מינסק, קובנה [אחד מהם עם חותמת הגאון רבי עזרא אלטשולר אב"ד וואיינוטא בעל "תקנת עזרא"; תרי"ח-תרצ"ח], מוסקבה, קייב, פטרבורג, ריגא, לבוב, קושיצה, חוסט, פיעטרקוב, לובלין, דעעש, בוטושאן, טארנוב, ברסלויא, שוראן [עם תמונות ומידע מענין אודות הישיבה המקומית בשוראן], קלויזנבורג [לוח לשנת תש"ג, ובסופו רשימת יארצייט של צדיקים וגאוני הונגריה וגליציה]; • לוחות שנדפסו במערב אירופה: אמשטרדם, ליסבון, מץ, לונדון, פריז * לוחות בהוצאת "תומכי תמימים ליובאוויטש" בברינואה - צרפת, מלווים בתמונות שונות של תלמידי וראשי ישיבת "תומכי תמימים" ברינואה ושל ילדי תלמוד תורה חב"ד; • לוחות שנדפסו באמריקה – קנדה, ארגנטינה ואורוגוואי.

שמונה-עשר תעודות-גמר וגיליונות ציונים מטעם מוסדות חינוך שונים בארץ ישראל ובאירופה. [שלהי המאה ה-19 וראשית המאה ה-20]. עברית, פולנית, גרמנית, הונגרית, צ'כית, לטינית, צרפתית ואנגלית.

תעודות מודפסות, ממולאות וחתומות בכתב-יד בידי מנהלי ומורי המוסדות, עם חותמות רשמיות של המוסדות.

• תעודה מטעם בית ספר עברי יסוד עדת ישראל בטשרנוביץ, עם חותמת דיו רשמית של רבי יוסף רוזנפלד אב"ד טשרנוביץ (תרע"א); • תעודה מטעם בית הספר היהודי בסוצ'אבה רומניה (תרע"א); • שתי תעודות מטעם "תלמוד תורה הכללית עץ חיים" בירושלים (תרפ"ט/ת"ש-תש"א); • תעודה מטעם "תלמוד תורה עברית בעברית" בלונדון (תרפ"ב); • שתי תעודות (עברית ופולנית) של "הקורסים לבוכהלטריה איטלקית כפולה" מטעם חברת ההגירה לארץ ישראל בלוצק שבווהלין (תרפ"ג); • תעודה מטעם בית ספר לבנים של חברת כל ישראל חברים בירושלים (תרפ"ג); • ארבע תעודות מטעם הגימנסיה הריאלית היהודית בווינה (תרפ"ו-תרפ"ח); • תעודה מטעם "אגודת בתי הספר עממים ובינונים בלבוב – סניף זלוצ'וב" (תרפ"ז); • תעודה מטעם "בית יעקב שולע" בגורה-הומורה רומניה (תרצ"א); • תעודה מטעם בית הספר "תלמוד תורה" בהמבורג (תרצ"ד); • תעודה מטעם "בית ספר עברי עממי" במונקאטש (תש"א) • תעודת-גמר (Absolutorium) מטעם אוניברסיטת קארל בפראג (1895).

[18] תעודות. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב עד בינוני.