ספר התרומות מאת רבי שמואל הסרדי, עם פירוש גדולי תרומה, מאת רבי עזריה פיג'ו. זולקווא, דפוס אברהם יהודא ליב מאיר האפער, תקס"ט [1809]. בדף השער: "כמו בויניציאה" [המילה "כמו" גורדה ונמחקה בעותק שלפנינו]. שם הספר, מקום הדפוס וחלקים נוספים מנוסח השער נדפסו בדיו אדומה. העותק שלפנינו חולק לשני כרכים.

וריאנט. בעותק שלפנינו שני דפים בראש הכרך השני שאינם מופיעים בחלק מהעותקים [בעותקים בהם הם מופיעים, הם נמצאים בדרך כלל בראש הספר]. בעמודים אלו מופיעות כמה הסכמות, בהן הסכמה של המגיד מקוז'ניץ, וכן רשימה ארוכה של מנויים "מתנדבי העם" שהתחייבו לקנות את הספר לאחר הדפסתו.

ברשימת המנויים מערי פולין וגליציה, מופיעים שמות של רבים מגדולי הדור ההוא, בהם כמה מגדולי החסידות. בעיר לובלין מופיע שמו של החוזה מלובלין: "הרב ר' יעקב יצחק הלוי הורוויץ מלאנצט" (לפניו מופיע שמו של מתנגדו הגדול – רב העיר: "הרב ר' עזריאל הלוי איש הורוויץ אב"ד מלובלין", שנודע בכינויו "ראש הברזל" על שם גאונותו הגדולה). בעיר קוז'ניץ מופיעים: "הרב המגיד ר' ישראל מ"מ ומ"צ דק' קאזיניץ"; "הרב ר' מענדיל מפריסטיק" [האדמו"ר רבי מנחם מנדל מרימנוב]; "ר' אשר יהושי' אב"ד דק"ק ראפטש'" [=האדמו"ר רבי אשר ישעיה מרופשיץ, חתנו של האדמו"ר רבי נפתלי מרופשיץ]; גיסו "ר' יעקב בהרב מלינסק" [=האדמו"ר רבי יעקב הורוויץ ממליץ, בנו של רבי נפתלי מרופשיץ שכיהן בימים ההם כאב"ד לינסק]. ייתכן ששהייתם של האדמו"רים מרימנוב ורופשיץ במחיצת המגיד מקוז'ניץ קשורה לאסיפה שעליה מספר האדמו"ר רבי אשר ישעיהו מרופשיץ באחד ממכתביו (ראה: "ילקוט עבודת ישראל", ירושלים תשע"א, עמ' רסו-רסז).

בראש הכרך השני, רישום בעלות בכתיבה עתיקה מתקופת ההדפסה: "שייך לי יהונתן המכונה געלטווירט מקראקא חלפן בהרבני מו"ה צבי הירש ז"ל".

שני כרכים. כרך ראשון: ד, ט, [2], לד; סו דף. כרך שני: [2], מז, מט-נח, ס-סד; יד, יז-מב; [2], ג-לב; יט דף. 36.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות בכרך השני. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. קרעים וקרעים חסרים במספר דפים, עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם בהשלמות נייר ובנייר דבק. חותמות. כריכות ישנות.

וריאנט. ברשומה מס' 170811 במפעל הביבליוגרפיה נרשם [1] דף בלבד בראש הספר במקום [2] הדפים שנמצאים בעותק שלפנינו בראש הכרך השני. ההסכמות ורשימת המנויים שבדפים אלה לא נרשמו במפעל הביבליוגרפיה.

אוסף מגוון של תשעה ספרי הלכה מדפוסי רוסיה-פולין, שנות הת"ק:

• ספר העיטור, מאת רבינו יצחק אבא מארי. דפוס אדונית האלמנה זאוואצקא, [תקס"א-תקס"ב] 1801. חתימות ורישומי בעלות רבים: "שמואל[?] הלוי"; "מרדכי מאדיקע?". חותמות של "אהרן בן מהור"י נ"י... ווארשא"; "שמעון זאב במ' מנחם מנלי ז"ל".

• ספר גאון צבי, על מסכת בבא מציעא, מאת רבי צבי הירש מרישא. וורשא, דפוס האלמנה זאוואצקא, תקס"א 1801. מהדורה ראשונה. רישום בעלות של "הק' אליהו לאנדא חתן ר' יעקב ליב מינץ...". בשולי הדפים, לאורך כל הספר, רישום בעלות: "אעפ"י [שאסרו] חכמים לכתוב על הספר אבל לחתום את שמו מותר, מפני שיש אינשי דלא מעלי דחטפי ואמרי אין חטפתי ודידי חטפתי, לכן באתי בעט הברזל ועופרת שזה הספר שייך לה"ה התורני והרבני המופלא והמופ' החכם הכולל כבוד שמו מפארים מהר"ר נפתלי צבי... יזכה לצלצל ליויתן וליין המשומר".

• שו"ת תפארת צבי, על אורח חיים ויורה דעה, מאת רבי צבי הירש בישקו. וורשא, דפוס צבי הירש בן נתן, [תקע"ו 1816]. חותמות ורישום של "בית המדרש ק"ק ליסא". חתימת "יעקב יצחק וויינפעלד".

• ספר מצות גדול – סמ"ג, מאת רבינו משה מקוצי. קאפוסט, דפוס אברהם בן יעקב סגל ויצחק בן שמואל, תקס"ז [1807]. מעבר לשער: הסכמות רבי לוי יצחק מברדיטשוב, רבי חיים מוולוז'ין ורבנים נוספים. רישום בעלות משנת תקס"ט בחתימת שרגא בן ר' מיכל.... מסטאוויסק; חתימה נוספת של "צבי הירש... האפען".

• ספר תולדות אדם וחוה, מאת רבינו ירוחם. קאפוסט, דפוס אברהם בן יעקב סגל ויצחק בן שמואל, תקס"ח [1808]. מעבר לשער: הסכמות רבי לוי יצחק מברדיטשוב, רבי חיים מוולוז'ין ורבנים נוספים. חותמת רבי "ישראל יהונתן ירושלימסקי" – (תר"כ-תרע"ז), אב"ד אורלא ואייהומן, בן הגה"ק רבי יעקב משה דירעקטור אב"ד מוש, וחתן הגאון רידב"ז אב"ד סלוצק. חותנו של רבי יחזקאל אברמסקי.

• ספר פרי תאר, על יורה דעה, מאת רבי חיים בן עטר בעל "אור החיים" הקדוש. [זולקווא], דפוס Urias Rubinstein, Mit Buchstaben aus Wien, תק"ע [1810]. חתימות: "יהודא... בילגורייא[?]"; "ארי' לייב ב"ר אברהם מקראקו הנקרא לייבל קראקעווער". חותמת "ארי' לייב פידעלזייד".

• שו"ת רבי יוסף קארו בעל השולחן ערוך, בדיני אבן העזר. לבוב (למברג), דפוס נפתלי הירץ גרושמאן, תקע"א 1811.

• ספר שאלות ותשובות הרשב"א, חלק שני "תולדות אדם". לבוב (למברג), דפוס נפתלי הירץ גרוש מאן, תקע"א 1811. בעמוד האחרון, הסכמת האדמו"ר רבי אברהם חיים מזלוטשוב. רישומי בעלות: "ר' בער וואלף", ועוד.

• ספר חידושי שם משמואל, חלק ראשון וחלק שני, חידושים על התורה ומסכתות בש"ס, מאת רבי שמואל סאליר אב"ד לבוב. לבוב (למברג), דפוס שלמה יאריש ראפופורט, תקע"ז 1817. עם הסכמות רבות, ביניהן הסכמה מאת האדמו"ר רבי משה טייטלבוים, בעל ה"ישמח משה". חתימות ורישומי בעלות שונים.

9 ספרים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק והם נמכרים כמות שהם.

שני ספרים שנדפסו ונתפרסמו בלנינגרד בראשית תקופת השלטון הבולשביקי ברוסיה, ע"י הגאון רבי דוד טעבלי קצנלבוגן רבה של העיר:

• ספר מעין מי נפתוח, חידושים וביאורים על מסכת יבמות. פטרבורג (לנינגרד), דפוס התועמלן האדום ["Красный Агитатор"], תרפ"ד 1923. מהדורה ראשונה.

הגהות והוספות בכתב-יד המחבר.

[2], מז, [1] דף. 35 ס"מ. נייר יבש. מצב כללי טוב. כתמים. קרעים וקרעים חסרים קטנים, עם פגיעה קלה בטקסט בדף האחרון, משוקמים בחלקם בנייר דבק. רישומים וחותמות. כריכה חדשה.

• ספר גם אלה דברי דוד, "דרושים למועדים ולרגלים ולענינים גדולים", מאת רבי דוד טעבלי קצנלנבוגן אב"ד פטרבורג ("וכעת לענינגראד"), ובסופו הוספות לספר מי נפתוח על מסכת יבמות. לנינגרד (פטרבורג), תרפ"ח, בדפוס ה' איטצקובסקי בברלין, תרפ"ח [1928]. מהדורה ראשונה.

סג עמ'. 26 ס"מ בקירוב. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות, וכתמים רבים בדף השער. קרעים בשולי מספר דפים, משוקמים בחלקם בנייר דבק. כריכה חדשה.

המחבר, הגאון רבי דוד טעבלי קצנלנבוגן (תר"י-טבת תרצ"א 1850-1930), מדמויות-הפאר שברבני-ליטא וזקן רבני-רוסיה. מילדותו נודע כעילוי מופלא וכבן ט"ז כבר עסק בעריכת פירוש קצר לירושלמי. כיהן ברבנות בעיירות ליטא ורוסיה, ובעיר הבירה פטרבורג. גם לאחר המהפכה הבולשביקית נשאר על משמרתו ברבנות העיר שנתחלף שמה בשנת 1924 ל"לנינגרד". ימי מצוק וקושי היו אלו לרבנים וליהדות, ולפלא כי ספרו "מי נפתוח" על מסכת יבמות נדפס ב"פטרבורג" בשנת תרפ"ד בדפוס "התועמלן האדום" [בו נדפס העיתון הרשמי "איזווסטיה"]. בשנת תרפ"ח הדפיס ב"לנינגרד" את ספר דרושיו "גם אלה דברי דוד", שלאמיתו של דבר נדפס בברלין והופץ ברוסיה ע"י המחבר [באישור השלטונות]. בעמ' ס הוא כותב ומשבח את קהלת פטרבורג-לנינגרד: "אשר מאז ומקדם עשו חסד בתוך המון בית ישראל.... וכמאז כן עתה... יגישו ויועצו יחדו ומרחוק ישאו דעה איך להצמיח צדקה ותהלה בארץ".