מכתב מהגאון רבי ברוך דוב (בער) ליבוביץ ראש ישיבת כנסת בית יצחק בקמניץ. [קמניץ], ניסן תרצ"ח [1938].

מכתב ביידיש שנשלח אל נדיבי הישיבה, בני משפחת פייגין מפילדלפיה, ארה"ב. רבי ברוך בער מרעיף עליהם במכתבו צרור ברכות ותודות על תמיכתם הנדיבה בישיבה, ואף מוסיף ברכה מיוחדת לחג הפסח הקרב.

רוב המכתב מודפס במכונת כתיבה, ובסיומו כ-6 שורות עם ברכות חמות ולבביות, בעצם כתב-יד-קדשו וחתימתו של ראש הישיבה רבי ברוך בער ליבוביץ: "איך קום אייך צוא בענטשין און ווינשין צוא זאממען מיט אייער פרויא הגבירה הצדקנית מיט אריכות ימים ושנים און איין ריכטיגין געזונד אונד אללע ברכות והצלחות אונד נחת עושר ואושר... גיכין זאלין מיר אללע זוכה זיין זעהען אין ישעות ישראל אונד קלאנג פון משיח אמן [=הנני לברך ולאחל לך יחד עם רעייתך הגבירה הצדקנית באריכות ימים ושנים, בריאות איתנה, כל הברכות והצלחות, נחת, עושר ואושר, שנזכה במהרה לראות בישועת ישראל ולשמוע פעמי משיח], המברכו ומוקירו ומכבדו, ברוך דוב לייבאוויץ ר"מ בישיבה הק' בית יצחק".

הגאון הקדוש רבי ברוך דוב (בער) ליבוביץ (תרכ"ד-ת"ש), בעל "ברכת שמואל", מגדולי מרביצי התורה בדורו. מתלמידי הגר"ח מבריסק בישיבת וולוז'ין. חתן הגאון רבי אברהם יצחק צימרמן אב"ד הלוסק. לאחר שעבר חותנו לכהן כרב בקרמנצוג, מילא את מקומו ברבנות הלוסק והקים בה ישיבה. לאחר י"ג שנה הוזמן לכהן כראש ישיבת "כנסת בית יצחק" בסלבודקה. בתקופת מלחמת העולם הראשונה נדד עם ישיבתו למינסק, לקרמנצוג ולווילנה, עד שלבסוף הקים אותה בקמניץ. בעל "ברכת שמואל" על סוגיות הש"ס. תורתו שבעל-פה ושבכתב היא מאבני היסוד של הלימוד הישיבתי המעמיק.

[2] דף, נייר מכתבים רשמי. 29.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים וקרעים קלים. סימני קיפול.

מכתב בחתימת ידו של הגאון רבי צבי דוב גליקסון, חתנו של רבי חיים מבריסק. וורשא, ב' תמוז תרפ"ט [1929].

מכתב מטעם ישיבת "תורת חיים" בווארשא, מודפס במכונת-כתיבה, עם שתי שורות בכתב ידו וחתימתו של ראש הישיבה: "...הכותב וחותם לכבוד התורה ולומדי'[ה]... נאם צבי דוב הלוי גליקסזאהן ר"מ ראשי 'תורת חיים'", עם חותמת "ישיבת תורת חיים ווארשא – ע"ש מרן הגאון ר' חיים סאלאווייציק..." .

נשלח עבור שד"ר הישיבה שנסע לשוודיה, והוא מופנה אל הרב ד"ר מרדכי אהרנפרייז (תרכ"ט-תשי"א; סופר ופעיל ציוני, הרב הראשי של שטוקהולם), בבקשה לתמיכה בישיבת "תורת חיים" מיסודו של הגאון רבי חיים סולובייציק מבריסק, שכן "הוצאות ישיבתנו זו מרובות מאד, כי רובם של תלמידים המה מבני עניים כמאמרם ז"ל הזהרו וכו', ועול כל הצטרכותם מוטל על הישיבה הק' ויש לה להישיבה בית תבשיל... החובות רבו עלינו ועלו לסכום עצום... לזאת שלחנו את ידידנו הרה"ג הנכבד מר שמואל משה רובינשטיין נ"ל למדינה שוועדען במטרה לאסוף שם כסף לטובת קיום ישיבתנו הק', ובזה הננו פונים אל כמ"ה בתור מנהיג עדת ישורין, ודבריו נשמעים לכל יהודי מדינתו, כי יסייע ביד צירנו הנכבד להשיג את מגמתו הטוב...".

הגאון רבי צבי דוב (ר' הירש בער) הלוי גליקסון (תר"מ בערך-נספה בשואה), נולד בוורשא לאביו רבי אברהם יעקב מחסידי סוכוטשוב. ניכר מילדותו לעילוי גדול ובגיל בר-מצוה כבר ידע בעל-פה את כל הש"ס. רבם האדמו"ר בעל ה"אבני נזר" היה מדריכו לפרקים בדרכי לימוד התורה, ולימים התוודע אל הגר"ח מבריסק שהיה מגיע לעתים תכופות לוורשא ועסק עמו רבות בדברי-תורה. לימים בחר בו הגאון רבי חיים סולובייצ'יק כחתן לבתו היחידה, ובתקופת מגוריו בבריסק בצל חותנו הגדול, קיבל רבי הירש בער ממנו רבות, מדרכי הנהגתו ודרכי לימודו בהבנה והעמקה לאמיתה של תורה. עם פטירת חמיו הגר"ח, נוסדה על שמו בווארשא ישיבת "תורת חיים", ובראשותה הועמדו חתנו רבי הירש בער גליקסון ובנו רבי יצחק זאב סולובייצ'יק – עם מעברו של הגרי"ז לכהן ברבנות בריסק נותר גיסו רבי הירש בער לכהן לבדו כ"ר"מ ראשי" בישיבה, תפקיד בו כיהן קרוב לעשרים שנה, עד חורבנה של הישיבה בימי השואה. בתו צירל נישאה בשנת תרצ"ג לרבי אברהם מאיר פינקל הי"ד (בן הגרא"י פינקל ממיר), ולימים אף הוא כיהן אף הוא כר"מ בישיבת "תורת חיים".

[2] דף, נייר מכתבים רשמי. 28 ס"מ. כתמים. קרעים קטנים בשוליים. נקבי תיוק. סימני קיפול.

מכתב בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי יהושע זליג רוך. פתח תקווה, אייר תר"צ [1930].

נכתב על נייר מכתבים רשמי עם הכותרת המודפסת "יהושע זעליג באא"מ יחיאל מיכל רוך – ר"מ דפ"ק לאמזא – חתן הרב הצדיק ר' אליעזר שולאוויץ". לצד כיתוב זה, תיקן רבי יהושע זליג בכתב-ידו: "כעת בפ"ת [=בפתח תקווה]".

נשלח אל "הרב הגאון המפורסם כו' כקש"ת מוה"ר ישראל זיסל דבורץ" בעניני כספים והלוואות גמ"ח. בשולי המכתב הוא מבקש שימסור בידי השליח – מר יוסף ישמח – רשימת נכבדים כדי להזמינם לחנוכת הבית של הישיבה [שהתקיימה בכ"א סיוון באותה שנה].

הגאון רבי יהושע זליג רוך (תר"מ-תש"ב, אוצר הרבנים 5769), "העילוי מראקישוק", מגדולי תלמידי ישיבת סלבודקה. מהאריות שבחבורה שנשלחו ע"י ה"סבא מסלבודקה" להכניס את רוח המוסר בישיבות טלז ומיר. חתנו של רבי אליעזר שולביץ מייסד וראש ישיבת לומז'ה. עמד בראשות הישיבה בלומז'ה יחד עם גיסו רבי יחיאל מרדכי גורדון. לאחר שהוקם סניף הישיבה בפתח תקוה בשנת תרפ"ו, הגיע רבי זעליג מפולין לארץ ישראל לעמוד בראשות הישיבה, ובהמשך כשהגיע גיסו רבי יחיאל מרדכי לפתח תקוה לכהן בראשות הישיבה, חזר רבי זעליג לפולין כדי להנהיג את הישיבה המרכזית בעיר לומז'ה. נרצח בשואה במוצאי יום הכיפורים תש"ב כשהוא לבוש קיטל ומעוטף בטלית.

מקבל המכתב, הגאון רבי ישראל זיסל דבורץ (תרמ"ה-תשכ"ח), מגדולי תלמידי ישיבת סלבודקה. יד-ימינו של "הסבא מסלבודקה" – רבי נתן צבי פינקל, ואיש-אמונו של ראש הישיבה רבי משה מרדכי אפשטיין. כיהן ברבנות בעיירות יעזנה וקמאיי בליטא. איש רב פעלים לתורה ולמוסר. לאחר מלחמת העולם הראשונה הקים בליטא רשת ישיבות קטנות ותלמודי תורה "יבנה", יחד עם מורו ורבו הגרמ"מ אפשטיין. רבי ישראל זיסל היה חלוץ עולם הישיבות הליטאי בארץ ישראל, יזם והקים את פתיחת סניף ישיבת סלבודקה בעיר חברון (והקים לשם כך את "בנק חברון" יחד עם אחיו רבי יצחק דבורץ, מנהל הישיבה). הקים את כוללי האברכים הראשונים בפתח תקוה וירושלים, ישיבות ותלמודי תורה. מייסד ועורך כתב העת "תבונה".

[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 28 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול. נקבי תיוק.

מכתב על גבי גלויה רשמית, בחתימתו של רבי דוד בלייכר ראש ישיבת "בית יוסף – נובהרדוק" במזריטש. מזריטש, כסליו תרפ"ח [1927].

נשלח אל "ועד הישיבות" בווילנא, בבקשה לעזרה בהשגת ספרי מוסר, לשימוש תלמידי הישיבה: "...בקשתי לשלוח לנו על חשבוננו את הספר 'חובת הלבבות' שכפי ששמענו נמצא אצלם, וייטיבו לשלוח ששה ספרים לע"ע בשני החלקים, גם נא להודיענו את שאר ספרי מוסר הנמצאים להשיגם". מלבד חתימתו מופיעה גם חותמת הישיבה: "הישיבה הק' דנאווארדעק פה מעזריטש, בית יוסף".

הגאון הצדיק רבי דוד בלייכר (תרנ"א-תש"ד), מגדולי "תנועת המוסר" הנובהרדוקאית. למד בצעירותו אצל רבי נתן צבי פינקל - "הסבא מסלבודקה", והתבלט בכשרונותיו המופלאים וביראתו המופלגת. לימים משכו לבו אחרי רבי יוסף יוזל הורביץ - "הסבא מנובהרדוק", והוא נעשה לאחד מתלמידיו המובהקים ביותר, עד שגם בזמני התבודדותו של ה"סבא" היה לעתים מזמינו לשיחות ארוכות במוסר ועבודת ה'. מספרים כי אף הוא נהג לצאת לעתים מזומנות אל היערות ולהתבודד שם בלימוד המוסר מתוך התפעלות ורגש עצום עד שהיה מגיע כמעט לידי התפשטות הגשמיות. בדרכו של רבו ה"סבא" ייסד ישיבות רבות ברחבי פולין. אחרי פטירת רבו בשנת תר"פ הקים את ישיבת נובהרדוק "בית יוסף" במזריטש, אליה נהרו תלמידים מובחרים רבים. נספה במיידנק יחד עם בני הקהילה (תולדותיו בקונטרס "חסדי דוד" בסוף ספר שיחותיו דברי בינה ומוסר, תל אביב תש"ל).

גלויה רשמית. 9X14.5 ס"מ. כתמים. נקבי תיוק, עם פגיעה קלה בטקסט. חותמות.

מכתב מאת הגאון רבי אריה לייב מאלין ראש ישיבת "בית התלמוד". ניו יורק, תשי"ח [1958].

נדפס במכונת כתיבה, על גבי נייר מכתבים של ישיבת "בית התלמוד", והוא חתום בידי ראש הישיבה רבי אריה לייב מאלין.

מכתב תנחומים שנשלח אל רבי יצחק סאדין (רב בברוקלין ומח"ס דרשות יצחק ותולדות יצחק): "נצטערנו לשמוע את הבשורה לא טובה בהלקח ממעכ"ת שליט"א אחותו החשובה מרת גאלדע קאפלאן ע"ה... הננו בזה להביע את נחומנו בשם כל חברי "בית התלמוד"... ובעבודתו למען כל הקדוש בישראל, ובפעליו למען הרמת קרן התורה והדת, ימצא נחומים".

הגאון רבי אריה ליב מאלין (תרס"ו-תשכ"ב), בן רבי אברהם משה מאלין ונכד רבי איסר יהודה מאלין מרבני בריסק. בצעירותו למד בישיבות ליטא אצל הגאונים רבי שמעון שקאפ, רבי אלחנן וסרמן ורבי ברוך בער ליבוביץ'. בהמשך פנה לישיבת מיר בה נודע לאחד מגדולי תלמידי החכמים שבישיבה. בישיבה ערך את כתבי המשגיח רבי ירוחם ממיר. בשנות השואה היה ממנהיגי הישיבה כאשר גלתה ליפן ולשנחאי יחד עם הגאון רבי חיים שמואלביץ. כאשר הגיע לארה"ב הקים בשנת תש"ח יחד עם חבריו הגדולים רבי שמואל חרקובר ורבי חיים וויסוקר את ישיבת "בית התלמוד", ונודע לאחד מגדולי ראשי הישיבות באמריקה. חידושיו יצאו לאור בספרים "חידושי רבי אריה לייב" והם מהווים אבן יסוד בלימוד העיון בכל הישיבות.

[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 28 ס"מ. מצב טוב. כתמים. סימני קיפול.