מכתב מאת האדמו"ר רבי ברוך רבינוביץ' אב"ד מונקאטש, מודפס במכונת כתיבה וחתום בחתימת-ידו. מונקאטש, תש"א [1940].

ממוען אל יושב ראש הלשכה האורתודוקסית המרכזית בבודפשט, רבי שמואל זנוויל כהנא-פרנקל, בעניין נסיונות הצלה של רבי חיים ווירצברגר מליטשיק, שכפי שכותב האדמו"ר רבי ברוך רבינוביץ', הוא "עומד ומצפה וצווח על דבר ישועה ורחמים בענין השגת זכות חפשית שלו".

האדמו"ר רבי ברוך יהושע ירחמיאל רבינוביץ (תרע"ה-תשנ"ח), בן האדמו"ר רבי נתן דוד מפרציווא (ביאלה). נשא את בתו היחידה של ה"מנחת אלעזר" ממונקאטש, בחתונה שתועדה בעיתונות אותה תקופה כחתונה היהודית הגדולה ביותר בהונגריה. כיהן כאב"ד מונקאטש והנהיג את העדה הגדולה הזאת שלש שנים עד שנות השואה. בשנות השואה היה פעיל בהצלת יהודים, תוך שהוא מנצל את כשרונותיו הברוכים למצוא דרכים מקוריות להצלה. לאחר גלגולים רבים הגיע לירושלים. בשנת תש"ה נסע לסאן-פאולו שבברזיל שם כיהן ברבנות, ולימד באוניברסיטה המקומית. בתשכ"ג עלה לארץ לכהן ברבנות בעיר חולון. בשנת תשל"ו עבר לפתח-תקוה בה הקים את בית מדרשו וכתב את ספריו "בינת נבונים" ו"דברי נבונים". בניו מאשתו בזיוו"ר הם האדמו"רים המפורסמים ממונקאטש ודינוב שליט"א בארצות הברית.

[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 23 ס"מ. מצב טוב. כתמים קלים. סימני קיפול. רישום בכתב-יד מעבר לדף.

ספר אם הבנים שמחה, "על גאולתינו ועל פדות נפשינו מגלות האחרון הזה", מאת רבי יששכר שלמה טייכטל. בודפשט, דפוס משלם "זלמן" כ"ץ קאטצבורג, תש"ג-(תש"ד) [1943].

מהדורה ראשונה של ספרו הנודע של רבי ישכר שלמה טייכטל, העוסק בחשיבות העליה לארץ ישראל. הדפסת הספר הסתיימה בבודפשט בשנת תש"ד (1943), חודשים ספורים טרם הפלישה הגרמנית והשמדת יהדות הונגריה.

רבי יששכר (ישכר) שלמה טייכטל (תרמ"ה-תש"ה; נספה בשואה), גאון וחסיד, מרבני הונגריה המפורסמים, כיהן ברבנות ובראשות הישיבה בפישטיאן (סלובקיה). בשנת תש"ב ברח מסלובקיה להונגריה מאימת הנאצים. עד השואה החזיק בהשקפות "קנאיות" נגד ההתיישבות בארץ ישראל, כשאר רבני הונגריה החסידית, וכדעת מורו האדמו"ר בעל ה"מנחת אלעזר" ממונקאטש. בעקבות אירועי השואה חל שינוי בהשקפתו. הוא החל להתעמק בסוגיות של גלות וגאולה, ובבירור השאלה האם הגאולה תתרחש על ידי יישוב הארץ בדרך הטבע. את מסקנותיו פרסם בספרו "אם הבנים שמחה", שכתב והדפיס במסירות נפש בבודפשט בשנת תש"ג. החיבור נכתב בתנאים קשים, בעת שהסתתר המחבר מפני הנאצים, וחרף זאת מצוטטים בו מאות מקורות מספרים שונים, אותם ציטט המחבר מזכרונו. בספר מובאת בין היתר ביקורת חריפה על הרבנים שמנעו את העלייה לארץ לפני השואה, והרב טייכטל אף כותב כי מאורעות השואה באו כעונש על הזלזול בארץ ישראל. כשהחל גירוש היהודים מהונגריה, ברח הרב טייכטל בחזרה לסלובקיה. משם גורש לאושוויץ לאחר דיכוי המרד הסלובקי בשנת תש"ד, ונספה זמן קצר לפני תום המלחמה. נודע גם בספר השו"ת שלו "משנה שכיר", שחלקים ממנו הדפיס בחייו. נכדו הוא הגאון רבי מאיר ברנדסדורפר זצ"ל דומ"צ העדה החרדית בירושלים.

בדף השער, הקדשה בכתב-יד וחתימת: "משה פאשקוזס".

[11], ג-שס עמ'. 23 ס"מ. מצב טוב. כתמים קלים. רישום בכתב-יד בדף השער. חותמות. כריכה חדשה.

מסכת קדושין, מן תלמוד בבלי. מינכן סט. אטיליען, "יו"ל ע"י ועד אגודת הרבנים באזור האמריקאי באשכנז, בסיוע ועד ההצלה", תש"ו 1946.

בדף השער איור של מחנה השמדה, מלווה כיתוב הסבר: "צריף העבודה שבו ישבנו, למדנו והתפללנו בחשאי". בהקדמת המו"ל נכתב על "נטילת הספר מעַם הספר" ע"י הרשעים שהשמידו ושרפו את יהודי אירופה והשתדלו גם שלא להשאיר שום ספר עברי: "כל ספרי ישראל ניטלו לעיבוד נייר או לתשמיש בזוי אחר... ולפיכך אחר ימי השחרור, כמה גדולה היתה הערגה והצמאון לספר, נוסדו ישיבות אבל במה ללמוד אין... זה אשר עורר אותנו לגשת להדפיס כאן מסכתות אחדות ללמוד ליחיד ולצבור... נמצא בידינו רק מסכת קידושין ונדרים בכרך אחד כמעט חדשים, ואת המסכתות הנ"ל החלטנו לצלמם ולהדפיסם ולחלקם בין שארית הפליטה בגלות אשכנז...".

לאחר תקופה, בשנת תש"ט, נדפס במינכן כל הש"ס בשלמות במהדורה אחידה בת 19 כרכים, עם שערים מצוירים בציור שונה מהמהדורה הראשונה שלפנינו.

?חתימה בדף השער: "הק' ש[מואל] שלמה ברוין" [כנראה ממשפחת רבי שמואל שלמה בראון אב"ד לוקוב ובלאכטוב].

[1], צו; טז; יד דף. 39 ס"מ בקירוב. נייר ייבש ושביר. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות קלים. קרעים, בהם קרעים חסרים, בשולי דף השער ובדפים נוספים משוקמים בחלקם בהדבקות נייר ונייר-דבק (עם פגיעות קלות בטקסט). חותמות. כריכת עור חדשה, עם הטבעת צורת "מגן דוד".

נצח ישראל, "מאנאטליכע אויסגאבע פון ועד ההצלה פאר שארית הפליטה אין גלות דייעטשלאנד" [ירחון ועד ההצלה של שארית הפליטה בגלות גרמניה]. גליון מס' 3. הוצאת ועד ההצלה, מינכן, תש"ח 1948. עברית ויידיש.

העיתון הוקדש לחיזוק הדת, ויצא לאור ארבע פעמים בשנת תש"ח (אייר-אלול), לפנינו בגיליון מאמרים מאת חשובי רבני התקופה מקהילות ישראל במדינת ישראל ובתפוצות: האדמו"ר רבי יוסף יצחק שניאורסון הריי"ץ מליובאוויטש, רבי הלל ליכטנשטיין (קראסנא), רבי יצחק אייזיק הלוי הרצוג, רבי בנציון פירר, ורבים אחרים.

לאורך הגליון מופיעים תצלומי רבנים ואיורים רבים.

32 עמ'. 29.5 ס"מ. מצב טוב. כריכה חדשה. כרוך עם עטיפת הנייר הצבעונית המקורית.