ספר אפריון על התורה, מאת הגאון רבי שלמה גאנצפריד ראב"ד אונגוואר, בעל ה"קצור שלחן ערוך" . אונגוואר, דפוס קארל יעגער, [תרכ"ד 1864]. מהדורה ראשונה.

את החיבור הנוכחי הדפיס המחבר באותה שנה בה הדפיס לראשונה את חיבורו המפורסם "קיצור שולחן ערוך" (שנזכר כבר בשער הספר שלפנינו).

בשער הספר: "בעזרת אל מחוללי 'אפריון' עשיתי לי – תוכו רצוף אהבה, מאשר סמכני ברוח נדיבה, לבאר קצת פסוקים, ודברי צדיקים, במאמרי הגדה, כאשר ידי הדה, ועל סדר התורה יסדה – שלמה גאנצפריד מפק"ק אונגוואר יצ"ו, בעה"מ ס' קסת הסופר, פני שלמה, תורת זבח, לחם ושמלה, וקיצור שלחן ערוך".

עו דף. 20.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות וכתמים כהים. מעט קרעים, בהם קרע באחד מהדפים, עם פגיעה קלה בטקסט, משוקם בהדבקת נייר-דבק, וקרע חסר קטן בשולי דף השער. חותמות ורישומים בכתב-יד. כריכה חדשה.

שניים מספרי רבי אריה ליב צינץ (מהרא"ל; תקכ"ח-תקצ"ג 1768-1833), שנדפסו בידי הרב מביקסאד, ידידו הקרוב של האדמו"ר מסאטמר:

1. ספר שמחת יום טוב, על מסכת ביצה, בהוצאת הרה"ק רבי אליעזר פיש מביקסאד. סעאיני [רומניה], דפוס יעקב ווידער, תרפ"ג 1923.

חותמות: "ברוך בענדיט הכהן רובין – מק"ק סאמאטאר".

בדף ב/2 מודבקת פתקה עם "דברי המביא לבית הדפוס בהוצאה הראשונה".

פח דף. 32.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קרעים קלים בשולי מספר דפים. כריכה חדשה.

2. ספר שו"ת מהרא"ל, שאלות ותשובות בארבעת חלקי שו"ע, בהוצאת הרה"ק רבי אליעזר מביקסאד. סאטומארע [סאטמר], דפוס מאיר ליב הירש, תרצ"ב 1931.

[2], 201 עמ' (עמ' 81-84 מופיעים פעמיים). 30 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי ועקבות רטיבות, עם סימני עובש. סימני עש עם פגיעות בטקסט. קרעים בשולי מספר דפים. כריכה חדשה.

האדמו"ר רבי אליעזר פיש מביקסאד (תר"מ-תש"ד), איש מופת ופועל ישועות, תלמידו של רבי מרדכי יודא לעוו מאינטערדאם (מגדולי תלמידיו של ה"דברי חיים" מצאנז); לאחר נישואיו התגורר בסיגעט, שם למד בחברותא עם בניו של האדמו"ר רבי חנניה יום טוב ליפא טייטלבוים, בעל ה"קדושת יום טוב" – בלילות למד עם רבי חיים צבי בעל ה"עצי חיים", ובימים למד עם רבי יואל טייטלבוים. כיהן כדומ"ץ וכראש ישיבה בעיירה נירבוגדן(Nyírbogdány) , ובהמשך כרבה של ביקסאד, לשם גם העתיק את ישיבתו. בשנת תר"ף התיישב בסאטמר; העמיד תלמידים והרבה לנסוע בין קהילות ישראל, להקים מקוואות ולהשפיע על הציבור ללמוד ש"ס ומשניות. קשר קשרי ידידות עמוקים עם האדמו"ר מסאטמר, אשר בשנת 1936, לאחר שובו מקבלת פנים למלך רומניה, אמר על האדמו"ר מביקסאד כשעמד בפתח ביתו: "אני בא ממלך אל מלך – מאן מלכי? רבנן!". באחרית ימיו הרבה בתעניות ובסיגופים, ונמנע מאכילה ומדיבור. נספה באושוויץ בשנת תש"ד (ראה אודותיו: האדמו"ר מסאטמר, מאת אברהם פוקס, תש"מ, עמ' 55-59).

ספר שולחן ערוך אורח חיים, עם "משנה ברורה" ו"ביאור הלכה", מאת הגאון הקדוש רבי ישראל מאיר הכהן מראדין בעל ה"חפץ חיים", שנדפסו בדפוסים סטראוטיפיים על-פי מהדורות שונות:

1-3. ספר משנה ברורה, חלקים א-ב וחלק ה'. ווארשא, [Galter i Aizenshtadt], תרנ"ו-תרס"ג 1896-1903. שלושה חלקים בשלושה כרכים.

4. ספר משנה ברורה, חלק ו'. פיעטרקוב, דפוס מרדכי צעדערבוים, [תרס"ז 1907].

בכל הכרכים, חותמות בעלות, של הרב שלום גוטמן מיאסי.

סדרת ספרי ה"משנה ברורה" על שולחן ערוך אורח חיים, נתחברה ונדפסה ע"י רבינו בעל ה"חפץ חיים" במשך יותר מעשרים שנה. החלק הראשון נדפס בשנת תרמ"ד והדפסת שני החלקים האחרונים נסתיימה רק בשנים תרנ"ט-תרס"ב. במפעל בירור ההלכות והפסיקה למעשה טרח ויגע רבות (לפעמים בירר סוגיה שוב ושוב, עד למעלה מ-36 פעמים). ספרי ה"משנה ברורה" נתקבלו בכל קהילות ישראל, ונדפסו מהם מהדורות רבות.

4 כרכים. 23.5 ס"מ בקירוב. מצב כללי טוב; כריכות חדשות (תואמות). הכרכים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.

חלקי ה"משנה ברורה" יצאו לאור פעמים רבות בהדפסות סטריאוטיפיות, ולעתים קשה לקבוע בוודאות אם המהדורה שלפנינו מקורית או סטריאוטיפית, וא"כ על פי איזו מהדורה נדפסו.

אוסף חלקים ספרי "חזון איש", לרבי אברהם ישעיהו קרליץ, וספרי "קהילות יעקב", מאת גיסו של ה"חזון איש", רבי יעקב ישראל קניבסקי ("הסטייפלר"):

ספר חזון איש, ארבעה חלקים בארבעה כרכים:

1. אורח חיים (והרבה עניינים מס' קדשים); ויורה דעה, הלכות נדה. ווילנא, חברת דפוס והוצאה, תרע"א 1911. ספרו הראשון של ה"חזון איש" שהוציאו בעילום שם, ומאז נקרא שמו על שם ספרו.

2. אבן העזר, הלכות גיטין וקדושין (ובענייני עבדים). ווילנא, דפוס יעקב לוין, תרצ"ב 1932.

3. מקואות, מכשירין. ווילנא, דפוס שרגא פייבל גארבער, תרצ"ה 1935.

4. אהלות. ווילנא, דפוס שרגא פייבל גארבער, תרצ"ו 1936.

5-11. ספר קהלות יעקב, מאת הגאון הקדוש רבי יעקב ישראל קניבסקי ("הסטייפלר"), חלקים א-ז. ירושלים, דפוסים שונים, תרצ"ו-תשי"א [1936-1951]. שבעה חלקים בכרך אחד.

מרן רבי אברהם ישעיהו קרליץ, בעל "חזון איש" (תרל"ט-תשי"ד), גאון ההלכה והמחשבה בדורנו. גדול בתורה וצדיק נסתר, את ספרו הראשון הוציא ה"חזון איש" בשנת תרע"א בעילום שם, ומאז נקרא שמו על שם ספרו. ברוב צניעותו היה גם רגיל לחתום שמו בראשי תיבות בלבד: "אי"ש". במשך השנים כתב והוציא את עשרות ספרי "חזון איש" שנכתבו בעמל ובעיון רב, כמעט על כל הסוגיות בש"ס. לאחר מלחמת העולם הראשונה בה גלה לרוסיה הלבנה, חזר בשנת תר"פ לליטא והתגורר כמה שנים בווילנא. בשנת תרצ"ג עלה לארץ ישראל, בה הוכר כגדול חכמי התורה ופוסקי ההלכה, ועמד מאחורי תחיית עולם התורה בדורנו.

גיסו בעל ה"קהלות יעקב", הגאון הקדוש רבי יעקב ישראל קנייבסקי (תרנ"ט-תשמ"ה), מגדולי הדור האחרון. ידוע בכינויו "דער סטייפלער" [הסטייפלר] על שם מוצאו מהעיר הורונוסטייפול שבאוקראינה. מגדולי תלמידי ישיבות נובהרדוק באוקראינה ובפולין. נודע כאחד מגדולי השקדנים והלמדנים בעולם הישיבות. לאחר נישואיו עם אחותו של מרן ה"חזון איש" כיהן כראש ישיבה בישיבת נובהרדוק בפינסק, ובשנת תרצ"ד עלה לארץ, וכיהן כראש ישיבת "בית יוסף – נובהרדוק" בבני ברק. במשך שנים התגורר בבני ברק בבית אחד יחד עם גיסו מרן ה"חזון איש". לאחר סגירת הישיבה המשיך ללמוד בכולל האברכים של מרן ה"חזון איש" ("כולל חזון איש") ובביתו, וחיבר את סדרת ספרי 'קהילות יעקב' על רוב סוגיות ומסכתות הש"ס. נודע כאיש מופת בעל רוח הקודש, ורבים באו לקבל את ברכותיו ועצותיו.

11 ספרים ב-5 כרכים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.