כתב-יד, תיקון ליל שבועות וליל הושענא רבה. קעא ביר אלעזב [צנעא, תימן], תפ"ח [1728].
כתב-היד שלם. כתיבה מרובעת וכתיבה בינונית. ניקוד בנוסח המקרא וניקוד-עליון בנוסח התרגום (בפרשת וזאת הברכה). לאחר המשניות - אידרא רבא ואידרא זוטא, עם "בקשה" מרבי משה קורדובירו (הרמ"ק).
בעמוד האחרון קולופון הסופר: "הצעיר משה ן' סעדיא אלקטיעי, נעתק במאתא קאע ביר אלעזב שנת התפ"ח, לסעדיא ן' ישועה אלמשרקי".
[134] דף. 16 ס"מ. נייר אירופאי בהיר ואיכותי (מעובד במשיחה). כתמים, בלאי בשוליים. סימני עש. כריכה חדשה.

כתב-יד, ספר תהלת יצחק, פירוש על ספר תהילים, לרבי יצחק חיות אב"ד סקאלי. "טשערנואץ" [צ'רנוביץ Chernivtsi, תקצ"ח 1838]. שער מאויר בכתיבה קליגרפית ומסגרת מעוטרת בדגמים צמחיים.
בשער הספר חותמת (עם איור אריה), של האדמו"ר רבי "נחום דובער פרידמאן" מסדיגורה, וחותמת נוספת שלו: "קנין כספי".
"ספר תהלת יצחק - אשר הניח אחריו ברכה ה"ה [הרב הגאון] המפורסם מורינו יצחק חיות אב"ד דק"ק סקאלי זצלל"ה, בעל המחבר ספר זרע יצחק על משניות, וכמה ספרים שעדיין לא באו בדפוס". בעמוד האחרון העתקת הקולופון של המעתיק הראשון תלמיד המחבר רבי "יהושע בהאלוף התורני מו"ה יעקב כ"ץ", וקולופון נוסף משנת תקצ"ח של המעתיק הנוכחי רבי "פסח בן לא"א מוהר"ר שלום מטשערנוואץ", המספר על עבודתו בהעתקת כתב היד מחדש מתוך העתקה ישנה ומטושטשת. הוא מציין כי הוא גם נתן לספר את שמו "תהלת יצחק": "והספר הלז פירוש על תהילים, מתוק מדבש ונופת צופים, ומחמת שבהעתקה הישנה לא נמצא שום שם על הספר, אמרתי ליקרא שמו 'תהלת יצחק', כי יש בשם הלז שם המחבר, וגם ענין החיבור שהוא ספר תהילים".
המחבר הגאון המקובל רבי יצחק חיות בעל "זרע יצחק" (ת"כ-תפ"ו, אוצר הרבנים 10663), אב"ד סקאליא (גליל לבוב), מתלמידי הרבי ר' העשיל מקראקא, ומראשי המתנגדים לשבתי צבי. בנו של הגאון רבי יעקב חיות, בן רבי מנחם מאניש חיות אבד"ק וילנא, שהיה בנו של רבי יצחק חיות (הראשון) אב"ד פראג בעל "אפי רברבי".
סיפורים רבים התפרסמו על גודל קדושתו של רבי יצחק חיות בעל "זרע יצחק", על גילויי מופתים נוראים בחייו ולאחר פטירתו: ידוע הסיפור (שנדפס במקומות רבים) על הגעתו לפני בי"ד של מעלה בעודו חי. ידועה גם הבטחתו שכאשר יבואו בני ישראל להתפלל על קברו בעת צרה יוושעו. בהקדמת בנו לספר זרע יצחק הוא מספר על התגלותו של אביו המנוח בחזיון לילה, כדי לעודדו להתגבר על קשיי ההדפסה.
חיבורו זה על ספר תהילים הוא אחד משלשה-עשר החיבורים שנותרו ממנו בכתבי-יד, הנזכרים בהקדמת בנו לספר "זרע יצחק" על ששה סדרי משנה, שנדפס בפרנקפורט דאדר בשנת תצ"ב (1732). העתקה משובשת של החיבור על תהילים התגלגלה לבית גנזיו של צאצא המחבר האדמו"ר מפיסטין רבי חיים יוסף ברוקשטיין בעל "תוספות חיים". לאחר פטירתו בשנת תרכ"ה, מצא בנו רבי פנחס ברוקשטיין את כתה"י על התהילים בתוך אמתחת כתבי אביו, ובחשבו בטעות לאחד מחיבורי אביו הדפיסו על שם אביו, בשם "נשמת חיים" (לבוב, תרכ"ט). לאחר כשמונים שנה נתגלתה הטעות, ורבי ישראל נתן בריקנשטיין (מצאצאי האדמו"ר רבי חיים יוסף מפיסטין) השיב את האבידה לבעליה והדפיס את הספר במהדורה חדשה (תל-אביב, תש"ז) על שמו של המחבר האמיתי רבי יצחק חיות. מאז נדפס במהדורות נוספות. המהדורות הנ"ל נדפסו בשיבושים והשמטות רבות, ואילו כתב היד שלפנינו מסודר ומתוקן היטב (ראה אודות כך במאמר רבי יוסף דוב לאנדא, ממכון י"ד אברהם, קובץ אשל אברהם, א', ניו יורק, תשע"ב, עמ' רפה-רצו). לאחרונה נדפס הספר "תהלת יצחק" (ניו-יורק, תשע"ד 2014 - בהוצאת מכון "זכור לאברהם", שע"י כולל "וישכם אברהם ד'זלאטשוב", ניו יורק) במהדורה מחודשת עפ"י כת"י (כנראה, עפ"י כתב-יד זה), בעריכת רבי משה לאנדא, בנו של רבי יוסף דוב לאנדא הנ"ל.
[1], נד, [3] דף. 21 ס"מ. נייר איכותי. מצב טוב. כתמים קלים וסימני עש. כריכת עור עתיקה, מפוארת ומעוטרת בהטבעות נאות [מהמאה ה-19].
מקור:
1. ספריית האדמו"ר רבי נחום דובער פרידמן מסדיגורא (נפטר תרמ"ג). נכדו של רבי ישראל מרוזין. בן רבי שלום יוסף וחתן רבי אברהם יעקב מסדיגורה. [כפי הידוע היו לו שלוש סוגי חותמות, ספרים שקיבל מבית אבא נחתמו בחותמת "נחלת אבותי". אלה שקיבל מחסידיו נחתמו בחותמת "מנחת שי", ואלה שקנה בכספו נחתמו בחותמת "קנין כספי"].
2. אוסף האספן F.T. Dent, לונדון.
3. ספריית יהודה, אוסף כתבי יד, מס' 223 (מוסד הרב קוק, מס' 175).