ספר תולדות יעקב, חידושים על מסכת ברכות, מאת רבי יעקב הלוי מארלא. ביאליסטוק, תקס"ו [1806].
בדף המגן האחורי, קטע ארוך בכתב-יד: "מעשה... שאירע בעה"ק ירושלים תובב"א היום שבא אצלינו... ר' נחום מזאמושט ובא מירושלים וסיפר לנו שביום הושענא רבה... שנת תק"ס טית [תקס"ט], קודם אור הבוקר נפלה אש מן השמים ונשרף בית שיקוץ משומד".
זהו תיעוד של השריפה הגדולה שפרצה בכנסיית הקבר, באוקטובר 1808. השריפה היתה אירוע בולט בתולדותיה של הכנסיה במאות השנים האחרונות, והשפיעה רבות על צורתו של המבנה, שעוות באופן ניכר בעקבות השריפה. עוד על השריפה ותוצאותיה, ראה חומר מצורף. רבי נחום מזאמושט שימש באותן השנים כשליח לליטא מטעמה של עדת הפרושים - תלמידי הגר"א בירושלים.
[2], סג [צ"ל: סד] דף. 33.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. כתמי רטיבות. סימני עש קלים, עם מעט פגיעה בטקסט. כריכה חדשה.

ספר הנפטרים, פנקס היארצייטין של חברת גמילות חסד עזרת ירושלם. דף שער בכתיבה קליגרפית נאה. ירושלים, [המחצית הראשונה של המאה ה-20].
דף מחברת גדול שנתלש מתוך פנקס, ועליו טקסט בכתיבה קליגרפית נאה. שימש ככל הנראה דף שער ל"ספר הנפטרים" של אגודת "עזרת ירושלם". את ראשו מעטרים פסוקים הכתובים בדיו בגוני הזהב, הנחושת והירוק, ועוסקים במוות ובחיים: "צדק לפניו יהלך", "טוב שם טוב משמן טוב", "יחיו מתיך נבלתי יקומון", "נר אלקים נשמת אדם" ועוד. במרכזו מופיעה הכותרת, בגוני כחול, נחושת וזהב: "ספר הנפטרים, פנקס היארצייטין של חברת גמילות חסד עזרת ירושלם בעיה"ק ירושלם תובב"א", ובתחתיתו מפורטת מטרת הספר: "תכתב זאת לדור אחרון... שמות החברים והחברות הנפטרים... להפקידם באמירת קדיש ולימוד משניות... צדקתם תעמוד לעד". הטקסט כולו מוקף מסגרת שחורה.
21.5X34.5 ס"מ. מצב טוב. סימני תלישה בשולי הדף הימניים, ובהם קרעים וקרעים חסרים קלים (עם פגיעה במסגרת הדף). קרעים בשוליים התחתונים. כתמים. סימני קיפול.

מכתב בכתב ידו וחתימתו של הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד. ירושלים, עת"ר [1910].
נכתב אל רבי חיים פלעש אב"ד קוניץ (מורביה), בהמלצה עבור "נכדו של מרנא הגאון המנוח סבא קדישא... מה"ו שמואל סלאנט זללה"ה".
הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד (תר"ט-תרצ"ב), מנהיגה הרוחני של היהדות החרדית בארץ ישראל. גאון מופלג, ואיש קדוש וחכם. תלמיד בעל "כתב סופר" בישיבת פרשבורג, ותלמיד הגאון רבי אברהם שאג רבה של קויברסדורף. עלה לירושלים בתרל"ג יחד עם רבו רבי אברהם שאג, ונודע בה כאחד מגדולי תלמידי החכמים. כמו כן נודע בצדקתו ובקדושתו, זריז ופעלתן בפקחות רבה בפעילות חסד ובפעולות ציבוריות. כאשר עלה ארי מבבל, הגאון מהרי"ל דיסקין שעלה לירושלים בשנת תרל"ט, התקרב אליו הרב זוננפלד, והיה לתלמידו המובהק וחבר בית דינו. היה יד ימינו של רבו המהרי"ל גם במלחמתו במיסיון הנוצרי ובתנועות ההשכלה, שאיימו על הישוב הישן בירושלים. במשך שנים רבות סירב רבי יוסף חיים זוננפלד לקבל עליו את משרת רב העיר ירושלים (לאחר פטירת הגר"ש סלאנט בשנת תרס"ט), אך לאחר הקמת משרד "הרבנות הראשית" ומינוי הרב קוק לרב ראשי בשנים תר"פ-תרפ"א (1919-1921), הוקמה הקהילה הנפרדת של "העדה החרדית למקהלות האשכנזים", ורבי יוסף חיים נתקבל לרבה הראשון של "העדה החרדית" בתואר "מרא דארעא דישראל".
מקבל המכתב: רבי חיים פלעש (תרכ"ג-תרצ"ח), מתלמידי ישיבת ה"שבט סופר" בפרשבורג. נולד ברגנדורף. צאצא של שושלת רבנים שישבו על כס ההוראה בערי מורביה והונגריה. משנת תרנ"ד אב"ד קוניץ, ומשנת תרע"ה כיהן גם כאב"ד קרומנוי (החתם סופר ותלמידיו, עמ' תקסח). חתנו הוא פרופ' יצחק זאב כהנא, מהדיר שו"ת מהר"ם מרוטנבורג וספרים נוספים במחקר ספרות השו"ת ותקנת עגונות.
דף כפול 22.5 ס"מ. 14 שורות בכתב ידו וחתימתו. מצב טוב. קמטים.