ספר הדרת מלך, פירוש קבלי על מאמרים בספר הזוהר, מאת המקובל רבי שלום בוזגלו. אמשטרדם, [תקכ"ו 1766]. מהדורה ראשונה של ספר קבלה חשוב, מבית מדרשם של חבורת המקובלים הידועה ממרוקו, "חכמי המערב" שהתכתבו עם הרש"ש בעניני קבלה.
חותמות בעלות של האדמו"ר רבי "יעקב בהגאון מוהר"א נ"י לאנדא". עשרות הגהות, ציונים ותיקונים רבים בכתב יד. מתוכם למעלה מעשר הגהות ארוכות עם תוכן קבלי עמוק. [כנראה ההגהות הן בכתב ידו של האדמו"ר רבי יעקב לנדא מטשכנוב-יעז'וב].
האדמו"ר רבי יעקב לנדא מיעז'וב-טשכנוב (תקצ"ד-תרנ"ד), בנו הצעיר של האדמו"ר הקדוש רבי אברהם לנדא מטשכנוב (תקמ"ד-תרל"ה). כבר מילדותו היו ניכרים בו כשרונות מיוחדים ואצילות נפש. חביב היה על אביו הקדוש שכינהו תמיד בשם "העילוי". [ארבעה בנים היו לו לרבי אברהם, וכך היה מונה שבחם: רבי זאב וואלף - חכם. רבי דוב בעריש - חסיד. רבי רפאל - צדיק תמים, ורבי יעקב - עילוי. בהספדו על אשתו הרבנית - אמר רבי אברהם מטשכנוב על ארבעת בניו הקדושים: "מוכנה לך בגן עדן כורסה בת ארבע רגליים..."]. הצטיין בפשטות ובטוב לב. נחבא אל הכלים וסגור בד' אמות של הלכה. מגדולי חסידי הרב הקדוש מקוצק ובעל חידושי הרי"ם מגור.
כיהן ברבנות נאשלסק, טשעכנוב ויעז'וב. בשבע השנים האחרונות לחיי אביו ה"זכותא דאברהם", קשה היה לאביו הקדוש לשאת את משא העם כאדמו"ר, יחד עם משא הרבנות. התפטר רבי אברהם מהרבנות, וקרא אליו את בנו-חביבו רבי יעקב לכהן על מקומו כאב"ד טשכנוב. [משום כבוד אביו נקרא רבי יעקב בתואר סגן הרב]. לאחר פטירת אביו עבר לכהן כאב"ד ואדמו"ר בעיר ייעז'וב (הסמוכה ללודז'), וקיבל את מרותו של אחיו הגדול רבי זאב וואלף מסטריקוב, שניהל את חצרו בדרכי קוצק - דרך החריפות וההבנה. לאחר פטירת אחיו מסטריקוב התחיל רבי יעקב לכהן באדמו"רות ביעז'וב, על שמה נודע עד היום כ"ר' יעק'לי ייעזעאווער" [רבי יעקב מיעז'וב].
בשנת תר"ן נסע לראשונה לארץ ישראל, ובשנת תרנ"ג עלה שוב לירושלים על מנת להשתקע בה, אך מסיבות משפחתיות חזר לפולין, בה נפטר בטבת תרנ"ד, ונקבר באוהל אדמו"רי טשכנוב, בבית העלמין בווארשא.
[4], קיו דף. 19.5 ס"מ. מצב טוב, כתמים ומעט בלאי, דף השער מנותק ומוכתם. כריכה ישנה, בלויה.