מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
- book (228) Apply book filter
- חסידות (122) Apply חסידות filter
- chassid (122) Apply chassid filter
- ספרי (116) Apply ספרי filter
- מכתבים (104) Apply מכתבים filter
- letter (104) Apply letter filter
- יד (72) Apply יד filter
- manuscript (66) Apply manuscript filter
- ספרים (56) Apply ספרים filter
- print (52) Apply print filter
- וקהילות (49) Apply וקהילות filter
- רבנים (49) Apply רבנים filter
- communiti (49) Apply communiti filter
- rabbi (49) Apply rabbi filter
- וספרים (48) Apply וספרים filter
- והקדשות (41) Apply והקדשות filter
- חתימות (41) Apply חתימות filter
- dedic (41) Apply dedic filter
- signatur (41) Apply signatur filter
- דפוסי (40) Apply דפוסי filter
- gloss (38) Apply gloss filter
- כתבי (37) Apply כתבי filter
- מכתבים, (33) Apply מכתבים, filter
- מסמכים (33) Apply מסמכים filter
- document (33) Apply document filter
- letters, (33) Apply letters, filter
- וכתבי (29) Apply וכתבי filter
- חב (29) Apply חב filter
- חבד (29) Apply חבד filter
- חב"ד (29) Apply חב"ד filter
- chabad (29) Apply chabad filter
- עם (28) Apply עם filter
- שו (26) Apply שו filter
- יסוד (26) Apply יסוד filter
- ומוסר (26) Apply ומוסר filter
- וחידושי (26) Apply וחידושי filter
- הלכה (26) Apply הלכה filter
- שונים (26) Apply שונים filter
- שס (26) Apply שס filter
- שות (26) Apply שות filter
- ש"ס, (26) Apply ש"ס, filter
- שו"ת (26) Apply שו"ת filter
- classic (26) Apply classic filter
- ethic (26) Apply ethic filter
- halacha (26) Apply halacha filter
- miscellan (26) Apply miscellan filter
- novellea (26) Apply novellea filter
- novellea, (26) Apply novellea, filter
- responsa (26) Apply responsa filter
- earli (25) Apply earli filter
מציג 385 - 396 of 434
מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
31.3.2020
פתיחה: $1,000
נמכר ב: $2,000
כולל עמלת קונה
מכתב ברכת שנה טובה, בחתימת הרבנית נחמה דינה שניאורסון, ובחתימת שני חתניה, האדמו"ר רבי מנחם מנדל שניאורסון מליובאוויטש, ורבי שמריה גוראריה, "לקראת השנה החדשה... הננו בזה לברך אותו ואת ב"ב יחיו בברכת כתיבה וחתימה טובה על שנה טובה ומתוקה בגשמיות וברוחניות". ברוקלין, ניו יורק, אלול תש"י [1950].
נשלח אל רבי אשר מינדל (אחיו של המזכיר רבי ניסן מינדל). המכתב נכתב במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של הרבנית, וחתום בחתימת-ידה ובחתימת ידם של שני חתניה "חדב"נ" [חתנא דבי נשיאה]. נכתב בשלהי שנת תש"י, בתוך שנת האבל על פטירת בעלה האדמו"ר הריי"ץ שנפטר בי' שבט תש"י. עד לי' שבט תשי"א, עדיין לא הוכתר רשמית חתנה הרבי מליובאוויטש לאדמו"ר. במהלך שנת האבל נכתבו מספר מכתבים מאת הרבנית, אל חסידי חב"ד, כשתחת חתימתה באים על החתום שני חתניה. מימין חתנה המבוגר, רבי שמריה גור-אריה, ומשמאל חתנה הצעיר - רבי מנחם מנדל שניאורסון הרבי מליובאוויטש.
הרבנית נחמה דינה שניאורסון (תרמ"ב-תשל"א), אשת-חבר להאדמו"ר הריי"ץ. בתו של רבי אברהם שניאורסון מקישינב, בנו של האדמו"ר רבי ישראל נח מניעז'ין, בנו של ה"צמח צדק" מליובאוויטש. נישואיה נערכו באלול תרנ"ז. הייתה מסורה ומעורה במפעליו הגדולים של בעלה. כשבעלה האדמו"ר נאסר בשנת תרפ"ז ע"י הקומוניסטים, ניהלה בתבונה את המהלכים שהביאו לשחרורו, פעילות שהייתה כרוכה בפקחות ובאומץ, תוך סיכון חייה.
האדמו"ר רבי מנחם מנדל שניאורסון - "הרבי מליובאוויטש" (תרס"ב-תשנ"ד), האדמו"ר השביעי בשושלת אדמו"רי חסידות חב"ד-ליובאוויטש. בן רבי לוי יצחק אב"ד יקטרינסלאוו, דור שישי בן אחר בן לבעל ה"צמח צדק".
רבי שמריהו גור-אריה (תרנ"ח-תשמ"ט), מהתלמידים המקורבים לאדמו"ר הרש"ב מליובאוויטש, שבחר בו לחתן לנכדתו חנה, בתו של בנו האדמו"ר הריי"ץ; ולאחר מכן יד ימינו של חותנו הריי"ץ.
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 21.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. סימני קיפול וקמטים.
נשלח אל רבי אשר מינדל (אחיו של המזכיר רבי ניסן מינדל). המכתב נכתב במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של הרבנית, וחתום בחתימת-ידה ובחתימת ידם של שני חתניה "חדב"נ" [חתנא דבי נשיאה]. נכתב בשלהי שנת תש"י, בתוך שנת האבל על פטירת בעלה האדמו"ר הריי"ץ שנפטר בי' שבט תש"י. עד לי' שבט תשי"א, עדיין לא הוכתר רשמית חתנה הרבי מליובאוויטש לאדמו"ר. במהלך שנת האבל נכתבו מספר מכתבים מאת הרבנית, אל חסידי חב"ד, כשתחת חתימתה באים על החתום שני חתניה. מימין חתנה המבוגר, רבי שמריה גור-אריה, ומשמאל חתנה הצעיר - רבי מנחם מנדל שניאורסון הרבי מליובאוויטש.
הרבנית נחמה דינה שניאורסון (תרמ"ב-תשל"א), אשת-חבר להאדמו"ר הריי"ץ. בתו של רבי אברהם שניאורסון מקישינב, בנו של האדמו"ר רבי ישראל נח מניעז'ין, בנו של ה"צמח צדק" מליובאוויטש. נישואיה נערכו באלול תרנ"ז. הייתה מסורה ומעורה במפעליו הגדולים של בעלה. כשבעלה האדמו"ר נאסר בשנת תרפ"ז ע"י הקומוניסטים, ניהלה בתבונה את המהלכים שהביאו לשחרורו, פעילות שהייתה כרוכה בפקחות ובאומץ, תוך סיכון חייה.
האדמו"ר רבי מנחם מנדל שניאורסון - "הרבי מליובאוויטש" (תרס"ב-תשנ"ד), האדמו"ר השביעי בשושלת אדמו"רי חסידות חב"ד-ליובאוויטש. בן רבי לוי יצחק אב"ד יקטרינסלאוו, דור שישי בן אחר בן לבעל ה"צמח צדק".
רבי שמריהו גור-אריה (תרנ"ח-תשמ"ט), מהתלמידים המקורבים לאדמו"ר הרש"ב מליובאוויטש, שבחר בו לחתן לנכדתו חנה, בתו של בנו האדמו"ר הריי"ץ; ולאחר מכן יד ימינו של חותנו הריי"ץ.
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 21.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. סימני קיפול וקמטים.
קטגוריה
חסידות חב"ד - מכתבים וכתבי יד
קָטָלוֹג
מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
31.3.2020
פתיחה: $1,500
נמכר ב: $8,750
כולל עמלת קונה
שני עמודים, טיוטת מכתב, ביאור חסידי באגדות חז"ל, בכתב-ידו (40 שורות) של האדמו"ר רבי מנחם מנדל שניאורסון - הרבי מליובאוויטש. [ברוקלין, ניו יורק, שנות התש"י ה-50].
לפנינו ביאור מקורי בכתב-יד קדשו של הרבי (נכתב בעפרון), בו מבאר את ההבדל בין התנא נחום "איש גם זו" שהיה רגיל לומר על כל דבר "גם זו לטובה" (תענית כא, א), לבין תלמידו התנא רבי עקיבא שנהג לומר "כל מה דעביד רחמנא לטב עביד" (ברכות ס, ב).
תוכן הביאור שלפנינו נאמר על ידי הרבי באריכות בהתוועדות בכ' מנחם אב תשי"א (ראה: תורת מנחם, ג, עמ' 268 ואילך; ליקוטי שיחות, ב, עמ' 394 ואילך), וכן הוזכר בקצרה בכמה מאגרותיו (אגרות קודש, ו, עמ' רלא; ט, עמ' עב, ועוד), אך לפנינו טיוטה עם ראשי פרקים שהכין הרבי. הביאור נפתח במילים "במענה על שאלתם", ומכך נראה שהדברים נכתבו כטיוטה למכתב.
כתב היד שלפנינו נדפס בקונטרס "צדי"ק למלך" (כפר חב"ד, תשנ"ג), ג, עמ' 129, וצילום העמודים שלפנינו נדפסו שם בעמ' 131-130.
לדף זה שלפנינו מצורפת פיסת נייר עליה נכתבו בכתב-ידו של הרבי מספר משפטים שלא נדפסו: "נחום ג"ז [=גם זו]: תענית כא. סנה'[דרין] קח: ילקוט מכירי ישעי'[ה] מא, ב" [הרבי מציין שלושה מקורות בחז"ל בהם מופיע הסיפור על נחום איש גם זו עם כמה הבדלי נוסח]; "שלא הרגיש בחילוף עד שפתחן לפני המלכות" [כלומר, לפי חלק מהמקורות הנ"ל, נחום איש גם זו גילה את הגניבה ואת ההחלפה בעפר רק כשפתח את התיבה לפני המלך]; "להוסיף בהמכ'[תב] ע"ד נחום איש גם זו"; "בברייתא דל"ב מדות פ"ט" [משפט זה כנראה השתרבב לכאן מענין אחר].
[2] דף. הדף הגדול: 14X15.5 ס"מ (כתוב משני צדיו). פיסת הנייר המצורפת: 5X14 ס"מ. מצב טוב. כתמים וסימני קיפול. סיכת מהדק בשולי הדף הגדול, ללא פגיעה בטקסט. קרע קטן בשולי הדף הקטן, ללא פגיעה בטקסט.
טיוטות משיחות או מכתבים של הרבי מליובאוויטש - נדירים ביותר.
לפנינו ביאור מקורי בכתב-יד קדשו של הרבי (נכתב בעפרון), בו מבאר את ההבדל בין התנא נחום "איש גם זו" שהיה רגיל לומר על כל דבר "גם זו לטובה" (תענית כא, א), לבין תלמידו התנא רבי עקיבא שנהג לומר "כל מה דעביד רחמנא לטב עביד" (ברכות ס, ב).
תוכן הביאור שלפנינו נאמר על ידי הרבי באריכות בהתוועדות בכ' מנחם אב תשי"א (ראה: תורת מנחם, ג, עמ' 268 ואילך; ליקוטי שיחות, ב, עמ' 394 ואילך), וכן הוזכר בקצרה בכמה מאגרותיו (אגרות קודש, ו, עמ' רלא; ט, עמ' עב, ועוד), אך לפנינו טיוטה עם ראשי פרקים שהכין הרבי. הביאור נפתח במילים "במענה על שאלתם", ומכך נראה שהדברים נכתבו כטיוטה למכתב.
כתב היד שלפנינו נדפס בקונטרס "צדי"ק למלך" (כפר חב"ד, תשנ"ג), ג, עמ' 129, וצילום העמודים שלפנינו נדפסו שם בעמ' 131-130.
לדף זה שלפנינו מצורפת פיסת נייר עליה נכתבו בכתב-ידו של הרבי מספר משפטים שלא נדפסו: "נחום ג"ז [=גם זו]: תענית כא. סנה'[דרין] קח: ילקוט מכירי ישעי'[ה] מא, ב" [הרבי מציין שלושה מקורות בחז"ל בהם מופיע הסיפור על נחום איש גם זו עם כמה הבדלי נוסח]; "שלא הרגיש בחילוף עד שפתחן לפני המלכות" [כלומר, לפי חלק מהמקורות הנ"ל, נחום איש גם זו גילה את הגניבה ואת ההחלפה בעפר רק כשפתח את התיבה לפני המלך]; "להוסיף בהמכ'[תב] ע"ד נחום איש גם זו"; "בברייתא דל"ב מדות פ"ט" [משפט זה כנראה השתרבב לכאן מענין אחר].
[2] דף. הדף הגדול: 14X15.5 ס"מ (כתוב משני צדיו). פיסת הנייר המצורפת: 5X14 ס"מ. מצב טוב. כתמים וסימני קיפול. סיכת מהדק בשולי הדף הגדול, ללא פגיעה בטקסט. קרע קטן בשולי הדף הקטן, ללא פגיעה בטקסט.
טיוטות משיחות או מכתבים של הרבי מליובאוויטש - נדירים ביותר.
קטגוריה
חסידות חב"ד - מכתבים וכתבי יד
קָטָלוֹג
מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
31.3.2020
פתיחה: $400
נמכר ב: $1,188
כולל עמלת קונה
מכתב מאת האדמו"ר רבי מנחם מנדל שניאורסון מליובאוויטש - חב"ד. ברוקלין, ניו יורק, אייר תש"ל [1970].
נכתב במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של הרבי, וחתום בחתימת ידו, עם תיקון והוספה בכתב-יד קדשו של הרבי.
המכתב נשלח אל רבי אברהם סופר, מהדיר כתבי "ראשונים", כתודה על ששלח לו את הספר "תוספות חכמי אנגליה" על מסכתות ביצה, קידושין ומגילה (ירושלים תש"ל) שההדיר והוציא לאור. על כך כותב לו הרבי: "זה עתה קבלתי הספר 'תוספות חכמי אנגליה' למס' ביצה כו' [המילים המודגשות נוספו בכתב-ידו של הרבי], ות"ח [=תשואות חן] על שימת לבבו לשלחו אלי, שלא דומה ראית עלי הגה'[ה], לספר מוגמר ונשלם ונדפס. ויהי רצון שיקויים בו מאמר חכמינו ז"ל מי שיש לו מנה רוצה מאתים... שתגדל תשוקתו להוציא לאור דברי ראשונים כמלאכים, וימלא השי"ת תשוקתו זו בפועל". בהמשך המכתב כותב לו הרבי כמה פרטים בעניין קירוב סטודנטים ליהדות באוניברסיטת בולוניה שבאיטליה, פעילות שהרב סופר, מקבל המכתב, עסק בה.
בתחילת המכתב המוקלד, בתוארי הנמען, נדפס "הרב אברהם", אך הרבי תיקן בכתב-ידו ל"הרה"ג".
המכתב נדפס ב"אגרות קודש", כרך כו, עמ' שצז-שצח; מנחם משיב נפש, ב, עמ' 645. בשני המקורות לא נדפסו ההוספה והתיקון שבכתב-ידו של הרבי.
מקבל המכתב, רבי אברהם סופר (תרנ"ח-תשמ"ב), בנו של הגאון רבי שמעון סופר אב"ד ערלוי, בעל "התעוררות תשובה". כיהן ברבנות בשנים תרפ"ה-תרצ"ט באי קורפו, בגוריציה שבאיטליה ובפיומה שבקרואטיה. בשנת תרצ"ט עלה לירושלים. את חייו הקדיש, עוד מימי שבתו באיטליה, לפרסום וההדרת עשרות כתבי יד של ראשונים, בצירוף הערותיו החשובות. עבודתו המפורסמת היא סדרת הכרכים "בית הבחירה" להמאירי. עשרות שנים עמד בקשרים עם הרבי, בעיקר בנוגע לעבודתו בההדרת כתבי-יד, וניהל עמו התכתבות ענפה. הרב סופר היה שולח לרבי לפני הדפסת ספריו עלי הגהה על מנת להגיהם טרם הדפסה, ולאחר ההדפסה היה הרבי שולח לו הערות ותיקונים נוספים על הנדפס. הרבי עודד ודרבן את הרב סופר בעבודת ההדרה, כפי שנראה גם מהמכתב שלפנינו, וגם סייע לו כספית בהדפסה של חלק מהספרים (ראה חומר מצורף).
[1] דף. 28 ס"מ. מצב טוב. כתמים. סימני קיפול.
נכתב במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של הרבי, וחתום בחתימת ידו, עם תיקון והוספה בכתב-יד קדשו של הרבי.
המכתב נשלח אל רבי אברהם סופר, מהדיר כתבי "ראשונים", כתודה על ששלח לו את הספר "תוספות חכמי אנגליה" על מסכתות ביצה, קידושין ומגילה (ירושלים תש"ל) שההדיר והוציא לאור. על כך כותב לו הרבי: "זה עתה קבלתי הספר 'תוספות חכמי אנגליה' למס' ביצה כו' [המילים המודגשות נוספו בכתב-ידו של הרבי], ות"ח [=תשואות חן] על שימת לבבו לשלחו אלי, שלא דומה ראית עלי הגה'[ה], לספר מוגמר ונשלם ונדפס. ויהי רצון שיקויים בו מאמר חכמינו ז"ל מי שיש לו מנה רוצה מאתים... שתגדל תשוקתו להוציא לאור דברי ראשונים כמלאכים, וימלא השי"ת תשוקתו זו בפועל". בהמשך המכתב כותב לו הרבי כמה פרטים בעניין קירוב סטודנטים ליהדות באוניברסיטת בולוניה שבאיטליה, פעילות שהרב סופר, מקבל המכתב, עסק בה.
בתחילת המכתב המוקלד, בתוארי הנמען, נדפס "הרב אברהם", אך הרבי תיקן בכתב-ידו ל"הרה"ג".
המכתב נדפס ב"אגרות קודש", כרך כו, עמ' שצז-שצח; מנחם משיב נפש, ב, עמ' 645. בשני המקורות לא נדפסו ההוספה והתיקון שבכתב-ידו של הרבי.
מקבל המכתב, רבי אברהם סופר (תרנ"ח-תשמ"ב), בנו של הגאון רבי שמעון סופר אב"ד ערלוי, בעל "התעוררות תשובה". כיהן ברבנות בשנים תרפ"ה-תרצ"ט באי קורפו, בגוריציה שבאיטליה ובפיומה שבקרואטיה. בשנת תרצ"ט עלה לירושלים. את חייו הקדיש, עוד מימי שבתו באיטליה, לפרסום וההדרת עשרות כתבי יד של ראשונים, בצירוף הערותיו החשובות. עבודתו המפורסמת היא סדרת הכרכים "בית הבחירה" להמאירי. עשרות שנים עמד בקשרים עם הרבי, בעיקר בנוגע לעבודתו בההדרת כתבי-יד, וניהל עמו התכתבות ענפה. הרב סופר היה שולח לרבי לפני הדפסת ספריו עלי הגהה על מנת להגיהם טרם הדפסה, ולאחר ההדפסה היה הרבי שולח לו הערות ותיקונים נוספים על הנדפס. הרבי עודד ודרבן את הרב סופר בעבודת ההדרה, כפי שנראה גם מהמכתב שלפנינו, וגם סייע לו כספית בהדפסה של חלק מהספרים (ראה חומר מצורף).
[1] דף. 28 ס"מ. מצב טוב. כתמים. סימני קיפול.
קטגוריה
חסידות חב"ד - מכתבים וכתבי יד
קָטָלוֹג
מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
31.3.2020
פתיחה: $1,200
לא נמכר
שלושה מכתבי ברכה מהרבי מליובאוויטש:
1. מכתב ברכה וחיזוק מאת האדמו"ר רבי מנחם מנדל שניאורסון מליובאוויטש-חב"ד. ברוקלין, ניו יורק, אייר תשי"ח [1958].
כתוב במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של הרבי, וחתום בחתימת ידו, עם תיקונים בכתב-ידו.
המכתב נשלח לחסיד חב"ד - רבי חיים ברוך דוכמן בתל-אביב, מספר חודשים לאחר שהשתחרר ממסך הברזל הסובייטי ועלה לארץ. במכתבו מבקש ממנו הרבי שיעדכן אותו ו"יודיע כל מה שהתרחש עם אנ"ש... שם [ברוסיה] במשך השנים האחרונות, וכל המפרט הרי זה משובח".
הרבי מסיים בברכה לרגל עלייתו לארץ: "ויהי רצון שהוא וזוגתו שי' יסתדרו באופן הכי טוב... ויהי רצון שבקרוב ממש יקויים בו... המקיים את התורה מעוני סופו לקיימה מעושר. בברכה לבריאות הנכונה ולבשו"ט [=ולבשורות טובות]".
איגרת אויר. 30 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי. סימני קיפול.
2. מכתב ברכה וחיזוק מאת האדמו"ר רבי מנחם מנדל שניאורסון מליובאוויטש-חב"ד. ברוקלין, ניו יורק, אב תשי"ט [1959].
כתוב במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של הרבי, וחתום בחתימת ידו, עם תיקונים בכתב-ידו. נשלח אל רבי חיים ברוך דוכמן בבני-ברק.
במכתבו מברך הרבי: "ויהי רצון אשר תמיד כל הימים יבשר טוב בטוב הנראה והנגלה, בהנוגע לעצמו ובני ביתו שיחיו ובהנוגע לאנ"ש בתוך כלל ישראל".
בסוף מכתבו מודה הרבי לנמען על שמילא בקשתו בנוגע לעניין מסויים.
המכתב נדפס ב"אגרות קודש", כרח יח, עמ' תקט-תקי, בהשמטת שתי השורות האחרונות.
[1] דף. 22.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. סימני קיפול.
3. מכתב ברכה ביידיש מאת האדמו"ר רבי מנחם מנדל שניאורסון מליובאוויטש-חב"ד. ברוקלין, ניו יורק, אב תשכ"ז [1967].
כתוב ביידיש במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של הרבי, וחתום בחתימת ידו, עם תיקונים בכתב-ידו. נשלח אל "מרת אלטע רייזע גנעשע" דוכמן מבני-ברק [אלמנת רבי חיים ברוך דוכמן].
ברכה להריון תקין ולידה קלה, וברכות לנחת.
כפי הנראה, המכתב לא נדפס.
איגרת אויר. 30 ס"מ. מצב טוב. כתמים. סימני קיפול.
1. מכתב ברכה וחיזוק מאת האדמו"ר רבי מנחם מנדל שניאורסון מליובאוויטש-חב"ד. ברוקלין, ניו יורק, אייר תשי"ח [1958].
כתוב במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של הרבי, וחתום בחתימת ידו, עם תיקונים בכתב-ידו.
המכתב נשלח לחסיד חב"ד - רבי חיים ברוך דוכמן בתל-אביב, מספר חודשים לאחר שהשתחרר ממסך הברזל הסובייטי ועלה לארץ. במכתבו מבקש ממנו הרבי שיעדכן אותו ו"יודיע כל מה שהתרחש עם אנ"ש... שם [ברוסיה] במשך השנים האחרונות, וכל המפרט הרי זה משובח".
הרבי מסיים בברכה לרגל עלייתו לארץ: "ויהי רצון שהוא וזוגתו שי' יסתדרו באופן הכי טוב... ויהי רצון שבקרוב ממש יקויים בו... המקיים את התורה מעוני סופו לקיימה מעושר. בברכה לבריאות הנכונה ולבשו"ט [=ולבשורות טובות]".
איגרת אויר. 30 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי. סימני קיפול.
2. מכתב ברכה וחיזוק מאת האדמו"ר רבי מנחם מנדל שניאורסון מליובאוויטש-חב"ד. ברוקלין, ניו יורק, אב תשי"ט [1959].
כתוב במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של הרבי, וחתום בחתימת ידו, עם תיקונים בכתב-ידו. נשלח אל רבי חיים ברוך דוכמן בבני-ברק.
במכתבו מברך הרבי: "ויהי רצון אשר תמיד כל הימים יבשר טוב בטוב הנראה והנגלה, בהנוגע לעצמו ובני ביתו שיחיו ובהנוגע לאנ"ש בתוך כלל ישראל".
בסוף מכתבו מודה הרבי לנמען על שמילא בקשתו בנוגע לעניין מסויים.
המכתב נדפס ב"אגרות קודש", כרח יח, עמ' תקט-תקי, בהשמטת שתי השורות האחרונות.
[1] דף. 22.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. סימני קיפול.
3. מכתב ברכה ביידיש מאת האדמו"ר רבי מנחם מנדל שניאורסון מליובאוויטש-חב"ד. ברוקלין, ניו יורק, אב תשכ"ז [1967].
כתוב ביידיש במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של הרבי, וחתום בחתימת ידו, עם תיקונים בכתב-ידו. נשלח אל "מרת אלטע רייזע גנעשע" דוכמן מבני-ברק [אלמנת רבי חיים ברוך דוכמן].
ברכה להריון תקין ולידה קלה, וברכות לנחת.
כפי הנראה, המכתב לא נדפס.
איגרת אויר. 30 ס"מ. מצב טוב. כתמים. סימני קיפול.
קטגוריה
חסידות חב"ד - מכתבים וכתבי יד
קָטָלוֹג
מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
31.3.2020
פתיחה: $300
לא נמכר
אוסף מכתבים ודפי כתבי-יד, מחשובי חסידי חב"ד בתקופת נשיאותו של אדמו"ר הריי"צ מליובאוויטש, בין השנים תרפ"ד-תש"ז
1. מכתב מעניין מאת המשפיע רבי אלתר שמחוביץ, נשלח אל חמיו המשפיע רבי שלמה זלמן הבלין מירושלים. אוטבוצק, פולין, סיון תרפ"ד [1924]. במכתב מספר רבי אלתר על הדוחק והקשיים בחייו בענייני בריאות ופרנסה, ועל המצב הכלכלי הדחוק אצל יהודי פולין בימים ההם. במכתבו הוא מספר על הרדיפות וההצקות שסובל רבו האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש מידי היבסקציה: "בבית חיינו כ"ק אדמו"ר שליט"א אין מנוחה... יחיד הדור אשר עומד במסירת נפש וגוף כאחד בעד רצונו ית'... כמה מהמסירת נפש שמסר כ"ק שליט"א ע"ז בלתי אפשר לשער גם אפס קצהו...".
"המשפיע" רבי חיים אלתר ניסן שמעון שמחוביץ (תר"נ-תרצ"ט), מחשובי התלמידים של האדמו"רים הרש"ב והריי"ץ מליובאוויטש. "משפיע" בישיבת "תומכי תמימים" בוורשא, ובישיבת "תורת אמת" בירושלים. עובד ה' מופלא, שהעמיד תלמידים הרבה.
2. "פסק בוררות" על טענות כספיות שהיו לרבי חיים נאה על ישיבת "תורת אמת", חתום בידי הבוררים הרבנים רבי ברוך מרדכי עטינגר, רבי יצחק אביגדור ענדא שו"ב ורבי יצחק אביגדור אורנשטיין. ירושלים, שבט תרצ"ו [1936].
3. שני מכתבים שנשלחו אל המשפיע רבי שלמה זלמן הבלין מירושלים, בעניין התנהלות ישיבת "תורת אמת" [כנראה מאת הנהלת ישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש]. ליובאוויטש, שבט תרע"ב [1912] - אלול תרפ"ו [1926].
4. שלשה דפים (מהם חמשה עמודים כתובים), בהם העתקה מכתבי ה"גניזה החרסונית".
5. מכתב [או טיוטת מכתב] שנכתב על ידי חסיד לרבו האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש. המכתב לא חתום. ברוקלין, ניו יורק, תש"ז [1947].
[10] דפים (14 עמ' כתובים). מצב כללי טוב. גודל משתנה.
1. מכתב מעניין מאת המשפיע רבי אלתר שמחוביץ, נשלח אל חמיו המשפיע רבי שלמה זלמן הבלין מירושלים. אוטבוצק, פולין, סיון תרפ"ד [1924]. במכתב מספר רבי אלתר על הדוחק והקשיים בחייו בענייני בריאות ופרנסה, ועל המצב הכלכלי הדחוק אצל יהודי פולין בימים ההם. במכתבו הוא מספר על הרדיפות וההצקות שסובל רבו האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש מידי היבסקציה: "בבית חיינו כ"ק אדמו"ר שליט"א אין מנוחה... יחיד הדור אשר עומד במסירת נפש וגוף כאחד בעד רצונו ית'... כמה מהמסירת נפש שמסר כ"ק שליט"א ע"ז בלתי אפשר לשער גם אפס קצהו...".
"המשפיע" רבי חיים אלתר ניסן שמעון שמחוביץ (תר"נ-תרצ"ט), מחשובי התלמידים של האדמו"רים הרש"ב והריי"ץ מליובאוויטש. "משפיע" בישיבת "תומכי תמימים" בוורשא, ובישיבת "תורת אמת" בירושלים. עובד ה' מופלא, שהעמיד תלמידים הרבה.
2. "פסק בוררות" על טענות כספיות שהיו לרבי חיים נאה על ישיבת "תורת אמת", חתום בידי הבוררים הרבנים רבי ברוך מרדכי עטינגר, רבי יצחק אביגדור ענדא שו"ב ורבי יצחק אביגדור אורנשטיין. ירושלים, שבט תרצ"ו [1936].
3. שני מכתבים שנשלחו אל המשפיע רבי שלמה זלמן הבלין מירושלים, בעניין התנהלות ישיבת "תורת אמת" [כנראה מאת הנהלת ישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש]. ליובאוויטש, שבט תרע"ב [1912] - אלול תרפ"ו [1926].
4. שלשה דפים (מהם חמשה עמודים כתובים), בהם העתקה מכתבי ה"גניזה החרסונית".
5. מכתב [או טיוטת מכתב] שנכתב על ידי חסיד לרבו האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש. המכתב לא חתום. ברוקלין, ניו יורק, תש"ז [1947].
[10] דפים (14 עמ' כתובים). מצב כללי טוב. גודל משתנה.
קטגוריה
חסידות חב"ד - מכתבים וכתבי יד
קָטָלוֹג
מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
31.3.2020
פתיחה: $300
נמכר ב: $1,500
כולל עמלת קונה
מכתב בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי יוסף אלימלך כהנא אב"ד אונגוואר והגלילות. אונגוואר, תש"ב [1942].
נשלח אל רעו רבי שמואל זנוויל כהנא-פרענקל, ראש הלשכה האורתודקסית של רבני הונגריה. במכתב הוא כותב: "מה מאד הייתי רוצה ליקח חבל בהאסיפה הנחוצה... אבל מעת שהיינו לעם אחד [=איחוד גבולות המדינות בימי מלחמת העולם השניה] רק פעם א'... הייתי נוסע על הבאהן [=רכבת] להאסיפה בפעסט, זולת זה עדיין לא נסעתי על הבאהן כי אין בידי התעודות הנחוצות - ובשבוע העברה נסע אחד מטשאפ הנה וגילחו על הבאהן זקנו המגודל - ובודאי אם הי'[ה] רק באפשרות לי ליסע הייתי נוסע, אבל מה אעשה כי אי אפשר... יוסף אלימלך כהנא".
הגאון הקדוש רבי יוסף אלימלך כהנא (תרכ"ו-נספה בשואה תש"ד), מגדולי ראשי הישיבות והרבנים בהונגריה. תלמיד רבי שלמה גאנצפריד בעל קיצור שלחן ערוך, ותלמיד בעל ה"שבט סופר". כיהן ברבנות בהערנאד-זשאדאני משנת תרנ"ב על מקום אביו רבי יצחק אייזיק כהנא. בשנת תרע"ז עבר לכהן ברבנות בוניהאד, ובשנת תרפ"ג אב"ד צעהלים. בשנת תרצ"א עבר לכהן ברבנות העיר הגדולה אונגוואר וגלילותיה. בכל מקומות רבנותו עמד בראשות ישיבה גדולה, והעמיד אלפי תלמידים. בין תלמידיו נודעו הגאונים: רבי שמואל הלוי וואזנר בעל "שבט הלוי", רבי מנשה קליין אב"ד אונגוואר בעל "משנה הלכות", רבי יעקב סניידרס אב"ד באזל, רבי עמרם בלום הרב הראשי לארגנטינה, ורבי יקותיאל יהודה גרינוואלד אב"ד קולומבוס. כתביו בחידושי סוגיות ושו"ת נשרפו בשואה, ושרידים מחידושיו ותשובותיו נדפסו בספר "חידושי מהרי"א הכהן" (ירושלים, תשכ"ט), שנדפס ע"י נכדו רבי יצחק אייזיק יונגרייז. בספר "בית ישראל השלם" (לר"י טויסיג, חלק ח', עמ' ריא), מביא בשם תלמידו רבי שמחה בונם דוד סופר, שסיפר על הגאון רבי יוסף אלימלך כהנא אב"ד אונגוואר, שהיה אומר אקדמות בחג השבועות בהתלהבות מרובה, ואמר: "מי שהאזין היטב לאמירת האקדמות שלי, מובטח לו שלא ימות בלא תשובה".
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 23 ס"מ. כ-14 שורות בכתב-ידו וחתימתו. מצב טוב-מאד.
נשלח אל רעו רבי שמואל זנוויל כהנא-פרענקל, ראש הלשכה האורתודקסית של רבני הונגריה. במכתב הוא כותב: "מה מאד הייתי רוצה ליקח חבל בהאסיפה הנחוצה... אבל מעת שהיינו לעם אחד [=איחוד גבולות המדינות בימי מלחמת העולם השניה] רק פעם א'... הייתי נוסע על הבאהן [=רכבת] להאסיפה בפעסט, זולת זה עדיין לא נסעתי על הבאהן כי אין בידי התעודות הנחוצות - ובשבוע העברה נסע אחד מטשאפ הנה וגילחו על הבאהן זקנו המגודל - ובודאי אם הי'[ה] רק באפשרות לי ליסע הייתי נוסע, אבל מה אעשה כי אי אפשר... יוסף אלימלך כהנא".
הגאון הקדוש רבי יוסף אלימלך כהנא (תרכ"ו-נספה בשואה תש"ד), מגדולי ראשי הישיבות והרבנים בהונגריה. תלמיד רבי שלמה גאנצפריד בעל קיצור שלחן ערוך, ותלמיד בעל ה"שבט סופר". כיהן ברבנות בהערנאד-זשאדאני משנת תרנ"ב על מקום אביו רבי יצחק אייזיק כהנא. בשנת תרע"ז עבר לכהן ברבנות בוניהאד, ובשנת תרפ"ג אב"ד צעהלים. בשנת תרצ"א עבר לכהן ברבנות העיר הגדולה אונגוואר וגלילותיה. בכל מקומות רבנותו עמד בראשות ישיבה גדולה, והעמיד אלפי תלמידים. בין תלמידיו נודעו הגאונים: רבי שמואל הלוי וואזנר בעל "שבט הלוי", רבי מנשה קליין אב"ד אונגוואר בעל "משנה הלכות", רבי יעקב סניידרס אב"ד באזל, רבי עמרם בלום הרב הראשי לארגנטינה, ורבי יקותיאל יהודה גרינוואלד אב"ד קולומבוס. כתביו בחידושי סוגיות ושו"ת נשרפו בשואה, ושרידים מחידושיו ותשובותיו נדפסו בספר "חידושי מהרי"א הכהן" (ירושלים, תשכ"ט), שנדפס ע"י נכדו רבי יצחק אייזיק יונגרייז. בספר "בית ישראל השלם" (לר"י טויסיג, חלק ח', עמ' ריא), מביא בשם תלמידו רבי שמחה בונם דוד סופר, שסיפר על הגאון רבי יוסף אלימלך כהנא אב"ד אונגוואר, שהיה אומר אקדמות בחג השבועות בהתלהבות מרובה, ואמר: "מי שהאזין היטב לאמירת האקדמות שלי, מובטח לו שלא ימות בלא תשובה".
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 23 ס"מ. כ-14 שורות בכתב-ידו וחתימתו. מצב טוב-מאד.
קטגוריה
שואה ו"שארית הפליטה" - אירופה והמזרח הרחוק
קָטָלוֹג
מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
31.3.2020
פתיחה: $300
נמכר ב: $813
כולל עמלת קונה
שני דפים רשמיים של רשות הדואר בקובה (יפן), מודפסים במכונת כתיבה (יידיש וגרמנית, באותיות לטיניות), עם תיקונים בכתב-יד - תעתיק מברק שכתב הגאון רבי אהרן קוטלר, בעניני הצלת הפליטים בני הישיבות מליטא, שאינם מצליחים להיחלץ מאירופה, למרות שבידם וויזות כניסה לארה"ב או לארצות אחרות. קובה (יפן), [1941 בקירוב].
בתקופת מלחמת העולם השניה הוכרזה מדינת ליטא כמדינה עצמאית לזמן קצר (קודם שנכבשה ע"י הרוסים, ואח"כ ע"י הגרמנים). בעקבות כך נהרו אליה רבים מבני הישיבות, שנמלטו מאימי המלחמה המשתוללת. לאחר שנסגרו כל נמלי הים והאויר האזרחיים באירופה הכבושה, נמצאה דרך הצלה פלאית, דרך הרכבת הטרנס-סיבירית והמזרח הרחוק. פליטים רבים, רבנים ובני ישיבות, ניצלו בדרך זו, בזכות מסירות נפשו של סוגיהארה - קונסול יפן בקובנה, שהחליט על דעת עצמו לחתום על אלפי ויזות-מעבר דרך יפן, והציל בכך כעשרת אלפים יהודים. זמן קצר לאחר מכן כבשה רוסיה מחדש את מדינת ליטא וסגרה את כל השגרירויות הזרות בקובנה. לאחר כחדשיים מאז החל השגריר היפני בחלוקה המונית של ויזות, נסגרה השגרירות היפנית, ואף דרך הצלה זו ננעלה בפני הפליטים.
את המברק שלח רבי אהרן קוטלר, שכבר הצליח להגיע ליפן ולהנצל, בניסיון לפעול עבור כ-85% מהפליטים שלא הצליחו עדיין לנסוע ליפן. הוא מתחנן למהר להציל את כולם: "תצילו את כולם באמצעות המלצות חדשות, ותצהירים ראשוניים במברק. מוסקבה משתמשת בכל, כל איחור קטסטרופלי!!! ...דחוף עזרה גדולה יותר להוצאות נסיעה מקובנה ליפן, בבקשה ברחמים תעזרו..." (בתרגום חפשי).
הגאון רבי אהרן קוטלר (תרנ"ב-תשכ"ג), מגדולי ראשי הישיבות בליטא ופולין, בישיבת סלוצק ובישיבת קלצק. ממייסדי "ועד הישיבות" וחבר "מועצת גדולי התורה" בליטא ובארה"ב. בתקופת השואה הגיע לארה"ב (דרך יפן), ופעל רבות בעניני הצלה מהשואה במסגרת "ועד ההצלה" של "אגודת הרבנים דארה"ב וקנדה". נפגש עם בכירים אמריקאים, עסק רבות בהשגת ויזות לפליטי השואה, טיפל במשלוחי החבילות לפליטים ובמגביות הצלה בקהילות היהודיות בארה"ב.
[2] דפים רשמיים. כ-19 ס"מ. מצב טוב.
בתקופת מלחמת העולם השניה הוכרזה מדינת ליטא כמדינה עצמאית לזמן קצר (קודם שנכבשה ע"י הרוסים, ואח"כ ע"י הגרמנים). בעקבות כך נהרו אליה רבים מבני הישיבות, שנמלטו מאימי המלחמה המשתוללת. לאחר שנסגרו כל נמלי הים והאויר האזרחיים באירופה הכבושה, נמצאה דרך הצלה פלאית, דרך הרכבת הטרנס-סיבירית והמזרח הרחוק. פליטים רבים, רבנים ובני ישיבות, ניצלו בדרך זו, בזכות מסירות נפשו של סוגיהארה - קונסול יפן בקובנה, שהחליט על דעת עצמו לחתום על אלפי ויזות-מעבר דרך יפן, והציל בכך כעשרת אלפים יהודים. זמן קצר לאחר מכן כבשה רוסיה מחדש את מדינת ליטא וסגרה את כל השגרירויות הזרות בקובנה. לאחר כחדשיים מאז החל השגריר היפני בחלוקה המונית של ויזות, נסגרה השגרירות היפנית, ואף דרך הצלה זו ננעלה בפני הפליטים.
את המברק שלח רבי אהרן קוטלר, שכבר הצליח להגיע ליפן ולהנצל, בניסיון לפעול עבור כ-85% מהפליטים שלא הצליחו עדיין לנסוע ליפן. הוא מתחנן למהר להציל את כולם: "תצילו את כולם באמצעות המלצות חדשות, ותצהירים ראשוניים במברק. מוסקבה משתמשת בכל, כל איחור קטסטרופלי!!! ...דחוף עזרה גדולה יותר להוצאות נסיעה מקובנה ליפן, בבקשה ברחמים תעזרו..." (בתרגום חפשי).
הגאון רבי אהרן קוטלר (תרנ"ב-תשכ"ג), מגדולי ראשי הישיבות בליטא ופולין, בישיבת סלוצק ובישיבת קלצק. ממייסדי "ועד הישיבות" וחבר "מועצת גדולי התורה" בליטא ובארה"ב. בתקופת השואה הגיע לארה"ב (דרך יפן), ופעל רבות בעניני הצלה מהשואה במסגרת "ועד ההצלה" של "אגודת הרבנים דארה"ב וקנדה". נפגש עם בכירים אמריקאים, עסק רבות בהשגת ויזות לפליטי השואה, טיפל במשלוחי החבילות לפליטים ובמגביות הצלה בקהילות היהודיות בארה"ב.
[2] דפים רשמיים. כ-19 ס"מ. מצב טוב.
קטגוריה
שואה ו"שארית הפליטה" - אירופה והמזרח הרחוק
קָטָלוֹג
מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
31.3.2020
פתיחה: $600
נמכר ב: $1,500
כולל עמלת קונה
מכתב ארוך (3 עמ' גדולים) מאת הגאון רבי אהרן קוטלר, אל הגאון רבי חזקיהו יוסף מישקובסקי. [ארה"ב, תש"ד בקירוב 1944].
נכתב במכונת כתיבה, ובסופו חתימת ידו. המכתב עוסק בענייני הצלה מהשואה, ובעניין משלוחי חבילות וכספים לפליטים הנמצאים בערבות רוסיה וסיביר, טהרן והמזרח הרחוק. במכתב מופיעים דברים חשאיים בענייני פעילות ההצלה, שאינם ידועים ממקורות אחרים.
רבי אהרן כותב על הבעיות שיוצרות המפלגות הפוליטיות למפעלי ההצלה, ואומר כי העניינים בארה"ב מתנהלים כמו בארץ ישראל. רק אנשים בודדים מתעסקים בפעילות ההצלה, תוך כדי הפרעות רבות מהארגונים הגדולים והמפלגות השונות. רבי אהרן מתלונן על הפרסומים בעיתונים של אנשי המפלגות, אשר נוטלים לעצמם את הקרדיט על פעולות ההצלה, בעוד למעשה הן מתבצעות בחשאיות ע"י יחידים העוסקים במסירות בפעילות "ועד ההצלה". רבי אהרן מדווח על הפעילות של משלוחי חבילות לרוסיה, על הפעילות למען היתומים שהגיעו לטהרן ולארץ ישראל ["ילדי טהרן"], על ענייני "ועד הישיבות", ועל משלוחי כספים לפעילויות ההצלה השונות. בתוך הדברים שלפנינו רבי אהרן גם מספר על הקמת הישיבה בלייקווד: "...שיש ב"ה כולל בלייקוואוד מבחירי בני תורה באמריקה, אברכים ובחורים מצויינים, גדולים בתורה בכשרונות ובי"ש [וביראת שמים], ושחלק חשוב מוקדש לו". הוא כותב שבתוך כל הטרדות בעיסוקיו בענייני הצלה, הישיבה היא מקום הרוגע שלו: "עבודתי שמה בתורה היא ב"ה המנוחה והמרגוע שלי..." [תיעוד מעניין משנותיה הראשונות של הישיבה שהוקמה בשנת תש"ג בלייקווד שבניו ג'רזי, בעוד שרבי אהרן התגורר אז במנהטן שבניו יורק].
הגאון רבי אהרן קוטלר (תרנ"ב-תשכ"ג), מגדולי ראשי הישיבות בליטא ופולין, בישיבת סלוצק ובישיבת קלצק. ממייסדי "ועד הישיבות" וחבר "מועצת גדולי התורה" בליטא ובארה"ב. בתקופת השואה הגיע לארה"ב (דרך יפן), ופעל רבות בענייני הצלה מהשואה במסגרת "ועד ההצלה" של "אגודת הרבנים דארה"ב וקנדה". נפגש עם בכירים אמריקאים, עסק רבות בהשגת ויזות לפליטי השואה, טיפל במשלוחי החבילות לפליטים, ובמגביות הצלה בקהילות היהודיות בארה"ב. באותה תקופה גם הקים את הישיבה הגדולה בעיירה לייקווד שבניו-גרז'י (ישיבה ששינתה את פני עולם הישיבות בארה"ב, בהעברת הלהט והמסירות המוחלטת ללימוד התורה, כדרך ישיבות ליטא).
באותה תקופה פעל בארץ ישראל ובלונדון קברניט ההצלה הגאון רבי חזקיהו יוסף מישקובסקי אב"ד קריניק (תרמ"ד-תש"ז 1884-1946) ועסק בענייני הצלה מהשואה וטיפול בפליטי המלחמה, הצלת רבנים ובני ישיבות שנדדו ליפן ולשנחאי, השגת ויזות וסרטיפקטים לארץ ישראל, ובעיקר במשלוח חבילות מזון ובגדים לפליטים בסיביר ובמזרח הרחוק.
ג דף (3 עמודים). כ-28 ס"מ. נייר דק ושביר. מצב בינוני. כתמים ועובש. קרעים בשולי הדף (חלקם משוקמים במילוי נייר).
נכתב במכונת כתיבה, ובסופו חתימת ידו. המכתב עוסק בענייני הצלה מהשואה, ובעניין משלוחי חבילות וכספים לפליטים הנמצאים בערבות רוסיה וסיביר, טהרן והמזרח הרחוק. במכתב מופיעים דברים חשאיים בענייני פעילות ההצלה, שאינם ידועים ממקורות אחרים.
רבי אהרן כותב על הבעיות שיוצרות המפלגות הפוליטיות למפעלי ההצלה, ואומר כי העניינים בארה"ב מתנהלים כמו בארץ ישראל. רק אנשים בודדים מתעסקים בפעילות ההצלה, תוך כדי הפרעות רבות מהארגונים הגדולים והמפלגות השונות. רבי אהרן מתלונן על הפרסומים בעיתונים של אנשי המפלגות, אשר נוטלים לעצמם את הקרדיט על פעולות ההצלה, בעוד למעשה הן מתבצעות בחשאיות ע"י יחידים העוסקים במסירות בפעילות "ועד ההצלה". רבי אהרן מדווח על הפעילות של משלוחי חבילות לרוסיה, על הפעילות למען היתומים שהגיעו לטהרן ולארץ ישראל ["ילדי טהרן"], על ענייני "ועד הישיבות", ועל משלוחי כספים לפעילויות ההצלה השונות. בתוך הדברים שלפנינו רבי אהרן גם מספר על הקמת הישיבה בלייקווד: "...שיש ב"ה כולל בלייקוואוד מבחירי בני תורה באמריקה, אברכים ובחורים מצויינים, גדולים בתורה בכשרונות ובי"ש [וביראת שמים], ושחלק חשוב מוקדש לו". הוא כותב שבתוך כל הטרדות בעיסוקיו בענייני הצלה, הישיבה היא מקום הרוגע שלו: "עבודתי שמה בתורה היא ב"ה המנוחה והמרגוע שלי..." [תיעוד מעניין משנותיה הראשונות של הישיבה שהוקמה בשנת תש"ג בלייקווד שבניו ג'רזי, בעוד שרבי אהרן התגורר אז במנהטן שבניו יורק].
הגאון רבי אהרן קוטלר (תרנ"ב-תשכ"ג), מגדולי ראשי הישיבות בליטא ופולין, בישיבת סלוצק ובישיבת קלצק. ממייסדי "ועד הישיבות" וחבר "מועצת גדולי התורה" בליטא ובארה"ב. בתקופת השואה הגיע לארה"ב (דרך יפן), ופעל רבות בענייני הצלה מהשואה במסגרת "ועד ההצלה" של "אגודת הרבנים דארה"ב וקנדה". נפגש עם בכירים אמריקאים, עסק רבות בהשגת ויזות לפליטי השואה, טיפל במשלוחי החבילות לפליטים, ובמגביות הצלה בקהילות היהודיות בארה"ב. באותה תקופה גם הקים את הישיבה הגדולה בעיירה לייקווד שבניו-גרז'י (ישיבה ששינתה את פני עולם הישיבות בארה"ב, בהעברת הלהט והמסירות המוחלטת ללימוד התורה, כדרך ישיבות ליטא).
באותה תקופה פעל בארץ ישראל ובלונדון קברניט ההצלה הגאון רבי חזקיהו יוסף מישקובסקי אב"ד קריניק (תרמ"ד-תש"ז 1884-1946) ועסק בענייני הצלה מהשואה וטיפול בפליטי המלחמה, הצלת רבנים ובני ישיבות שנדדו ליפן ולשנחאי, השגת ויזות וסרטיפקטים לארץ ישראל, ובעיקר במשלוח חבילות מזון ובגדים לפליטים בסיביר ובמזרח הרחוק.
ג דף (3 עמודים). כ-28 ס"מ. נייר דק ושביר. מצב בינוני. כתמים ועובש. קרעים בשולי הדף (חלקם משוקמים במילוי נייר).
קטגוריה
שואה ו"שארית הפליטה" - אירופה והמזרח הרחוק
קָטָלוֹג
מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
31.3.2020
פתיחה: $300
נמכר ב: $425
כולל עמלת קונה
שבעה כרכי מסכתות תלמוד בבלי, מסדר מועד, שנדפסו על ידי פליטי השואה בשנחאי. שנגהי (שאנגחאי, סין), תש"ג-תש"ו [1946]-1942.
לפנינו כרכי המסכתות: שבת, ראש השנה, יומא, ביצה, תענית, מגילה ומועד קטן, שנדפסו בשנחאי בשנות מלחמת העולם השניה על ידי בני ישיבת מיר.
דפוס סטריאוטיפי של מהדורת ווילנא.
ברוב הכרכים נדפס בדף השער: "בהוצאת בית אוצר הספרים 'עזרת תורה' שע"י ישיבת מיר הק'[דושה], שנגהי...". במסכת שבת נדפס בדף השער: "שנגהי, בהוצאת ועד ההדפסה 'תורה אור' שנת תש"ג לפ"ק".
במסכת שבת בדף שלפני דף השער הקדשה בכתב-יד: "מתנה לרגלי נשיאתו [! =נישואיו] להרה"ג ר' דב פריידין נ"י. יום זאת חנוכה לשנת תש"ג". עם חותמת "ועד ההדפסה 'תורה אור' שנהגי". לפני החותמת נוספה בכתב-יד המילה "בשם", עם חתימה לא מזוהה.
הגאון הצדיק רבי דוב נחום פריידין (תרע"ג-תשנ"ח), מהאריות שבחבורת מיר בשנחאי, וממקורביו של "המשגיח" רבי יחזקאל לוונשטיין. למד בחברותא שנים רבות עם מרן הגראי"ל שטיינמן בכולל פוניבז'. החברותא ביניהם החלה עוד בשנים טרם השואה. היה שותף עם הרב שטיינמן בהרבה מפעלי צדקה וחסד, והיו אוספים יחד "קמחא דפסחא" למשפחות נזקקות. הגראי"ל אמר עליו בהספדו: "הוא היה ממש מצדיקי הדור, מהיחידים". רבי דוב נפטר חשוך בנים.
בדף המגן הקדמי של מסכת ראש השנה חתימה, קצוצה מעט: "..א. ווינטרויב[?] שנהגי מנ"א תש"ה".
7 כרכים. 26 ס"מ. מצב כללי טוב-בינוני. כתמים. בלאי וקרעים בשולי דפים. רוב הכרכים נדפסו על נייר יבש ומעט שביר. כריכות חדשות.
לפנינו כרכי המסכתות: שבת, ראש השנה, יומא, ביצה, תענית, מגילה ומועד קטן, שנדפסו בשנחאי בשנות מלחמת העולם השניה על ידי בני ישיבת מיר.
דפוס סטריאוטיפי של מהדורת ווילנא.
ברוב הכרכים נדפס בדף השער: "בהוצאת בית אוצר הספרים 'עזרת תורה' שע"י ישיבת מיר הק'[דושה], שנגהי...". במסכת שבת נדפס בדף השער: "שנגהי, בהוצאת ועד ההדפסה 'תורה אור' שנת תש"ג לפ"ק".
במסכת שבת בדף שלפני דף השער הקדשה בכתב-יד: "מתנה לרגלי נשיאתו [! =נישואיו] להרה"ג ר' דב פריידין נ"י. יום זאת חנוכה לשנת תש"ג". עם חותמת "ועד ההדפסה 'תורה אור' שנהגי". לפני החותמת נוספה בכתב-יד המילה "בשם", עם חתימה לא מזוהה.
הגאון הצדיק רבי דוב נחום פריידין (תרע"ג-תשנ"ח), מהאריות שבחבורת מיר בשנחאי, וממקורביו של "המשגיח" רבי יחזקאל לוונשטיין. למד בחברותא שנים רבות עם מרן הגראי"ל שטיינמן בכולל פוניבז'. החברותא ביניהם החלה עוד בשנים טרם השואה. היה שותף עם הרב שטיינמן בהרבה מפעלי צדקה וחסד, והיו אוספים יחד "קמחא דפסחא" למשפחות נזקקות. הגראי"ל אמר עליו בהספדו: "הוא היה ממש מצדיקי הדור, מהיחידים". רבי דוב נפטר חשוך בנים.
בדף המגן הקדמי של מסכת ראש השנה חתימה, קצוצה מעט: "..א. ווינטרויב[?] שנהגי מנ"א תש"ה".
7 כרכים. 26 ס"מ. מצב כללי טוב-בינוני. כתמים. בלאי וקרעים בשולי דפים. רוב הכרכים נדפסו על נייר יבש ומעט שביר. כריכות חדשות.
קטגוריה
שואה ו"שארית הפליטה" - אירופה והמזרח הרחוק
קָטָלוֹג
מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
31.3.2020
פתיחה: $500
לא נמכר
דף בכתב-ידו של הגאון רבי משה פיינשטיין, עם חתימת ידו וחתימת שני דיינים נוספים: רבי "אלקנה זאבערמאן" ורבי "ישראל יוסף ראבינאוויטץ". ניו יורק, סיון תש"י [1950].
היתר נישואין לאשה עגונה ניצולת שואה, שנלקחה עם בעלה ממונקאטש לאושוויץ, "ובבואם לשם חלקום, את האשה לצד הנלקחים לעבודה, ואת בעלה לצד שעומדים להריגה...".
מרן הגאון רבי משה פיינשטיין (תרנ"ה-תשמ"ו), גדול פוסקי ההלכה בארצות הברית. נשיא "אגודת הרבנים דארה"ב וקנדה". מנהיג היהדות החרדית וראש "מועצת גדולי התורה". ראש ישיבת "תפארת ירושלים" בני-יורק. מחבר הספרים שו"ת "אגרות משה", חידושי "דברות משה" על הש"ס ו"דרש משה" על התורה.
הגאון רבי אלקנה זוברמן (תרס"ג-תשי"ט, אנציקלופדיה לחכמי גליציה, ב', עמ' 974-975), אב"ד יורדנוב (גליציה) משנת תרפ"ט. מגדולי חסידי בובוב. בשנת ת"ש הוגלה לסיביר, ולאחר שחרורו בתש"א שימש כמו"ץ לפליטים בעיירה ליד טשקנט. משנת תש"ו רב בעיר וולבזיך, ועסק רבות בתקנת עגונות. בתש"ח הגיע לארה"ב, וכיהן בה ברבנות. מגדולי ההוראה בארה"ב, שהסמיך רבנים רבים להוראה. חבר בית הדין לתקנת עגונות של אגודת הרבנים בארה"ב יחד עם הגר"מ פיינשטיין.
[1] דף (כתוב משני צדיו). 24 ס"מ. מצב טוב.
היתר נישואין לאשה עגונה ניצולת שואה, שנלקחה עם בעלה ממונקאטש לאושוויץ, "ובבואם לשם חלקום, את האשה לצד הנלקחים לעבודה, ואת בעלה לצד שעומדים להריגה...".
מרן הגאון רבי משה פיינשטיין (תרנ"ה-תשמ"ו), גדול פוסקי ההלכה בארצות הברית. נשיא "אגודת הרבנים דארה"ב וקנדה". מנהיג היהדות החרדית וראש "מועצת גדולי התורה". ראש ישיבת "תפארת ירושלים" בני-יורק. מחבר הספרים שו"ת "אגרות משה", חידושי "דברות משה" על הש"ס ו"דרש משה" על התורה.
הגאון רבי אלקנה זוברמן (תרס"ג-תשי"ט, אנציקלופדיה לחכמי גליציה, ב', עמ' 974-975), אב"ד יורדנוב (גליציה) משנת תרפ"ט. מגדולי חסידי בובוב. בשנת ת"ש הוגלה לסיביר, ולאחר שחרורו בתש"א שימש כמו"ץ לפליטים בעיירה ליד טשקנט. משנת תש"ו רב בעיר וולבזיך, ועסק רבות בתקנת עגונות. בתש"ח הגיע לארה"ב, וכיהן בה ברבנות. מגדולי ההוראה בארה"ב, שהסמיך רבנים רבים להוראה. חבר בית הדין לתקנת עגונות של אגודת הרבנים בארה"ב יחד עם הגר"מ פיינשטיין.
[1] דף (כתוב משני צדיו). 24 ס"מ. מצב טוב.
קטגוריה
שואה ו"שארית הפליטה" - אירופה והמזרח הרחוק
קָטָלוֹג
מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
31.3.2020
פתיחה: $300
לא נמכר
שבעה מסמכים חתומים ע"י רבנים ודיינים, בהם חמשה הנוגעים להתרת עגונות שבעליהן נספו בשואה. הונגריה, תש"ו-תשי"ב [1946-1952]. בארבעה מן המסמכים מצורפות תמונות של מקבלות ההיתר לנישואין.
• שתי תעודות "כתב היתר" - של בית הדין המיוחד לתקנת עגונות, בלשכה המרכזית האורטודוקסית במדינת הונגריה, בחתימות הרבנים: רבי יעקב סג"ל לעבאוויטש [הרב מקאפיש] רבי ישראל וועלץ ורבי אברהם אליעזר ציטרון [מדאראג]. בודפסט, חשון ותמוז תש"ח [1947-1948].
• תעודת "כתב היתר" - של בית הדין המיוחד לתקנת עגונות, בלשכה המרכזית האורטודוקסית במדינת הונגריה, בחתימות הרבנים: רבי יהושע לרנר [ה"וואלאוצער רב"], רבי עמרם הלוי יונגריז ורבי משה נתן שיק. בודפסט, טבת תשי"ב [ינואר 1952].
• מכתב אל בית הדין בבודפסט, קבלת עדות להיתר עגונה בפני שלשה דיינים, בחתימות הדיינים. עם מכתב וחותמת הקהילה היהודית בעיר ואשרוש-נאמען Vásárosnamény. אדר א' תש"ו [1946].
• מכתב אל בית הדין בבודפסט, קבלת עדות להיתר עגונה בפני שלשה דיינים, בחתימות הדיינים רבי אלחנן חיים טייטלבוים, רבי שמואל קרויס ורבי "יוסף יוזפא פ---". איהעלי (אוהעל Sátoraljaújhely), כסלו תש"ז [1946].
• תעודת "היתר נישואין" לאיש שרוצה לישא את אחותה של אשתו הראשונה שנספתה בשואה, מאת בית הדין בקהילת סאטמר, בחתימות הדיינים: רבי שלמה זלמן פרידמן ורבי אברהם צבי ווייס. סאטמר, [כסלו תש"ז 1946].
• מכתב שו"ת הלכתי בדיני כתיבת גט, מאת רבי משה ב"ר ישראל מאיר כהן ראב"ד בית הדין בקהילת פעסט, אל בית הדין הרבני האזורי בחיפה. בודפסט, תש"ך [1960].
7 מסמכים חתומים. גודל משתנה. מצב טוב.
• שתי תעודות "כתב היתר" - של בית הדין המיוחד לתקנת עגונות, בלשכה המרכזית האורטודוקסית במדינת הונגריה, בחתימות הרבנים: רבי יעקב סג"ל לעבאוויטש [הרב מקאפיש] רבי ישראל וועלץ ורבי אברהם אליעזר ציטרון [מדאראג]. בודפסט, חשון ותמוז תש"ח [1947-1948].
• תעודת "כתב היתר" - של בית הדין המיוחד לתקנת עגונות, בלשכה המרכזית האורטודוקסית במדינת הונגריה, בחתימות הרבנים: רבי יהושע לרנר [ה"וואלאוצער רב"], רבי עמרם הלוי יונגריז ורבי משה נתן שיק. בודפסט, טבת תשי"ב [ינואר 1952].
• מכתב אל בית הדין בבודפסט, קבלת עדות להיתר עגונה בפני שלשה דיינים, בחתימות הדיינים. עם מכתב וחותמת הקהילה היהודית בעיר ואשרוש-נאמען Vásárosnamény. אדר א' תש"ו [1946].
• מכתב אל בית הדין בבודפסט, קבלת עדות להיתר עגונה בפני שלשה דיינים, בחתימות הדיינים רבי אלחנן חיים טייטלבוים, רבי שמואל קרויס ורבי "יוסף יוזפא פ---". איהעלי (אוהעל Sátoraljaújhely), כסלו תש"ז [1946].
• תעודת "היתר נישואין" לאיש שרוצה לישא את אחותה של אשתו הראשונה שנספתה בשואה, מאת בית הדין בקהילת סאטמר, בחתימות הדיינים: רבי שלמה זלמן פרידמן ורבי אברהם צבי ווייס. סאטמר, [כסלו תש"ז 1946].
• מכתב שו"ת הלכתי בדיני כתיבת גט, מאת רבי משה ב"ר ישראל מאיר כהן ראב"ד בית הדין בקהילת פעסט, אל בית הדין הרבני האזורי בחיפה. בודפסט, תש"ך [1960].
7 מסמכים חתומים. גודל משתנה. מצב טוב.
קטגוריה
שואה ו"שארית הפליטה" - אירופה והמזרח הרחוק
קָטָלוֹג
מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
31.3.2020
פתיחה: $1,000
לא נמכר
תלמוד בבלי - סט שלם. מינכן-היידלבורג, תש"ט [1948]. "יוצא לאור ע"י ועד אגודת הרבנים באזור האמריקאי באשכנז".
עם סיום מלחמת העולם השנייה והתקבצות שרידי היהודים במחנות עקורים, נוצר מחסור בגמרות וספרי קודש שישמשו את הפליטים. החל משנת 1946 החלה "אגודת הרבנים" בגרמניה, בסיוע הצבא האמריקאי והג'וינט, במבצע הדפסת הש"ס עבור הניצולים. תחילה נדפסו מסכתות בודדות בפורמטים שונים. בשנת 1948 נדפסה לראשונה מהדורת הש"ס במלואה, וזו המהדורה שלפנינו. בכל כרך שני שערים. השער הראשון עוצב במיוחד לציון מאורע הדפסת הש"ס על אדמת גרמניה החרוכה, בראשו איור עיירה יהודית וכיתוב "משעבוד לגאולה מאפלה לאור גדול"; בתחתית השער איור גדרות תיל ומחנה עבודה, ומתחתיו הכיתובים: "מחנה עבודה באשכנז בימי הנאצים". "כמעט כלוני בארץ ואני לא עזבתי פיקודיך".
19 כרכים. כ-39 ס"מ. נייר איכותי במרבית הכרכים, במספר כרכים נייר יבש. מצב טוב. מעט כתמים. הגהות במספר כרכים. כריכות קדמית ואחוריות מקוריות, עם שדרות עור חדשות (הספרים עברו כריכה מחודשת). פגמים קלים ובלאי בשולי ובפינות הכריכות המקוריות.
עם סיום מלחמת העולם השנייה והתקבצות שרידי היהודים במחנות עקורים, נוצר מחסור בגמרות וספרי קודש שישמשו את הפליטים. החל משנת 1946 החלה "אגודת הרבנים" בגרמניה, בסיוע הצבא האמריקאי והג'וינט, במבצע הדפסת הש"ס עבור הניצולים. תחילה נדפסו מסכתות בודדות בפורמטים שונים. בשנת 1948 נדפסה לראשונה מהדורת הש"ס במלואה, וזו המהדורה שלפנינו. בכל כרך שני שערים. השער הראשון עוצב במיוחד לציון מאורע הדפסת הש"ס על אדמת גרמניה החרוכה, בראשו איור עיירה יהודית וכיתוב "משעבוד לגאולה מאפלה לאור גדול"; בתחתית השער איור גדרות תיל ומחנה עבודה, ומתחתיו הכיתובים: "מחנה עבודה באשכנז בימי הנאצים". "כמעט כלוני בארץ ואני לא עזבתי פיקודיך".
19 כרכים. כ-39 ס"מ. נייר איכותי במרבית הכרכים, במספר כרכים נייר יבש. מצב טוב. מעט כתמים. הגהות במספר כרכים. כריכות קדמית ואחוריות מקוריות, עם שדרות עור חדשות (הספרים עברו כריכה מחודשת). פגמים קלים ובלאי בשולי ובפינות הכריכות המקוריות.
קטגוריה
שואה ו"שארית הפליטה" - אירופה והמזרח הרחוק
קָטָלוֹג