שני דפים רשמיים של רשות הדואר בקובה (יפן), מודפסים במכונת כתיבה (יידיש וגרמנית, באותיות לטיניות), עם תיקונים בכתב-יד - תעתיק מברק שכתב הגאון רבי אהרן קוטלר, בעניני הצלת הפליטים בני הישיבות מליטא, שאינם מצליחים להיחלץ מאירופה, למרות שבידם וויזות כניסה לארה"ב או לארצות אחרות. קובה (יפן), [1941 בקירוב].
בתקופת מלחמת העולם השניה הוכרזה מדינת ליטא כמדינה עצמאית לזמן קצר (קודם שנכבשה ע"י הרוסים, ואח"כ ע"י הגרמנים). בעקבות כך נהרו אליה רבים מבני הישיבות, שנמלטו מאימי המלחמה המשתוללת. לאחר שנסגרו כל נמלי הים והאויר האזרחיים באירופה הכבושה, נמצאה דרך הצלה פלאית, דרך הרכבת הטרנס-סיבירית והמזרח הרחוק. פליטים רבים, רבנים ובני ישיבות, ניצלו בדרך זו, בזכות מסירות נפשו של סוגיהארה - קונסול יפן בקובנה, שהחליט על דעת עצמו לחתום על אלפי ויזות-מעבר דרך יפן, והציל בכך כעשרת אלפים יהודים. זמן קצר לאחר מכן כבשה רוסיה מחדש את מדינת ליטא וסגרה את כל השגרירויות הזרות בקובנה. לאחר כחדשיים מאז החל השגריר היפני בחלוקה המונית של ויזות, נסגרה השגרירות היפנית, ואף דרך הצלה זו ננעלה בפני הפליטים.
את המברק שלח רבי אהרן קוטלר, שכבר הצליח להגיע ליפן ולהנצל, בניסיון לפעול עבור כ-85% מהפליטים שלא הצליחו עדיין לנסוע ליפן. הוא מתחנן למהר להציל את כולם: "תצילו את כולם באמצעות המלצות חדשות, ותצהירים ראשוניים במברק. מוסקבה משתמשת בכל, כל איחור קטסטרופלי!!! ...דחוף עזרה גדולה יותר להוצאות נסיעה מקובנה ליפן, בבקשה ברחמים תעזרו..." (בתרגום חפשי).
הגאון רבי אהרן קוטלר (תרנ"ב-תשכ"ג), מגדולי ראשי הישיבות בליטא ופולין, בישיבת סלוצק ובישיבת קלצק. ממייסדי "ועד הישיבות" וחבר "מועצת גדולי התורה" בליטא ובארה"ב. בתקופת השואה הגיע לארה"ב (דרך יפן), ופעל רבות בעניני הצלה מהשואה במסגרת "ועד ההצלה" של "אגודת הרבנים דארה"ב וקנדה". נפגש עם בכירים אמריקאים, עסק רבות בהשגת ויזות לפליטי השואה, טיפל במשלוחי החבילות לפליטים ובמגביות הצלה בקהילות היהודיות בארה"ב.
[2] דפים רשמיים. כ-19 ס"מ. מצב טוב.