מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
- book (228) Apply book filter
- חסידות (122) Apply חסידות filter
- chassid (122) Apply chassid filter
- ספרי (116) Apply ספרי filter
- מכתבים (104) Apply מכתבים filter
- letter (104) Apply letter filter
- יד (72) Apply יד filter
- manuscript (66) Apply manuscript filter
- ספרים (56) Apply ספרים filter
- print (52) Apply print filter
- וקהילות (49) Apply וקהילות filter
- רבנים (49) Apply רבנים filter
- communiti (49) Apply communiti filter
- rabbi (49) Apply rabbi filter
- וספרים (48) Apply וספרים filter
- והקדשות (41) Apply והקדשות filter
- חתימות (41) Apply חתימות filter
- dedic (41) Apply dedic filter
- signatur (41) Apply signatur filter
- דפוסי (40) Apply דפוסי filter
- gloss (38) Apply gloss filter
- כתבי (37) Apply כתבי filter
- מכתבים, (33) Apply מכתבים, filter
- מסמכים (33) Apply מסמכים filter
- document (33) Apply document filter
- letters, (33) Apply letters, filter
- וכתבי (29) Apply וכתבי filter
- חב (29) Apply חב filter
- חבד (29) Apply חבד filter
- חב"ד (29) Apply חב"ד filter
- chabad (29) Apply chabad filter
- עם (28) Apply עם filter
- שו (26) Apply שו filter
- יסוד (26) Apply יסוד filter
- ומוסר (26) Apply ומוסר filter
- וחידושי (26) Apply וחידושי filter
- הלכה (26) Apply הלכה filter
- שונים (26) Apply שונים filter
- שס (26) Apply שס filter
- שות (26) Apply שות filter
- ש"ס, (26) Apply ש"ס, filter
- שו"ת (26) Apply שו"ת filter
- classic (26) Apply classic filter
- ethic (26) Apply ethic filter
- halacha (26) Apply halacha filter
- miscellan (26) Apply miscellan filter
- novellea (26) Apply novellea filter
- novellea, (26) Apply novellea, filter
- responsa (26) Apply responsa filter
- earli (25) Apply earli filter
מציג 325 - 336 of 434
מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
31.3.2020
פתיחה: $300
לא נמכר
מכתב בכתב-ידו ובחתימתו של רבי עזריאל הילדסהיימר. [ברלין, ניסן תרמ"ח 1888].
נשלח אל רבי בנימין פוזן [פוזנא] מאמשטרדם. רבי עזריאל הילדסהיימר כותב לו: "...כן קבלתי... מתנה היקרה ששלח לי בטובו, והיא הוספה השניי'[ה] והשלישי'[ת] לספר אור זרוע על נזיקין, יקבל נא תודתי... על אשר כבדני במנה יפה הלזו. ואני תפלה ד' יחזקהו ויאמצהו עם אחיו היקר וכל הנלוים לו להרים ולהקים קרן התורה והיראה... ידידו מכבדו ומוקירו... הק' עזריאל הילדעסהיימער".
הרקע למכתב: ספרי "אור זרוע" מאת רבינו יצחק מוינה, נדפסו לראשונה מכתב-יד, בין השנים תרכ"ב-תר"ן בארבעה חלקים. החלקים ג-ד על סדר נזיקין נדפסו בירושלים בשנים תרמ"ז-תר"ן, ע"י רבי בנימין פוזנא מפרנקפורט-דמיין ואמשטרדם. בראש החלק השלישי (על מסכתות בבא קמא, בבא מציעא ובבא בתרא, שנדפס בשנים תרמ"ז-תרמ"ח) נדפסה הסכמתו של רבי עזריאל הילדסהיימר, ובראש החלק הרביעי (על מסכתות סנהדרין ועבודה זרה, שנדפס בשנת תר"ן) הדפיס המו"ל רבי בנימין, הקדשה מפוארת לרבי עזריאל לרגל הגיעו באותה שנה לגיל שבעים (הקדשה זו נמצאת רק בחלק מהעותקים, בדף שאחרי דף השער).
הגאון רבי עזריאל הילדסהיימר (תק"פ-תרנ"ט) רב, פוסק ומנהיג, מגדולי דורו ומראשי היהדות האורתודוקסית שבגרמניה, תלמידו המובהק של רבי יעקב עטלינגר בעל ה"ערוך לנר" באלטונה (המכנהו בשו"ת 'בנין ציון': "בני"), כן למד אצל "החכם ברנייס" (רבי יצחק ברנייס) מהמבורג. בשנת תר"ח הקים ישיבה בהלברשטאט, בשנת תרי"א נבחר לכהן כרבה של קהילת איזנשטאט, כיהן בה כראש ישיבה ואף הקים מערכת חינוך ייחודית, בשנת תרכ"ט החל לכהן כרבה של הקהילה החרדית 'עדת ישראל' בברלין, והקים בה ישיבה. בשנת תרל"ד פתח את בית המדרש לרבנים, אשר העמיד דורות של רבנים מחנכים ומנהיגי ציבור. בדומה לרבו ה"ערוך לנר", כונה אף הוא "נשיא ארץ ישראל". נודע בפעילותו הנרחבת לטובת יהודי גרמניה וכן בעשייתו הרבה למען יהודי רוסיה. כתב חידושים רבים ותשובות בהלכה, מהם נדפסו הספרים: 'שאלות ותשובות רבי עזריאל' (2 כרכים), 'חידושי רבי עזריאל' - על הש"ס (3 כרכים), ועוד.
גלויית דואר. 9X14 ס"מ. מצב טוב. כתמים. חותמת דואר מברלין.
נשלח אל רבי בנימין פוזן [פוזנא] מאמשטרדם. רבי עזריאל הילדסהיימר כותב לו: "...כן קבלתי... מתנה היקרה ששלח לי בטובו, והיא הוספה השניי'[ה] והשלישי'[ת] לספר אור זרוע על נזיקין, יקבל נא תודתי... על אשר כבדני במנה יפה הלזו. ואני תפלה ד' יחזקהו ויאמצהו עם אחיו היקר וכל הנלוים לו להרים ולהקים קרן התורה והיראה... ידידו מכבדו ומוקירו... הק' עזריאל הילדעסהיימער".
הרקע למכתב: ספרי "אור זרוע" מאת רבינו יצחק מוינה, נדפסו לראשונה מכתב-יד, בין השנים תרכ"ב-תר"ן בארבעה חלקים. החלקים ג-ד על סדר נזיקין נדפסו בירושלים בשנים תרמ"ז-תר"ן, ע"י רבי בנימין פוזנא מפרנקפורט-דמיין ואמשטרדם. בראש החלק השלישי (על מסכתות בבא קמא, בבא מציעא ובבא בתרא, שנדפס בשנים תרמ"ז-תרמ"ח) נדפסה הסכמתו של רבי עזריאל הילדסהיימר, ובראש החלק הרביעי (על מסכתות סנהדרין ועבודה זרה, שנדפס בשנת תר"ן) הדפיס המו"ל רבי בנימין, הקדשה מפוארת לרבי עזריאל לרגל הגיעו באותה שנה לגיל שבעים (הקדשה זו נמצאת רק בחלק מהעותקים, בדף שאחרי דף השער).
הגאון רבי עזריאל הילדסהיימר (תק"פ-תרנ"ט) רב, פוסק ומנהיג, מגדולי דורו ומראשי היהדות האורתודוקסית שבגרמניה, תלמידו המובהק של רבי יעקב עטלינגר בעל ה"ערוך לנר" באלטונה (המכנהו בשו"ת 'בנין ציון': "בני"), כן למד אצל "החכם ברנייס" (רבי יצחק ברנייס) מהמבורג. בשנת תר"ח הקים ישיבה בהלברשטאט, בשנת תרי"א נבחר לכהן כרבה של קהילת איזנשטאט, כיהן בה כראש ישיבה ואף הקים מערכת חינוך ייחודית, בשנת תרכ"ט החל לכהן כרבה של הקהילה החרדית 'עדת ישראל' בברלין, והקים בה ישיבה. בשנת תרל"ד פתח את בית המדרש לרבנים, אשר העמיד דורות של רבנים מחנכים ומנהיגי ציבור. בדומה לרבו ה"ערוך לנר", כונה אף הוא "נשיא ארץ ישראל". נודע בפעילותו הנרחבת לטובת יהודי גרמניה וכן בעשייתו הרבה למען יהודי רוסיה. כתב חידושים רבים ותשובות בהלכה, מהם נדפסו הספרים: 'שאלות ותשובות רבי עזריאל' (2 כרכים), 'חידושי רבי עזריאל' - על הש"ס (3 כרכים), ועוד.
גלויית דואר. 9X14 ס"מ. מצב טוב. כתמים. חותמת דואר מברלין.
קטגוריה
מכתבים - רבנים וקהילות
קָטָלוֹג
מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
31.3.2020
פתיחה: $300
לא נמכר
שלושה מכתבים:
• מכתב שנשלח "בפקודת אלופים גבאים ומנהיגי בהמ"ד ע"ח [=עץ חיים] דאשכנזים יע"א" באמשטרדם, בכתב-יד וחתימת רבי "משה שמואל הילסום" [=הילסהיים], שמש הקהילה, אל יהודי בשם ר' ליב, בעניין פטירת חמיו של הנמען שהיה חבר בקהילה הנ"ל. אמשטרדם, תקצ"ט [1839]. יידיש.
• מכתב בדברי תורה, בכתב ידו של רבי ישראל מאיר פריימן, חתנו של בעל ה"ערוך לנר", רב בפילענע ובאוסטרווא ומו"ל הספר "והזהיר". אסטראווא, תרל"ח [1878].
• מכתב בקשה (לא חתום) לתמיכה בהוצאת הספר ניבת נחום מאת רבי מנחם נחום מפלאצק ופריעדבערג; כנראה בכתב-יד נכדו רבי ישראל יוסף פרייז, שהוציא לאור את הספר בלונדון תרמ"ו.
3 מכתבים. גודל משתנה, מצב כללי טוב-בינוני.
• מכתב שנשלח "בפקודת אלופים גבאים ומנהיגי בהמ"ד ע"ח [=עץ חיים] דאשכנזים יע"א" באמשטרדם, בכתב-יד וחתימת רבי "משה שמואל הילסום" [=הילסהיים], שמש הקהילה, אל יהודי בשם ר' ליב, בעניין פטירת חמיו של הנמען שהיה חבר בקהילה הנ"ל. אמשטרדם, תקצ"ט [1839]. יידיש.
• מכתב בדברי תורה, בכתב ידו של רבי ישראל מאיר פריימן, חתנו של בעל ה"ערוך לנר", רב בפילענע ובאוסטרווא ומו"ל הספר "והזהיר". אסטראווא, תרל"ח [1878].
• מכתב בקשה (לא חתום) לתמיכה בהוצאת הספר ניבת נחום מאת רבי מנחם נחום מפלאצק ופריעדבערג; כנראה בכתב-יד נכדו רבי ישראל יוסף פרייז, שהוציא לאור את הספר בלונדון תרמ"ו.
3 מכתבים. גודל משתנה, מצב כללי טוב-בינוני.
קטגוריה
מכתבים - רבנים וקהילות
קָטָלוֹג
מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
31.3.2020
פתיחה: $300
לא נמכר
מכתב בכתב ידו, חותמתו וחתימתו של הגאון רבי מרדכי עמרם הירש. המבורג, אדר תר"ן [1890].
סמיכה לרבנות להגאון רבי שלמה פישר מאייזנשטאט, שהיה מלומדי ה"קלויז" הנודע בהמבורג. רבי מרדכי עמרם כותב שמאז שהגיע להמבורג בקיץ שעבר, מצא בה את רבי שלמה ועסק עמו רבות בתורה ובהלכה. הוא משבחו ביותר: "אדם גדול כמוהו, מושלם במעלות ובמדות... לא נמצא בזמננו אחד בעיר ושנים במדינה". הוא כותב: "...ראוי הרב הגדול אשר נכבדות מדובר בו להיות רב ומורה בקהילה גדולה ומפוארה...".
הגאון רבי מרדכי עמרם הירש (תקצ"ג-תרס"ט, אוצר הרבנים 14232), מגדולי רבני דורו, ואחד מן האישים הבולטים בין מנהיגי היהדות בהונגריה, מורביה וגרמניה. נולד בטיסא-בו (Tiszabő) שבהונגריה, וכבר מגיל 23 החל לכהן ברבנות בערים שונות בהונגריה: קארצאג, טיסא-בו ובודפסט. היה מגדולי הרבנים החרדים שתמכו בקהילות ה"סטטוס-קוו". בשנת תר"מ נקרא לכהן ברבנות העיר פראג, ובשנת תרמ"ט עבר לכהן ברבנות המבורג, בה כיהן כעשרים שנה. רבו וחותנו של רבי חנוך הכהן ערנטרוי אב"ד מינכן (תרי"ד-תרפ"ז, אוצר הרבנים 6626).
מקבל הסמיכה: הגאון רבי שלמה פישר אב"ד קרלסבורג (תרי"ב-תרצ"ב, אוצר הרבנים 18576), בעל "קרבני לחמי", מגדולי הרבנים המפורסמים בדורו. בן רבי אהרן פישר מאייזנשטט (תקפ"ה-תרמ"ט) תלמיד ה"חתם סופר". למד בצעירותו אצל ה"כתב סופר", רבי עזריאל הילדסהיימר, ורבי יצחק דוב במברגר - הרב מווירצבורג. בשנת תרנ"ב נתקבל לרבנות העיר קרלסבורג ומחוזותיה. בנו רבי אהרן פישר עלה לירושלים והיה ממייסדי הקהילה של "העדה החרדית" בירושלים, אביהם של הגאונים המפורסמים רבי ישראל יעקב פישר ורבי שלמה פישר מירושלים.
[1] דף. כ-34 ס"מ. מצב בינוני. קרעים (משוקמים) בקפלי הנייר, וקרעים בשולי הדף.
סמיכה לרבנות להגאון רבי שלמה פישר מאייזנשטאט, שהיה מלומדי ה"קלויז" הנודע בהמבורג. רבי מרדכי עמרם כותב שמאז שהגיע להמבורג בקיץ שעבר, מצא בה את רבי שלמה ועסק עמו רבות בתורה ובהלכה. הוא משבחו ביותר: "אדם גדול כמוהו, מושלם במעלות ובמדות... לא נמצא בזמננו אחד בעיר ושנים במדינה". הוא כותב: "...ראוי הרב הגדול אשר נכבדות מדובר בו להיות רב ומורה בקהילה גדולה ומפוארה...".
הגאון רבי מרדכי עמרם הירש (תקצ"ג-תרס"ט, אוצר הרבנים 14232), מגדולי רבני דורו, ואחד מן האישים הבולטים בין מנהיגי היהדות בהונגריה, מורביה וגרמניה. נולד בטיסא-בו (Tiszabő) שבהונגריה, וכבר מגיל 23 החל לכהן ברבנות בערים שונות בהונגריה: קארצאג, טיסא-בו ובודפסט. היה מגדולי הרבנים החרדים שתמכו בקהילות ה"סטטוס-קוו". בשנת תר"מ נקרא לכהן ברבנות העיר פראג, ובשנת תרמ"ט עבר לכהן ברבנות המבורג, בה כיהן כעשרים שנה. רבו וחותנו של רבי חנוך הכהן ערנטרוי אב"ד מינכן (תרי"ד-תרפ"ז, אוצר הרבנים 6626).
מקבל הסמיכה: הגאון רבי שלמה פישר אב"ד קרלסבורג (תרי"ב-תרצ"ב, אוצר הרבנים 18576), בעל "קרבני לחמי", מגדולי הרבנים המפורסמים בדורו. בן רבי אהרן פישר מאייזנשטט (תקפ"ה-תרמ"ט) תלמיד ה"חתם סופר". למד בצעירותו אצל ה"כתב סופר", רבי עזריאל הילדסהיימר, ורבי יצחק דוב במברגר - הרב מווירצבורג. בשנת תרנ"ב נתקבל לרבנות העיר קרלסבורג ומחוזותיה. בנו רבי אהרן פישר עלה לירושלים והיה ממייסדי הקהילה של "העדה החרדית" בירושלים, אביהם של הגאונים המפורסמים רבי ישראל יעקב פישר ורבי שלמה פישר מירושלים.
[1] דף. כ-34 ס"מ. מצב בינוני. קרעים (משוקמים) בקפלי הנייר, וקרעים בשולי הדף.
קטגוריה
מכתבים - רבנים וקהילות
קָטָלוֹג
מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
31.3.2020
פתיחה: $1,600
לא נמכר
שני דפים גדולים בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי שמואל ענגיל. ראדומישלא, [אב תרס"א / חנוכה תרס"ב 1901].
שני דפים מחוברים מתוך פנקס התשובות של מהר"ש ענגיל. הדף הראשון כולל שני עמודים ראשונים מתוך תשובה בענייני כתיבת סת"ם (חסר סיום התשובה). הדף השני כולל סיום תשובה בענייני עגונה, עם חתימתו "ובעה"ח יום ב' ד' דחנוכה תרס"ב, ראדמושלא, הק' שמואל ענגיל חופ"ק הנ"ל". התשובה הראשונה שנכתבה אל רבי אלישע בראנדער דומ"צ בייטש, נדפסה בשו"ת מהר"ש ענגיל, חלק א, סימן פט [מתאריך אב תרס"א]. בראש כתב היד שלפנינו נכתב: "ב"ה אעתיק מה שהשבתי בס"ד לכבוד הרב החריף ובקי החסיד וירא מו"ה אלישע מו"ץ מפה...".
הגאון הנודע רבי שמואל ענגיל אב"ד רדומישלא (תרי"ג-תרצ"ה), מגדולי גאוני גליציה ומגדולי הפוסקים בדורו. תלמיד מובהק של האדמו"ר בעל ה"דברי חיים" מצאנז ובנו האדמו"ר רבי יחזקאל הלברשטאם משיניווא. בגיל 18 נתקבל לאב"ד בילגוריי (פולין). בשנת תרל"ט נאלץ לעזוב את פולין והתגורר כשנתיים בעיר רודניק (גליציה), אצל רעו האדמו"ר רבי ברוך הלברשטאם מגורליץ, ועסקו יחדיו בתורה, בהלכה ובחכמת הנסתר. בשנת תרמ"א התקבל לאב"ד דוקלא (גליציה) ומשנת תרמ"ז בערך אב"ד ראדומישלא (גליציה). בתקופת מלחמת העולם הראשונה גלה להונגריה לעיר וויטצען, ובשנת תרע"ח עבר לעיר קאשוי (קושיצ'ה), שם מונה לראב"ד ונשאר שם עד פטירתו בשיבה טובה, בעוד בנו רבי חיים ענגיל נתמנה על מקומו ברבנות העיר רדומישלא. מחבר סדרת הספרים "שו"ת מהר"ש" ח' חלקים, "חידושי מהר"ש" על הש"ס, "שפתי מהר"ש" על התורה וספרים נוספים. לתולדותיו נדפס הספר "שם משמואל" (מונקאטש, ת"ש).
[2] דפים מחוברים (2 וחצי עמודים גדולים, כתובים בצפיפות). 33 ס"מ. מצב טוב-בינוני. בלאי וקרעים קלים. כתמים.
שני דפים מחוברים מתוך פנקס התשובות של מהר"ש ענגיל. הדף הראשון כולל שני עמודים ראשונים מתוך תשובה בענייני כתיבת סת"ם (חסר סיום התשובה). הדף השני כולל סיום תשובה בענייני עגונה, עם חתימתו "ובעה"ח יום ב' ד' דחנוכה תרס"ב, ראדמושלא, הק' שמואל ענגיל חופ"ק הנ"ל". התשובה הראשונה שנכתבה אל רבי אלישע בראנדער דומ"צ בייטש, נדפסה בשו"ת מהר"ש ענגיל, חלק א, סימן פט [מתאריך אב תרס"א]. בראש כתב היד שלפנינו נכתב: "ב"ה אעתיק מה שהשבתי בס"ד לכבוד הרב החריף ובקי החסיד וירא מו"ה אלישע מו"ץ מפה...".
הגאון הנודע רבי שמואל ענגיל אב"ד רדומישלא (תרי"ג-תרצ"ה), מגדולי גאוני גליציה ומגדולי הפוסקים בדורו. תלמיד מובהק של האדמו"ר בעל ה"דברי חיים" מצאנז ובנו האדמו"ר רבי יחזקאל הלברשטאם משיניווא. בגיל 18 נתקבל לאב"ד בילגוריי (פולין). בשנת תרל"ט נאלץ לעזוב את פולין והתגורר כשנתיים בעיר רודניק (גליציה), אצל רעו האדמו"ר רבי ברוך הלברשטאם מגורליץ, ועסקו יחדיו בתורה, בהלכה ובחכמת הנסתר. בשנת תרמ"א התקבל לאב"ד דוקלא (גליציה) ומשנת תרמ"ז בערך אב"ד ראדומישלא (גליציה). בתקופת מלחמת העולם הראשונה גלה להונגריה לעיר וויטצען, ובשנת תרע"ח עבר לעיר קאשוי (קושיצ'ה), שם מונה לראב"ד ונשאר שם עד פטירתו בשיבה טובה, בעוד בנו רבי חיים ענגיל נתמנה על מקומו ברבנות העיר רדומישלא. מחבר סדרת הספרים "שו"ת מהר"ש" ח' חלקים, "חידושי מהר"ש" על הש"ס, "שפתי מהר"ש" על התורה וספרים נוספים. לתולדותיו נדפס הספר "שם משמואל" (מונקאטש, ת"ש).
[2] דפים מחוברים (2 וחצי עמודים גדולים, כתובים בצפיפות). 33 ס"מ. מצב טוב-בינוני. בלאי וקרעים קלים. כתמים.
קטגוריה
מכתבים - רבנים וקהילות
קָטָלוֹג
מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
31.3.2020
פתיחה: $300
לא נמכר
מכתב בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי עקיבא סופר אב"ד פרשבורג, בעל ה"דעת סופר". פרשבורג, "בעת"ר לפ"ק" [תרע"ב 1912].
נשלח לירושלים אל ידידו רבי מרדכי פרידמן, בברכות לרגל אירוסי "בנו הב' המופלג נ"י", עם "בת ת"ח מפורסם ה"ה ידינ"פ [הלא הוא ידיד נפשי] הרב הגאון מוהרי"ח ז"פ שליט"א [מורינו הרב יוסף חיים זוננפלד שליט"א]...". בסיום המכתב מופיעה חתימתו המלאה: "הק' עקיבא [בא]מה"ג מהרשב"ס זצוק"ל". בשולי המכתב לאחר החתימה הוא מבקש לדרוש "בשלום הגאון מוהרי"ח ז"פ...".
הגאון מפרשבורג - רבי עקיבא סופר (תרל"ח-תש"כ) בעל "דעת סופר", בן רבי שמחה בונם בעל ה"שבט סופר", בנו של ה"כתב סופר". כיהן ברבנות ובראשות ישיבת פרשבורג מאז פטירת אביו בשנת תרס"ז. לאחר השואה הקים מחדש את ישיבתו וקהילתו בירושלים. מראשי "מועצת גדולי התורה".
מקבל המכתב: רבי מרדכי פרידמן (נפטר אלול תש"ד), עלה מהונגריה לארץ ישראל בשנת תרס"ח, והיה מנכבדי קהל "כולל אונגארן" בירושלים. בנו רבי מנחם מנדל (תרנ"ו-תשי"ח), מגדולי תלמידי בעל "מעשי למלך" בישיבת וויטצען. התארס בשנת תרע"ב עם רחל בריינדל בתו של רבי יוסף חיים זוננפלד, והקימו משפחה מפוארת בירושלים.
גלויית דואר. 9X14 ס"מ. מצב טוב. בול וחותמות דואר.
נשלח לירושלים אל ידידו רבי מרדכי פרידמן, בברכות לרגל אירוסי "בנו הב' המופלג נ"י", עם "בת ת"ח מפורסם ה"ה ידינ"פ [הלא הוא ידיד נפשי] הרב הגאון מוהרי"ח ז"פ שליט"א [מורינו הרב יוסף חיים זוננפלד שליט"א]...". בסיום המכתב מופיעה חתימתו המלאה: "הק' עקיבא [בא]מה"ג מהרשב"ס זצוק"ל". בשולי המכתב לאחר החתימה הוא מבקש לדרוש "בשלום הגאון מוהרי"ח ז"פ...".
הגאון מפרשבורג - רבי עקיבא סופר (תרל"ח-תש"כ) בעל "דעת סופר", בן רבי שמחה בונם בעל ה"שבט סופר", בנו של ה"כתב סופר". כיהן ברבנות ובראשות ישיבת פרשבורג מאז פטירת אביו בשנת תרס"ז. לאחר השואה הקים מחדש את ישיבתו וקהילתו בירושלים. מראשי "מועצת גדולי התורה".
מקבל המכתב: רבי מרדכי פרידמן (נפטר אלול תש"ד), עלה מהונגריה לארץ ישראל בשנת תרס"ח, והיה מנכבדי קהל "כולל אונגארן" בירושלים. בנו רבי מנחם מנדל (תרנ"ו-תשי"ח), מגדולי תלמידי בעל "מעשי למלך" בישיבת וויטצען. התארס בשנת תרע"ב עם רחל בריינדל בתו של רבי יוסף חיים זוננפלד, והקימו משפחה מפוארת בירושלים.
גלויית דואר. 9X14 ס"מ. מצב טוב. בול וחותמות דואר.
קטגוריה
מכתבים - רבנים וקהילות
קָטָלוֹג
מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
31.3.2020
פתיחה: $300
לא נמכר
שני מכתבים בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי שלמה סופר, בנו של רבי שמעון סופר אב"ד קראקא בעל ה"מכתב סופר". סערעטה (סֶרֶט, Sereth), אדר-סיון תרע"ד [1914].
נשלחו אל ההיסטוריון הרב ד"ר יהודה ליב (לואיס) לוין אב"ד קעמפען, ובהם בירורים שונים לתולדות סבו בעל ה"חתם סופר" וסבו זקנו רבי עקיבא איגר, ובירורי יוחסין של המשפחות.
הגאון רבי שלמה אלכסנדרי סופר (תשרי תרי"ז-ניסן תרפ"ד), בנו של רבי שמעון סופר אב"ד קראקא, ובן-בנו של ה"חתם סופר". חתן הנגיד רבי משה וואקס מהעיר סערעט (בוקובינה; חותנם של בעל "הרי בשמים" ורבי שלמה לאדיר בן ה"תורת חסד"). תלמיד חכם מופלג. ישב כל ימיו על התורה ועל העבודה, ללא שהוצרך לכהן במשרה רשמית, עקב עשירות בית חותנו. לתקופות קצרות שימש ברבנות העיר סערעט, רק כממלא מקום "בין מלכא למלכא". איש נכבד ממנהיגי היהדות במדינתו, עמד בקשרי ידידות אישיים עם נסיכי המלוכה, שהעריצוהו כאיש מורם מעם. בעיקר היה נערץ ע"י כל שדרות היהודים, רבנים ועסקנים, משכילים והמון העם. בבית גנזיו היו שמורים כתבי יד רבים של אביו ה"מכתב סופר" ושל סבו ה"חתם סופר" אשר יצאו לאור על ידו וע"י חתנו רבי יוסף נפתלי שטרן, שעמל במסירות כל ימיו בעריכת והוצאת כתבי ה"חתם סופר" וה"מכתב סופר". רבי שלמה אלכסנדרי היה גם האוצר הנאמן של שמועות רבות בשם ה"חתם סופר" וגדולי דורו (ידועה המסורת שסיפר על תגובת ה"חתם סופר" לדברי האדמו"ר בעל ה"ישמח משה", שהסביר את הבדלי שורש נשמתו ושורש נשמתו של החתם סופר - ראה אוצרות הסופר, גליון יח, עמ' קפא).
2 גלויות דואר. 14 ס"מ. כתובות בצפיפות. מצב טוב. כתמים באחת הגלויות.
אחד המכתבים שלפנינו נדפס בספר מאורן של ישראל - לתולדות רבי עקיבא איגר (ברוקלין, תשע"א, עמ' תמג). בספר הנ"ל (עמ' תמב-תמח) ובקובץ "אוצרות הסופר" (גליון יד, עמ' לז) נדפסו מספר מכתבים נוספים ששלח רבי שלמה אלכסנדרי לד"ר רי"ל לוין אב"ד קמפנא, באותה תקופה, והם משלימים את הרקע לתוכן המכתבים שלפנינו.
נשלחו אל ההיסטוריון הרב ד"ר יהודה ליב (לואיס) לוין אב"ד קעמפען, ובהם בירורים שונים לתולדות סבו בעל ה"חתם סופר" וסבו זקנו רבי עקיבא איגר, ובירורי יוחסין של המשפחות.
הגאון רבי שלמה אלכסנדרי סופר (תשרי תרי"ז-ניסן תרפ"ד), בנו של רבי שמעון סופר אב"ד קראקא, ובן-בנו של ה"חתם סופר". חתן הנגיד רבי משה וואקס מהעיר סערעט (בוקובינה; חותנם של בעל "הרי בשמים" ורבי שלמה לאדיר בן ה"תורת חסד"). תלמיד חכם מופלג. ישב כל ימיו על התורה ועל העבודה, ללא שהוצרך לכהן במשרה רשמית, עקב עשירות בית חותנו. לתקופות קצרות שימש ברבנות העיר סערעט, רק כממלא מקום "בין מלכא למלכא". איש נכבד ממנהיגי היהדות במדינתו, עמד בקשרי ידידות אישיים עם נסיכי המלוכה, שהעריצוהו כאיש מורם מעם. בעיקר היה נערץ ע"י כל שדרות היהודים, רבנים ועסקנים, משכילים והמון העם. בבית גנזיו היו שמורים כתבי יד רבים של אביו ה"מכתב סופר" ושל סבו ה"חתם סופר" אשר יצאו לאור על ידו וע"י חתנו רבי יוסף נפתלי שטרן, שעמל במסירות כל ימיו בעריכת והוצאת כתבי ה"חתם סופר" וה"מכתב סופר". רבי שלמה אלכסנדרי היה גם האוצר הנאמן של שמועות רבות בשם ה"חתם סופר" וגדולי דורו (ידועה המסורת שסיפר על תגובת ה"חתם סופר" לדברי האדמו"ר בעל ה"ישמח משה", שהסביר את הבדלי שורש נשמתו ושורש נשמתו של החתם סופר - ראה אוצרות הסופר, גליון יח, עמ' קפא).
2 גלויות דואר. 14 ס"מ. כתובות בצפיפות. מצב טוב. כתמים באחת הגלויות.
אחד המכתבים שלפנינו נדפס בספר מאורן של ישראל - לתולדות רבי עקיבא איגר (ברוקלין, תשע"א, עמ' תמג). בספר הנ"ל (עמ' תמב-תמח) ובקובץ "אוצרות הסופר" (גליון יד, עמ' לז) נדפסו מספר מכתבים נוספים ששלח רבי שלמה אלכסנדרי לד"ר רי"ל לוין אב"ד קמפנא, באותה תקופה, והם משלימים את הרקע לתוכן המכתבים שלפנינו.
קטגוריה
מכתבים - רבנים וקהילות
קָטָלוֹג
מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
31.3.2020
פתיחה: $1,000
לא נמכר
דף שער ושני דפי כתב-יד נוספים מפנקס חברת "שער התורה אשכנז". סאטמאר, תרפ"ג [1923]. יידיש, עם מעט עברית.
לפנינו דף שער צבעוני מאויר, עם שני הדפים שאחריו - בהם נכתבו תקנות החברה. בסוף התקנות מופיעות חתימות נכבדי החברה ובראשם אב"ד העיר סאטמר - הגאון רבי אליעזר דוד גרינוולד בעל "קרן לדוד".
דף השער מאויר בצורת מבנה שער, עם וילון המכסה על הפתח. בראש המבנה כיפה עגולה, סמל מגן דוד ולוחות הברית. בתחתית האיור חתימת האמן: "מעשה ידיו של יצחק יונתן זינגער מסאטמאר תרפ"ג".
בראש הדף השני כותרת (תרגום מיידיש): "תקנות חברת שער התורה אשכנז סאטמאר", ולאחר מכן נרשמו סעיפי התקנות, ביידיש. בין היתר נכתב שם כי מטרת החברה - להחזיק "חדרים" אורתודוקסיים להוראת עברי, חומש רש"י, נ"ך וגמרא ותוספות; וכי החברה שואפת לתת גם לילדים עניים להנות מן השיעורים ללא תשלום. מספר פעמים מודגש שהחברה תתנהל לפי הדרך "אשכנזית" ומחויבת להזמין דווקא מלמדים "אשכנזיים" וכדומה, וזאת כבידול מן "הספרדים" - חברי קהילת "נוסח ספרד", דהיינו הקהילה החסידית.
עוד נכתב בתקנות כי החברה תעמוד תחת השגחתו הישירה של הרב הראשי האורתודוקסי של סאטמאר, ותחת פיקוח הקהילה האורתודוקסית בעיר.
בעמוד האחרון חתימות של כעשרה נכבדי החברה, ובנוסף חתימתו של רב העיר ואב"ד סאטמר - רבי אליעזר דוד גרינוולד.
הגאון רבי אליעזר דוד גרינוולד (תרכ"ו בערך-תרפ"ח), מגדולי התורה וראשי הישיבות בהונגריה וטרנסילבניה בדור שלפני השואה. אחיו של הגאון רבי משה גרינוולד בעל "ערוגת הבושם". היה תלמידו המובהק של אחיו הנ"ל. למד תקופה קצרה גם אצל רבי שמואל עהרנפלד בעל "חתן סופר". כיהן כרב ודיין בקהילות נכבדות: בארדיוב, דונה-סערדהלי, צעהלים, אויבער-ווישעווע (פלשו-וישי). בכל המקומות הקים ועמד בראש ישיבה גדולה והעמיד תלמידים רבים, בהם עשרות רבנים ומורי הוראה. בישיבתו באויבר-ווישעווע למדו כבר מאות תלמידים. לבסוף נבחר לרבה של סאטמאר ובה עמד בראש ישיבה שהיתה הגדולה ביותר בטרנסילבניה ומן הגדולות בהונגריה. לאחר פטירתו החלו תלמידיו בהוצאת חידושיו, מהם נדפסו שו"ת קרן לדוד על אורח חיים (סאטמאר תרפ"ט; חלקים אחרים של השו"ת אבדו בשואה), ספרי "קרן לדוד" על התורה (שם, תר"צ-תרצ"ט), "קרן לדוד" - דרושים (שם, תרצ"ד), ועוד.
[3] דף. כ-40 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. שפשופים ופגמים בדף השער. דפים מנותקים.
לפנינו דף שער צבעוני מאויר, עם שני הדפים שאחריו - בהם נכתבו תקנות החברה. בסוף התקנות מופיעות חתימות נכבדי החברה ובראשם אב"ד העיר סאטמר - הגאון רבי אליעזר דוד גרינוולד בעל "קרן לדוד".
דף השער מאויר בצורת מבנה שער, עם וילון המכסה על הפתח. בראש המבנה כיפה עגולה, סמל מגן דוד ולוחות הברית. בתחתית האיור חתימת האמן: "מעשה ידיו של יצחק יונתן זינגער מסאטמאר תרפ"ג".
בראש הדף השני כותרת (תרגום מיידיש): "תקנות חברת שער התורה אשכנז סאטמאר", ולאחר מכן נרשמו סעיפי התקנות, ביידיש. בין היתר נכתב שם כי מטרת החברה - להחזיק "חדרים" אורתודוקסיים להוראת עברי, חומש רש"י, נ"ך וגמרא ותוספות; וכי החברה שואפת לתת גם לילדים עניים להנות מן השיעורים ללא תשלום. מספר פעמים מודגש שהחברה תתנהל לפי הדרך "אשכנזית" ומחויבת להזמין דווקא מלמדים "אשכנזיים" וכדומה, וזאת כבידול מן "הספרדים" - חברי קהילת "נוסח ספרד", דהיינו הקהילה החסידית.
עוד נכתב בתקנות כי החברה תעמוד תחת השגחתו הישירה של הרב הראשי האורתודוקסי של סאטמאר, ותחת פיקוח הקהילה האורתודוקסית בעיר.
בעמוד האחרון חתימות של כעשרה נכבדי החברה, ובנוסף חתימתו של רב העיר ואב"ד סאטמר - רבי אליעזר דוד גרינוולד.
הגאון רבי אליעזר דוד גרינוולד (תרכ"ו בערך-תרפ"ח), מגדולי התורה וראשי הישיבות בהונגריה וטרנסילבניה בדור שלפני השואה. אחיו של הגאון רבי משה גרינוולד בעל "ערוגת הבושם". היה תלמידו המובהק של אחיו הנ"ל. למד תקופה קצרה גם אצל רבי שמואל עהרנפלד בעל "חתן סופר". כיהן כרב ודיין בקהילות נכבדות: בארדיוב, דונה-סערדהלי, צעהלים, אויבער-ווישעווע (פלשו-וישי). בכל המקומות הקים ועמד בראש ישיבה גדולה והעמיד תלמידים רבים, בהם עשרות רבנים ומורי הוראה. בישיבתו באויבר-ווישעווע למדו כבר מאות תלמידים. לבסוף נבחר לרבה של סאטמאר ובה עמד בראש ישיבה שהיתה הגדולה ביותר בטרנסילבניה ומן הגדולות בהונגריה. לאחר פטירתו החלו תלמידיו בהוצאת חידושיו, מהם נדפסו שו"ת קרן לדוד על אורח חיים (סאטמאר תרפ"ט; חלקים אחרים של השו"ת אבדו בשואה), ספרי "קרן לדוד" על התורה (שם, תר"צ-תרצ"ט), "קרן לדוד" - דרושים (שם, תרצ"ד), ועוד.
[3] דף. כ-40 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. שפשופים ופגמים בדף השער. דפים מנותקים.
קטגוריה
מכתבים - רבנים וקהילות
קָטָלוֹג
מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
31.3.2020
פתיחה: $600
לא נמכר
ארבעה מכתבים מרבנים בני משפחת טייטלבוים, שכיהנו ברבנות ערים שונות באזור צ'כסלובקיה-פולין, ונספו כולם בשואה.
• מכתב ארוך (שני עמודים) בכתב-ידו וחתימתו של רבי אברהם חיים טייטלבוים, על נייר מכתבים רשמי. קרעניץ (Krynica-Zdrój), תמוז תרצ"ו [1936]. רבי אברהם חיים טייטלבוים אב"ד קרעניץ, בנו של רבי משה דוד טייטלבוים אב"ד לאפוש. במכתבו כאן הוא חותם: "הק' אברהם חיים נכד להה"ק בעד"ח [להרב הקדוש בעל דברי חיים] מצאנז זללה"ה".
• גלוית דואר רשמית, עם מכתב ברכת "שנה טובה" בכתב-ידו וחתימתו של רבי מאיר טייטלבוים. טשעכיטש-טעשען. תשרי תרצ"ז [1936]. רבי מאיר טייטלבוים אב"ד צ'כיש-טעשין (Český Těšín, עיירה בגבול פולין-צ'כיה, שבתקופה בין שתי מלחמות העולם חולקה לשתי ערים, בשתי גדותיו של נחל האולזה). חידושי תורה בשמו הובאו בכתביו של רבי יששכר שלמה טייכטאל.
• מכתב בכתב-ידו וחתימתו של רבי חיים ראבין אב"ד באליגארד, ובחתימתו של רבי משולם טייטלבוים אב"ד באליגארד. באליגארד (Baligród), אייר תרצ"ה [1935].
• מכתב (2 עמודים) בכתב-ידו וחתימתו של רבי חיים טייטלבוים (טרקלבוים) אב"ד זאקליטשין (Zakliczyn, ע"י טרנוב). אייר תר"צ [1930].
4 מכתבים. גודל ומצב משתנים.
כל הרבנים החתומים במכתבים שלפנינו נספו בשואה (ראה חומר מצורף).
• מכתב ארוך (שני עמודים) בכתב-ידו וחתימתו של רבי אברהם חיים טייטלבוים, על נייר מכתבים רשמי. קרעניץ (Krynica-Zdrój), תמוז תרצ"ו [1936]. רבי אברהם חיים טייטלבוים אב"ד קרעניץ, בנו של רבי משה דוד טייטלבוים אב"ד לאפוש. במכתבו כאן הוא חותם: "הק' אברהם חיים נכד להה"ק בעד"ח [להרב הקדוש בעל דברי חיים] מצאנז זללה"ה".
• גלוית דואר רשמית, עם מכתב ברכת "שנה טובה" בכתב-ידו וחתימתו של רבי מאיר טייטלבוים. טשעכיטש-טעשען. תשרי תרצ"ז [1936]. רבי מאיר טייטלבוים אב"ד צ'כיש-טעשין (Český Těšín, עיירה בגבול פולין-צ'כיה, שבתקופה בין שתי מלחמות העולם חולקה לשתי ערים, בשתי גדותיו של נחל האולזה). חידושי תורה בשמו הובאו בכתביו של רבי יששכר שלמה טייכטאל.
• מכתב בכתב-ידו וחתימתו של רבי חיים ראבין אב"ד באליגארד, ובחתימתו של רבי משולם טייטלבוים אב"ד באליגארד. באליגארד (Baligród), אייר תרצ"ה [1935].
• מכתב (2 עמודים) בכתב-ידו וחתימתו של רבי חיים טייטלבוים (טרקלבוים) אב"ד זאקליטשין (Zakliczyn, ע"י טרנוב). אייר תר"צ [1930].
4 מכתבים. גודל ומצב משתנים.
כל הרבנים החתומים במכתבים שלפנינו נספו בשואה (ראה חומר מצורף).
קטגוריה
מכתבים - רבנים וקהילות
קָטָלוֹג
מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
31.3.2020
פתיחה: $400
לא נמכר
מקבץ גדול של כעשרים מכתבים ארוכים בדברי תורה, מארכיונו של הגאון רבי חיים ברלין, שנשלחו אליו מרבנים ותלמידי חכמים בערי רוסיה, ליטא ופולין. שנות התר"ס-תרס"ו בקירוב.
בין כותבי המכתבים: אחיינו רבי אלעזר שיינפלד; רבי ברוך עסמאן מקיוב (הגאון החריף בעל "חד וחלק" - הכותב לו ברכת "שנה טובה" ודברי תורה שאמר "בעת שהיה אצלי המז"ט בהולדת בת לבתי..."); רבי מתתיהו בורנשטיין מו"צ בזלאטאנאשא; רבי צבי יהודה מאמליק [בעל "אביר הרועים"]; רבי מיכאל מרגולין; רבי שמריהו אב"ד בערשאד; רבי חנוך יהודה מביאליסטוק; רבי יצחק ב"ר שרגא מו"צ ושו"ב בטולא; רבי מאיר לוין מסוויסלץ; רבי אברהם מתתיהו חלפן; רבי ישראל בונם זיידינציג משעדליץ; ועוד.
מקבל המכתבים: הגאון הנודע רבי חיים ברלין (תקצ"ב-תרע"ג), מגדולי דורו ומדמויות ההוד של ליטא וירושלים. בנו הבכור של הנצי"ב מוואלוז'ין. שימש כרב הראשי בעיר מוסקבה, כיהן תקופה כראש ישיבה ואב"ד וולוז'ין, וברבנות קוברין ויליסבטגרד. השפעתו התורנית התפרסה במרחבי רוסיה וברחבי תבל. [בשו"ת נשמת חיים (ד' חלקים) שיצא לאור לאחרונה (ירושלים, תשס"ח), מופיעות התכתבויותיו עם רבנים ותלמידי-חכמים מרחבי תבל, רוסיה, גליציה, הונגריה, גרמניה, הולנד, בבל, ארץ ישראל ועוד - שמותיהם של רוב הכותבים בארכיון שלפנינו, אינם מתועדים במפתח שמות הרבנים שהתכתבו עם רבי חיים ברלין, שבסוף חלק יורה דעה במהדורה הנ"ל]. עלה לירושלים בשנת תרס"ו, ועד מהרה הוכר במעמדו וסמכותו כאחד מגדולי רבני העיר.
כ-20 מכתבים (כ-36 דפים וגלויות דואר). גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב.
בין כותבי המכתבים: אחיינו רבי אלעזר שיינפלד; רבי ברוך עסמאן מקיוב (הגאון החריף בעל "חד וחלק" - הכותב לו ברכת "שנה טובה" ודברי תורה שאמר "בעת שהיה אצלי המז"ט בהולדת בת לבתי..."); רבי מתתיהו בורנשטיין מו"צ בזלאטאנאשא; רבי צבי יהודה מאמליק [בעל "אביר הרועים"]; רבי מיכאל מרגולין; רבי שמריהו אב"ד בערשאד; רבי חנוך יהודה מביאליסטוק; רבי יצחק ב"ר שרגא מו"צ ושו"ב בטולא; רבי מאיר לוין מסוויסלץ; רבי אברהם מתתיהו חלפן; רבי ישראל בונם זיידינציג משעדליץ; ועוד.
מקבל המכתבים: הגאון הנודע רבי חיים ברלין (תקצ"ב-תרע"ג), מגדולי דורו ומדמויות ההוד של ליטא וירושלים. בנו הבכור של הנצי"ב מוואלוז'ין. שימש כרב הראשי בעיר מוסקבה, כיהן תקופה כראש ישיבה ואב"ד וולוז'ין, וברבנות קוברין ויליסבטגרד. השפעתו התורנית התפרסה במרחבי רוסיה וברחבי תבל. [בשו"ת נשמת חיים (ד' חלקים) שיצא לאור לאחרונה (ירושלים, תשס"ח), מופיעות התכתבויותיו עם רבנים ותלמידי-חכמים מרחבי תבל, רוסיה, גליציה, הונגריה, גרמניה, הולנד, בבל, ארץ ישראל ועוד - שמותיהם של רוב הכותבים בארכיון שלפנינו, אינם מתועדים במפתח שמות הרבנים שהתכתבו עם רבי חיים ברלין, שבסוף חלק יורה דעה במהדורה הנ"ל]. עלה לירושלים בשנת תרס"ו, ועד מהרה הוכר במעמדו וסמכותו כאחד מגדולי רבני העיר.
כ-20 מכתבים (כ-36 דפים וגלויות דואר). גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב.
קטגוריה
מכתבים - רבנים וקהילות
קָטָלוֹג
מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
31.3.2020
פתיחה: $300
לא נמכר
חמשה מסמכים בענייני נישואין וגירושין:
• שטר תנאים בכתב-יד, לאירוסי החתן ישראל ב"ר חיים, עם הכלה אסתר רייזל בת ר' אהרן. קארעליץ, שבט תרמ"ג [1883].
• כתובה מודפסת. [ווילנא, 1874 בערך]. עם מילוי בכתב-יד לנישואי "מורינו ר' ישראל בן ר' חיים" עם הכלה מרת אסתר רייזל. קארעליץ, סיון תרמ"ג [1883].
• שני שטרות בעניין מינוי שליח להולכת גט. וורשא, ט"ו טבת תרס"ח [1907]. בחתימות רבי ישראל יצחק הלוי - רב ומ"ץ בוורשא, ושני רבנים נוספים.
• שטר שנעשה בבית דין צדק של קהל אשכנזים בירושלים, על מינוי שליח להולכת גט. ירושלים, חשון תרע"ד [1913]. בחתימות חברי בית הדין: רבי ליפמאן דוד שובקס, רבי מאיר איזראעל ורבי בצלאל ישעיה בערנשטיין.
5 מסמכים. גודל ומצב משתנים.
• שטר תנאים בכתב-יד, לאירוסי החתן ישראל ב"ר חיים, עם הכלה אסתר רייזל בת ר' אהרן. קארעליץ, שבט תרמ"ג [1883].
• כתובה מודפסת. [ווילנא, 1874 בערך]. עם מילוי בכתב-יד לנישואי "מורינו ר' ישראל בן ר' חיים" עם הכלה מרת אסתר רייזל. קארעליץ, סיון תרמ"ג [1883].
• שני שטרות בעניין מינוי שליח להולכת גט. וורשא, ט"ו טבת תרס"ח [1907]. בחתימות רבי ישראל יצחק הלוי - רב ומ"ץ בוורשא, ושני רבנים נוספים.
• שטר שנעשה בבית דין צדק של קהל אשכנזים בירושלים, על מינוי שליח להולכת גט. ירושלים, חשון תרע"ד [1913]. בחתימות חברי בית הדין: רבי ליפמאן דוד שובקס, רבי מאיר איזראעל ורבי בצלאל ישעיה בערנשטיין.
5 מסמכים. גודל ומצב משתנים.
קטגוריה
מכתבים - רבנים וקהילות
קָטָלוֹג
מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
31.3.2020
פתיחה: $300
לא נמכר
אוסף תעודות הוקרה ומכתבי ברכה ופרידה ממוסדות ואישים בקהילת קייב, לרגל פרידתם מנשיא הקהילה ר' ישראל מייזל העולה לארץ ישראל. קייב, תרפ"ה [1925].
כולל: • "מכתב ברכה" על דף בפורמט גדול, מטעם ה"חברא קדישא" בקייב, ובחתימות ראשי החברה. • שני מכתבי ברכה ופרידה על דפים רשמיים של "הקהלה הדתית בקיוב", כל אחד בנוסח שונה. על אחד המכתבים חתומים כמה עשרות מחברי הקהילה. על המכתב השני חתומים מזכיר הקהילה ו"מנהל הענינים והחשבונות". • מכתב פרידה מטעם "הקהלה הדתית קיוב-פודול", בחתימת חברי הנשיאות והועד. • "מזכרת אהבה" - מכתב ברכה ופרידה, עם חתימותיהם של כ-15 מ"חברי ההנהגה". • מכתב פרידה וברכה "בשם מחזיקי תורה". • מכתב מליצי לכבוד פרידת "נשיא הקהילה הדתית בקיוב מר ר' ישראל מייזל", מאת "המורשה של בתי התפלה בשוליבקה [Shulyavka], ישראל אהרן בהרב ר' שמעון לוק[רמן?]". • תעודה ברוסית, על נייר מכתבים רשמי של קהילת קייב - אישור משנת 1924, כי רבי ישראל מייזל מכהן בקייב כרב החל משנת 1901.
8 פריטי נייר. גודל משתנה. מצב כללי טוב-בינוני. כתמים, קרעים ובלאי.
כולל: • "מכתב ברכה" על דף בפורמט גדול, מטעם ה"חברא קדישא" בקייב, ובחתימות ראשי החברה. • שני מכתבי ברכה ופרידה על דפים רשמיים של "הקהלה הדתית בקיוב", כל אחד בנוסח שונה. על אחד המכתבים חתומים כמה עשרות מחברי הקהילה. על המכתב השני חתומים מזכיר הקהילה ו"מנהל הענינים והחשבונות". • מכתב פרידה מטעם "הקהלה הדתית קיוב-פודול", בחתימת חברי הנשיאות והועד. • "מזכרת אהבה" - מכתב ברכה ופרידה, עם חתימותיהם של כ-15 מ"חברי ההנהגה". • מכתב פרידה וברכה "בשם מחזיקי תורה". • מכתב מליצי לכבוד פרידת "נשיא הקהילה הדתית בקיוב מר ר' ישראל מייזל", מאת "המורשה של בתי התפלה בשוליבקה [Shulyavka], ישראל אהרן בהרב ר' שמעון לוק[רמן?]". • תעודה ברוסית, על נייר מכתבים רשמי של קהילת קייב - אישור משנת 1924, כי רבי ישראל מייזל מכהן בקייב כרב החל משנת 1901.
8 פריטי נייר. גודל משתנה. מצב כללי טוב-בינוני. כתמים, קרעים ובלאי.
קטגוריה
מכתבים - רבנים וקהילות
קָטָלוֹג
מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
31.3.2020
פתיחה: $600
לא נמכר
אוסף מכתבי רבנים וראשי ישיבות. ליטא וארצות אירופה:
• מכתב ארוך בחתימת רבי יחיאל מרדכי גורדון "ר"מ דהישיבה הק' דלאמזא". לומז'ה, ניסן תרע"ח [1918]. תוכן היסטורי על מצב הישיבה בלומז'ה, בימים שלאחר מלחמת העולם הראשונה.
• גלוית דואר עם מכתב בכתב-ידו וחתימתו של רבי שמעון סופר. טארנוב [Trnava].
• מכתב ארוך מרבי שמואל גליק אב"ד אילאק, אל הרב בן ציון חי עוזיאל. באדזאש-אוילאק Bodzásújlak, [תרצ"ט 1939].
• מכתב בחתימת רבי אברהם צבי גרודז'נסקי, מנהל ישיבת ראמיילעס [אחיו הגדול של רבי חיים עוזר]. ווילנא, תרצ"ד [1934]. יידיש.
• שני מכתבים מרבי איסר יהודה אונטרמן אב"ד ליברפול. תרצ"ח-תרצ"ט [1938-1939].
• מכתב רבי שלמה במברגר, אל הרב מאיר לרנר רבה הראשי של אלטונה. האנוי, 1905 [תרס"ו]. גרמנית.
• מכתב ארוך מרבי משה שוואב (משגיח הישיבה בגייטסהד), אל אחיו רבי יצחק שוואב מבני ברק. גייטסהד (אנגליה), תשרי תש"ז 1946. גרמנית. בשולי המכתב כמה שורות באנגלית מאשתו הרבנית רחל שוואב. אגרת דואר, כ-3 עמ' כתובים.
8 מכתבים. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב.
• מכתב ארוך בחתימת רבי יחיאל מרדכי גורדון "ר"מ דהישיבה הק' דלאמזא". לומז'ה, ניסן תרע"ח [1918]. תוכן היסטורי על מצב הישיבה בלומז'ה, בימים שלאחר מלחמת העולם הראשונה.
• גלוית דואר עם מכתב בכתב-ידו וחתימתו של רבי שמעון סופר. טארנוב [Trnava].
• מכתב ארוך מרבי שמואל גליק אב"ד אילאק, אל הרב בן ציון חי עוזיאל. באדזאש-אוילאק Bodzásújlak, [תרצ"ט 1939].
• מכתב בחתימת רבי אברהם צבי גרודז'נסקי, מנהל ישיבת ראמיילעס [אחיו הגדול של רבי חיים עוזר]. ווילנא, תרצ"ד [1934]. יידיש.
• שני מכתבים מרבי איסר יהודה אונטרמן אב"ד ליברפול. תרצ"ח-תרצ"ט [1938-1939].
• מכתב רבי שלמה במברגר, אל הרב מאיר לרנר רבה הראשי של אלטונה. האנוי, 1905 [תרס"ו]. גרמנית.
• מכתב ארוך מרבי משה שוואב (משגיח הישיבה בגייטסהד), אל אחיו רבי יצחק שוואב מבני ברק. גייטסהד (אנגליה), תשרי תש"ז 1946. גרמנית. בשולי המכתב כמה שורות באנגלית מאשתו הרבנית רחל שוואב. אגרת דואר, כ-3 עמ' כתובים.
8 מכתבים. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב.
קטגוריה
מכתבים - רבנים וקהילות
קָטָלוֹג