מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
- book (228) Apply book filter
- חסידות (122) Apply חסידות filter
- chassid (122) Apply chassid filter
- ספרי (116) Apply ספרי filter
- מכתבים (104) Apply מכתבים filter
- letter (104) Apply letter filter
- יד (72) Apply יד filter
- manuscript (66) Apply manuscript filter
- ספרים (56) Apply ספרים filter
- print (52) Apply print filter
- וקהילות (49) Apply וקהילות filter
- רבנים (49) Apply רבנים filter
- communiti (49) Apply communiti filter
- rabbi (49) Apply rabbi filter
- וספרים (48) Apply וספרים filter
- והקדשות (41) Apply והקדשות filter
- חתימות (41) Apply חתימות filter
- dedic (41) Apply dedic filter
- signatur (41) Apply signatur filter
- דפוסי (40) Apply דפוסי filter
- gloss (38) Apply gloss filter
- כתבי (37) Apply כתבי filter
- מכתבים, (33) Apply מכתבים, filter
- מסמכים (33) Apply מסמכים filter
- document (33) Apply document filter
- letters, (33) Apply letters, filter
- וכתבי (29) Apply וכתבי filter
- חב (29) Apply חב filter
- חבד (29) Apply חבד filter
- חב"ד (29) Apply חב"ד filter
- chabad (29) Apply chabad filter
- עם (28) Apply עם filter
- שו (26) Apply שו filter
- יסוד (26) Apply יסוד filter
- ומוסר (26) Apply ומוסר filter
- וחידושי (26) Apply וחידושי filter
- הלכה (26) Apply הלכה filter
- שונים (26) Apply שונים filter
- שס (26) Apply שס filter
- שות (26) Apply שות filter
- ש"ס, (26) Apply ש"ס, filter
- שו"ת (26) Apply שו"ת filter
- classic (26) Apply classic filter
- ethic (26) Apply ethic filter
- halacha (26) Apply halacha filter
- miscellan (26) Apply miscellan filter
- novellea (26) Apply novellea filter
- novellea, (26) Apply novellea, filter
- responsa (26) Apply responsa filter
- earli (25) Apply earli filter
מציג 253 - 264 of 434
מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
31.3.2020
פתיחה: $400
נמכר ב: $1,875
כולל עמלת קונה
שלחן ערוך, חלק אבן העזר וחלק חושן משפט, עם הפירושים באר הגולה ובאר היטב. אמשטרדם, [תקע"ה 1815]. שני כרכים.
העותק של רבי משה לנדסברג, תלמיד רבי עקיבא איגר ומדייני פוזנא. בדפי השער של שני הכרכים, חתימותיו: "משה לאנדסבערגר". בשער חלק אבן העזר חתימה נוספת שלו בגרמנית.
בדפי המגן הקדמיים של שני הכרכים, וכן בדפים נוספים, כתובים חידושים בכתב-ידו של רבי משה לנדסברג.
הגאון רבי משה לנדסברג (תקס"א-תרמ"ד), מדייני פוזנא, היה מחשובי תלמידיו של הגאון רבי עקיבא איגר, ומעמודי התווך של הקהילה החרדית בפוזנא. בכתביו מובאים שמועות רבות ששמע בשיעוריו של רבו הגדול. ידוע הציור המפורסם של רבי עקיבא איגר, שבו נראה הולך ברחוב בלוויית שני דיינים. בציור זה נראה רבי משה כשהוא הולך לצד רבו. בשנת תר"ד התמנה לדיין בפוזנא. תורה וגדולה התאחדו על שולחנו והוא לא נזקק למשרת רבנות. בבעלותו היה בנק הלוואות (רבים מחידושיו נכתבו על גבי דפים של הבנק). עסק רבות במעשי חסד גדולים, הן בהלוואות כספים והן בהכנסת אורחים. השתדל הרבה בהטבת מצבם של עניי ארץ ישראל, ואף התכתב לשם כך עם משה מונטיפיורי. מכתביו נדפס פירושו על ספר תהלים בשם "דברי משה" (ניו יורק, תשע"ו).
אבן העזר: קפח דף. חושן משפט: [4], שנו דף. 20.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי. כריכות חדשות.
העותק של רבי משה לנדסברג, תלמיד רבי עקיבא איגר ומדייני פוזנא. בדפי השער של שני הכרכים, חתימותיו: "משה לאנדסבערגר". בשער חלק אבן העזר חתימה נוספת שלו בגרמנית.
בדפי המגן הקדמיים של שני הכרכים, וכן בדפים נוספים, כתובים חידושים בכתב-ידו של רבי משה לנדסברג.
הגאון רבי משה לנדסברג (תקס"א-תרמ"ד), מדייני פוזנא, היה מחשובי תלמידיו של הגאון רבי עקיבא איגר, ומעמודי התווך של הקהילה החרדית בפוזנא. בכתביו מובאים שמועות רבות ששמע בשיעוריו של רבו הגדול. ידוע הציור המפורסם של רבי עקיבא איגר, שבו נראה הולך ברחוב בלוויית שני דיינים. בציור זה נראה רבי משה כשהוא הולך לצד רבו. בשנת תר"ד התמנה לדיין בפוזנא. תורה וגדולה התאחדו על שולחנו והוא לא נזקק למשרת רבנות. בבעלותו היה בנק הלוואות (רבים מחידושיו נכתבו על גבי דפים של הבנק). עסק רבות במעשי חסד גדולים, הן בהלוואות כספים והן בהכנסת אורחים. השתדל הרבה בהטבת מצבם של עניי ארץ ישראל, ואף התכתב לשם כך עם משה מונטיפיורי. מכתביו נדפס פירושו על ספר תהלים בשם "דברי משה" (ניו יורק, תשע"ו).
אבן העזר: קפח דף. חושן משפט: [4], שנו דף. 20.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי. כריכות חדשות.
קטגוריה
ספרים עם הגהות בכתב יד
קָטָלוֹג
מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
31.3.2020
פתיחה: $300
לא נמכר
שולחן ערוך חושן משפט, עם "באר היטב". [אחת ממהדורות אמשטרדם במאה ה-18].
עותק חסר. בדפי הספר עשרות הגהות בכתיבה ספרדית, מחכם לא מזוהה.
רלב-רמ, רמב-רסד, רצ-רצט, שב-שיא, שיג-שמח, שנ-שנט, שסא-שפג, שפו-שצד דף (חסרים: דף השער, דפים בתחילה, באמצע ובסוף הספר). 15 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, קרעים ובלאי. כתמי רטיבות ודהיית דיו. פגעי עש, עם פגיעה בטקסט בחלק מהדפים. קרעים במספר דפים עם פגיעה בטקסט. נכרך בתפירה על גבול הטקסט בשוליים הפנימיים. כריכה ישנה, פגומה.
עותק חסר. בדפי הספר עשרות הגהות בכתיבה ספרדית, מחכם לא מזוהה.
רלב-רמ, רמב-רסד, רצ-רצט, שב-שיא, שיג-שמח, שנ-שנט, שסא-שפג, שפו-שצד דף (חסרים: דף השער, דפים בתחילה, באמצע ובסוף הספר). 15 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, קרעים ובלאי. כתמי רטיבות ודהיית דיו. פגעי עש, עם פגיעה בטקסט בחלק מהדפים. קרעים במספר דפים עם פגיעה בטקסט. נכרך בתפירה על גבול הטקסט בשוליים הפנימיים. כריכה ישנה, פגומה.
קטגוריה
ספרים עם הגהות בכתב יד
קָטָלוֹג
מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
31.3.2020
פתיחה: $300
לא נמכר
ספר החינוך. [פרנקפורט דאודר, תקמ"ג 1783].
חתימות בדף השער ובדף המגן הקדמי: "חיים מיכאל קאפהענהאגען בהגאון ר' אליעזר זצ"ל האב"ד קאלא".
ברישום שבדף השער מפרט רבי חיים מיכאל את יחוסו: "זה הספר שייך לי החתום חיים מיכאל בהגאון החכם הכולל מ' אליעזר זצ"ל האב"ד דק"ק קויל, בן הגאון האמיתי מ' גדלי' האב"ד דק"ק קאפענהאגען, נכד חתן המלך הגאון רשכב"ה מוהר"ם לובלין זצ"ל".
בספר עשרות הגהות בכתב-ידו של רבי חיים מיכאל קופנהגן, חלקם בדפי הספר וחלקם בדפי המגן הקדמיים והאחוריים.
רבי חיים מיכאל קופנהגן, "מתושבי ראגאזען", חיבר קונטרס בשם "צפירת תפארה" (ברסלוי, תקצ"ב), ובו הלכות תפילין בלשון הקודש עם תרגום לגרמנית, והדפיסו בשנית בשנת תרכ"ב, עם תוספת של הלכות ציצית. את ספרו זה מזכיר הכותב באחת מהגהותיו שלפנינו: "ועיין בהקדמתי לחבורי צפירת תפארה... בענין הצצית...".
כה, כז-קב, קכא-קכט דף. 20 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, כתמי רטיבות ובלאי. קרע גדול בדף השער, עם פגיעה בטקסט ובעיטור, משוקם בהדבקת נייר, עם השלמה בכתב-יד של הטקסט החסר בעמוד שמאחורי השער. כריכה לא מקורית.
חתימות בדף השער ובדף המגן הקדמי: "חיים מיכאל קאפהענהאגען בהגאון ר' אליעזר זצ"ל האב"ד קאלא".
ברישום שבדף השער מפרט רבי חיים מיכאל את יחוסו: "זה הספר שייך לי החתום חיים מיכאל בהגאון החכם הכולל מ' אליעזר זצ"ל האב"ד דק"ק קויל, בן הגאון האמיתי מ' גדלי' האב"ד דק"ק קאפענהאגען, נכד חתן המלך הגאון רשכב"ה מוהר"ם לובלין זצ"ל".
בספר עשרות הגהות בכתב-ידו של רבי חיים מיכאל קופנהגן, חלקם בדפי הספר וחלקם בדפי המגן הקדמיים והאחוריים.
רבי חיים מיכאל קופנהגן, "מתושבי ראגאזען", חיבר קונטרס בשם "צפירת תפארה" (ברסלוי, תקצ"ב), ובו הלכות תפילין בלשון הקודש עם תרגום לגרמנית, והדפיסו בשנית בשנת תרכ"ב, עם תוספת של הלכות ציצית. את ספרו זה מזכיר הכותב באחת מהגהותיו שלפנינו: "ועיין בהקדמתי לחבורי צפירת תפארה... בענין הצצית...".
כה, כז-קב, קכא-קכט דף. 20 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, כתמי רטיבות ובלאי. קרע גדול בדף השער, עם פגיעה בטקסט ובעיטור, משוקם בהדבקת נייר, עם השלמה בכתב-יד של הטקסט החסר בעמוד שמאחורי השער. כריכה לא מקורית.
קטגוריה
ספרים עם הגהות בכתב יד
קָטָלוֹג
מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
31.3.2020
פתיחה: $500
לא נמכר
ספר אילת השחר, חידושים על מסכת נדרים, מאת רבי אהרן יהודה ליב שטיינמן. בני-ברק, תשנ"ד [1994]. מהדורה ראשונה.
בדף שלפני דף השער נכתב בכתב-יד המחבר הרב שטיינמן: "לה"ו בס"ד, הגיעו הספרים ביום ז"ך ניסן תשנ"ד. אהרן יהודה לייב שטינמן, בני ברק רח' חזון איש 5".
במספר דפים הגהות בכתב-ידו של הרב שטיינמן. הגהות בכתב-ידו מופיעות בעמודים: נד, נח, קב (הגהה ארוכה), קצז. תיקונים קלים בעמודים: לט, נו.
בדף המגן הקדמי ציין הרב שטיינמן לשלשה מהמקומות בהם כתב תיקונים.
בעמוד נח סימן הרב שטיינמן קטע מדבריו, וכתב: "כל קטע זה טעות מה שמוסגר".
הספר שלפנינו נדפס בלי הקדמה בתחילתו. נכדיו מספרים שהספר נדפס בשנת תשנ"ד, בתקופה שהרב שטיינמן חלה ונותח, ולא הספיק לכתוב את הקדמתו טרם ההדפסה. לאחר הדפסת הספר ישב הרב שטיינמן לכתוב את הקדמתו, ובה כתב בין היתר: "בשנים האחרונות נחליתי, וברב חסדו כי גמל עלי הצילני, ויה"ר שספרי זה ישמש כתודה לו יתברך על חסדו הגדול". ההקדמה נדפסה בפני עצמה, על דף בודד, ונכדיו צילמו את דף ההקדמה והחלו להדביק אותו על גבי הספרים המודפסים. לאחר כמה דקות הגיעה אשתו הרבנית תמר ע"ה, וביקשה בשם בעלה, מהנכדים, שיפסיקו להדביק את ההקדמה בספרים, היות והוא חושש לדבר שקר בכך שכתב "שספרי זה ישמש כתודה", משום שכשהכניס את הספר לדפוס, לא הכניסו בתור הודאה להשם (רשימת נכדו רבי אברהם ברלין, בתוך: "קובץ גליונות - קובץ זכרון... במלאות שנה להסתלקותו של מרן רבנו זיע"א", תשע"ט, עמ' 82, 132).
ידוע כי הסיבה שקרא לספריו בשם "איילת השחר", היתה כדי לרמוז את שמו יחד עם שם אשתו: א'הרן י'הודה ל'יב ת'מר.
מרן הגאון רבי אהרן יהודה ליב שטיינמן (תרע"ה-תשע"ח), ממנהיגי היהדות החרדית, נשיא מועצת גדולי התורה של תנועת "דגל התורה". עמד בראש עולם התורה הליטאי בעשרות השנים האחרונות. יליד העיר בריסק שבליטא ותלמיד ישיבות ליטא. תלמיד ומקורב לגדולי העיר בריסק - הגאון רבי שמחה זליג ריגר (שסמך אותו לרבנות) והגרי"ז הלוי סולובייצ'יק. עקב חשש מגזירת הגיוס לצבא הפולני, נסע לשוויץ בקיץ תרצ"ח (1938), יחד עם רֵעוֹ הבחור רבי משה סולובייציק, ללמוד וללַמֵד בישיבת מונטריי. נסיעה זו, ערב השואה, התבררה אח"כ לנס הצלה שהיתה לו השפעה מכרעת על הקמת עולם התורה בימינו.
לאחר עלייתו ארצה נתמנה בהמלצת החזון איש לראש ישיבת "חפץ חיים" בכפר סבא. לפי המסופר, החזון איש העריך ועודד מאד את הרב שטיינמן ונהג לקום לכבודו. בשנת תשט"ו מונה ע"י הרב כהנמן לראש ישיבת פוניבז' לצעירים, וכעבור כעשר שנים מונה במקביל גם לראש "כולל פוניבז'". בהמשך הקים מוסדות תורה נוספים ועמד בראשם ועסק כל ימיו בהרבצת תורה לאלפים ורבבות.
בשנת תשמ"ט, לאחר הקמת מפלגת "דגל התורה", צורף על ידי הרב שך כחבר במועצת גדולי התורה, ומאז גברה השפעתו בהנהגה הציבורית ובנושאי חינוך וישיבות. לאחר פטירת הרב שך בשנת תשס"ב, הוכר כיורשו וכממשיך דרכו בהנהגת הציבור הליטאי לצד הגאון רבי יוסף שלום אלישיב. מדירתו הקטנה והצנועה ברחוב חזון איש בבני ברק שימש כקברניט הספינה וניווט בחכמה ובתבונה את עולם התורה על שלל מוסדותיו. שימש ככתובת המרכזית לכל השאלות, המצוקות והבעיות, הן עבור אנשים פרטיים והן עבור ראשי מוסדות ואישי ציבור. דאג בעצמו לקיומם ולרווחתם של רבבות תלמידים ואברכים, ישיבות וכוללי אברכים, בגיוס כספי עתק מנדיבים בכל רחבי העולם, ובעצה ובהדרכה ישרה לכל פונה. בערב חנוכה תשע"ח נפטר בשנת ה-104 לחייו ומאות אלפים השתתפו בהלוויתו.
רו עמ'. 23.5 ס"מ. מצב כללי טוב. כריכה מקורית.
בדף שלפני דף השער נכתב בכתב-יד המחבר הרב שטיינמן: "לה"ו בס"ד, הגיעו הספרים ביום ז"ך ניסן תשנ"ד. אהרן יהודה לייב שטינמן, בני ברק רח' חזון איש 5".
במספר דפים הגהות בכתב-ידו של הרב שטיינמן. הגהות בכתב-ידו מופיעות בעמודים: נד, נח, קב (הגהה ארוכה), קצז. תיקונים קלים בעמודים: לט, נו.
בדף המגן הקדמי ציין הרב שטיינמן לשלשה מהמקומות בהם כתב תיקונים.
בעמוד נח סימן הרב שטיינמן קטע מדבריו, וכתב: "כל קטע זה טעות מה שמוסגר".
הספר שלפנינו נדפס בלי הקדמה בתחילתו. נכדיו מספרים שהספר נדפס בשנת תשנ"ד, בתקופה שהרב שטיינמן חלה ונותח, ולא הספיק לכתוב את הקדמתו טרם ההדפסה. לאחר הדפסת הספר ישב הרב שטיינמן לכתוב את הקדמתו, ובה כתב בין היתר: "בשנים האחרונות נחליתי, וברב חסדו כי גמל עלי הצילני, ויה"ר שספרי זה ישמש כתודה לו יתברך על חסדו הגדול". ההקדמה נדפסה בפני עצמה, על דף בודד, ונכדיו צילמו את דף ההקדמה והחלו להדביק אותו על גבי הספרים המודפסים. לאחר כמה דקות הגיעה אשתו הרבנית תמר ע"ה, וביקשה בשם בעלה, מהנכדים, שיפסיקו להדביק את ההקדמה בספרים, היות והוא חושש לדבר שקר בכך שכתב "שספרי זה ישמש כתודה", משום שכשהכניס את הספר לדפוס, לא הכניסו בתור הודאה להשם (רשימת נכדו רבי אברהם ברלין, בתוך: "קובץ גליונות - קובץ זכרון... במלאות שנה להסתלקותו של מרן רבנו זיע"א", תשע"ט, עמ' 82, 132).
ידוע כי הסיבה שקרא לספריו בשם "איילת השחר", היתה כדי לרמוז את שמו יחד עם שם אשתו: א'הרן י'הודה ל'יב ת'מר.
מרן הגאון רבי אהרן יהודה ליב שטיינמן (תרע"ה-תשע"ח), ממנהיגי היהדות החרדית, נשיא מועצת גדולי התורה של תנועת "דגל התורה". עמד בראש עולם התורה הליטאי בעשרות השנים האחרונות. יליד העיר בריסק שבליטא ותלמיד ישיבות ליטא. תלמיד ומקורב לגדולי העיר בריסק - הגאון רבי שמחה זליג ריגר (שסמך אותו לרבנות) והגרי"ז הלוי סולובייצ'יק. עקב חשש מגזירת הגיוס לצבא הפולני, נסע לשוויץ בקיץ תרצ"ח (1938), יחד עם רֵעוֹ הבחור רבי משה סולובייציק, ללמוד וללַמֵד בישיבת מונטריי. נסיעה זו, ערב השואה, התבררה אח"כ לנס הצלה שהיתה לו השפעה מכרעת על הקמת עולם התורה בימינו.
לאחר עלייתו ארצה נתמנה בהמלצת החזון איש לראש ישיבת "חפץ חיים" בכפר סבא. לפי המסופר, החזון איש העריך ועודד מאד את הרב שטיינמן ונהג לקום לכבודו. בשנת תשט"ו מונה ע"י הרב כהנמן לראש ישיבת פוניבז' לצעירים, וכעבור כעשר שנים מונה במקביל גם לראש "כולל פוניבז'". בהמשך הקים מוסדות תורה נוספים ועמד בראשם ועסק כל ימיו בהרבצת תורה לאלפים ורבבות.
בשנת תשמ"ט, לאחר הקמת מפלגת "דגל התורה", צורף על ידי הרב שך כחבר במועצת גדולי התורה, ומאז גברה השפעתו בהנהגה הציבורית ובנושאי חינוך וישיבות. לאחר פטירת הרב שך בשנת תשס"ב, הוכר כיורשו וכממשיך דרכו בהנהגת הציבור הליטאי לצד הגאון רבי יוסף שלום אלישיב. מדירתו הקטנה והצנועה ברחוב חזון איש בבני ברק שימש כקברניט הספינה וניווט בחכמה ובתבונה את עולם התורה על שלל מוסדותיו. שימש ככתובת המרכזית לכל השאלות, המצוקות והבעיות, הן עבור אנשים פרטיים והן עבור ראשי מוסדות ואישי ציבור. דאג בעצמו לקיומם ולרווחתם של רבבות תלמידים ואברכים, ישיבות וכוללי אברכים, בגיוס כספי עתק מנדיבים בכל רחבי העולם, ובעצה ובהדרכה ישרה לכל פונה. בערב חנוכה תשע"ח נפטר בשנת ה-104 לחייו ומאות אלפים השתתפו בהלוויתו.
רו עמ'. 23.5 ס"מ. מצב כללי טוב. כריכה מקורית.
קטגוריה
ספרים עם הגהות בכתב יד
קָטָלוֹג
מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
31.3.2020
פתיחה: $5,000
לא נמכר
כתב-יד, ספר "כוונות גדולות" לרבי חיים ויטאל - כוונות האר"י על סדר השולחן ערוך. [אירופה, המאה ה-18 בקירוב].
כרך שלם, בכתיבה אשכנזית משני כותבים. דפים א-נד נכתבו בידי סופר אחד ומדף נה ואילך המשיכו סופר אחר. בשולי הגליונות עשרות רבות של הגהות, תיקונים, ציונים והוספות, מכמה כותבים (שלשה או ארבעה כותבים). הגהות רבות פותחות במילים: "נל"ח" [=נראה לי ח---?]. חותמות בעלות: "הק' ישראל שטערן פק"ק פ"ב [=פרשבורג] יצ"ו". [יש לציין, כי כמה מן ההגהות בשולי הגליונות הנן בכתב-יד דומה להגהות שהופיעו בכתב-יד קבלי אחר שהגיע מפרשבורג, והיה בידיו של ה"חתם סופר" - ראה קטלוג "קדם", מכירה 53, פריט 47].
החיבור "כוונות גדולות", נערך בבית מדרשו של רבי משה זכות באיטליה (ראה: הרב יוסף אביב"י, קבלת האר"י, עמ' 746). העתקות מחיבור זה אינן מצויות כל כך (אביב"י, שם, רושם רק שלושה כתבי-יד מחיבור זה).
בדף נז של הספירה השניה: "חלק ב' מספר פרי עץ חיים - חלק שני שער המצות, שער השני...".
[2], קפב; צב דף. 20 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. כריכת עור מקורית, פגומה ובלויה, עם שרוכים לסגירה.
כרך שלם, בכתיבה אשכנזית משני כותבים. דפים א-נד נכתבו בידי סופר אחד ומדף נה ואילך המשיכו סופר אחר. בשולי הגליונות עשרות רבות של הגהות, תיקונים, ציונים והוספות, מכמה כותבים (שלשה או ארבעה כותבים). הגהות רבות פותחות במילים: "נל"ח" [=נראה לי ח---?]. חותמות בעלות: "הק' ישראל שטערן פק"ק פ"ב [=פרשבורג] יצ"ו". [יש לציין, כי כמה מן ההגהות בשולי הגליונות הנן בכתב-יד דומה להגהות שהופיעו בכתב-יד קבלי אחר שהגיע מפרשבורג, והיה בידיו של ה"חתם סופר" - ראה קטלוג "קדם", מכירה 53, פריט 47].
החיבור "כוונות גדולות", נערך בבית מדרשו של רבי משה זכות באיטליה (ראה: הרב יוסף אביב"י, קבלת האר"י, עמ' 746). העתקות מחיבור זה אינן מצויות כל כך (אביב"י, שם, רושם רק שלושה כתבי-יד מחיבור זה).
בדף נז של הספירה השניה: "חלק ב' מספר פרי עץ חיים - חלק שני שער המצות, שער השני...".
[2], קפב; צב דף. 20 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. כריכת עור מקורית, פגומה ובלויה, עם שרוכים לסגירה.
קטגוריה
קבלה - כתבי יד והגהות
קָטָלוֹג
מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
31.3.2020
פתיחה: $2,000
נמכר ב: $4,750
כולל עמלת קונה
ספר הזוהר, חלק א, ספר בראשית. [אמשטרדם, תע"ה 1715]. עם אלפי הגהות בכתב-יד, בכתיבה מערבית [מרוקו, המאה ה-18] - חיבור שלם של הגהות קבליות על ספר הזוהר.
אלפי ההגהות שלפנינו כוללות את הגהות מקובלי מרוקו על ספר הזוהר. בבדיקת ההגהות שלפנינו התברר כי רובן הגדול מופיע בחיבור "לקט שושנים" [הנמצא במספר כתבי-יד]. חלק מהגהות אלו מופיעות גם בספר "מקדש מלך" לרבי שלום בוזאגלו. בנוסף, לפנינו מספר הגהות מקוריות, החתומות בפתיחתן: "ונ"ל [ונראה לי] מטו"ן...". הגהות אלה נכתבו בכתיבה זהה לשאר ההגהות. טרם נתברר לנו מי הוא החכם "מטו"ן", אך ניכר כי היה מקובל ובקי גדול [יתכן ויש לפענח את ראשי התיבות מטו"ן = משה טולידאנו נר"ו, או: מאיר טולידאנו נר"ו].
הספר חסר בתחילתו, באמצעו ובסופו. בתחילתו נכרכו 28 דפי השלמה בכתב-יד, בכתיבה מערבית. ההגהות מופיעות בכל דפי הכרך [הן בדפים בכתב-יד והן בדפים המודפסים] בשוליים ובין השורות, בכתיבה מערבית. רוב ההגהות מכותב אחד (החכם "מטו"ן" הנזכר). בדף קנו/2 הגהה מכותב אחר. יתכן וישנן הגהות נוספות בכתיבה שונה.
בהגהות אלה שלפנינו כנוסה תורתם של חוג המקובלים במרכאש, בו פעלו רבי יעקב מאראג'י, רבי אברהם אזולאי (השני), רבי אברהם אבן מוסא, רבי שלמה עמאר, רבי ישעיה הכהן, רבי יעקב פינטו, רבי יעקב גדליה, ותלמידיהם. ההגהות מקבילות לחיבור "לקט שושנים" שהוא ליקוט מהגהותיהם של חכמי המקובלים במרכאש על ספר הזוהר, אשר חובר ע"י רבי ישעיה הכהן ורבי יעקב פינטו. החיבור "לקט שושנים" לא נדפס ונותר במספר כתבי-יד, אך חלקו מופיע בספר הנודע "מקדש מלך" מאת המקובל רבי שלום בוזאגלו (נדפס בלונדון, תק"י-תקי"ב), שהיה מקורב לחוג המקובלים הנ"ל. שאלת היחס בין ספר "מקדש מלך" לחיבור "לקט שושנים" טרם נתבררה כל צרכה [ראה על כך: הרב משה הלל, תעודה לתולדות חוג מקובלי מראכש בדור הראשון, בתוך: מן הגנזים - אהבת שלום, ספר עשירי - תשע"ז, עמ' מד, הערה 49].
כב-נה, נח-סג, סו-עא, עד-עט, פא-פט, קנב-קסג, קסו-קסז, קסט-קעד, קעו-רטו, ריז-רכג, רכה-רל דף (חסרים דפים בתחילה, באמצע ובסוף; במקור: [7], רנא, [1], יא דף) + [28] דפים בכתב-יד. 19 ס"מ בקירוב. מצב בינוני-גרוע. כתמים. קרעים רבים, פגעי רטיבות ובלאי, עם פגיעה בטקסט, ופגיעה בהגהות בכתב-יד. דפים מנותקים. כריכה מנותקת ופגומה.
אלפי ההגהות שלפנינו כוללות את הגהות מקובלי מרוקו על ספר הזוהר. בבדיקת ההגהות שלפנינו התברר כי רובן הגדול מופיע בחיבור "לקט שושנים" [הנמצא במספר כתבי-יד]. חלק מהגהות אלו מופיעות גם בספר "מקדש מלך" לרבי שלום בוזאגלו. בנוסף, לפנינו מספר הגהות מקוריות, החתומות בפתיחתן: "ונ"ל [ונראה לי] מטו"ן...". הגהות אלה נכתבו בכתיבה זהה לשאר ההגהות. טרם נתברר לנו מי הוא החכם "מטו"ן", אך ניכר כי היה מקובל ובקי גדול [יתכן ויש לפענח את ראשי התיבות מטו"ן = משה טולידאנו נר"ו, או: מאיר טולידאנו נר"ו].
הספר חסר בתחילתו, באמצעו ובסופו. בתחילתו נכרכו 28 דפי השלמה בכתב-יד, בכתיבה מערבית. ההגהות מופיעות בכל דפי הכרך [הן בדפים בכתב-יד והן בדפים המודפסים] בשוליים ובין השורות, בכתיבה מערבית. רוב ההגהות מכותב אחד (החכם "מטו"ן" הנזכר). בדף קנו/2 הגהה מכותב אחר. יתכן וישנן הגהות נוספות בכתיבה שונה.
בהגהות אלה שלפנינו כנוסה תורתם של חוג המקובלים במרכאש, בו פעלו רבי יעקב מאראג'י, רבי אברהם אזולאי (השני), רבי אברהם אבן מוסא, רבי שלמה עמאר, רבי ישעיה הכהן, רבי יעקב פינטו, רבי יעקב גדליה, ותלמידיהם. ההגהות מקבילות לחיבור "לקט שושנים" שהוא ליקוט מהגהותיהם של חכמי המקובלים במרכאש על ספר הזוהר, אשר חובר ע"י רבי ישעיה הכהן ורבי יעקב פינטו. החיבור "לקט שושנים" לא נדפס ונותר במספר כתבי-יד, אך חלקו מופיע בספר הנודע "מקדש מלך" מאת המקובל רבי שלום בוזאגלו (נדפס בלונדון, תק"י-תקי"ב), שהיה מקורב לחוג המקובלים הנ"ל. שאלת היחס בין ספר "מקדש מלך" לחיבור "לקט שושנים" טרם נתבררה כל צרכה [ראה על כך: הרב משה הלל, תעודה לתולדות חוג מקובלי מראכש בדור הראשון, בתוך: מן הגנזים - אהבת שלום, ספר עשירי - תשע"ז, עמ' מד, הערה 49].
כב-נה, נח-סג, סו-עא, עד-עט, פא-פט, קנב-קסג, קסו-קסז, קסט-קעד, קעו-רטו, ריז-רכג, רכה-רל דף (חסרים דפים בתחילה, באמצע ובסוף; במקור: [7], רנא, [1], יא דף) + [28] דפים בכתב-יד. 19 ס"מ בקירוב. מצב בינוני-גרוע. כתמים. קרעים רבים, פגעי רטיבות ובלאי, עם פגיעה בטקסט, ופגיעה בהגהות בכתב-יד. דפים מנותקים. כריכה מנותקת ופגומה.
קטגוריה
קבלה - כתבי יד והגהות
קָטָלוֹג
מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
31.3.2020
פתיחה: $2,000
נמכר ב: $5,500
כולל עמלת קונה
כתב-יד, סגולות, השבעות, לחשים וקמיעות - פנקס "קבלה מעשית" של רבי רפאל ישעיה אזולאי, בנו של החיד"א ורבה של אנקונה. כתוב בחלקו בכתיבת סופר ובחלקו ע"י רבי רפאל ישעיה אזולאי. [אנקונה, תק"פ-תקפ"ד 1820-1824 בקירוב].
מחברת בכתב-יד, כתובה בחלקה הגדול בכתיבת-סופר איטלקית נאה, ולסירוגין בכתיבה ספרדית - בכתב-ידו של רבי רפאל ישעיה אזולאי, שהוסיף סגולות, השבעות ונוסחאות קמיעות. כתב היד מכיל גם רשימות אישיות שלו, עם חשבונות של הוצאות והכנסות ושמות יהודים מאנקונה, וכן שני עמודים בדברי תורה. כולל טבלאות, איורים קבליים, ו"כתב מלאכים".
בתוך המחברת הכרוכה שולבו דפים נוספים בכתב-יד, אף הם ב"קבלה מעשית", חלקם בכתב-ידו של רבי ישעיה אזולאי וחלקם בכתיבת סופר.
להלן פירוט כללי של כתב-היד:
דפים [1]-[4א]: נוסחאות קמיעות לשמירה לעניינים שונים: להסיר מחשבות רעות, לסערה בים, לכאב ראש ולקדחת, והשבעות ולחשים "להשיב כל אדם לרצונך..." ו"נגד הפחד".
דפים [4ב]-[8]: רישומי חשבונות ושמות אנשים [כנראה מאנקונה], בעברית ובאיטלקית, חלקם בכתב-יד רבי ישעיה אזולאי, עם ציוני התאריכים "תשרי תקפ"ב", "ניסן תקפ"ב", "אלול תקפ"ב" ו"תשרי תקפ"ג". בדף [7ב] קמיע "סגולה לגנב" עם איורי "חותמות מלאכים".
דפים [9]-[12]: סגולות, השבעות וקמיעות לעניינים שונים: "להיות אהוב מכל הבריות", "למי שרוצה לברוח מבית האסורים", "להרבות חלב לאשה", "להחליא או להמית שונאו", "לחולי הנופל", "לעצור דם נידות", "לאשה שלא תפיל", ועוד. בדף [10] שני נוסחים לקמיעות בכתב-יד רבי ישעיה אזולאי. בדף [11] רשימה של 12 סגולות שונות "למקשה לילד".
דפים [13]-[14א]: שלושה עמודים בכתב-ידו של רבי ישעיה אזולאי, עם דברי תורה [בהלכה ואגדה].
דפים [14ב]-[16]: רשימות של חשבונות ושמות אנשים, רובן בכתב-יד רבי ישעיה אזולאי. בדף [14ב] רשימה עם חישובי מספרים, בכתב-ידו של רבי ישעיה: "תשרי תקפ"א מן הקהל השכר שכל השנה אשר נותנין לי הסך של שני מאות איסקודו בכל ששה חדשים...".
דפים [17]-[24]: סגולות, השבעות ונוסחי קמיעות, עם טבלאות, צירופי שמות, ו"חותמות מלאכים", לעניינים שונים, ביניהם: "לבטל הכישוף", "למכור הסחורה", "לגנב", "לחנות", "למכור ולקנות", "למקשה לילד", "להשיב דעת אדם לדעתך", ועוד. בחלק מהדפים רישומי חשבונות ורישומים שונים, חלקם בכתב-ידו של רבי ישעיה אזולאי.
בדף [18א] רישום על מחירי ספרים בכתב ידו של רבי ישעיה אזולאי [ברשימת הספרים מופיע גם הספר "לדוד אמת" מאת אביו החיד"א].
בכריכה הקדמית, רישום דין ודברים על "טענה של שמשון פאציפיקו עם אלמנה של משה יצחק פיסארו נ"ע...".
בדפים הנוספים ששולבו בתוך כתב-היד: קונטרס עם ששה עמודים כתובים, סגולות ורפואות, שאלת חלום, שמות קודש ונוסחי קמיעות (ממוספרים בסעיפים א-לג); מספר דפים מחיבורים בכתב-יד בקבלה מעשית; ומספר דפים מפנקס אחר של סגולות, השבעות וקמיעות, עם קטעים בכתב-ידו של רבי ישעיה אזולאי.
הגאון רבי רפאל ישעיה אזולאי (תק"ג-תקפ"ו), נולד בירושלים, בן בכור לאביו הגדול רבי חיים יוסף דוד אזולאי - החיד"א. גדול בתורה, רב ופוסק וממנהיגי יהדות איטליה בדורו. כמה מתשובותיו בהלכה נדפסו בספרי אביו הגדול שהוקירו וכבדו ותמיד הזכירו בחיבוריו בחיבה יתירה ("הבן יקיר לי", "בני בכורי החכם השלם עצום ורב", "אור עיני", "ידיד נפשי" - ועוד לשונות של חיבה והערכה). משנפטר רבי אברהם ישראל רבה של אנקונה בשנת תקמ"ה, פנו ראשי הקהלה אל החיד"א והוא רמז להם כי בנו רבי רפאל ישעיה מתאים לתפקיד זה. שנים רבות שימש כרבה של אנקונה, עד עלותו לגנזי מרומים ביום ט' שבט תקפ"ג וימיו כימי אביו פ"ג שנה, כבוד גדול עשו לו במותו ובני קהלתו התאבלו עליו ימים רבים [ראה עוד אודותיו בספרו של מאיר בניהו על החיד"א, עמ' תעו-תפז].
[24] דף + [8] דף. 19 ס"מ בקירוב. מצב כללי טוב. כתמים ובלאי. קרעים ופגמים. סימני עש במספר מקומות, עם פגיעה קלה בטקסט. כריכה בלויה.
מחברת בכתב-יד, כתובה בחלקה הגדול בכתיבת-סופר איטלקית נאה, ולסירוגין בכתיבה ספרדית - בכתב-ידו של רבי רפאל ישעיה אזולאי, שהוסיף סגולות, השבעות ונוסחאות קמיעות. כתב היד מכיל גם רשימות אישיות שלו, עם חשבונות של הוצאות והכנסות ושמות יהודים מאנקונה, וכן שני עמודים בדברי תורה. כולל טבלאות, איורים קבליים, ו"כתב מלאכים".
בתוך המחברת הכרוכה שולבו דפים נוספים בכתב-יד, אף הם ב"קבלה מעשית", חלקם בכתב-ידו של רבי ישעיה אזולאי וחלקם בכתיבת סופר.
להלן פירוט כללי של כתב-היד:
דפים [1]-[4א]: נוסחאות קמיעות לשמירה לעניינים שונים: להסיר מחשבות רעות, לסערה בים, לכאב ראש ולקדחת, והשבעות ולחשים "להשיב כל אדם לרצונך..." ו"נגד הפחד".
דפים [4ב]-[8]: רישומי חשבונות ושמות אנשים [כנראה מאנקונה], בעברית ובאיטלקית, חלקם בכתב-יד רבי ישעיה אזולאי, עם ציוני התאריכים "תשרי תקפ"ב", "ניסן תקפ"ב", "אלול תקפ"ב" ו"תשרי תקפ"ג". בדף [7ב] קמיע "סגולה לגנב" עם איורי "חותמות מלאכים".
דפים [9]-[12]: סגולות, השבעות וקמיעות לעניינים שונים: "להיות אהוב מכל הבריות", "למי שרוצה לברוח מבית האסורים", "להרבות חלב לאשה", "להחליא או להמית שונאו", "לחולי הנופל", "לעצור דם נידות", "לאשה שלא תפיל", ועוד. בדף [10] שני נוסחים לקמיעות בכתב-יד רבי ישעיה אזולאי. בדף [11] רשימה של 12 סגולות שונות "למקשה לילד".
דפים [13]-[14א]: שלושה עמודים בכתב-ידו של רבי ישעיה אזולאי, עם דברי תורה [בהלכה ואגדה].
דפים [14ב]-[16]: רשימות של חשבונות ושמות אנשים, רובן בכתב-יד רבי ישעיה אזולאי. בדף [14ב] רשימה עם חישובי מספרים, בכתב-ידו של רבי ישעיה: "תשרי תקפ"א מן הקהל השכר שכל השנה אשר נותנין לי הסך של שני מאות איסקודו בכל ששה חדשים...".
דפים [17]-[24]: סגולות, השבעות ונוסחי קמיעות, עם טבלאות, צירופי שמות, ו"חותמות מלאכים", לעניינים שונים, ביניהם: "לבטל הכישוף", "למכור הסחורה", "לגנב", "לחנות", "למכור ולקנות", "למקשה לילד", "להשיב דעת אדם לדעתך", ועוד. בחלק מהדפים רישומי חשבונות ורישומים שונים, חלקם בכתב-ידו של רבי ישעיה אזולאי.
בדף [18א] רישום על מחירי ספרים בכתב ידו של רבי ישעיה אזולאי [ברשימת הספרים מופיע גם הספר "לדוד אמת" מאת אביו החיד"א].
בכריכה הקדמית, רישום דין ודברים על "טענה של שמשון פאציפיקו עם אלמנה של משה יצחק פיסארו נ"ע...".
בדפים הנוספים ששולבו בתוך כתב-היד: קונטרס עם ששה עמודים כתובים, סגולות ורפואות, שאלת חלום, שמות קודש ונוסחי קמיעות (ממוספרים בסעיפים א-לג); מספר דפים מחיבורים בכתב-יד בקבלה מעשית; ומספר דפים מפנקס אחר של סגולות, השבעות וקמיעות, עם קטעים בכתב-ידו של רבי ישעיה אזולאי.
הגאון רבי רפאל ישעיה אזולאי (תק"ג-תקפ"ו), נולד בירושלים, בן בכור לאביו הגדול רבי חיים יוסף דוד אזולאי - החיד"א. גדול בתורה, רב ופוסק וממנהיגי יהדות איטליה בדורו. כמה מתשובותיו בהלכה נדפסו בספרי אביו הגדול שהוקירו וכבדו ותמיד הזכירו בחיבוריו בחיבה יתירה ("הבן יקיר לי", "בני בכורי החכם השלם עצום ורב", "אור עיני", "ידיד נפשי" - ועוד לשונות של חיבה והערכה). משנפטר רבי אברהם ישראל רבה של אנקונה בשנת תקמ"ה, פנו ראשי הקהלה אל החיד"א והוא רמז להם כי בנו רבי רפאל ישעיה מתאים לתפקיד זה. שנים רבות שימש כרבה של אנקונה, עד עלותו לגנזי מרומים ביום ט' שבט תקפ"ג וימיו כימי אביו פ"ג שנה, כבוד גדול עשו לו במותו ובני קהלתו התאבלו עליו ימים רבים [ראה עוד אודותיו בספרו של מאיר בניהו על החיד"א, עמ' תעו-תפז].
[24] דף + [8] דף. 19 ס"מ בקירוב. מצב כללי טוב. כתמים ובלאי. קרעים ופגמים. סימני עש במספר מקומות, עם פגיעה קלה בטקסט. כריכה בלויה.
קטגוריה
קבלה - כתבי יד והגהות
קָטָלוֹג
מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
31.3.2020
פתיחה: $300
נמכר ב: $375
כולל עמלת קונה
ספר מדרש תלפיות, לרבי אליהו הכהן מאזמיר [בעל 'שבט מוסר']. טשרנוביץ', [תר"כ] 1860.
בשער הספר רישום בעלות וחתימה: "לעבודת קוני ממעו'[ת] מע'[שר] עני, מה אני, נסים ענ"י יצ"ו", חתימת ידו של רבי ניסים עיני מחכמי ומקובלי בית המדרש "בית אל" בירושלים.
בדפי הספר עשרות הגהות בכתב-ידו של המקובל רבי אהרן רפאל חיים משה פירירה בעל "מעיל קדש ובגדי ישע" וספרים נוספים. רוב ההגהות ארוכות ומלאות תוכן מקורי, חלקו בענייני קבלה. ברבות מן ההגהות חותם רבי אהרן כדרכו במילים: "ונראים דברי אמת ושלום", או "ונכון דברי אמת ושלום" או "ומתוקים מדבש דברי אמת ושלום", וכדומה. שולי הספר נקצצו ורוב ההגהות נפגעו מכך.
המקובל רבי אהרן רפאל חיים משה פירירה (נפטר תרמ"ז), נולד בשאלוניקי ובשנת תר"ח עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים. מאז נמנה עם חכמי המקובלים בישיבת "בית אל". גדולתו בתורה ובקבלה נגלית בספרים הרבים שחיבר, בהם 'תולדות אהרן ומשה' (ירושלים תר"ל), 'דבר ה' מירושלם' (ירושלים תרל"ג), 'אוהב שלום ורודף שלום' - 'מכתם שלום ישראל/ירושלם' (ירושלים תרל"ט), 'מעיל קדש ובגדי ישע' (ירושלים תרמ"ח), ועוד חיבורים. איש פלא בעל אישיות מופתית ששילב גדלות ועמקות עצומה בנגלה ובנסתר, עם מסירות גדולה לטובת נדכאים ונזקקים, וכשמו אהרן היה אוהב שלום ורודף שלום והרבה לעסוק במעלת השלום. בין תלמידיו בירושלים נמנה הגאון רבי עקיבא יוסף שלזינגר, שהאריך להספידו בעת הלוויתו (נדפס ב'מעיל קודש ובגדי ישע', דפים מז-מט), ובין היתר אמר עליו: "צדיק הדור... אשר היה עמוד השלום כמדתו של אהרן, כן היה דרכו בקודש להרבות שלום בעולם... אמנם הקדים תמיד אמת לשלום... אין לשער ואין לספר מידותיו של אהרן זיע"א, לרובו עד יום מותו לא עבר עליו חצות לילה בשינה... רבים השיב מעוון עוד בבחרותו בשלוניקי יע"א היה מזכה הרבים לאלפיו כל יום, כאשר אלו נכנסים ואלו יוצאים בכל יום אחר תפילתם, לשמוע לימודים לפניו, וגם פה תוככי ירושלם... הרביץ תורה רבים... וכמה צדקו עשה... וכמה מעשה שלום עשה וכמה עלבונות סבל כ"פ על תוכחתו ורדיפת אמת ושלום שלו...". בצוואה שהותיר אחריו שם דגש מיוחד על הדפסת חיבוריו שנותרו בכתב-יד והבטיח שישתדל בעולם הבא עבור מי שישתדל בהוצאת חיבוריו לאור: "...מי יתן בספר ויוחקו לזכות הרבים ולהאיר עינים... וכל מי שישתדל לעשות נחת רוח לנרנח"י שלי... גם אני אשתדל עליהם ועל כל בני ביתם בכל מאמצי כחי בעולם הבא במקום מחיצתי, שישלם ה' פעלם ותהי משכורתם שלימה בעולם הזה ובעולם הבא". גם תלמידו רע"י שלזינגר סיפר (בהספדו הנ"ל) כי יום לפני פטירתו ביקש ממנו שידאג להוציא ספרו לאור. בסיום הספדו דיבר רע"י על הדפסת ספריו, "הצדיק וחסיד שאנחנו עוסקים בהספדו אהרן עבד ה', שכבר ציוה בכלל צוואותיו... לכל מי שעוזר להדפסת ספריו הקדושים, הוא מוכן ומזומן להתפלל לפני הקב"ה ממקום מחיצתו בעד כל העושים והמעשים והמשתדלים, כמו שהיה מתפלל בחייו ממש על כל העולם, וגדולים צדיקים זיע"א...".
בין חבריו המקובלים במדרש החסידים "בית אל", נמנה גם רבי נסים עיני (נפטר תר"ס) מגדולי חכמי ומקובלי בבל. תלמיד מובהק לרבי עבדאללה סומך. עלה לארץ ישראל בשנת תרט"ז והתיישב בירושלים. ידיד נפשו של הגאון רבי אליהו מני, מאז ישבו יחד אצל רבם רבי עבדאללה סומך ולאחר מכן בירושלים בישיבת "בית אל". היה ידוע כמקובל גדול שהרבה להגיה ולברר נוסחאות מדויקות בספרים וחיבורים בקבלת האר"י. ערך (יחד עם רבי יצחק קאלאמרו) את המהדורה השניה של הספר "דברי שלום" לרבי רפאל אברהם שלום מזרחי (נכד הרש"ש), והוסיף בה מהגהותיו תחת השם "אנ"י" [=אני נסים יצ"ו]. נהג לחתום במליצה: "מה אני, נסים ענ"י".
[1], רמו דף. ללא דף ההסכמות שאחרי דף השער. 23.5 ס"מ. השוליים נקצצו ושורות רבות מן ההגהות נפגעו. מצב טוב. כתמים. כריכה ישנה.
בשער הספר רישום בעלות וחתימה: "לעבודת קוני ממעו'[ת] מע'[שר] עני, מה אני, נסים ענ"י יצ"ו", חתימת ידו של רבי ניסים עיני מחכמי ומקובלי בית המדרש "בית אל" בירושלים.
בדפי הספר עשרות הגהות בכתב-ידו של המקובל רבי אהרן רפאל חיים משה פירירה בעל "מעיל קדש ובגדי ישע" וספרים נוספים. רוב ההגהות ארוכות ומלאות תוכן מקורי, חלקו בענייני קבלה. ברבות מן ההגהות חותם רבי אהרן כדרכו במילים: "ונראים דברי אמת ושלום", או "ונכון דברי אמת ושלום" או "ומתוקים מדבש דברי אמת ושלום", וכדומה. שולי הספר נקצצו ורוב ההגהות נפגעו מכך.
המקובל רבי אהרן רפאל חיים משה פירירה (נפטר תרמ"ז), נולד בשאלוניקי ובשנת תר"ח עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים. מאז נמנה עם חכמי המקובלים בישיבת "בית אל". גדולתו בתורה ובקבלה נגלית בספרים הרבים שחיבר, בהם 'תולדות אהרן ומשה' (ירושלים תר"ל), 'דבר ה' מירושלם' (ירושלים תרל"ג), 'אוהב שלום ורודף שלום' - 'מכתם שלום ישראל/ירושלם' (ירושלים תרל"ט), 'מעיל קדש ובגדי ישע' (ירושלים תרמ"ח), ועוד חיבורים. איש פלא בעל אישיות מופתית ששילב גדלות ועמקות עצומה בנגלה ובנסתר, עם מסירות גדולה לטובת נדכאים ונזקקים, וכשמו אהרן היה אוהב שלום ורודף שלום והרבה לעסוק במעלת השלום. בין תלמידיו בירושלים נמנה הגאון רבי עקיבא יוסף שלזינגר, שהאריך להספידו בעת הלוויתו (נדפס ב'מעיל קודש ובגדי ישע', דפים מז-מט), ובין היתר אמר עליו: "צדיק הדור... אשר היה עמוד השלום כמדתו של אהרן, כן היה דרכו בקודש להרבות שלום בעולם... אמנם הקדים תמיד אמת לשלום... אין לשער ואין לספר מידותיו של אהרן זיע"א, לרובו עד יום מותו לא עבר עליו חצות לילה בשינה... רבים השיב מעוון עוד בבחרותו בשלוניקי יע"א היה מזכה הרבים לאלפיו כל יום, כאשר אלו נכנסים ואלו יוצאים בכל יום אחר תפילתם, לשמוע לימודים לפניו, וגם פה תוככי ירושלם... הרביץ תורה רבים... וכמה צדקו עשה... וכמה מעשה שלום עשה וכמה עלבונות סבל כ"פ על תוכחתו ורדיפת אמת ושלום שלו...". בצוואה שהותיר אחריו שם דגש מיוחד על הדפסת חיבוריו שנותרו בכתב-יד והבטיח שישתדל בעולם הבא עבור מי שישתדל בהוצאת חיבוריו לאור: "...מי יתן בספר ויוחקו לזכות הרבים ולהאיר עינים... וכל מי שישתדל לעשות נחת רוח לנרנח"י שלי... גם אני אשתדל עליהם ועל כל בני ביתם בכל מאמצי כחי בעולם הבא במקום מחיצתי, שישלם ה' פעלם ותהי משכורתם שלימה בעולם הזה ובעולם הבא". גם תלמידו רע"י שלזינגר סיפר (בהספדו הנ"ל) כי יום לפני פטירתו ביקש ממנו שידאג להוציא ספרו לאור. בסיום הספדו דיבר רע"י על הדפסת ספריו, "הצדיק וחסיד שאנחנו עוסקים בהספדו אהרן עבד ה', שכבר ציוה בכלל צוואותיו... לכל מי שעוזר להדפסת ספריו הקדושים, הוא מוכן ומזומן להתפלל לפני הקב"ה ממקום מחיצתו בעד כל העושים והמעשים והמשתדלים, כמו שהיה מתפלל בחייו ממש על כל העולם, וגדולים צדיקים זיע"א...".
בין חבריו המקובלים במדרש החסידים "בית אל", נמנה גם רבי נסים עיני (נפטר תר"ס) מגדולי חכמי ומקובלי בבל. תלמיד מובהק לרבי עבדאללה סומך. עלה לארץ ישראל בשנת תרט"ז והתיישב בירושלים. ידיד נפשו של הגאון רבי אליהו מני, מאז ישבו יחד אצל רבם רבי עבדאללה סומך ולאחר מכן בירושלים בישיבת "בית אל". היה ידוע כמקובל גדול שהרבה להגיה ולברר נוסחאות מדויקות בספרים וחיבורים בקבלת האר"י. ערך (יחד עם רבי יצחק קאלאמרו) את המהדורה השניה של הספר "דברי שלום" לרבי רפאל אברהם שלום מזרחי (נכד הרש"ש), והוסיף בה מהגהותיו תחת השם "אנ"י" [=אני נסים יצ"ו]. נהג לחתום במליצה: "מה אני, נסים ענ"י".
[1], רמו דף. ללא דף ההסכמות שאחרי דף השער. 23.5 ס"מ. השוליים נקצצו ושורות רבות מן ההגהות נפגעו. מצב טוב. כתמים. כריכה ישנה.
קטגוריה
קבלה - כתבי יד והגהות
קָטָלוֹג
מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
31.3.2020
פתיחה: $300
נמכר ב: $1,375
כולל עמלת קונה
שלושה כתבי-יד של "קבלה מעשית" בכתיבה מזרחית:
1. כתב-יד בפורמט גדול, חיבור ב"קבלה מעשית" - מזלות, סגולות, השבעות ולחשים, כתבי מלאכים וחותמות מלאכים, שרטוטים ואיורים קבליים, ועוד. [תימן? ראשית המאה ה-20 בקירוב]. כ-40 עמודים כתובים. 33 ס"מ. מצב טוב. כתמים. בלאי וקרעים, בעיקר בשוליים. דהיית דיו במספר מקומות. דפים מנותקים. ללא כריכה.
2. דפים בכתב-יד, בפורמט בינוני, חיבור ב"קבלה מעשית" - מזלות, השבעות, סגולות ולחשים, כתבי מלאכים וחותמות מלאכים, שרטוטים ואיורים קבליים, ועוד. [תימן? ראשית המאה ה-20 בקירוב]. כ-60 עמודים כתובים. 27 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קרעים קלים. דפים מנותקים. ללא כריכה.
3. כתב-יד, "גורל החול", בערבית-יהודית. [תימן? ראשית המאה ה-20 בקירוב]. כ-50 עמודים כתובים. 22 ס"מ. מצב טוב. כתמים. סימני עש. דפים מנותקים. ללא כריכה.
לכתבי-היד צורף:
• צרור דפים שהיו בשימושו של מקובל שהתמחה כנראה בעשיית "גורל החול", ופעל בארץ ישראל בראשית המאה ה-20. בדפים אלו מתועדים עשרות פעמים בהן ערך "גורל החול" עבור גברים ונשים שפנו אליו. בכל פעם כתב את שם הפונה ושם אביו או אמו, עם סיבת הפניה, ולצד זה מופיעים הנקודות והקוים שכתב במהלך עריכת הגורל. כ-30 עמודים כתובים. 21-23 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי.
1. כתב-יד בפורמט גדול, חיבור ב"קבלה מעשית" - מזלות, סגולות, השבעות ולחשים, כתבי מלאכים וחותמות מלאכים, שרטוטים ואיורים קבליים, ועוד. [תימן? ראשית המאה ה-20 בקירוב]. כ-40 עמודים כתובים. 33 ס"מ. מצב טוב. כתמים. בלאי וקרעים, בעיקר בשוליים. דהיית דיו במספר מקומות. דפים מנותקים. ללא כריכה.
2. דפים בכתב-יד, בפורמט בינוני, חיבור ב"קבלה מעשית" - מזלות, השבעות, סגולות ולחשים, כתבי מלאכים וחותמות מלאכים, שרטוטים ואיורים קבליים, ועוד. [תימן? ראשית המאה ה-20 בקירוב]. כ-60 עמודים כתובים. 27 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קרעים קלים. דפים מנותקים. ללא כריכה.
3. כתב-יד, "גורל החול", בערבית-יהודית. [תימן? ראשית המאה ה-20 בקירוב]. כ-50 עמודים כתובים. 22 ס"מ. מצב טוב. כתמים. סימני עש. דפים מנותקים. ללא כריכה.
לכתבי-היד צורף:
• צרור דפים שהיו בשימושו של מקובל שהתמחה כנראה בעשיית "גורל החול", ופעל בארץ ישראל בראשית המאה ה-20. בדפים אלו מתועדים עשרות פעמים בהן ערך "גורל החול" עבור גברים ונשים שפנו אליו. בכל פעם כתב את שם הפונה ושם אביו או אמו, עם סיבת הפניה, ולצד זה מופיעים הנקודות והקוים שכתב במהלך עריכת הגורל. כ-30 עמודים כתובים. 21-23 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי.
קטגוריה
קבלה - כתבי יד והגהות
קָטָלוֹג
מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
31.3.2020
פתיחה: $300
לא נמכר
מספר קטעי דפים שהוצאו מ"גניזת כריכות", שרידים מכתבי-יד עתיקים:
• דף קלף כפול (שני עמודים בכל צד), שרידים מכתב-יד ספר 'תורת הבית הקצר' לרשב"א. כתיבה ספרדית בינונית. [המאה ה-15 בקירוב].
• ארבעה קטעי דפים מנייר, שרידים מכתב-יד של חיבורי המקובל רבי אברהם אבולעפיה [קטעים מחיבורו 'מפתח השמות' ומחיבורו 'אמרי שפר']. כתיבה אשכנזית. [המאה ה-15 בקירוב].
4 קטעי נייר ודף קלף. גודל ומצב משתנים. קרעים ופגיעות קשות כתוצאה מן הכריכה, עם חסרון ופגיעה בטקסט.
• דף קלף כפול (שני עמודים בכל צד), שרידים מכתב-יד ספר 'תורת הבית הקצר' לרשב"א. כתיבה ספרדית בינונית. [המאה ה-15 בקירוב].
• ארבעה קטעי דפים מנייר, שרידים מכתב-יד של חיבורי המקובל רבי אברהם אבולעפיה [קטעים מחיבורו 'מפתח השמות' ומחיבורו 'אמרי שפר']. כתיבה אשכנזית. [המאה ה-15 בקירוב].
4 קטעי נייר ודף קלף. גודל ומצב משתנים. קרעים ופגיעות קשות כתוצאה מן הכריכה, עם חסרון ופגיעה בטקסט.
קטגוריה
כתבי יד עתיקים - ראשית תקופת הדפוס
קָטָלוֹג
מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
31.3.2020
פתיחה: $300
נמכר ב: $750
כולל עמלת קונה
אוסף מגוון של דפים בכתב-יד ושרידי דפים מתוך כתבי-יד, חלקם עתיקים, בכתיבות ספרדיות, מזרחיות ותימניות:
• שרידי דף שהוצא מגניזת כריכות, עם רישומים עתיקים, כפי הנראה מקהילת שאלוניקי במאה ה-16. רישומים על הקהילות השונות בעיר: "קאלבריא חדש", "קאלבריא ישן", "אושפניא", "אראגון", "שלום", "עץ חיים", "גירוש קאטאלאניש", ועוד; עם שמות רבים של אנשי הקהילות, ביניהם מוזכרים "יוסף טייטאצק" [אולי הוא הגאון הנודע מהרי"ט, נפטר ש"ו, גדול חכמי שאלוניקי ורבם של המהרשד"ם ומהר"ש אלקבץ], "יודה ן' בינושטי", "יצחק ברוכיאל", "משה גאבריאל", ועוד.
• שני שרידי דפים נוספים, עם רשימות אישים, כנראה אף הם משאלוניקי. באחד הדפים מוזכרים בין היתר: "וידאל סיד", "וידאל גדליה", "יצחק אבראבאנאל", "יצחק פינסו", ועוד.
• חמשה שרידי דפים, בכתיבה תימנית עתיקה, מחיבור לא מזוהה בערבית-יהודית. [תימן, המאה ה-16?]. הדפים משוקמים בציפוי נייר שקוף.
• חמשה שרידי דפי קלף, מכתבי יד עתיקים. בשניים מהם - פרקי אבות [בכתיבה ספרדית מרובעת], באחרים - דהה הדיו כמעט לגמרי והחיבור קשה לזיהוי.
• דף פורזץ של ספר, רישום ארוך של דברי תורה בכתיבה ספרדית (בעניין "תפיסה לאחר שנולד הספק"), רישומים וחתימות אשכנזיות וספרדיות.
• דף פורזץ של ספר, רישומים על ידיעת המולד, עם רישום בעלים: "לאברהם צוה למקנה מאת ר' אלי[--?] העומד בבית החכם מורינו כמהר"ר חיים אגוזי יצ"ו".
• דף בכתב-יד, העתקת פסק דין בעניין חזקת בית. [מרוקו]. בסוף פסק הדין נכתב: "החכם השלם הדיין המצויין כמוהה"ר משה ן' חמו נר"ו ותלמידיו הותיקים כהה"ר דוד ן' שטרית ומ"ו מאיר דאבילה וכה"ר מסעוד ן' רבוח...".
• 31 דפים מסידור, בכתיבה תימנית. בפורמט קטן. [תימן].
• דפים מתוך "אנשי חיל" - הדפסה ליטוגרפית של תשובה הלכתית מאת רבי יהודה ביבאס בעניין האתרוגים. כ-3 דף מתוך 15. (מצורף תדפיס מאמר של פרופ' מאיר בניהו, "ידיעות חדשות על רבי יהודה ביבאס").
• ועוד דפים מכתבי-יד (ענייני הלכה, פיוטים, ועוד).
כ-50 דפים ושרידי דפים. גודל ומצב משתנים.
• שרידי דף שהוצא מגניזת כריכות, עם רישומים עתיקים, כפי הנראה מקהילת שאלוניקי במאה ה-16. רישומים על הקהילות השונות בעיר: "קאלבריא חדש", "קאלבריא ישן", "אושפניא", "אראגון", "שלום", "עץ חיים", "גירוש קאטאלאניש", ועוד; עם שמות רבים של אנשי הקהילות, ביניהם מוזכרים "יוסף טייטאצק" [אולי הוא הגאון הנודע מהרי"ט, נפטר ש"ו, גדול חכמי שאלוניקי ורבם של המהרשד"ם ומהר"ש אלקבץ], "יודה ן' בינושטי", "יצחק ברוכיאל", "משה גאבריאל", ועוד.
• שני שרידי דפים נוספים, עם רשימות אישים, כנראה אף הם משאלוניקי. באחד הדפים מוזכרים בין היתר: "וידאל סיד", "וידאל גדליה", "יצחק אבראבאנאל", "יצחק פינסו", ועוד.
• חמשה שרידי דפים, בכתיבה תימנית עתיקה, מחיבור לא מזוהה בערבית-יהודית. [תימן, המאה ה-16?]. הדפים משוקמים בציפוי נייר שקוף.
• חמשה שרידי דפי קלף, מכתבי יד עתיקים. בשניים מהם - פרקי אבות [בכתיבה ספרדית מרובעת], באחרים - דהה הדיו כמעט לגמרי והחיבור קשה לזיהוי.
• דף פורזץ של ספר, רישום ארוך של דברי תורה בכתיבה ספרדית (בעניין "תפיסה לאחר שנולד הספק"), רישומים וחתימות אשכנזיות וספרדיות.
• דף פורזץ של ספר, רישומים על ידיעת המולד, עם רישום בעלים: "לאברהם צוה למקנה מאת ר' אלי[--?] העומד בבית החכם מורינו כמהר"ר חיים אגוזי יצ"ו".
• דף בכתב-יד, העתקת פסק דין בעניין חזקת בית. [מרוקו]. בסוף פסק הדין נכתב: "החכם השלם הדיין המצויין כמוהה"ר משה ן' חמו נר"ו ותלמידיו הותיקים כהה"ר דוד ן' שטרית ומ"ו מאיר דאבילה וכה"ר מסעוד ן' רבוח...".
• 31 דפים מסידור, בכתיבה תימנית. בפורמט קטן. [תימן].
• דפים מתוך "אנשי חיל" - הדפסה ליטוגרפית של תשובה הלכתית מאת רבי יהודה ביבאס בעניין האתרוגים. כ-3 דף מתוך 15. (מצורף תדפיס מאמר של פרופ' מאיר בניהו, "ידיעות חדשות על רבי יהודה ביבאס").
• ועוד דפים מכתבי-יד (ענייני הלכה, פיוטים, ועוד).
כ-50 דפים ושרידי דפים. גודל ומצב משתנים.
קטגוריה
כתבי יד עתיקים - ראשית תקופת הדפוס
קָטָלוֹג
מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
31.3.2020
פתיחה: $400
נמכר ב: $1,063
כולל עמלת קונה
שלושה דפים בכתב-יד, השלמות לספר השו"ת בנימין זאב, ונציה רצ"ט [1538], כפי הנראה בכתב-יד המחבר רבי בנימין זאב ב"ר מתתיה מארטה.
שלושה דפים כתובים משני צדיהם, בכתיבה איטלקית עתיקה משנות הש', הכוללים קטעים מתוך ספר השו"ת בנימין זאב. לפנינו תוכן המקביל לדפים תמג, תסב ו-תקסד במהדורת הדפוס.
הכתיבה בדפים שלפנינו אופיינית למחבר, שהביא בעצמו את ספרו לדפוס. מהשוואה מדוקדקת (ראה חומר מצורף) נראה כי אכן לפנינו כתב-ידו של רבי בנימין זאב ב"ר מתתיה, אשר כפי הנראה כתב דפים אלה כהשלמה לאחד מן העותקים המודפסים שהיו ברשותו ואשר היה חסר דפים אלה.
ספר שו"ת בנימין זאב הובא לדפוס ע"י המחבר רבי בנימין זאב ב"ר מתתיה מארטה, מגדולי הפוסקים בדורו, והוא ספר השו"ת הראשון שנדפס ע"י מחברו וביוזמתו. המחבר השגיח מקרוב על ההדפסה ועסק לבדו במלאכת ההגהה, כפי שכתב בקולופון שבסוף הספר.
ספר זה עורר התנגדות חריפה בשל כמה פסקי הלכה שנתפרסמו בו ואשר עמדו במרכז פולמוס עם כמה מגדולי איטליה שהתנגדו בנחרצות לפסקים אלו. בעקבות הפולמוס על פסקיו הודח רבי בנימין זאב מרבנותו בעיר ארטה. לספר נודעה חשיבות רבה בספרות ההלכה, אם כי היו פוסקים שהחרימו את הספר בעקבות ההתנגדות שעורר עליו. מעניין לציין את דברי בן דורו המהרש"ל שהתנגד לפסיקה מספר זה ומתייחס לטעויות שנפלו לדעתו בספר: "ושרי לי מרי [=ימחל לי אדוני] אם הוא צדיק, למה הביא הקב"ה תקלה על ידו? הלא הוא היה הכותב ונתן לדפוס הספר מידו ומפיו". לעומתו, הרמ"א מונה אותו בין גדולי הפוסקים ומסתמך עליו בפסקיו (על הספר והפולמוס שעורר ועל הבדלים בין הטפסים ראה בהרחבה: מאיר בניהו, מבוא לספר בנימין זאב, ירושלים תשמ"ט).
ידוע כי גם לאחר הדפסת הספר המשיך המחבר להגיה חלק מהטפסים ולהוסיף בהם הערות משלו. ראינו מספר טפסים עם הגהותיו (ראה מכירות קדם: מכירה 57, פריט 170; מכירה 62, פריט 23; ומכירה 65, פריט 73).
[3] דף (כתובים משני צדיהם). 21 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. בלאי וקרעים בשוליים.
שלושה דפים כתובים משני צדיהם, בכתיבה איטלקית עתיקה משנות הש', הכוללים קטעים מתוך ספר השו"ת בנימין זאב. לפנינו תוכן המקביל לדפים תמג, תסב ו-תקסד במהדורת הדפוס.
הכתיבה בדפים שלפנינו אופיינית למחבר, שהביא בעצמו את ספרו לדפוס. מהשוואה מדוקדקת (ראה חומר מצורף) נראה כי אכן לפנינו כתב-ידו של רבי בנימין זאב ב"ר מתתיה, אשר כפי הנראה כתב דפים אלה כהשלמה לאחד מן העותקים המודפסים שהיו ברשותו ואשר היה חסר דפים אלה.
ספר שו"ת בנימין זאב הובא לדפוס ע"י המחבר רבי בנימין זאב ב"ר מתתיה מארטה, מגדולי הפוסקים בדורו, והוא ספר השו"ת הראשון שנדפס ע"י מחברו וביוזמתו. המחבר השגיח מקרוב על ההדפסה ועסק לבדו במלאכת ההגהה, כפי שכתב בקולופון שבסוף הספר.
ספר זה עורר התנגדות חריפה בשל כמה פסקי הלכה שנתפרסמו בו ואשר עמדו במרכז פולמוס עם כמה מגדולי איטליה שהתנגדו בנחרצות לפסקים אלו. בעקבות הפולמוס על פסקיו הודח רבי בנימין זאב מרבנותו בעיר ארטה. לספר נודעה חשיבות רבה בספרות ההלכה, אם כי היו פוסקים שהחרימו את הספר בעקבות ההתנגדות שעורר עליו. מעניין לציין את דברי בן דורו המהרש"ל שהתנגד לפסיקה מספר זה ומתייחס לטעויות שנפלו לדעתו בספר: "ושרי לי מרי [=ימחל לי אדוני] אם הוא צדיק, למה הביא הקב"ה תקלה על ידו? הלא הוא היה הכותב ונתן לדפוס הספר מידו ומפיו". לעומתו, הרמ"א מונה אותו בין גדולי הפוסקים ומסתמך עליו בפסקיו (על הספר והפולמוס שעורר ועל הבדלים בין הטפסים ראה בהרחבה: מאיר בניהו, מבוא לספר בנימין זאב, ירושלים תשמ"ט).
ידוע כי גם לאחר הדפסת הספר המשיך המחבר להגיה חלק מהטפסים ולהוסיף בהם הערות משלו. ראינו מספר טפסים עם הגהותיו (ראה מכירות קדם: מכירה 57, פריט 170; מכירה 62, פריט 23; ומכירה 65, פריט 73).
[3] דף (כתובים משני צדיהם). 21 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. בלאי וקרעים בשוליים.
קטגוריה
כתבי יד עתיקים - ראשית תקופת הדפוס
קָטָלוֹג