שלושה דפים בכתב-יד, השלמות לספר השו"ת בנימין זאב, ונציה רצ"ט [1538], כפי הנראה בכתב-יד המחבר רבי בנימין זאב ב"ר מתתיה מארטה.
שלושה דפים כתובים משני צדיהם, בכתיבה איטלקית עתיקה משנות הש', הכוללים קטעים מתוך ספר השו"ת בנימין זאב. לפנינו תוכן המקביל לדפים תמג, תסב ו-תקסד במהדורת הדפוס.
הכתיבה בדפים שלפנינו אופיינית למחבר, שהביא בעצמו את ספרו לדפוס. מהשוואה מדוקדקת (ראה חומר מצורף) נראה כי אכן לפנינו כתב-ידו של רבי בנימין זאב ב"ר מתתיה, אשר כפי הנראה כתב דפים אלה כהשלמה לאחד מן העותקים המודפסים שהיו ברשותו ואשר היה חסר דפים אלה.
ספר שו"ת בנימין זאב הובא לדפוס ע"י המחבר רבי בנימין זאב ב"ר מתתיה מארטה, מגדולי הפוסקים בדורו, והוא ספר השו"ת הראשון שנדפס ע"י מחברו וביוזמתו. המחבר השגיח מקרוב על ההדפסה ועסק לבדו במלאכת ההגהה, כפי שכתב בקולופון שבסוף הספר.
ספר זה עורר התנגדות חריפה בשל כמה פסקי הלכה שנתפרסמו בו ואשר עמדו במרכז פולמוס עם כמה מגדולי איטליה שהתנגדו בנחרצות לפסקים אלו. בעקבות הפולמוס על פסקיו הודח רבי בנימין זאב מרבנותו בעיר ארטה. לספר נודעה חשיבות רבה בספרות ההלכה, אם כי היו פוסקים שהחרימו את הספר בעקבות ההתנגדות שעורר עליו. מעניין לציין את דברי בן דורו המהרש"ל שהתנגד לפסיקה מספר זה ומתייחס לטעויות שנפלו לדעתו בספר: "ושרי לי מרי [=ימחל לי אדוני] אם הוא צדיק, למה הביא הקב"ה תקלה על ידו? הלא הוא היה הכותב ונתן לדפוס הספר מידו ומפיו". לעומתו, הרמ"א מונה אותו בין גדולי הפוסקים ומסתמך עליו בפסקיו (על הספר והפולמוס שעורר ועל הבדלים בין הטפסים ראה בהרחבה: מאיר בניהו, מבוא לספר בנימין זאב, ירושלים תשמ"ט).
ידוע כי גם לאחר הדפסת הספר המשיך המחבר להגיה חלק מהטפסים ולהוסיף בהם הערות משלו. ראינו מספר טפסים עם הגהותיו (ראה מכירות קדם: מכירה 57, פריט 170; מכירה 62, פריט 23; ומכירה 65, פריט 73).
[3] דף (כתובים משני צדיהם). 21 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. בלאי וקרעים בשוליים.