מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
- letter (151) Apply letter filter
- יד (145) Apply יד filter
- manuscript (145) Apply manuscript filter
- book (123) Apply book filter
- כתבי (103) Apply כתבי filter
- כתבי-יד (92) Apply כתבי-יד filter
- כתבייד (92) Apply כתבייד filter
- rabbi (92) Apply rabbi filter
- print (80) Apply print filter
- חסידות (70) Apply חסידות filter
- מכתבים (70) Apply מכתבים filter
- chassid (70) Apply chassid filter
- מכתבי (67) Apply מכתבי filter
- רבנים (67) Apply רבנים filter
- ישראל (63) Apply ישראל filter
- וארץ (63) Apply וארץ filter
- eretz (63) Apply eretz filter
- דפוסי (54) Apply דפוסי filter
- gloss (47) Apply gloss filter
- יהדות (43) Apply יהדות filter
- jewri (43) Apply jewri filter
- וכתבי (42) Apply וכתבי filter
- עתיקים (40) Apply עתיקים filter
- ספרי (39) Apply ספרי filter
- הר (37) Apply הר filter
- והש (37) Apply והש filter
- ודפוסים (37) Apply ודפוסים filter
- ליטא (37) Apply ליטא filter
- ערש (37) Apply ערש filter
- פולין (37) Apply פולין filter
- שנות (37) Apply שנות filter
- ליטא, (37) Apply ליטא, filter
- earli (37) Apply earli filter
- isra (37) Apply isra filter
- lithuanian (37) Apply lithuanian filter
- lithuanian, (37) Apply lithuanian, filter
- polish (37) Apply polish filter
- בודדים (36) Apply בודדים filter
- ודפים (36) Apply ודפים filter
- leav (36) Apply leav filter
- singl (36) Apply singl filter
- ספרים (35) Apply ספרים filter
- והקדשות (33) Apply והקדשות filter
- חתימות (33) Apply חתימות filter
- dedic (33) Apply dedic filter
- signatur (33) Apply signatur filter
- אירופה (30) Apply אירופה filter
- european (30) Apply european filter
- balkan (27) Apply balkan filter
- italian (27) Apply italian filter
מציג 277 - 288 of 433
מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
18.9.2019
פתיחה: $300
נמכר ב: $938
כולל עמלת קונה
נייר מכתבים רשמי של האדמו"ר רבי "ישראל פערלאוו, סטאלין פלך מינסק", עם רשימה בכתב-יד של מזמורים שנוהגים לאומרם באחת מלילות החנוכה. [סטולין (Stolin, בלרוס), לפני תרפ"ב?].
בדף שלפנינו רשימה בכתב-יד המתעדת מנהג של חסידי קרלין - רשימת מזמורי תהלים ותפלות לאומרם בחנוכה ב"אור ליום ו' עש"ק" [ליל שישי, ערב שבת קודש]. נכתב כפי הנראה על ידי אחד ממקורבי או גבאי האדמו"ר [ייתכן שזה כתב-ידו של המשב"ק הנודע רבי ישראל בנימין גלויברמן].
בחסידות קרלין נוהגים החסידים לחזור לבית הכנסת לאחר הדלקת נרות חנוכה בבתיהם ולומר בצוותא מזמורי תהלים בהתעוררות גדולה. בסידור "בית אהרן וישראל" של חסידי קרלין, לאחר "הנרות הללו" נדפס: "בכל לילה אחרי הדלקת נרות חנוכה מתאספים בבית הכנסת ואומרים מזמורים דחנוכה". לאחר פתיחה זו מופיעה שם רשימת המזמורים והתפילות שנהוג לאומרם בכל אחת מלילות החנוכה לאחר הדלקת הנרות. בכל לילה אומרים מזמורים שונים ובסדר שונה. בכל מהדורות הסידור הנ"ל לא נדפס סדר מסויים לליל חנוכה שחל ב"אור ליום ו' עש"ק", וכן לא תועד המנהג במנהגי קרלין הנוהגים בחנוכה (ראה: קובץ "בית אהרן וישראל", צב, עמ' קכא-קכב). כפי הנראה הדף שלפנינו נכתב לפני שנת תרפ"ב, בה נדפס לראשונה הסידור של חסידי קרלין.
האדמו"ר "הינוקא" מקרלין-סטולין רבי ישראל פרלוב (תרכ"ט-תרפ"ב) התייתם מאביו רבי אשר מסטולין בילדותו, והוכתר לאדמו"ר בגיל ארבע וחצי[!]. חתן רבי דוד טברסקי מזלטופולי. נפטר בגיל 53 ונקבר בפרנקפורט. על שם כך הוא מכונה בחסידות קרלין בשם האדמו"ר "הפרנקפורטר". השאיר אחריו ששה בנים וארבע בנות, רבי משה האדמו"ר מסטולין, רבי אברהם אלימלך האדמו"ר מקרלין, רבי יוחנן האדמו"ר מלוצק, רבי יעקב האדמו"ר מדטרויט, רבי אהרן מווארשה ורבי אשר מסטולין. - רוב צאצאיו נהרגו בשואה, הי"ד. הנצר היחידי מצאצאיו שנותר הוא בנו הצעיר האדמו"ר רבי יוחנן מלוצק ודטרויט (תר"ס-תשט"ז) - סבם של האדמו"ר מקרלין סטולין שליט"א ואחיו האדמו"ר מלוצק שליט"א.
הסידור "בית אהרן וישראל" נדפס לראשונה בפיעטרקוב תרפ"ב, ע"פ הוראותיו המדוייקות של האדמו"ר רבי ישראל פרלוב מקרלין. באמצע הכנת ועריכת הסידור לדפוס נפטר האדמו"ר ביום ב' של ראש השנה של שנת תרפ"ב. הסידור נדפס בשנית בברוקלין תשי"ב, ע"י בנו האדמו"ר רבי יוחנן, עם הוספות רבות. בשתי המהדורות לא מופיע סדר זה של המזמורים והתפילות לליל חנוכה שחל באור ליום ו' ערב שבת קודש, וכנראה שמנהג עתיק זה התבטל בשעתו, ואינו נוהג כיום.
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 20 ס"מ. מצב בינוני-גרוע. כתמים. בלאי. קרעים עם פגיעה בטקסט. מודבק מאחור על נייר לשימור. על צדו הקדמי של הדף הדבקות נייר-דבק ישן. סימני קיפול.
בדף שלפנינו רשימה בכתב-יד המתעדת מנהג של חסידי קרלין - רשימת מזמורי תהלים ותפלות לאומרם בחנוכה ב"אור ליום ו' עש"ק" [ליל שישי, ערב שבת קודש]. נכתב כפי הנראה על ידי אחד ממקורבי או גבאי האדמו"ר [ייתכן שזה כתב-ידו של המשב"ק הנודע רבי ישראל בנימין גלויברמן].
בחסידות קרלין נוהגים החסידים לחזור לבית הכנסת לאחר הדלקת נרות חנוכה בבתיהם ולומר בצוותא מזמורי תהלים בהתעוררות גדולה. בסידור "בית אהרן וישראל" של חסידי קרלין, לאחר "הנרות הללו" נדפס: "בכל לילה אחרי הדלקת נרות חנוכה מתאספים בבית הכנסת ואומרים מזמורים דחנוכה". לאחר פתיחה זו מופיעה שם רשימת המזמורים והתפילות שנהוג לאומרם בכל אחת מלילות החנוכה לאחר הדלקת הנרות. בכל לילה אומרים מזמורים שונים ובסדר שונה. בכל מהדורות הסידור הנ"ל לא נדפס סדר מסויים לליל חנוכה שחל ב"אור ליום ו' עש"ק", וכן לא תועד המנהג במנהגי קרלין הנוהגים בחנוכה (ראה: קובץ "בית אהרן וישראל", צב, עמ' קכא-קכב). כפי הנראה הדף שלפנינו נכתב לפני שנת תרפ"ב, בה נדפס לראשונה הסידור של חסידי קרלין.
האדמו"ר "הינוקא" מקרלין-סטולין רבי ישראל פרלוב (תרכ"ט-תרפ"ב) התייתם מאביו רבי אשר מסטולין בילדותו, והוכתר לאדמו"ר בגיל ארבע וחצי[!]. חתן רבי דוד טברסקי מזלטופולי. נפטר בגיל 53 ונקבר בפרנקפורט. על שם כך הוא מכונה בחסידות קרלין בשם האדמו"ר "הפרנקפורטר". השאיר אחריו ששה בנים וארבע בנות, רבי משה האדמו"ר מסטולין, רבי אברהם אלימלך האדמו"ר מקרלין, רבי יוחנן האדמו"ר מלוצק, רבי יעקב האדמו"ר מדטרויט, רבי אהרן מווארשה ורבי אשר מסטולין. - רוב צאצאיו נהרגו בשואה, הי"ד. הנצר היחידי מצאצאיו שנותר הוא בנו הצעיר האדמו"ר רבי יוחנן מלוצק ודטרויט (תר"ס-תשט"ז) - סבם של האדמו"ר מקרלין סטולין שליט"א ואחיו האדמו"ר מלוצק שליט"א.
הסידור "בית אהרן וישראל" נדפס לראשונה בפיעטרקוב תרפ"ב, ע"פ הוראותיו המדוייקות של האדמו"ר רבי ישראל פרלוב מקרלין. באמצע הכנת ועריכת הסידור לדפוס נפטר האדמו"ר ביום ב' של ראש השנה של שנת תרפ"ב. הסידור נדפס בשנית בברוקלין תשי"ב, ע"י בנו האדמו"ר רבי יוחנן, עם הוספות רבות. בשתי המהדורות לא מופיע סדר זה של המזמורים והתפילות לליל חנוכה שחל באור ליום ו' ערב שבת קודש, וכנראה שמנהג עתיק זה התבטל בשעתו, ואינו נוהג כיום.
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 20 ס"מ. מצב בינוני-גרוע. כתמים. בלאי. קרעים עם פגיעה בטקסט. מודבק מאחור על נייר לשימור. על צדו הקדמי של הדף הדבקות נייר-דבק ישן. סימני קיפול.
קטגוריה
חסידות – מכתבים וכתבי יד
קָטָלוֹג
מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
18.9.2019
פתיחה: $300
נמכר ב: $375
כולל עמלת קונה
מכתב מהאדמו"ר רבי אברהם אלימלך פרלוב. ירושלים, [שנות התר"פ-תר"צ בקירוב].
נכתב על נייר מכתבים רשמי (נדיר) מימי שהותו של האדמו"ר בביקור בארץ ישראל עם הכותרת: "אברהם אלימלך פערלאוו - קארלין קאראלינסקא 13/18 - כעת פעיה"ק ירושלם תובב"א". כתיבת ידי סופר, עם תוספת שורה בכתב-יד קדשו וחתימתו של האדמו"ר.
קבלה על כספי "מעמדות" שנשלחו מהאברך ר' משה מאיר קירשנבוים, וברכות רבות: "...והנני בזה לברכו שיתברך ממקור הברכות והישועות בכל מילי דמיטב, אך טוב וחסד ירדפהו כל הימים, וימלא השי"ת משאלות לבבו לטובה". בהמשך הדברים דברי הדרכה ללימוד התורה בהתמדה: "עליו לזכור ולחשוב היטב כי התמדה ושקידה בלימוד תוה"ק [תורה הקדושה] מביא לידי הרבה תועלת, וחבל על אבוד זמן, וגדול התלמוד שמביא לידי מעשה, וצריכים לעשות הרבה בהלכה למעשה בלימוד שו"ע [שולחן ערוך], ונושע בכל טוב, ויחוג את חג המצות בדיצה ובחדוה ובכשרות...". בסיום המכתב הוסיף האדמו"ר דברי ברכה וחתימה בעצם כתב-יד קדשו: "...ומברכו בהצלחה רוחניות וגשמיות, אברהם אלימלך בהה"צ זצ"ל זי"ג" [בהרב הצדיק זכר צדיק לברכה, זכרו יגן].
האדמו"ר הקדוש רבי אברהם אלימלך פרלוב (תרנ"א-תש"ג, אנצ' לחסידות, א, עמ' נז), המפורסם והידוע מבין ששת בניו של האדמו"ר "הינוקא" רבי ישראל מסטולין ("הפרנקפורטער"). רוב חסידי אביו ברוסיה ובארץ ישראל נהו אחריו, וכדי למנוע מחלוקת עם חסידי אחיו האדמו"ר רבי משה מסטאלין עבר להתיישב ולהקים את חצר האדמו"רות בעיירה קארלין הסמוכה לפינסק. הקים את ישיבת קארלין בלוניניץ. ביקר מספר פעמים בירושלים. ביקורו האחרון בארץ היה עם פרוץ מלחמת העולם השניה. כששמע שהנאצים פלשו לעירו ביקש לחזור לשם ולהיות עם בני קהילתו. חסידיו ניסו להניא אותו מכך, אך הוא התעקש על כך וחזר באוניה האחרונה שיצאה מהארץ לאירופה. נספה בשואה הוא וצאצאיו, הי"ד.
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. כ-20 ס"מ. מצב טוב. בלאי קל בקפלי הנייר. נקבי תיוק.
נכתב על נייר מכתבים רשמי (נדיר) מימי שהותו של האדמו"ר בביקור בארץ ישראל עם הכותרת: "אברהם אלימלך פערלאוו - קארלין קאראלינסקא 13/18 - כעת פעיה"ק ירושלם תובב"א". כתיבת ידי סופר, עם תוספת שורה בכתב-יד קדשו וחתימתו של האדמו"ר.
קבלה על כספי "מעמדות" שנשלחו מהאברך ר' משה מאיר קירשנבוים, וברכות רבות: "...והנני בזה לברכו שיתברך ממקור הברכות והישועות בכל מילי דמיטב, אך טוב וחסד ירדפהו כל הימים, וימלא השי"ת משאלות לבבו לטובה". בהמשך הדברים דברי הדרכה ללימוד התורה בהתמדה: "עליו לזכור ולחשוב היטב כי התמדה ושקידה בלימוד תוה"ק [תורה הקדושה] מביא לידי הרבה תועלת, וחבל על אבוד זמן, וגדול התלמוד שמביא לידי מעשה, וצריכים לעשות הרבה בהלכה למעשה בלימוד שו"ע [שולחן ערוך], ונושע בכל טוב, ויחוג את חג המצות בדיצה ובחדוה ובכשרות...". בסיום המכתב הוסיף האדמו"ר דברי ברכה וחתימה בעצם כתב-יד קדשו: "...ומברכו בהצלחה רוחניות וגשמיות, אברהם אלימלך בהה"צ זצ"ל זי"ג" [בהרב הצדיק זכר צדיק לברכה, זכרו יגן].
האדמו"ר הקדוש רבי אברהם אלימלך פרלוב (תרנ"א-תש"ג, אנצ' לחסידות, א, עמ' נז), המפורסם והידוע מבין ששת בניו של האדמו"ר "הינוקא" רבי ישראל מסטולין ("הפרנקפורטער"). רוב חסידי אביו ברוסיה ובארץ ישראל נהו אחריו, וכדי למנוע מחלוקת עם חסידי אחיו האדמו"ר רבי משה מסטאלין עבר להתיישב ולהקים את חצר האדמו"רות בעיירה קארלין הסמוכה לפינסק. הקים את ישיבת קארלין בלוניניץ. ביקר מספר פעמים בירושלים. ביקורו האחרון בארץ היה עם פרוץ מלחמת העולם השניה. כששמע שהנאצים פלשו לעירו ביקש לחזור לשם ולהיות עם בני קהילתו. חסידיו ניסו להניא אותו מכך, אך הוא התעקש על כך וחזר באוניה האחרונה שיצאה מהארץ לאירופה. נספה בשואה הוא וצאצאיו, הי"ד.
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. כ-20 ס"מ. מצב טוב. בלאי קל בקפלי הנייר. נקבי תיוק.
קטגוריה
חסידות – מכתבים וכתבי יד
קָטָלוֹג
מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
18.9.2019
פתיחה: $500
נמכר ב: $625
כולל עמלת קונה
שני מכתבים מאת האדמו"ר רבי אברהם אלימלך פערלאוו מקארלין:
• מכתב על קבלת דמי "מעמדות" מהחסיד רבי יוסף אליהו קירשנבוים, עם ברכות: "שיתברך ממקור הברכות והישועות בכל מילי דמיטב. אך טוב וחסד ירדפהו כל הימים, ויחלצהו השי"ת מכל מצריו, וישלח לו ברכה והצלחה בכל מעשי ידיו לטובה, ויכתב ויחתם בספרן של צדיקים לאלתר לחיים בשנה טובה ומאושרה...". כתיבת יד סופר, עם מספר מילים בכתב-יד-קדשו וחתימתו של האדמו"ר: "בכל טוב ונחת מזרעו[?]. אברהם אלימלך בהה"צ זצ"ל". [קארלין, ללא תאריך. שנות התר"פ-תר"צ בקירוב].
[1] דף. 19.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, כתמי רטיבות. נקבי תיוק וקרעים קלים.
• מכתב על קבלת דמי "מעמדות" מהחסיד רבי יוסף אליהו קירשנבוים, עם ברכות: "שיתברך מפי עליון ממקור הברכות והישועות בכל מילי דמיטב. אך טוב וחסד ירדפהו כל הימים, ויחוג את חג המצות בדיצה ובחדוה ובכשרות...". כתיבת יד סופר, עם חתימת יד קדשו של האדמו"ר. [ירושלים, ללא תאריך. שנות התר"פ-תר"צ בקירוב].
[1] דף. 20 ס"מ. מצב טוב. כתמים. נקבי תיוק.
האדמו"ר הקדוש רבי אברהם אלימלך פרלוב (תרנ"א-תש"ג, אנצ' לחסידות, א, עמ' נז), המפורסם והידוע מבין ששת בניו של האדמו"ר "הינוקא" רבי ישראל מסטולין ("הפרנקפורטער"). רוב חסידי אביו ברוסיה ובארץ ישראל נהו אחריו, וכדי למנוע מחלוקת עם חסידי אחיו האדמו"ר רבי משה מסטאלין עבר להתיישב ולהקים את חצר האדמו"רות בעיירה קארלין הסמוכה לפינסק. הקים את ישיבת קארלין בלוניניץ. ביקר מספר פעמים בירושלים. ביקורו האחרון בארץ היה עם פרוץ מלחמת העולם השניה. כששמע שהנאצים פלשו לעירו ביקש לחזור לשם ולהיות עם בני קהילתו. חסידיו ניסו להניא אותו מכך, אך הוא התעקש על כך וחזר באוניה האחרונה שיצאה מהארץ לאירופה. נספה בשואה הוא וצאצאיו, הי"ד.
• מכתב על קבלת דמי "מעמדות" מהחסיד רבי יוסף אליהו קירשנבוים, עם ברכות: "שיתברך ממקור הברכות והישועות בכל מילי דמיטב. אך טוב וחסד ירדפהו כל הימים, ויחלצהו השי"ת מכל מצריו, וישלח לו ברכה והצלחה בכל מעשי ידיו לטובה, ויכתב ויחתם בספרן של צדיקים לאלתר לחיים בשנה טובה ומאושרה...". כתיבת יד סופר, עם מספר מילים בכתב-יד-קדשו וחתימתו של האדמו"ר: "בכל טוב ונחת מזרעו[?]. אברהם אלימלך בהה"צ זצ"ל". [קארלין, ללא תאריך. שנות התר"פ-תר"צ בקירוב].
[1] דף. 19.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, כתמי רטיבות. נקבי תיוק וקרעים קלים.
• מכתב על קבלת דמי "מעמדות" מהחסיד רבי יוסף אליהו קירשנבוים, עם ברכות: "שיתברך מפי עליון ממקור הברכות והישועות בכל מילי דמיטב. אך טוב וחסד ירדפהו כל הימים, ויחוג את חג המצות בדיצה ובחדוה ובכשרות...". כתיבת יד סופר, עם חתימת יד קדשו של האדמו"ר. [ירושלים, ללא תאריך. שנות התר"פ-תר"צ בקירוב].
[1] דף. 20 ס"מ. מצב טוב. כתמים. נקבי תיוק.
האדמו"ר הקדוש רבי אברהם אלימלך פרלוב (תרנ"א-תש"ג, אנצ' לחסידות, א, עמ' נז), המפורסם והידוע מבין ששת בניו של האדמו"ר "הינוקא" רבי ישראל מסטולין ("הפרנקפורטער"). רוב חסידי אביו ברוסיה ובארץ ישראל נהו אחריו, וכדי למנוע מחלוקת עם חסידי אחיו האדמו"ר רבי משה מסטאלין עבר להתיישב ולהקים את חצר האדמו"רות בעיירה קארלין הסמוכה לפינסק. הקים את ישיבת קארלין בלוניניץ. ביקר מספר פעמים בירושלים. ביקורו האחרון בארץ היה עם פרוץ מלחמת העולם השניה. כששמע שהנאצים פלשו לעירו ביקש לחזור לשם ולהיות עם בני קהילתו. חסידיו ניסו להניא אותו מכך, אך הוא התעקש על כך וחזר באוניה האחרונה שיצאה מהארץ לאירופה. נספה בשואה הוא וצאצאיו, הי"ד.
קטגוריה
חסידות – מכתבים וכתבי יד
קָטָלוֹג
מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
18.9.2019
פתיחה: $1,000
לא נמכר
חמישה מכתבים מאת הגאון החסיד רבי יעקב מאיר בידרמן מווארשא, נשיא הנהלת "קופת רמבעה"נ כולל פולין" בפולין. ווארשא ואוטבוצק, תרצ"א-תרצ"ד [1931-1934].
• מכתב בכתב-ידו וחתימתו, שנשלח לטורונטו אל הגאון רבי יהודה ליב גרויבארט, בענייני מגביות וחלוקת קופות בקנדה - "כאשר הכנסת הקופה שבמדינתנו אינה מספיקה אפילו לחצי פרנסתם". ווארשא. ניסן תרצ"א.
• מכתב פולמוסי מעניין בכתב-ידו וחתימתו, שנשלח אל מנהלי "כולל פולין", אודות חילוקי הדעות נגד הנהלת הכולל, והוראות פעולה בעניינים שונים. בתוך הדברים הוא כותב: "מאד נפלאתי על הרה"ג רצ"פ פראנק נ"י אשר נמשך אחרי מתנגדינו... כעת ראיתי הקול קורא מהתאחדות החדשה, אשר בטח זאת היא הוצאות שלנו... ולמה לנו ליתן לו פתחון פה להיות לעזר לבעלי המחלוקת". ר' יעקב מאיר מתייחס גם לנושא שנדון באותו זמן, האם לצרף את יוצאי פולין בבני ברק למקבלי התמיכה מה"כולל", והוא מזכיר בהקשר זה בקשה ששלח הרב קוק אל "כ"ק גו"ח מרן שליט"א" [האדמו"ר מגור, שהיה גיסו וחתנו]. כמו כן הוא מזכיר את דרישות "הרב מבני ברק, אשר נוגש אותי בתחבולות שונות להקציב לו פרס מיוחד בתור רב לבני הכולל". ווארשא, אייר תרצ"ב.
• מכתב בכתב-ידו וחתימתו, שנשלח לירושלים אל רבי אברהם פיש ורבי יעקב העניך סנקביץ. הוראות שונות בענייני ה"כולל" והשכנת השלום בהנהלת הכולל בירושלים. אוטבוצק, אב תרצ"ד.
• מכתב נשיאות הכולל, אל רבי אברהם פיש מזכיר הכולל בירושלים. בחתימות ידם של הרבנים חברי הנשיאות: "יעקב מאיר בההגר"ב ז"ל בידערמאן", "יחזקאל שפיגעלגלאס" ו"נתן פנחס ערליך". ווארשא, ניסן תרצ"ב.
• מכתב נשיאות הכולל, אל רבי אברהם פיש - מזכיר הכולל בירושלים, בחתימת ידו של נשיא הכולל רבי "יעקב מאיר בההגר"ב ז"ל בידערמאן". ווארשא, אייר תרצ"ד.
הגאון החסיד רבי יעקב מאיר בידרמן (תר"ל-נספה בשואה תש"א), גאון מופלג, חתנו ועורך ספריו של האדמו"ר מגור בעל "שפת אמת". כיהן כדיין וכחבר וועד הרבנים בעיר וורשא. חותנו בזיווג שני של גיסו האדמו"ר מגור בעל "אמרי אמת" (לאמו של האדמו"ר רבי פנחס מנחם), וחותנו בזיווג ראשון של האדמו"ר בעל "בית ישראל". רבי יעקב מאיר היה מהיושבים ראשונה במלכות בית גור, ועמד בנשיאות "קופת רמבעה"נ" [רבי מאיר בעל הנס] בפולין. הוא וגיסו רבי מנדל מפביאניץ היו מעורבים בהשכנת שלום ובמשא ובמתן עם כל הצדדים בהנהלת הכולל, והדברים גם נגעו בעקיפין לחילוקי דעות אחרים שהיו בין החצרות החסידיות בפולין: גור ואלכסנדר, פוריסוב, אמשינוב וחסידויות אחרות. במכתבים שלפנינו מתגלים פרטים הקשורים לאותן פרשיות עלומות, ועל מעורבותם של אישים שונים בפרשיות אלו.
חמישה מכתבים, שלושה מהם על נייר מכתבים רשמי. גודל ומצב משתנים. בלאי ונקבי תיוק, עם פגיעות קלות בטקסט.
• מכתב בכתב-ידו וחתימתו, שנשלח לטורונטו אל הגאון רבי יהודה ליב גרויבארט, בענייני מגביות וחלוקת קופות בקנדה - "כאשר הכנסת הקופה שבמדינתנו אינה מספיקה אפילו לחצי פרנסתם". ווארשא. ניסן תרצ"א.
• מכתב פולמוסי מעניין בכתב-ידו וחתימתו, שנשלח אל מנהלי "כולל פולין", אודות חילוקי הדעות נגד הנהלת הכולל, והוראות פעולה בעניינים שונים. בתוך הדברים הוא כותב: "מאד נפלאתי על הרה"ג רצ"פ פראנק נ"י אשר נמשך אחרי מתנגדינו... כעת ראיתי הקול קורא מהתאחדות החדשה, אשר בטח זאת היא הוצאות שלנו... ולמה לנו ליתן לו פתחון פה להיות לעזר לבעלי המחלוקת". ר' יעקב מאיר מתייחס גם לנושא שנדון באותו זמן, האם לצרף את יוצאי פולין בבני ברק למקבלי התמיכה מה"כולל", והוא מזכיר בהקשר זה בקשה ששלח הרב קוק אל "כ"ק גו"ח מרן שליט"א" [האדמו"ר מגור, שהיה גיסו וחתנו]. כמו כן הוא מזכיר את דרישות "הרב מבני ברק, אשר נוגש אותי בתחבולות שונות להקציב לו פרס מיוחד בתור רב לבני הכולל". ווארשא, אייר תרצ"ב.
• מכתב בכתב-ידו וחתימתו, שנשלח לירושלים אל רבי אברהם פיש ורבי יעקב העניך סנקביץ. הוראות שונות בענייני ה"כולל" והשכנת השלום בהנהלת הכולל בירושלים. אוטבוצק, אב תרצ"ד.
• מכתב נשיאות הכולל, אל רבי אברהם פיש מזכיר הכולל בירושלים. בחתימות ידם של הרבנים חברי הנשיאות: "יעקב מאיר בההגר"ב ז"ל בידערמאן", "יחזקאל שפיגעלגלאס" ו"נתן פנחס ערליך". ווארשא, ניסן תרצ"ב.
• מכתב נשיאות הכולל, אל רבי אברהם פיש - מזכיר הכולל בירושלים, בחתימת ידו של נשיא הכולל רבי "יעקב מאיר בההגר"ב ז"ל בידערמאן". ווארשא, אייר תרצ"ד.
הגאון החסיד רבי יעקב מאיר בידרמן (תר"ל-נספה בשואה תש"א), גאון מופלג, חתנו ועורך ספריו של האדמו"ר מגור בעל "שפת אמת". כיהן כדיין וכחבר וועד הרבנים בעיר וורשא. חותנו בזיווג שני של גיסו האדמו"ר מגור בעל "אמרי אמת" (לאמו של האדמו"ר רבי פנחס מנחם), וחותנו בזיווג ראשון של האדמו"ר בעל "בית ישראל". רבי יעקב מאיר היה מהיושבים ראשונה במלכות בית גור, ועמד בנשיאות "קופת רמבעה"נ" [רבי מאיר בעל הנס] בפולין. הוא וגיסו רבי מנדל מפביאניץ היו מעורבים בהשכנת שלום ובמשא ובמתן עם כל הצדדים בהנהלת הכולל, והדברים גם נגעו בעקיפין לחילוקי דעות אחרים שהיו בין החצרות החסידיות בפולין: גור ואלכסנדר, פוריסוב, אמשינוב וחסידויות אחרות. במכתבים שלפנינו מתגלים פרטים הקשורים לאותן פרשיות עלומות, ועל מעורבותם של אישים שונים בפרשיות אלו.
חמישה מכתבים, שלושה מהם על נייר מכתבים רשמי. גודל ומצב משתנים. בלאי ונקבי תיוק, עם פגיעות קלות בטקסט.
קטגוריה
חסידות – מכתבים וכתבי יד
קָטָלוֹג
מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
18.9.2019
פתיחה: $800
נמכר ב: $1,250
כולל עמלת קונה
מכתב בכתב-ידו וחתימתו של הרה"ק רבי משה בצלאל אלטר מגור. [אוטובצק?, ללא תאריך].
נשלח אל הגביר רבי לייביל עפשטיין, בהמלצה לעזור לרבי איטשי מאיר אלטר (גיסו של ר' משה בצלאל), הזקוק לתמיכה כספית, לאחר שהיה עשיר ("עושר") וירד מנכסיו. בסיום המכתב חותם רבי משה בצלאל: "דברי המכבדו, מוקירו מברכו בחג שמח, משה בצלאל ברה"ק מגור זצ"ל".
הרב הקדוש רבי משה בצלאל אלטר (תרכ"ט-נספה בשואה תש"ג), בנו השני של האדמו"ר מגור בעל ה"שפת אמת", וחתן דודו רבי שמעון חיים אלטר אחי ה"שפת אמת". נודע כאיש קדוש, פרוש וירא שמים, עובד השם בלב ונפש. צדיק ישר ותמים במעשיו. בכל לילה היה ישן כשעתיים בלבד, והיה משכים קום מהשעה שתיים לאחר חצות, לעסוק בתורה ועבודת השם בהתמדה רבה, במשך כל היום והערב, עד חצות הלילה שלמחרת. מהיושבים ראשונה במלכות בית גור. קיבל עליו באופן מוחלט את מרותו של אחיו האדמו"ר בעל "אמרי אמת", והנהיג בשליחותו את עדת החסידים. היה מעורב גם בענייני ציבור וידועים מכתביו אשר כתב נגד קריאת עיתונות חילונית וספרות חילונית. אחיו האדמו"ר סמך עליו וביקש למנותו כאדמו"ר אחריו, וכה כתב עליו ה"אמרי אמת" בצוואתו: "...והנה העדה צריכה מנהיג, נגמר ונמנה אצלי להשאיר ההנהגה ביד אחי ר' משה בצלאל שליט"א, הוא קשור אצלי בליבי ורוחי ונשמתי, הוא ימשיך את לבכם לאבינו שבשמים... וימשיך חסד וברכה והצלחה מן השמים לטוב לכם כל הימים" [בסופו של דבר נספה רבי משה בצלאל בשואה, ואחיו האדמו"ר הזקן מגור שינה את צוואתו וביקש למנות לאדמו"ר את בנו רבי ישראל, בעל ה"בית ישראל"]. עם פרוץ השואה גלה יחד עם אחיו לעיר ווארשא, שם נהרג בנו רבי יצחק מאיר (חתן ה"אמרי אמת") בהפצצות הגרמנים. בגטו וורשא שרד רבי משה בצלאל בזכות שיבוצו בסדנאות העבודה בגטו. רוב הזמן ישב בקרן זוית בסנדלריה, כאשר החסידים מסתירים מהמפקחים את עיסוקו בתורה ובעבודת השם. בסופו של דבר נלקח למחנה ההשמדה בטרבלינקה. בשואה נהרגו רוב צאצאיו, בניו ובנותיו עם כל בני משפחתם הרבים (מלבד כמה מצאצאיו שניצלו ועלו לארץ ישראל, בהם בנו רבי אברהם מרדכי אלתר, חותנו של האדמו"ר מגור בעל ה"פני מנחם").
תקופה מסויימת שינה רבי משה בצלאל את שם משפחתו ל"פורמאט", עקב החוק הפולני שפטר בן-יחיד מגיוס לצבא. רבי משה בצלאל הצליח להשיג "זהות" חדשה, של בן יחיד למשפחת פורמאט. גם לאחר שכבר יכל לשנות את שמו ולהחזירו לשם המקורי, המשיך להשתמש בשם המשפחה או בשני השמות יחדיו, כמו בכותרת נייר המכתבים שלפנינו בה מודפס שמו: "משה בצלאל אלטער-פארמאט - גור קאלוואריא - כעת באטוואצק".
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 14 ס"מ. כ-13 שורות בכתב-יד קדשו ובחתימתו. מצב טוב מאד. סימני קיפול.
נשלח אל הגביר רבי לייביל עפשטיין, בהמלצה לעזור לרבי איטשי מאיר אלטר (גיסו של ר' משה בצלאל), הזקוק לתמיכה כספית, לאחר שהיה עשיר ("עושר") וירד מנכסיו. בסיום המכתב חותם רבי משה בצלאל: "דברי המכבדו, מוקירו מברכו בחג שמח, משה בצלאל ברה"ק מגור זצ"ל".
הרב הקדוש רבי משה בצלאל אלטר (תרכ"ט-נספה בשואה תש"ג), בנו השני של האדמו"ר מגור בעל ה"שפת אמת", וחתן דודו רבי שמעון חיים אלטר אחי ה"שפת אמת". נודע כאיש קדוש, פרוש וירא שמים, עובד השם בלב ונפש. צדיק ישר ותמים במעשיו. בכל לילה היה ישן כשעתיים בלבד, והיה משכים קום מהשעה שתיים לאחר חצות, לעסוק בתורה ועבודת השם בהתמדה רבה, במשך כל היום והערב, עד חצות הלילה שלמחרת. מהיושבים ראשונה במלכות בית גור. קיבל עליו באופן מוחלט את מרותו של אחיו האדמו"ר בעל "אמרי אמת", והנהיג בשליחותו את עדת החסידים. היה מעורב גם בענייני ציבור וידועים מכתביו אשר כתב נגד קריאת עיתונות חילונית וספרות חילונית. אחיו האדמו"ר סמך עליו וביקש למנותו כאדמו"ר אחריו, וכה כתב עליו ה"אמרי אמת" בצוואתו: "...והנה העדה צריכה מנהיג, נגמר ונמנה אצלי להשאיר ההנהגה ביד אחי ר' משה בצלאל שליט"א, הוא קשור אצלי בליבי ורוחי ונשמתי, הוא ימשיך את לבכם לאבינו שבשמים... וימשיך חסד וברכה והצלחה מן השמים לטוב לכם כל הימים" [בסופו של דבר נספה רבי משה בצלאל בשואה, ואחיו האדמו"ר הזקן מגור שינה את צוואתו וביקש למנות לאדמו"ר את בנו רבי ישראל, בעל ה"בית ישראל"]. עם פרוץ השואה גלה יחד עם אחיו לעיר ווארשא, שם נהרג בנו רבי יצחק מאיר (חתן ה"אמרי אמת") בהפצצות הגרמנים. בגטו וורשא שרד רבי משה בצלאל בזכות שיבוצו בסדנאות העבודה בגטו. רוב הזמן ישב בקרן זוית בסנדלריה, כאשר החסידים מסתירים מהמפקחים את עיסוקו בתורה ובעבודת השם. בסופו של דבר נלקח למחנה ההשמדה בטרבלינקה. בשואה נהרגו רוב צאצאיו, בניו ובנותיו עם כל בני משפחתם הרבים (מלבד כמה מצאצאיו שניצלו ועלו לארץ ישראל, בהם בנו רבי אברהם מרדכי אלתר, חותנו של האדמו"ר מגור בעל ה"פני מנחם").
תקופה מסויימת שינה רבי משה בצלאל את שם משפחתו ל"פורמאט", עקב החוק הפולני שפטר בן-יחיד מגיוס לצבא. רבי משה בצלאל הצליח להשיג "זהות" חדשה, של בן יחיד למשפחת פורמאט. גם לאחר שכבר יכל לשנות את שמו ולהחזירו לשם המקורי, המשיך להשתמש בשם המשפחה או בשני השמות יחדיו, כמו בכותרת נייר המכתבים שלפנינו בה מודפס שמו: "משה בצלאל אלטער-פארמאט - גור קאלוואריא - כעת באטוואצק".
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 14 ס"מ. כ-13 שורות בכתב-יד קדשו ובחתימתו. מצב טוב מאד. סימני קיפול.
קטגוריה
חסידות – מכתבים וכתבי יד
קָטָלוֹג
מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
18.9.2019
פתיחה: $500
נמכר ב: $688
כולל עמלת קונה
מכתב בכתב-ידו וחתימתו של האדמו"ר רבי "אלטער ישראל שמעון מנאווימינסק". [וורשא, שנות התר"פ בקירוב].
נשלח אל הנגיד מר לוין-עפשטין מוורשא. האדמו"ר מבקש להפגש עמו, וכותב לו: "אבקש את רומע"ל [רום מעלתו] מאד למחול על טרחתו ולבוא אלי היום בערב משעה חמישית עד שעה שישית, כי יש לי ענין נחוץ לדבר עמו פא"פ [פנים אל פנים], ומובטחני שבטח ימלא בקשתי...".
האדמו"ר רבי אלטר ישראל שמעון פרלוב (תרל"ד-תרצ"ג), בעל "תפארת איש". מגדולי האדמו"רים בדורו. כיהן כראש הישיבה בנובומינסק של אביו האדמו"ר רבי יעקב מנובומינסק, שהוקמה בשנת תרנ"ו ולמדו בה קרוב למאתיים תלמידים. בשנת תרס"ב נתמנה למלאות את מקום אביו באדמו"רות בעיר נובומינסק. בתקופת מלחמת העולם הראשונה עבר לעיר וורשא, בה נשאר להתגורר עד סוף ימיו והקים בה את בית מדרשו. עמד בקשר הדוק עם האדמו"ר מגור בעל "אמרי אמת" וסייע בידו בהקמת תנועת "אגודת ישראל" ובמאבקיו נגד קריאת עתונות חילונית. הצטיין במידת אהבת ישראל, ומעולם לא נזף באיש. תפילותיו נערכו בהתלהבות רבה ובהשתפכות הנפש. גאון מופלג שנודע בכח התמדתו ובזכרונו הפנומנלי. בכל יום היה לומד בקביעות כ"א פרקי משניות (כשהוא מסיים מדי חודש את כל ששה סדרי משנה), לאחר מכן היה מקבל קהל רב שפנו אליו בבקשת ישועות, ברכות ועצות. לאחר קבלת הקהל היה הולך לישיבתו למסור שיעור בפני תלמידיו. הותיר אחריו כתבי יד רבים, רובם נאבדו בימי השואה, ורק מקצתם נדפסו בספרו "תפארת איש".
מצאצאיו נתפרסמו שושלות של אדמו"רים ורבנים, בהם נכדו הנודע האדמו"ר מנובומינסק רבי יעקב פרלוב שליט"א, נשיא מועצת גדולי התורה בארה"ב ומנהיגה של תנועת "אגודת ישראל" בארה"ב.
כרטיס בריסטול קטן. כ-7X10.5 ס"מ. כ-8 שורות בכתב-יד קדשו. מצב טוב מאד.
נשלח אל הנגיד מר לוין-עפשטין מוורשא. האדמו"ר מבקש להפגש עמו, וכותב לו: "אבקש את רומע"ל [רום מעלתו] מאד למחול על טרחתו ולבוא אלי היום בערב משעה חמישית עד שעה שישית, כי יש לי ענין נחוץ לדבר עמו פא"פ [פנים אל פנים], ומובטחני שבטח ימלא בקשתי...".
האדמו"ר רבי אלטר ישראל שמעון פרלוב (תרל"ד-תרצ"ג), בעל "תפארת איש". מגדולי האדמו"רים בדורו. כיהן כראש הישיבה בנובומינסק של אביו האדמו"ר רבי יעקב מנובומינסק, שהוקמה בשנת תרנ"ו ולמדו בה קרוב למאתיים תלמידים. בשנת תרס"ב נתמנה למלאות את מקום אביו באדמו"רות בעיר נובומינסק. בתקופת מלחמת העולם הראשונה עבר לעיר וורשא, בה נשאר להתגורר עד סוף ימיו והקים בה את בית מדרשו. עמד בקשר הדוק עם האדמו"ר מגור בעל "אמרי אמת" וסייע בידו בהקמת תנועת "אגודת ישראל" ובמאבקיו נגד קריאת עתונות חילונית. הצטיין במידת אהבת ישראל, ומעולם לא נזף באיש. תפילותיו נערכו בהתלהבות רבה ובהשתפכות הנפש. גאון מופלג שנודע בכח התמדתו ובזכרונו הפנומנלי. בכל יום היה לומד בקביעות כ"א פרקי משניות (כשהוא מסיים מדי חודש את כל ששה סדרי משנה), לאחר מכן היה מקבל קהל רב שפנו אליו בבקשת ישועות, ברכות ועצות. לאחר קבלת הקהל היה הולך לישיבתו למסור שיעור בפני תלמידיו. הותיר אחריו כתבי יד רבים, רובם נאבדו בימי השואה, ורק מקצתם נדפסו בספרו "תפארת איש".
מצאצאיו נתפרסמו שושלות של אדמו"רים ורבנים, בהם נכדו הנודע האדמו"ר מנובומינסק רבי יעקב פרלוב שליט"א, נשיא מועצת גדולי התורה בארה"ב ומנהיגה של תנועת "אגודת ישראל" בארה"ב.
כרטיס בריסטול קטן. כ-7X10.5 ס"מ. כ-8 שורות בכתב-יד קדשו. מצב טוב מאד.
קטגוריה
חסידות – מכתבים וכתבי יד
קָטָלוֹג
מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
18.9.2019
פתיחה: $800
לא נמכר
קונטרס בכתב-יד (12 עמודים), מסורות, עובדות, הנהגות וסיפורי מופת על גדולי החסידות. [העתקה מכתבי האדמו"ר רבי ברוך רובין מקולומיאה-גערלא, אב"ד בריזדוביץ', בעל ה"שארית ברוך", שנעשתה כנראה על-ידי אחד מנכדיו האדמו"רים. טרנסילבניה?, בין השנים תרנ"ח-תרצ"ו 1898-1936].
לפנינו כתב-יד ובו עשרות סיפורים, עדויות, עובדות, הנהגות, מסורות וסיפורי מופת על גדולי ומאורי החסידות. חלק גדול מהסיפורים הם על המגיד מקוזניץ, משפחתו וצאצאיו, אביו רבי שבתי ובנו האדמו"ר רבי משה אליקים בריעה, וחתנו (של רבי משה) האדמו"ר רבי יוסף מדומברובה. שאר הסיפורים הם על הרה"ק רבי אלימלך מליז'נסק ואחיו הרה"ק רבי זושא מאניפולי; הרה"ק רבי יהודה ליב הכהן מאניפולי, בעל "אור הגנוז"; האדמו"ר רבי צבי הירש "משרת" מרימנוב; האדמו"ר רבי מאיר הלוי רוטנברג אב"ד אפטא - בעל "אור לשמים", ועוד.
הסיפורים נדפסו בספר "שארית ברוך", מהדורת ירושלים תשל"ג, ובספר "אור ישע", מהדורת ירושלים תשמ"ו (הסיפורים נדפסו בסדר אחר, ולא לפי הסדר שלפנינו). עם זאת, בכתב-היד שלפנינו ישנם מספר שינויים, הוספות מילים ומשפטים שלא נדפסו.
בראש העמוד הראשון נכתב: "העתק מקונטרסים של אאזמו"ר הרה"ג הצה"ק [=אדוני אבי זקני מורי ורבי הרב הגאון הצה"ק] וכו' שליט"א [=האדמו"ר רבי ברוך רובין, שנפטר בשנת תרצ"ו]...". לאחר מכן מתחילה העתקת הקונטרס: "מה ששמעתי כמ"פ [=כמה פעמים] מקאאמו"ר זצללה"ה [=מקדושת אדוני אבי מורי ורבי (האדמו"ר רבי מאיר רובין מדומברובה שנפטר בשנת תרנ"ח)] שהי' רגיל לספר כן. ראשונה להעלות על הכתב מה ששמעתי כמ"פ מקאאמו"ר הה"צ זצללה"ה, שאמר בשם חותנו זקיני מהר"י זצללה"ה מדאמבראווא [= האדמו"ר רבי יוסף אונגר מדומברובה, חתנו של רבי משה אליקים בריעה מקוזניץ]...".
בדף [5/ב] בתחילת העמוד נכתב: "למען יספרו לדור אחרון בנים יוולדו יקומו ויספרו לבניהם, מה ששמעתי מכ"ק אאמו"ר זצללה"ה מה שהי' רגיל לספר, ואמר שאינו מספר שום דבר רק מה שמקובל לו איש מפי איש שכן נעשה וכן הי'".
על חלק מהסיפורים נכתב בסופם "כ"ז [=כל זה] שמעתי כמ"פ מכ"ק אאמו"ר זצללה"ה". בסוף כל עמוד נכתב: "כ"ז שמעתי (כמ"פ) מכ"ק אאמו"ר זצללה"ה".
בספר "אוצר הסיפורים", חלק ו' (ירושלים תשי"ג), עמ' יב, נדפס הסיפור הראשון שבקונטרס שלפנינו, ולפניו הוסיף המו"ל המלקט פתיחה זו: "סיפר לי אדמו"ר מספינקא מו"ה יוסף מאיר כהנא שליט"א מפעה"ק, שהעת[י]ק מקונטרסים של אאזמו"ר הה"צ ר' ברוך רובין זצ"ל אבד"ק בריזדאוויץ...".
האדמו"ר רבי ברוך רובין מקולומיאה-גערלא אב"ד בריזדוביץ' (תרכ"ד-תרצ"ו). חתנו של האדמו"ר רבי מנחם מנדל אייכנשטיין מזידיטשוב. לאחר חתונתו התגורר במיקולייב ליד חמיו שכיהן שם ברבנות. היה תלמידו של האדמו"ר רבי יחזקאל שרגא משינאווא. בילדותו היה אצל רבי חיים מצאנז. בשנת תרנ"ה התמנה לרבנות בריזדוביץ' הסמוכה לדעש שבטרנסילבניה. בזמן מלחמת העולם הראשונה נמלט לדעש, ובשנת תרע"ז התיישב בסאמוש-אויוואר, שם כיהן כאדמו"ר מקולמייא. היה מפורסם כגדול בתורה, ותשובות רבות אליו נדפסו בספרי השו"ת של גדולי דורו. רוב כתביו אבדו בשואה, ושרידים מהם נדפסו בספר "שארית ברוך" (שני חלקים). רבי ברוך היה ממשפחה מיוחסת מגזע היחס, והיה צאצא להרבה מגדולי החסידות שעליהם כתב באסופת הסיפורים שלפנינו, מתוך דברים שקיבל מאביו וזקניו.
מצורף דף בו הוקלדו במכונת כתיבה הסיפורים הראשונים שבקונטרס, כפי הנראה כהכנה לדפוס.
[6] דף (12 עמודים כתובים). 20.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. כתמי רטיבות, עם דהיית דיו קלה בכמה מהמילים.
לפנינו כתב-יד ובו עשרות סיפורים, עדויות, עובדות, הנהגות, מסורות וסיפורי מופת על גדולי ומאורי החסידות. חלק גדול מהסיפורים הם על המגיד מקוזניץ, משפחתו וצאצאיו, אביו רבי שבתי ובנו האדמו"ר רבי משה אליקים בריעה, וחתנו (של רבי משה) האדמו"ר רבי יוסף מדומברובה. שאר הסיפורים הם על הרה"ק רבי אלימלך מליז'נסק ואחיו הרה"ק רבי זושא מאניפולי; הרה"ק רבי יהודה ליב הכהן מאניפולי, בעל "אור הגנוז"; האדמו"ר רבי צבי הירש "משרת" מרימנוב; האדמו"ר רבי מאיר הלוי רוטנברג אב"ד אפטא - בעל "אור לשמים", ועוד.
הסיפורים נדפסו בספר "שארית ברוך", מהדורת ירושלים תשל"ג, ובספר "אור ישע", מהדורת ירושלים תשמ"ו (הסיפורים נדפסו בסדר אחר, ולא לפי הסדר שלפנינו). עם זאת, בכתב-היד שלפנינו ישנם מספר שינויים, הוספות מילים ומשפטים שלא נדפסו.
בראש העמוד הראשון נכתב: "העתק מקונטרסים של אאזמו"ר הרה"ג הצה"ק [=אדוני אבי זקני מורי ורבי הרב הגאון הצה"ק] וכו' שליט"א [=האדמו"ר רבי ברוך רובין, שנפטר בשנת תרצ"ו]...". לאחר מכן מתחילה העתקת הקונטרס: "מה ששמעתי כמ"פ [=כמה פעמים] מקאאמו"ר זצללה"ה [=מקדושת אדוני אבי מורי ורבי (האדמו"ר רבי מאיר רובין מדומברובה שנפטר בשנת תרנ"ח)] שהי' רגיל לספר כן. ראשונה להעלות על הכתב מה ששמעתי כמ"פ מקאאמו"ר הה"צ זצללה"ה, שאמר בשם חותנו זקיני מהר"י זצללה"ה מדאמבראווא [= האדמו"ר רבי יוסף אונגר מדומברובה, חתנו של רבי משה אליקים בריעה מקוזניץ]...".
בדף [5/ב] בתחילת העמוד נכתב: "למען יספרו לדור אחרון בנים יוולדו יקומו ויספרו לבניהם, מה ששמעתי מכ"ק אאמו"ר זצללה"ה מה שהי' רגיל לספר, ואמר שאינו מספר שום דבר רק מה שמקובל לו איש מפי איש שכן נעשה וכן הי'".
על חלק מהסיפורים נכתב בסופם "כ"ז [=כל זה] שמעתי כמ"פ מכ"ק אאמו"ר זצללה"ה". בסוף כל עמוד נכתב: "כ"ז שמעתי (כמ"פ) מכ"ק אאמו"ר זצללה"ה".
בספר "אוצר הסיפורים", חלק ו' (ירושלים תשי"ג), עמ' יב, נדפס הסיפור הראשון שבקונטרס שלפנינו, ולפניו הוסיף המו"ל המלקט פתיחה זו: "סיפר לי אדמו"ר מספינקא מו"ה יוסף מאיר כהנא שליט"א מפעה"ק, שהעת[י]ק מקונטרסים של אאזמו"ר הה"צ ר' ברוך רובין זצ"ל אבד"ק בריזדאוויץ...".
האדמו"ר רבי ברוך רובין מקולומיאה-גערלא אב"ד בריזדוביץ' (תרכ"ד-תרצ"ו). חתנו של האדמו"ר רבי מנחם מנדל אייכנשטיין מזידיטשוב. לאחר חתונתו התגורר במיקולייב ליד חמיו שכיהן שם ברבנות. היה תלמידו של האדמו"ר רבי יחזקאל שרגא משינאווא. בילדותו היה אצל רבי חיים מצאנז. בשנת תרנ"ה התמנה לרבנות בריזדוביץ' הסמוכה לדעש שבטרנסילבניה. בזמן מלחמת העולם הראשונה נמלט לדעש, ובשנת תרע"ז התיישב בסאמוש-אויוואר, שם כיהן כאדמו"ר מקולמייא. היה מפורסם כגדול בתורה, ותשובות רבות אליו נדפסו בספרי השו"ת של גדולי דורו. רוב כתביו אבדו בשואה, ושרידים מהם נדפסו בספר "שארית ברוך" (שני חלקים). רבי ברוך היה ממשפחה מיוחסת מגזע היחס, והיה צאצא להרבה מגדולי החסידות שעליהם כתב באסופת הסיפורים שלפנינו, מתוך דברים שקיבל מאביו וזקניו.
מצורף דף בו הוקלדו במכונת כתיבה הסיפורים הראשונים שבקונטרס, כפי הנראה כהכנה לדפוס.
[6] דף (12 עמודים כתובים). 20.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. כתמי רטיבות, עם דהיית דיו קלה בכמה מהמילים.
קטגוריה
חסידות – מכתבים וכתבי יד
קָטָלוֹג
מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
18.9.2019
פתיחה: $1,500
נמכר ב: $10,625
כולל עמלת קונה
מכתב מאת הגאון האדמו"ר רבי חיים צבי טייטלבוים בעל "עצי חיים" אב"ד סיגעט. סיגט, [תרע"ב 1912].
נכתב אל רבי "מו"ה יצחק אהרן נ"י מו"מ לעדת כוללות בעה"ק ירושלים", בעניין ה"חלוקה" לנתמכי כולל סיגעט בירושלים, שבראשו עמד האדמו"ר בשנת תרע"ב. כתיבת יד סופר, עם שורה בכתב-ידו של האדמו"ר וחתימתו: "ידידו דוש"ת באהבה רבה, חיים צבי טייטלבוים".
הגאון הקדוש רבי חיים צבי טייטלבוים, בעל ה"עצי חיים" (תר"מ-תרפ"ו), בנו של האדמו"ר בעל "קדושת יו"ט" רבי חנניה יו"ט ליפא טייטלבוים, ומשנת תרס"ד ממלא מקומו כרב ואב"ד סיגט וכאדמו"ר לחסידי סיגט. חתן האדמו"ר רבי שלום אליעזר האלברשטאם מראצפרט בנו של ה"דברי חיים" מצאנז. נסע לצדיקי הדור, וביחוד לדודיו האדמו"רים רבי יחזקאל שרגא משינאווא ורבי ברוך מגורליץ, וכן להאדמו"ר רבי יהושע מבעלז. גדול בתורה ומופלג בקדושה וביראת שמים. אמרו עליו שמעולם לא שכח דבר מתלמודו וכן נודע בפקחותו הרבה. זמן קצר לאחר מינויו בגיל 24 [!] לרב העיר סיגט [בירת מחוז מרמרוש] ואדמו"ר לחסידי סיגט, תפס את מקומו כאחד ממנהיגי יהדות הונגריה, הקובעים את הדרך בהנהגה הארצית של הלשכה האורתודוכסית במדינה. השפעתו היתה רבה כמעט על כל הקהילות החרדיות בהונגריה, הן במגזר החסידי והן במגזר האשכנזי. לדעתו היה משקל רב-משמעות ומכריע בבחירת רבנים ומינוי דיינים ושוחטים בקהילות, וביחוד במקומות שישבו בהם חסידי סיגט [שהיתה החסידות הגדולה והמרכזית באזור מרמרוש]. אחיו הגדול ורבו המובהק של האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר.
מצורפת: קבלה מודפסת של "כולל סיגעט", בראשו עמד האדמו"ר בעל "עצי חיים", עם מילוי בכת"י על קבלת סך "כתר" אחד, בחודש תשרי תרע"ז. עם חתימה וחותמת (מעבר לדף) של רבי יונתן בנימין שאלאמאן דומ"צ מיטל אפשא.
מכתב (נייר מכתבים רשמי של האדמו"ר): דף כפול, 23 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, כתמי רטיבות. סימני קיפול. מספר נקבים בחלק הריק של הדף. קבלה: 10 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, קרעים ובלאי.
נכתב אל רבי "מו"ה יצחק אהרן נ"י מו"מ לעדת כוללות בעה"ק ירושלים", בעניין ה"חלוקה" לנתמכי כולל סיגעט בירושלים, שבראשו עמד האדמו"ר בשנת תרע"ב. כתיבת יד סופר, עם שורה בכתב-ידו של האדמו"ר וחתימתו: "ידידו דוש"ת באהבה רבה, חיים צבי טייטלבוים".
הגאון הקדוש רבי חיים צבי טייטלבוים, בעל ה"עצי חיים" (תר"מ-תרפ"ו), בנו של האדמו"ר בעל "קדושת יו"ט" רבי חנניה יו"ט ליפא טייטלבוים, ומשנת תרס"ד ממלא מקומו כרב ואב"ד סיגט וכאדמו"ר לחסידי סיגט. חתן האדמו"ר רבי שלום אליעזר האלברשטאם מראצפרט בנו של ה"דברי חיים" מצאנז. נסע לצדיקי הדור, וביחוד לדודיו האדמו"רים רבי יחזקאל שרגא משינאווא ורבי ברוך מגורליץ, וכן להאדמו"ר רבי יהושע מבעלז. גדול בתורה ומופלג בקדושה וביראת שמים. אמרו עליו שמעולם לא שכח דבר מתלמודו וכן נודע בפקחותו הרבה. זמן קצר לאחר מינויו בגיל 24 [!] לרב העיר סיגט [בירת מחוז מרמרוש] ואדמו"ר לחסידי סיגט, תפס את מקומו כאחד ממנהיגי יהדות הונגריה, הקובעים את הדרך בהנהגה הארצית של הלשכה האורתודוכסית במדינה. השפעתו היתה רבה כמעט על כל הקהילות החרדיות בהונגריה, הן במגזר החסידי והן במגזר האשכנזי. לדעתו היה משקל רב-משמעות ומכריע בבחירת רבנים ומינוי דיינים ושוחטים בקהילות, וביחוד במקומות שישבו בהם חסידי סיגט [שהיתה החסידות הגדולה והמרכזית באזור מרמרוש]. אחיו הגדול ורבו המובהק של האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר.
מצורפת: קבלה מודפסת של "כולל סיגעט", בראשו עמד האדמו"ר בעל "עצי חיים", עם מילוי בכת"י על קבלת סך "כתר" אחד, בחודש תשרי תרע"ז. עם חתימה וחותמת (מעבר לדף) של רבי יונתן בנימין שאלאמאן דומ"צ מיטל אפשא.
מכתב (נייר מכתבים רשמי של האדמו"ר): דף כפול, 23 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, כתמי רטיבות. סימני קיפול. מספר נקבים בחלק הריק של הדף. קבלה: 10 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, קרעים ובלאי.
קטגוריה
חסידות – מכתבים וכתבי יד
קָטָלוֹג
מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
18.9.2019
פתיחה: $10,000
נמכר ב: $12,500
כולל עמלת קונה
מכתב בכתב-יד קדשו (14 שורות) ובחתימתו של האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר. ירושלים, [ללא תאריך, יתכן ונכתב בשנת תש"ו 1946].
המכתב שלפנינו נכתב לחסידי סאטמר שגרו בחיפה, וייסדו מניין מיוחד משלהם. במכתב מברך האדמו"ר: "הנני לברך אתכם שתזכו לתורה ותפלה, ולמצוא חן ושכל טוב בעיני אלוקים ואדם...". בהמשך המכתב כותב להם האדמו"ר דברי חיזוק והדרכה בענייני חינוך הבנים והבנות, "להשגיח בעינא פקיחא על חינוך הבנים והבנות... ולמנוע כל דרכי הפריצות השכיחים כעת מאוד בעו"ה [=בעוונותינו הרבים]". בסיום מכתבו כותב האדמו"ר: "ובדרך זה תשכילו בכל אשר תעשון ותצליחו בכל דרכיכם כאשר עם לבבכם... מצפה להצלחתכם ולישועת כל ישראל... הק' יואל טייטלבוים".
האדמו"ר הקדוש רבי יואל טייטלבוים (תרמ"ז-תשל"ט), מגדולי דורו, נשיא העדה החרדית וממנהיגי היהדות החרדית באמריקה, מעמודי התווך של היהדות החסידית בדור שלאחר השואה. נולד בעיר סיגט, בנו של האדמו"ר בעל ה"קדושת יו"ט" ונכדו של האדמו"ר בעל "ייטב לב", שכיהנו כרבני סיגט וכמנהיגי החסידות באזור מרמרוש. נודע מנעוריו בחריפותו ובגאונותו, בקדושתו ובטהרתו הנפלאה. לאחר חתונתו עם בת האדמו"ר רא"ח הורביץ הרב מפאלאנטש, התיישב בסאטמר והרביץ שם תורה וחסידות לקבוצה נבחרת של תלמידים וחסידים. כיהן ברבנות בערים אורשיווא, קרָאלי (משנת תרפ"ה), וסאטמר (משנת תרצ"ד). בכל ערי רבנותו ניהל ישיבה גדולה ועדת חסידים גדולה. עמד בראש היהדות האורתודוקסית הנאמנה והבלתי מתפשרת באזור מרמרוש. בשנות השואה ניצל ב"רכבת ההצלה" הידועה של ד"ר קסטנר, הגיע דרך ברגן בלזן וארץ ישראל לארצות הברית, בה כונן את העדה החסידית הגדולה בעולם - עדת חסידות סאטמר שהיא עד היום העדה הדומיננטית ביהדות האורתודוכסית בארה"ב, וכיהן כנשיא ה"עדה החרדית" בירושלים. עמד בראש המתנגדים לציונות ולהקמת מדינת ישראל, ועמד בראש המאבקים החשובים על צביון עם ישראל וקדושת ישראל. יחד עם קנאותו וחרדתו לכבוד התורה ועתיד היהדות הנאמנה, נודע כאיש חסד מופלג. דלתו היתה פתוחה לעניים ואזנו קשובה לכל נזקק מכל שדרות עם ישראל. היה גאון מופלג בתורה, השיב תשובות רבות בהלכה, ומחיבוריו יצאו לאור עשרות ספרים: "ויואל משה", שו"ת "דברי יואל", ספרי "דברי יואל" עה"ת, ועוד.
[1] דף. 22 ס"מ. מצב טוב. קרעים בודדים, משוקמים בנייר דבק בגב המכתב. סימני קיפול.
המכתב שלפנינו נכתב לחסידי סאטמר שגרו בחיפה, וייסדו מניין מיוחד משלהם. במכתב מברך האדמו"ר: "הנני לברך אתכם שתזכו לתורה ותפלה, ולמצוא חן ושכל טוב בעיני אלוקים ואדם...". בהמשך המכתב כותב להם האדמו"ר דברי חיזוק והדרכה בענייני חינוך הבנים והבנות, "להשגיח בעינא פקיחא על חינוך הבנים והבנות... ולמנוע כל דרכי הפריצות השכיחים כעת מאוד בעו"ה [=בעוונותינו הרבים]". בסיום מכתבו כותב האדמו"ר: "ובדרך זה תשכילו בכל אשר תעשון ותצליחו בכל דרכיכם כאשר עם לבבכם... מצפה להצלחתכם ולישועת כל ישראל... הק' יואל טייטלבוים".
האדמו"ר הקדוש רבי יואל טייטלבוים (תרמ"ז-תשל"ט), מגדולי דורו, נשיא העדה החרדית וממנהיגי היהדות החרדית באמריקה, מעמודי התווך של היהדות החסידית בדור שלאחר השואה. נולד בעיר סיגט, בנו של האדמו"ר בעל ה"קדושת יו"ט" ונכדו של האדמו"ר בעל "ייטב לב", שכיהנו כרבני סיגט וכמנהיגי החסידות באזור מרמרוש. נודע מנעוריו בחריפותו ובגאונותו, בקדושתו ובטהרתו הנפלאה. לאחר חתונתו עם בת האדמו"ר רא"ח הורביץ הרב מפאלאנטש, התיישב בסאטמר והרביץ שם תורה וחסידות לקבוצה נבחרת של תלמידים וחסידים. כיהן ברבנות בערים אורשיווא, קרָאלי (משנת תרפ"ה), וסאטמר (משנת תרצ"ד). בכל ערי רבנותו ניהל ישיבה גדולה ועדת חסידים גדולה. עמד בראש היהדות האורתודוקסית הנאמנה והבלתי מתפשרת באזור מרמרוש. בשנות השואה ניצל ב"רכבת ההצלה" הידועה של ד"ר קסטנר, הגיע דרך ברגן בלזן וארץ ישראל לארצות הברית, בה כונן את העדה החסידית הגדולה בעולם - עדת חסידות סאטמר שהיא עד היום העדה הדומיננטית ביהדות האורתודוכסית בארה"ב, וכיהן כנשיא ה"עדה החרדית" בירושלים. עמד בראש המתנגדים לציונות ולהקמת מדינת ישראל, ועמד בראש המאבקים החשובים על צביון עם ישראל וקדושת ישראל. יחד עם קנאותו וחרדתו לכבוד התורה ועתיד היהדות הנאמנה, נודע כאיש חסד מופלג. דלתו היתה פתוחה לעניים ואזנו קשובה לכל נזקק מכל שדרות עם ישראל. היה גאון מופלג בתורה, השיב תשובות רבות בהלכה, ומחיבוריו יצאו לאור עשרות ספרים: "ויואל משה", שו"ת "דברי יואל", ספרי "דברי יואל" עה"ת, ועוד.
[1] דף. 22 ס"מ. מצב טוב. קרעים בודדים, משוקמים בנייר דבק בגב המכתב. סימני קיפול.
קטגוריה
חסידות – מכתבים וכתבי יד
קָטָלוֹג
פריט 286 תשובה על כשרות הציקוריה מאת האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר - בתוספת קטע פולמוסי שלא נדפס
מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
18.9.2019
פתיחה: $12,000
נמכר ב: $15,000
כולל עמלת קונה
טיוטה של תשובה הלכתית על כשרות הציקוריה, בכתב-יד-קדשו (3 עמודים, כ-66 שורות) ובחתימתו של האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר. ארשיווא, [נכתבה כנראה בין השנים תרפ"ב-תרפ"ה 1922-1925].
לפנינו טיוטה של תשובה הלכתית ארוכה בכתב-יד קדשו ובחתימתו (המקוצרת) של האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר. בתשובה דן האדמו"ר בעניין כשרות הציקוריה. הציקוריה שימשה באותם ימים כתחליף זול לקפה, והיא יוצרה מעולש טחון. בתהליך הייצור של הציקוריה היו בתי החרושת מערבים שני אחוזים של שומן חזיר. שאלת הכשרות של הציקוריה עוררה פולמוס גדול (על פולמוס הציקורייה, ראה במאמריו של הרב יחיאל גולדהבר, ישורון, כרכים יט-כ). האדמו"ר סוקר בתשובתו בקצרה את השתלשלות הפולמוס בעניין, את דעות המתירים ואת דעות האוסרים, מציין את החששות ומעלה הסתייגויות רבות לדעות הרבנים המתירים. בהמשך תשובתו כותב האדמו"ר: "ובאמת גם במקום שיש הכשר כראוי... מי יכניס ראשו להקל לעצמו במקום שהחמירו ואסרו בהחלט מרן הגה"ק [האדמו"ר רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם] משינאווא זלה"ה ועוד כמה גאונים וגדולים, ומרובין המה המחמירין...". בסוף תשובתו מסיים האדמו"ר בברכה: "ואשרי הנזהר ממאכלות אסורות... ישמרהו ה' בכל דרכיו, ויזכה לרב ברכה מאלוקי המערכה".
התשובה נדפסה בספרו שו"ת "דברי יואל" (חלק א, יורה דעה, סימן נד), אך בטיוטה שלפנינו, נוספו כארבע שורות פולמוסיות בסיום התשובה, עליהן העביר האדמו"ר קו למחיקה. בשורות אלה מעביר האדמו"ר ביקורת על כמה מן המתירים: "ותמה אני על אשר נמצאים הרבה יראי ד' אשר היו רגילים להסתופף בצל הקודש מרן משינאווא זלה"ה, או בצל בניו ותלמידיו זלה"ה, וקבלו עליהם הוראותיו, האיך יתירו לעצמם מה שאסר הוא ז"ל בהחלט בצרוף כמה גדולים וקדושים". שינוי נוסף בין כתב-היד לבין הנדפס הוא מיקומן של שלש השורות האחרונות המופיעות לאחר החתימה. בתשובה הנדפסת הוכנסו השורות האחרונות אל תוך הקטע הראשון.
בטיוטה שלפנינו הכניס האדמו"ר תיקונים ומחיקות (שהוכנסו בנוסח הסופי שנדפס).
האדמו"ר הקדוש רבי יואל טייטלבוים (תרמ"ז-תשל"ט), מגדולי דורו, נשיא העדה החרדית וממנהיגי היהדות החרדית באמריקה, מעמודי התווך של היהדות החסידית בדור שלאחר השואה. נולד בעיר סיגט, בנו של האדמו"ר בעל ה"קדושת יו"ט" ונכדו של האדמו"ר בעל "ייטב לב", שכיהנו כרבני סיגט וכמנהיגי החסידות באזור מרמרוש. נודע מנעוריו בחריפותו ובגאונותו, בקדושתו ובטהרתו הנפלאה. לאחר חתונתו עם בת האדמו"ר רא"ח הורביץ הרב מפאלאנטש, התיישב בסאטמר והרביץ שם תורה וחסידות לקבוצה נבחרת של תלמידים וחסידים. כיהן ברבנות בערים אורשיווא, קרָאלי (משנת תרפ"ה), וסאטמר (משנת תרצ"ד). בכל ערי רבנותו ניהל ישיבה גדולה ועדת חסידים גדולה. עמד בראש היהדות האורתודוקסית הנאמנה והבלתי מתפשרת באזור מרמרוש. בשנות השואה ניצל ב"רכבת ההצלה" הידועה של ד"ר קסטנר, הגיע דרך ברגן בלזן וארץ ישראל לארצות הברית, בה כונן את העדה החסידית הגדולה בעולם - עדת חסידות סאטמר שהיא עד היום העדה הדומיננטית ביהדות האורתודוכסית בארה"ב, וכיהן כנשיא ה"עדה החרדית" בירושלים. עמד בראש המתנגדים לציונות ולהקמת מדינת ישראל, ועמד בראש המאבקים החשובים על צביון עם ישראל וקדושת ישראל. יחד עם קנאותו וחרדתו לכבוד התורה ועתיד היהדות הנאמנה, נודע כאיש חסד מופלג. דלתו היתה פתוחה לעניים ואזנו קשובה לכל נזקק מכל שדרות עם ישראל. היה גאון מופלג בתורה, השיב תשובות רבות בהלכה, ומחיבוריו יצאו לאור עשרות ספרים: "ויואל משה", שו"ת "דברי יואל", ספרי "דברי יואל" עה"ת, ועוד.
[2] דף (3 עמודים כתובים). 23 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים. סימני קיפול.
לפנינו טיוטה של תשובה הלכתית ארוכה בכתב-יד קדשו ובחתימתו (המקוצרת) של האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר. בתשובה דן האדמו"ר בעניין כשרות הציקוריה. הציקוריה שימשה באותם ימים כתחליף זול לקפה, והיא יוצרה מעולש טחון. בתהליך הייצור של הציקוריה היו בתי החרושת מערבים שני אחוזים של שומן חזיר. שאלת הכשרות של הציקוריה עוררה פולמוס גדול (על פולמוס הציקורייה, ראה במאמריו של הרב יחיאל גולדהבר, ישורון, כרכים יט-כ). האדמו"ר סוקר בתשובתו בקצרה את השתלשלות הפולמוס בעניין, את דעות המתירים ואת דעות האוסרים, מציין את החששות ומעלה הסתייגויות רבות לדעות הרבנים המתירים. בהמשך תשובתו כותב האדמו"ר: "ובאמת גם במקום שיש הכשר כראוי... מי יכניס ראשו להקל לעצמו במקום שהחמירו ואסרו בהחלט מרן הגה"ק [האדמו"ר רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם] משינאווא זלה"ה ועוד כמה גאונים וגדולים, ומרובין המה המחמירין...". בסוף תשובתו מסיים האדמו"ר בברכה: "ואשרי הנזהר ממאכלות אסורות... ישמרהו ה' בכל דרכיו, ויזכה לרב ברכה מאלוקי המערכה".
התשובה נדפסה בספרו שו"ת "דברי יואל" (חלק א, יורה דעה, סימן נד), אך בטיוטה שלפנינו, נוספו כארבע שורות פולמוסיות בסיום התשובה, עליהן העביר האדמו"ר קו למחיקה. בשורות אלה מעביר האדמו"ר ביקורת על כמה מן המתירים: "ותמה אני על אשר נמצאים הרבה יראי ד' אשר היו רגילים להסתופף בצל הקודש מרן משינאווא זלה"ה, או בצל בניו ותלמידיו זלה"ה, וקבלו עליהם הוראותיו, האיך יתירו לעצמם מה שאסר הוא ז"ל בהחלט בצרוף כמה גדולים וקדושים". שינוי נוסף בין כתב-היד לבין הנדפס הוא מיקומן של שלש השורות האחרונות המופיעות לאחר החתימה. בתשובה הנדפסת הוכנסו השורות האחרונות אל תוך הקטע הראשון.
בטיוטה שלפנינו הכניס האדמו"ר תיקונים ומחיקות (שהוכנסו בנוסח הסופי שנדפס).
האדמו"ר הקדוש רבי יואל טייטלבוים (תרמ"ז-תשל"ט), מגדולי דורו, נשיא העדה החרדית וממנהיגי היהדות החרדית באמריקה, מעמודי התווך של היהדות החסידית בדור שלאחר השואה. נולד בעיר סיגט, בנו של האדמו"ר בעל ה"קדושת יו"ט" ונכדו של האדמו"ר בעל "ייטב לב", שכיהנו כרבני סיגט וכמנהיגי החסידות באזור מרמרוש. נודע מנעוריו בחריפותו ובגאונותו, בקדושתו ובטהרתו הנפלאה. לאחר חתונתו עם בת האדמו"ר רא"ח הורביץ הרב מפאלאנטש, התיישב בסאטמר והרביץ שם תורה וחסידות לקבוצה נבחרת של תלמידים וחסידים. כיהן ברבנות בערים אורשיווא, קרָאלי (משנת תרפ"ה), וסאטמר (משנת תרצ"ד). בכל ערי רבנותו ניהל ישיבה גדולה ועדת חסידים גדולה. עמד בראש היהדות האורתודוקסית הנאמנה והבלתי מתפשרת באזור מרמרוש. בשנות השואה ניצל ב"רכבת ההצלה" הידועה של ד"ר קסטנר, הגיע דרך ברגן בלזן וארץ ישראל לארצות הברית, בה כונן את העדה החסידית הגדולה בעולם - עדת חסידות סאטמר שהיא עד היום העדה הדומיננטית ביהדות האורתודוכסית בארה"ב, וכיהן כנשיא ה"עדה החרדית" בירושלים. עמד בראש המתנגדים לציונות ולהקמת מדינת ישראל, ועמד בראש המאבקים החשובים על צביון עם ישראל וקדושת ישראל. יחד עם קנאותו וחרדתו לכבוד התורה ועתיד היהדות הנאמנה, נודע כאיש חסד מופלג. דלתו היתה פתוחה לעניים ואזנו קשובה לכל נזקק מכל שדרות עם ישראל. היה גאון מופלג בתורה, השיב תשובות רבות בהלכה, ומחיבוריו יצאו לאור עשרות ספרים: "ויואל משה", שו"ת "דברי יואל", ספרי "דברי יואל" עה"ת, ועוד.
[2] דף (3 עמודים כתובים). 23 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים. סימני קיפול.
קטגוריה
חסידות – מכתבים וכתבי יד
קָטָלוֹג
מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
18.9.2019
פתיחה: $1,000
לא נמכר
ארבעה מכתבים מרבנים בני משפחת טייטלבוים, שכיהנו ברבנות ערים שונות באזור צ'כסלובקיה-פולין, ונספו כולם בשואה.
• מכתב ארוך (שני עמודים) בכתב-ידו וחתימתו של רבי אברהם חיים טייטלבוים, על נייר מכתבים רשמי. קרעניץ (Krynica-Zdrój), תמוז תרצ"ו [1936]. רבי אברהם חיים טייטלבוים אב"ד קרעניץ, בנו של רבי משה דוד טייטלבוים אב"ד לאפוש. במכתבו כאן הוא חותם: "הק' אברהם חיים נכד להה"ק בעד"ח [להרב הקדוש בעל דברי חיים] מצאנז זללה"ה".
• גלוית דואר רשמית, עם מכתב ברכת "שנה טובה" בכתב-ידו וחתימתו של רבי מאיר טייטלבוים. טשעכיטש-טעשען. תשרי תרצ"ז [1936]. רבי מאיר טייטלבוים אב"ד צ'כיש-טעשין (Český Těšín, עיירה בגבול פולין-צ'כיה, שבתקופה בין שתי מלחמות העולם חולקה לשתי ערים, בשתי גדותיו של נחל האולזה). חידושי תורה בשמו הובאו בכתביו של רבי יששכר שלמה טייכטאל.
• מכתב בכתב-ידו וחתימתו של רבי חיים ראבין אב"ד באליגארד, ובחתימתו של רבי משולם טייטלבוים אב"ד באליגארד. באליגארד (Baligród), אייר תרצ"ה [1935].
• מכתב (2 עמודים) בכתב-ידו וחתימתו של רבי חיים טייטלבוים (טרקלבוים) אב"ד זאקליטשין (Zakliczyn, ע"י טרנוב). אייר תר"צ [1930].
4 מכתבים. גודל ומצב משתנים.
כל הרבנים החתומים במכתבים שלפנינו נספו בשואה (ראה חומר מצורף).
• מכתב ארוך (שני עמודים) בכתב-ידו וחתימתו של רבי אברהם חיים טייטלבוים, על נייר מכתבים רשמי. קרעניץ (Krynica-Zdrój), תמוז תרצ"ו [1936]. רבי אברהם חיים טייטלבוים אב"ד קרעניץ, בנו של רבי משה דוד טייטלבוים אב"ד לאפוש. במכתבו כאן הוא חותם: "הק' אברהם חיים נכד להה"ק בעד"ח [להרב הקדוש בעל דברי חיים] מצאנז זללה"ה".
• גלוית דואר רשמית, עם מכתב ברכת "שנה טובה" בכתב-ידו וחתימתו של רבי מאיר טייטלבוים. טשעכיטש-טעשען. תשרי תרצ"ז [1936]. רבי מאיר טייטלבוים אב"ד צ'כיש-טעשין (Český Těšín, עיירה בגבול פולין-צ'כיה, שבתקופה בין שתי מלחמות העולם חולקה לשתי ערים, בשתי גדותיו של נחל האולזה). חידושי תורה בשמו הובאו בכתביו של רבי יששכר שלמה טייכטאל.
• מכתב בכתב-ידו וחתימתו של רבי חיים ראבין אב"ד באליגארד, ובחתימתו של רבי משולם טייטלבוים אב"ד באליגארד. באליגארד (Baligród), אייר תרצ"ה [1935].
• מכתב (2 עמודים) בכתב-ידו וחתימתו של רבי חיים טייטלבוים (טרקלבוים) אב"ד זאקליטשין (Zakliczyn, ע"י טרנוב). אייר תר"צ [1930].
4 מכתבים. גודל ומצב משתנים.
כל הרבנים החתומים במכתבים שלפנינו נספו בשואה (ראה חומר מצורף).
קטגוריה
חסידות – מכתבים וכתבי יד
קָטָלוֹג
מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
18.9.2019
פתיחה: $400
לא נמכר
תשעה מכתבים, הזמנות, פנקס ופריטי נייר מארכיון רבי יצחק טייטלבוים דיין ומו"צ בבארדיוב. שנות התר"ל-תר"צ.
חלק מהדפים שלפנינו הם בכתב-ידו של רבי יצחק טייטלבוים, וחלקם הם מכתבים שנשלחו אליו.
• הזמנה מודפסת לחתונת משפחות מילר-טייטלבוים, עם הזמנה בכתב-ידו של אבי הכלה רבי יצחק טייטלבוים, בארדיוב, אלול [תר"צ 1930]. • מכתב חידושי תורה מאת רבי יעקב עקשטיין. תרל"ה [1875]. • 4 מכתבים מאת רבי דוד צבי אויערבאך אב"ד סוקולוב, בהם חידושי תורה ובקשות תמיכה. • הזמנה מודפסת באותיות מוזהבות לחתונת משפחות סמט-אדלר, ומאחוריה בקשת תמיכה להכנסת כלה, בכתב-ידו של אבי הכלה רבי יוסף אדלר. ירושלים, אדר תרפ"ז [1927]. • דפי פנקס גמ"ח, רשימת חובות, הלוואות, גביות והחזרי חובות. בארדיוב, שנות התר"ע [1910]. • ארבעה עמודים בכתב-ידו של רבי יצחק טייטלבוים, ביידיש, בהם תקנות הוראות והלכות של אפיית מצות. • דף מודפס - איסור על "שחוטי חוץ", מאת רבני בארדיוב רבי אביגדור צבי הלברשטאם ורבי יצחק טייטלבוים. בארדיוב, סיון, תרצ"ד [1934]. יידיש. • דף בכתב-ידו של רבי יצחק טייטלבוים, רשימת מנויים להדפסת הספר "דברי אברהם" (ברטפלד, תרס"ז - מאת זקנו רבי חיים אברהם ארנשטיין אב"ד בארדיוב).
רבי יצחק טייטלבוים (תרי"ח-תש"ב), כיהן כדיין ומו"צ בבארדיוב (Bardejov, בגרמנית: ברטפלד i(Bartfeld. תלמידו של המהר"ם שיק, ומאהוביו ומקורביו של האדמו"ר בעל ה"ייטב לב" מסיגט. כמו כן, היה נערץ ואהוב אצל האדמו"רים מבאבוב, רבי שלמה הלברשטאם ובנו רבי בן ציון - בעל ה"קדושת ציון". מסופר על ה"קדושת ציון" מבאבוב שפעם כשהגיע לבקר בבארדיוב, עירו של רבי יצחק, כשנסע בכרכרה מתחנת הרכבת אל אכסיינתו, בחר את רבי יצחק, מכל רבני וחשובי העיר שהגיעו לקבל את פניו, שיעלה לשבת על ידו בכרכרה, ונימק ואמר: אל תתמהו שקראתי לו ולא לאחד משאר הרבנים הזקנים, כי עליו אמר כ"ק אבי זצ"ל [האדמו"ר רבי שלמה] שהוא לומד תורה לשמה.
מהמכתבים שלפנינו שנשלחו לרבי יצחק, נראה שעסק הרבה בגמילות חסדים ובתמיכה בתלמידי חכמים.
נספה באושוויץ בט' באב תש"ב. מכתביו נדפס ספר בשם "דברי יצחק".
26 פריטי נייר. גודל ומצב משתנים.
חלק מהדפים שלפנינו הם בכתב-ידו של רבי יצחק טייטלבוים, וחלקם הם מכתבים שנשלחו אליו.
• הזמנה מודפסת לחתונת משפחות מילר-טייטלבוים, עם הזמנה בכתב-ידו של אבי הכלה רבי יצחק טייטלבוים, בארדיוב, אלול [תר"צ 1930]. • מכתב חידושי תורה מאת רבי יעקב עקשטיין. תרל"ה [1875]. • 4 מכתבים מאת רבי דוד צבי אויערבאך אב"ד סוקולוב, בהם חידושי תורה ובקשות תמיכה. • הזמנה מודפסת באותיות מוזהבות לחתונת משפחות סמט-אדלר, ומאחוריה בקשת תמיכה להכנסת כלה, בכתב-ידו של אבי הכלה רבי יוסף אדלר. ירושלים, אדר תרפ"ז [1927]. • דפי פנקס גמ"ח, רשימת חובות, הלוואות, גביות והחזרי חובות. בארדיוב, שנות התר"ע [1910]. • ארבעה עמודים בכתב-ידו של רבי יצחק טייטלבוים, ביידיש, בהם תקנות הוראות והלכות של אפיית מצות. • דף מודפס - איסור על "שחוטי חוץ", מאת רבני בארדיוב רבי אביגדור צבי הלברשטאם ורבי יצחק טייטלבוים. בארדיוב, סיון, תרצ"ד [1934]. יידיש. • דף בכתב-ידו של רבי יצחק טייטלבוים, רשימת מנויים להדפסת הספר "דברי אברהם" (ברטפלד, תרס"ז - מאת זקנו רבי חיים אברהם ארנשטיין אב"ד בארדיוב).
רבי יצחק טייטלבוים (תרי"ח-תש"ב), כיהן כדיין ומו"צ בבארדיוב (Bardejov, בגרמנית: ברטפלד i(Bartfeld. תלמידו של המהר"ם שיק, ומאהוביו ומקורביו של האדמו"ר בעל ה"ייטב לב" מסיגט. כמו כן, היה נערץ ואהוב אצל האדמו"רים מבאבוב, רבי שלמה הלברשטאם ובנו רבי בן ציון - בעל ה"קדושת ציון". מסופר על ה"קדושת ציון" מבאבוב שפעם כשהגיע לבקר בבארדיוב, עירו של רבי יצחק, כשנסע בכרכרה מתחנת הרכבת אל אכסיינתו, בחר את רבי יצחק, מכל רבני וחשובי העיר שהגיעו לקבל את פניו, שיעלה לשבת על ידו בכרכרה, ונימק ואמר: אל תתמהו שקראתי לו ולא לאחד משאר הרבנים הזקנים, כי עליו אמר כ"ק אבי זצ"ל [האדמו"ר רבי שלמה] שהוא לומד תורה לשמה.
מהמכתבים שלפנינו שנשלחו לרבי יצחק, נראה שעסק הרבה בגמילות חסדים ובתמיכה בתלמידי חכמים.
נספה באושוויץ בט' באב תש"ב. מכתביו נדפס ספר בשם "דברי יצחק".
26 פריטי נייר. גודל ומצב משתנים.
קטגוריה
חסידות – מכתבים וכתבי יד
קָטָלוֹג