מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
- letter (151) Apply letter filter
- יד (145) Apply יד filter
- manuscript (145) Apply manuscript filter
- book (123) Apply book filter
- כתבי (103) Apply כתבי filter
- כתבי-יד (92) Apply כתבי-יד filter
- כתבייד (92) Apply כתבייד filter
- rabbi (92) Apply rabbi filter
- print (80) Apply print filter
- חסידות (70) Apply חסידות filter
- מכתבים (70) Apply מכתבים filter
- chassid (70) Apply chassid filter
- מכתבי (67) Apply מכתבי filter
- רבנים (67) Apply רבנים filter
- ישראל (63) Apply ישראל filter
- וארץ (63) Apply וארץ filter
- eretz (63) Apply eretz filter
- דפוסי (54) Apply דפוסי filter
- gloss (47) Apply gloss filter
- יהדות (43) Apply יהדות filter
- jewri (43) Apply jewri filter
- וכתבי (42) Apply וכתבי filter
- עתיקים (40) Apply עתיקים filter
- ספרי (39) Apply ספרי filter
- הר (37) Apply הר filter
- והש (37) Apply והש filter
- ודפוסים (37) Apply ודפוסים filter
- ליטא (37) Apply ליטא filter
- ערש (37) Apply ערש filter
- פולין (37) Apply פולין filter
- שנות (37) Apply שנות filter
- ליטא, (37) Apply ליטא, filter
- earli (37) Apply earli filter
- isra (37) Apply isra filter
- lithuanian (37) Apply lithuanian filter
- lithuanian, (37) Apply lithuanian, filter
- polish (37) Apply polish filter
- בודדים (36) Apply בודדים filter
- ודפים (36) Apply ודפים filter
- leav (36) Apply leav filter
- singl (36) Apply singl filter
- ספרים (35) Apply ספרים filter
- והקדשות (33) Apply והקדשות filter
- חתימות (33) Apply חתימות filter
- dedic (33) Apply dedic filter
- signatur (33) Apply signatur filter
- אירופה (30) Apply אירופה filter
- european (30) Apply european filter
- balkan (27) Apply balkan filter
- italian (27) Apply italian filter
מציג 217 - 228 of 433
מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
18.9.2019
פתיחה: $2,200
לא נמכר
שני דפים גדולים בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי שמואל ענגיל. ראדומישלא, [אב תרס"א / חנוכה תרס"ב 1901].
שני דפים מחוברים מתוך פנקס התשובות של מהר"ש ענגיל. הדף הראשון כולל שני עמודים ראשונים מתוך תשובה בעניני כתיבת סת"ם (חסר סיום התשובה). הדף השני כולל סיום תשובה בעניני עגונה, עם חתימתו "ובעה"ח יום ב' ד' דחנוכה תרס"ב, ראדמושלא, הק' שמואל ענגיל חופ"ק הנ"ל". התשובה הראשונה שנכתבה אל רבי אלישע בראנדער דומ"צ בייטש, נדפסה בשו"ת מהר"ש ענגיל, חלק א, סימן פט [מתאריך אב תרס"א]. בראש כתב היד שלפנינו נכתב: "ב"ה אעתיק מה שהשבתי בס"ד לכבוד הרב החריף ובקי החסיד וירא מו"ה אלישע מו"ץ מפה...".
הגאון הנודע רבי שמואל ענגיל אב"ד רדומישלא (תרי"ג-תרצ"ה), מגדולי גאוני גליציה ומגדולי הפוסקים בדורו. תלמיד מובהק של האדמו"ר בעל ה"דברי חיים" מצאנז ובנו האדמו"ר רבי יחזקאל הלברשטאם משיניווא. בגיל 18 נתקבל לאב"ד בילגוריי (פולין). בשנת תרל"ט נאלץ לעזוב את פולין והתגורר כשנתיים בעיר רודניק (גליציה), אצל רעו האדמו"ר רבי ברוך הלברשטאם מגורליץ, ועסקו יחדיו בתורה, בהלכה ובחכמת הנסתר. בשנת תרמ"א התקבל לאב"ד דוקלא (גליציה) ומשנת תרמ"ז בערך אב"ד ראדומישלא (גליציה). בתקופת מלחמת העולם הראשונה גלה להונגריה לעיר וויטצען, ובשנת תרע"ח עבר לעיר קאשוי (קושיצ'ה), שם מונה לראב"ד ונשאר שם עד פטירתו בשיבה טובה, בעוד בנו רבי חיים ענגיל נתמנה על מקומו ברבנות העיר רדומישלא. מחבר סדרת הספרים "שו"ת מהר"ש" ח' חלקים, "חידושי מהר"ש" על הש"ס, "שפתי מהר"ש" על התורה וספרים נוספים. לתולדותיו נדפס הספר "שם משמואל" (מונקאטש, ת"ש).
[2] דפים מחוברים (2 וחצי עמודים, כתובים בצפיפות). 33 ס"מ. מצב טוב-בינוני. בלאי וקרעים קלים. כתמים.
שני דפים מחוברים מתוך פנקס התשובות של מהר"ש ענגיל. הדף הראשון כולל שני עמודים ראשונים מתוך תשובה בעניני כתיבת סת"ם (חסר סיום התשובה). הדף השני כולל סיום תשובה בעניני עגונה, עם חתימתו "ובעה"ח יום ב' ד' דחנוכה תרס"ב, ראדמושלא, הק' שמואל ענגיל חופ"ק הנ"ל". התשובה הראשונה שנכתבה אל רבי אלישע בראנדער דומ"צ בייטש, נדפסה בשו"ת מהר"ש ענגיל, חלק א, סימן פט [מתאריך אב תרס"א]. בראש כתב היד שלפנינו נכתב: "ב"ה אעתיק מה שהשבתי בס"ד לכבוד הרב החריף ובקי החסיד וירא מו"ה אלישע מו"ץ מפה...".
הגאון הנודע רבי שמואל ענגיל אב"ד רדומישלא (תרי"ג-תרצ"ה), מגדולי גאוני גליציה ומגדולי הפוסקים בדורו. תלמיד מובהק של האדמו"ר בעל ה"דברי חיים" מצאנז ובנו האדמו"ר רבי יחזקאל הלברשטאם משיניווא. בגיל 18 נתקבל לאב"ד בילגוריי (פולין). בשנת תרל"ט נאלץ לעזוב את פולין והתגורר כשנתיים בעיר רודניק (גליציה), אצל רעו האדמו"ר רבי ברוך הלברשטאם מגורליץ, ועסקו יחדיו בתורה, בהלכה ובחכמת הנסתר. בשנת תרמ"א התקבל לאב"ד דוקלא (גליציה) ומשנת תרמ"ז בערך אב"ד ראדומישלא (גליציה). בתקופת מלחמת העולם הראשונה גלה להונגריה לעיר וויטצען, ובשנת תרע"ח עבר לעיר קאשוי (קושיצ'ה), שם מונה לראב"ד ונשאר שם עד פטירתו בשיבה טובה, בעוד בנו רבי חיים ענגיל נתמנה על מקומו ברבנות העיר רדומישלא. מחבר סדרת הספרים "שו"ת מהר"ש" ח' חלקים, "חידושי מהר"ש" על הש"ס, "שפתי מהר"ש" על התורה וספרים נוספים. לתולדותיו נדפס הספר "שם משמואל" (מונקאטש, ת"ש).
[2] דפים מחוברים (2 וחצי עמודים, כתובים בצפיפות). 33 ס"מ. מצב טוב-בינוני. בלאי וקרעים קלים. כתמים.
קטגוריה
מכתבי רבנים - הונגריה, גליציה ומרכז אירופה
קָטָלוֹג
מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
18.9.2019
פתיחה: $300
נמכר ב: $625
כולל עמלת קונה
גלויה עם מכתב בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי שלמה סופר אב"ד ברגסס, שנשלח אל ידידו רבי דוד יודא בוים מדייני עיר חדש. ברגסס, תרנ"ו [1896]. בחציה השני של הגלויה (לאחר החתימה הראשונה) מכתב נוסף אל רבי מאיר טויבער, בכתב-ידו ובחתימתו המלאה: "הק' שלמה סופר בהג"מ מהראשב"ס זצ"ל".
המכתב הראשון עוסק בשתדלנות להשגת משרה רבנית לרבי דוד יהודה בוים, ובו כותב רבי שלמה כי "אמלא מבוקשו לכתוב לאחי הה"ג הצדיק מהרש"ס נ"י [הרב הגאון הצדיק מורנו הרב שמעון סופר] אב"ד ערלוי להמליץ טוב עבורו... להשיג משמרת הקודש הידוע... וה' יצליחהו ויעזרהו עד מהרה להמציא למעלתו מקום מרווח לישב עה"ת [על התורה] והעבודה השקט ובטח... ידידושל"ת [ידידו דורש שלום תורתו] הק' שלמה סופר".
במכתב השני שנכתב לגביר רבי מאיר טויבער (כנראה, גיסו של הרב בוים), מודה לו רבי שלמה על תרומתו לישיבת ברגסס - "על הטוב שהעניק לבחורי חמד העוסקים בתורה", ומברך אותו: "וה' הטוב ישלם למע"כ משכורתו שלימה באורך ימים ושנות חיים וברכה והצלחה עד בלי די...".
הגאון רבי שלמה סופר (תרי"ג-תר"צ. אוצר הרבנים 18544), בן ה"כתב סופר". משנת תרל"ט אב"ד דרצ'קה. משנת תרמ"ד כיהן למעלה מ-45 שנה כאב"ד ברגסס. מחבר הספרים "חוט המשולש", "אגרות סופרים", ומו"ל ספרי אביו ה"כתב סופר" ועוד ספרים רבים.
מקבל המכתב, רבי דוד יהודה ליב בוים (תרי"ז-תרע"ח), בעל "מנחת יהודה". חתנו של רבי ישראל איסר טויבער תלמיד ה"חתם סופר", שכיהן כדיין בעיר חדש (וואג-אוהעל Vágújhely). בשנת תרס"ח נפטר רבי ישראל איסרל וחתנו רבי דוד ליב בוים עלה לכהן על מקומו כדיין בעיר חדש.
גלוית דואר. 8.5X14.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים קלים. חותמות דואר.
המכתב הראשון עוסק בשתדלנות להשגת משרה רבנית לרבי דוד יהודה בוים, ובו כותב רבי שלמה כי "אמלא מבוקשו לכתוב לאחי הה"ג הצדיק מהרש"ס נ"י [הרב הגאון הצדיק מורנו הרב שמעון סופר] אב"ד ערלוי להמליץ טוב עבורו... להשיג משמרת הקודש הידוע... וה' יצליחהו ויעזרהו עד מהרה להמציא למעלתו מקום מרווח לישב עה"ת [על התורה] והעבודה השקט ובטח... ידידושל"ת [ידידו דורש שלום תורתו] הק' שלמה סופר".
במכתב השני שנכתב לגביר רבי מאיר טויבער (כנראה, גיסו של הרב בוים), מודה לו רבי שלמה על תרומתו לישיבת ברגסס - "על הטוב שהעניק לבחורי חמד העוסקים בתורה", ומברך אותו: "וה' הטוב ישלם למע"כ משכורתו שלימה באורך ימים ושנות חיים וברכה והצלחה עד בלי די...".
הגאון רבי שלמה סופר (תרי"ג-תר"צ. אוצר הרבנים 18544), בן ה"כתב סופר". משנת תרל"ט אב"ד דרצ'קה. משנת תרמ"ד כיהן למעלה מ-45 שנה כאב"ד ברגסס. מחבר הספרים "חוט המשולש", "אגרות סופרים", ומו"ל ספרי אביו ה"כתב סופר" ועוד ספרים רבים.
מקבל המכתב, רבי דוד יהודה ליב בוים (תרי"ז-תרע"ח), בעל "מנחת יהודה". חתנו של רבי ישראל איסר טויבער תלמיד ה"חתם סופר", שכיהן כדיין בעיר חדש (וואג-אוהעל Vágújhely). בשנת תרס"ח נפטר רבי ישראל איסרל וחתנו רבי דוד ליב בוים עלה לכהן על מקומו כדיין בעיר חדש.
גלוית דואר. 8.5X14.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים קלים. חותמות דואר.
קטגוריה
מכתבי רבנים - הונגריה, גליציה ומרכז אירופה
קָטָלוֹג
מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
18.9.2019
פתיחה: $800
נמכר ב: $1,125
כולל עמלת קונה
מכתב בכתב-ידו וחתימתו של רבי יהודה גרינוואלד אב"ד סטמאר, לתלמידו רבי יוסף שלמה וואכטענהיים. סטמאר, טבת עת"ר [1909].
כתב המלצה ותעודת "מורנו" שניתן לתלמיד ישיבתו - הבחור יוסף שלמה וואכטענהיים, לרגל נישואיו: "...אשר למד בישיבתנו כמה שנים רצופים, שווין לטובה, עלה ונתעלה במדריגה טובא... והן עתה כי הגיע יום אפריונו, אמרתי כבד אכבדהו ובעטרה שהולמתו אותו אעטרהו לקרוא לו לכ"ד [לכל דבר] שבקדושה... מורינו ה"ר יוסף שלמה... הבעה"ח לכבוד התורה ולכ'[בוד] תלמיד חביב פה סאטמאר... הק' יודא גרו"ו". על יד החתימה נוספה חותמת מטושטשת: "יודא גרינוואלד אבדק"י סאטמאר והגליל יע"א".
הגאון רבי יהודה גרינוואלד (תר"ח-תר"פ), בעל "זכרון יהודה". מגדולי הרבנים וראשי הישיבות בהונגריה. גדול בתורה, שנודע מנעוריו כאיש קדוש וירא שמים. תלמיד ה"כתב סופר" וחתן אחיו רבי יוזפא סופר בן החתם סופר [רבו ה"כתב סופר" אמר עליו בחתונתו שהוא "קודש קדשים"]. עוד מתקופת בחרותו היה רֵעַ נאמן וידיד נפש של הבחורים ר' חיים זוננפלד [לימים, רבה של ירושלים] ור' משה גרינוולד [לימים, רבה של חוסט, בעל ערוגת הבושם], ועמד עמם בקשר רב כל ימי חייו. כיהן כאב"ד סאבאטיש ובוניהאד. בשנת תרנ"ח נבחר כאב"ד סאטמר, בכל מקומות רבנותו החזיק ישיבה גדולה, ובישיבתו בעיר סאטמר למדו מאות תלמידים, ורבים מהם שימשו אח"כ ברבנות ובדיינות בקהילות הונגריה ורומניה (בין תלמידיו נודעו: רבי יוסף נחמיה קורניצער אב"ד סעליש וקראקא; רבי שמעיה לעוו אב"ד קערעסטיר; רבי חיים בצלאל פאנעט אב"ד רעטיאג; רבי משה דוד עסטרייכער אבד"ק טשימפא; רבי נפתלי הירצקא העניג אב"ד שארמאש; ועוד).
בתקופת כהונתו כרבה של סאטמר, נתפלגה הקהילה מן הניאולוגים, כאשר החרדים האורתודוקסים נשארו לשלוט על מוסדות הקהילה הותיקה, והניאולוגים פתחו להם קהילה נפרדת. דבר זה הפך את העיר סאטמר למעוז האורתודוקסיה החרדית של קהילות האזור, כאשר בראשם עומד הגאון רבי יהודה גרינוולד, שנודע מנעוריו כלוחם מלחמת ה'. בתקופת כהונתו כאב"ד סאטמר, קירב והעריץ מאד את האברך הצעיר רבי יואל טייטלבוים שבא אז להתגורר בעיר לאחר חתונתו, והיה שולח לו סכומי כסף לתומכו. פעם אחת סיפרו לו מוציאי דיבה, על רבי יואל שאינו נצרך כל כך, שכן הוא מפזר הרבה לצדקה. נתרגש רבי יהודה ואמר "א"כ נצרך לו יותר", ואכן מאז הוא הוסיף לו על סכומי התמיכה. לאחר שנים כשכיהן רבי יואל כאב"ד סאטמר, הזהיר מאד שלא לשנות את המנהגים ההלכתיים של השחיטה בעיר, המיוסדים על הוראותיו הקדושות של בעל ה"זכרון יהודה".
[1] דף כפול. 23 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול ומעט בלאי.
כתב המלצה ותעודת "מורנו" שניתן לתלמיד ישיבתו - הבחור יוסף שלמה וואכטענהיים, לרגל נישואיו: "...אשר למד בישיבתנו כמה שנים רצופים, שווין לטובה, עלה ונתעלה במדריגה טובא... והן עתה כי הגיע יום אפריונו, אמרתי כבד אכבדהו ובעטרה שהולמתו אותו אעטרהו לקרוא לו לכ"ד [לכל דבר] שבקדושה... מורינו ה"ר יוסף שלמה... הבעה"ח לכבוד התורה ולכ'[בוד] תלמיד חביב פה סאטמאר... הק' יודא גרו"ו". על יד החתימה נוספה חותמת מטושטשת: "יודא גרינוואלד אבדק"י סאטמאר והגליל יע"א".
הגאון רבי יהודה גרינוואלד (תר"ח-תר"פ), בעל "זכרון יהודה". מגדולי הרבנים וראשי הישיבות בהונגריה. גדול בתורה, שנודע מנעוריו כאיש קדוש וירא שמים. תלמיד ה"כתב סופר" וחתן אחיו רבי יוזפא סופר בן החתם סופר [רבו ה"כתב סופר" אמר עליו בחתונתו שהוא "קודש קדשים"]. עוד מתקופת בחרותו היה רֵעַ נאמן וידיד נפש של הבחורים ר' חיים זוננפלד [לימים, רבה של ירושלים] ור' משה גרינוולד [לימים, רבה של חוסט, בעל ערוגת הבושם], ועמד עמם בקשר רב כל ימי חייו. כיהן כאב"ד סאבאטיש ובוניהאד. בשנת תרנ"ח נבחר כאב"ד סאטמר, בכל מקומות רבנותו החזיק ישיבה גדולה, ובישיבתו בעיר סאטמר למדו מאות תלמידים, ורבים מהם שימשו אח"כ ברבנות ובדיינות בקהילות הונגריה ורומניה (בין תלמידיו נודעו: רבי יוסף נחמיה קורניצער אב"ד סעליש וקראקא; רבי שמעיה לעוו אב"ד קערעסטיר; רבי חיים בצלאל פאנעט אב"ד רעטיאג; רבי משה דוד עסטרייכער אבד"ק טשימפא; רבי נפתלי הירצקא העניג אב"ד שארמאש; ועוד).
בתקופת כהונתו כרבה של סאטמר, נתפלגה הקהילה מן הניאולוגים, כאשר החרדים האורתודוקסים נשארו לשלוט על מוסדות הקהילה הותיקה, והניאולוגים פתחו להם קהילה נפרדת. דבר זה הפך את העיר סאטמר למעוז האורתודוקסיה החרדית של קהילות האזור, כאשר בראשם עומד הגאון רבי יהודה גרינוולד, שנודע מנעוריו כלוחם מלחמת ה'. בתקופת כהונתו כאב"ד סאטמר, קירב והעריץ מאד את האברך הצעיר רבי יואל טייטלבוים שבא אז להתגורר בעיר לאחר חתונתו, והיה שולח לו סכומי כסף לתומכו. פעם אחת סיפרו לו מוציאי דיבה, על רבי יואל שאינו נצרך כל כך, שכן הוא מפזר הרבה לצדקה. נתרגש רבי יהודה ואמר "א"כ נצרך לו יותר", ואכן מאז הוא הוסיף לו על סכומי התמיכה. לאחר שנים כשכיהן רבי יואל כאב"ד סאטמר, הזהיר מאד שלא לשנות את המנהגים ההלכתיים של השחיטה בעיר, המיוסדים על הוראותיו הקדושות של בעל ה"זכרון יהודה".
[1] דף כפול. 23 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול ומעט בלאי.
קטגוריה
מכתבי רבנים - הונגריה, גליציה ומרכז אירופה
קָטָלוֹג
מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
18.9.2019
פתיחה: $600
נמכר ב: $750
כולל עמלת קונה
שני מכתבים בכתב-יד קדשו וחתימתו של הגאון רבי יוסף צבי דושינסקי, אב"ד גאלאנטא, חוסט וירושלים. חוסט, ערב ראש השנה תר"צ [1929], וירושלים, אב תש"א [1941].
שני המכתבים נשלחו לתלמידו האהוב רבי שמואל גוטליב. המכתב הראשון פותח בברכת "תחל שנה וברכותיה", וברכות תודה על משלוח אתרוג מובחר מהארץ הקדושה. בשולי המכתב פריסת שלום לרבי ישראל בולאג ולבנו הבחור יוסף (רבי יוסף בולאג הנ"ל מוזכר גם במכתב השני משנת תש"א).
הגאון רבי יוסף צבי דושינסקי (תרכ"ח-תש"ט), מגדולי גאוני הונגריה ומגדולי התורה הנודעים בדורו. כיהן ברבנות בגאלאנטא ובחוסט, שם גם עמד בראשות ישיבות שהיו מהגדולות והחשובות בארצות הונגריה. בשנת תרצ"ג עלה לארץ ישראל למלא את מקומו של רבי יוסף חיים זוננפלד, כרב ראשי לעדה החרדית בירושלים והנהיג ברמה את היהדות החרדית בארץ ישראל. בירושלים הקים מחדש את ישיבתו ומסר בה שיעורים תמידין כסדרן. היה קשור לאלפי תלמידיו כאב לבניו באהבת נפש, כפי שניכר גם במכתבים שלפנינו.
שני מכתבים, נייר מכתבים רשמי. 14X21 ס"מ. המכתב הראשון במצב טוב. המכתב השני במצב טוב-בינוני, עם קרעים (משוקמים) בקפלי הנייר. סימני קיפול ומעט בלאי.
שני המכתבים נשלחו לתלמידו האהוב רבי שמואל גוטליב. המכתב הראשון פותח בברכת "תחל שנה וברכותיה", וברכות תודה על משלוח אתרוג מובחר מהארץ הקדושה. בשולי המכתב פריסת שלום לרבי ישראל בולאג ולבנו הבחור יוסף (רבי יוסף בולאג הנ"ל מוזכר גם במכתב השני משנת תש"א).
הגאון רבי יוסף צבי דושינסקי (תרכ"ח-תש"ט), מגדולי גאוני הונגריה ומגדולי התורה הנודעים בדורו. כיהן ברבנות בגאלאנטא ובחוסט, שם גם עמד בראשות ישיבות שהיו מהגדולות והחשובות בארצות הונגריה. בשנת תרצ"ג עלה לארץ ישראל למלא את מקומו של רבי יוסף חיים זוננפלד, כרב ראשי לעדה החרדית בירושלים והנהיג ברמה את היהדות החרדית בארץ ישראל. בירושלים הקים מחדש את ישיבתו ומסר בה שיעורים תמידין כסדרן. היה קשור לאלפי תלמידיו כאב לבניו באהבת נפש, כפי שניכר גם במכתבים שלפנינו.
שני מכתבים, נייר מכתבים רשמי. 14X21 ס"מ. המכתב הראשון במצב טוב. המכתב השני במצב טוב-בינוני, עם קרעים (משוקמים) בקפלי הנייר. סימני קיפול ומעט בלאי.
קטגוריה
מכתבי רבנים - הונגריה, גליציה ומרכז אירופה
קָטָלוֹג
מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
18.9.2019
פתיחה: $300
נמכר ב: $375
כולל עמלת קונה
מכתב בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי עקיבא סופר אב"ד וראש ישיבת פרשבורג. פרשבורג, [טבת תרפ"ג 1922].
דברי חיזוק וברכה שנשלחו לתלמידו רבי מיכאל שאי, לאחר נישואיו עם בת הגאון רבי אלטר שאול פפר, ונסיעתו לארה"ב: "...בתקותי שכבר באת אל מחוז חפצך ובאת אל המנוחה ואל הנחלה לישב באהלה של תורה אצל חותנך הה"ג... ותהי'[ה] הולך וגדל להוסיף... לשקוד על דלתי התורה... לאסוף בחפניך מכ"ט [מכל טוב], ואין טוב אלא תורה...". בהמשך המכתב הוא כותב כי הוא שולח לו גם "כתב תעודה, אשר הבטחתי לך ותהיה לך למזכרת, ואקוה שתנוח דעתך בזה...".
הגאון מפרשבורג - רבי עקיבא סופר (תרל"ח-תש"כ) בעל "דעת סופר", בן רבי שמחה בונם בעל ה"שבט סופר", בנו של ה"כתב סופר". כיהן ברבנות ובראשות ישיבת פרשבורג מאז פטירת אביו בשנת תרס"ז. לאחר השואה הקים מחדש את ישיבתו וקהילתו בירושלים. מראשי "מועצת גדולי התורה".
מקבל המכתב: רבי מיכאל שאי (תרנ"ד-תשל"ט, החתם סופר ותלמידיו, עמ' תרמח), מרבני ניו יורק. למד בישיבת פרשבורג ובישיבת המהרי"ץ דושינסקי בחוסט. חתן רבי אלטר שאול פפר רב "בית המדרש אנשי אונגרין" בניו יורק. לאחר נישואיו כיהן ברבנות בניו יורק, ומשנת תרצ"ו מילא את מקום חותנו ברבנות.
[1] דף כפול, נייר מכתבים רשמי. 23 ס"מ. כ-12 שורות בכתב-ידו. מצב טוב-בינוני. בלאי וקרעים קלים בקפלי הנייר.
דברי חיזוק וברכה שנשלחו לתלמידו רבי מיכאל שאי, לאחר נישואיו עם בת הגאון רבי אלטר שאול פפר, ונסיעתו לארה"ב: "...בתקותי שכבר באת אל מחוז חפצך ובאת אל המנוחה ואל הנחלה לישב באהלה של תורה אצל חותנך הה"ג... ותהי'[ה] הולך וגדל להוסיף... לשקוד על דלתי התורה... לאסוף בחפניך מכ"ט [מכל טוב], ואין טוב אלא תורה...". בהמשך המכתב הוא כותב כי הוא שולח לו גם "כתב תעודה, אשר הבטחתי לך ותהיה לך למזכרת, ואקוה שתנוח דעתך בזה...".
הגאון מפרשבורג - רבי עקיבא סופר (תרל"ח-תש"כ) בעל "דעת סופר", בן רבי שמחה בונם בעל ה"שבט סופר", בנו של ה"כתב סופר". כיהן ברבנות ובראשות ישיבת פרשבורג מאז פטירת אביו בשנת תרס"ז. לאחר השואה הקים מחדש את ישיבתו וקהילתו בירושלים. מראשי "מועצת גדולי התורה".
מקבל המכתב: רבי מיכאל שאי (תרנ"ד-תשל"ט, החתם סופר ותלמידיו, עמ' תרמח), מרבני ניו יורק. למד בישיבת פרשבורג ובישיבת המהרי"ץ דושינסקי בחוסט. חתן רבי אלטר שאול פפר רב "בית המדרש אנשי אונגרין" בניו יורק. לאחר נישואיו כיהן ברבנות בניו יורק, ומשנת תרצ"ו מילא את מקום חותנו ברבנות.
[1] דף כפול, נייר מכתבים רשמי. 23 ס"מ. כ-12 שורות בכתב-ידו. מצב טוב-בינוני. בלאי וקרעים קלים בקפלי הנייר.
קטגוריה
מכתבי רבנים - הונגריה, גליציה ומרכז אירופה
קָטָלוֹג
מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
18.9.2019
פתיחה: $3,500
נמכר ב: $4,375
כולל עמלת קונה
כתשעים גלויות ששלח הבחור היינריך כהן להוריו בבאזל, בתקופת לימודיו בישיבת פרשבורג. [פרשבורג, אוקטובר 1908 עד אפריל 1909]. גרמנית, משולבת עם מעט עברית.
תיעוד מפורט ומרתק על חיי הישיבה והקהילה בפרשבורג מנקודת מבטו של תלמיד ממערב אירופה.
הכותב, הבחור חיים (היינריך) כהן, בנו של רבי אשר מיכאל (ארתור) כהן אב"ד באזל, למד בישיבת פרשבורג במשך כחצי שנה, ובתקופה זו כתב את המכתבים שלפנינו (בהיותו בגילאי 19 ו-20). ההתכתבות עם בני משפחתו הייתה רצופה מאד: הוא כתב אליהם מספר פעמים בשבוע, ולעתים אף בכל יום. כך נוצר כעין יומן מרתק, המתעד את שגרת היום-יום של בחור בישיבת פרשבורג בתקופה זו, את אורח החיים של יהודי פרשבורג, את המצב החברתי והכלכלי בעיר, ועוד. ההתכתבות אף פותחת צוהר ליחסים ששררו בין בחורי הישיבה שבאו ממזרח אירופה לבחורים שהגיעו ממערב אירופה, מתוך הפרספקטיבה האישית של הכותב.
בגלויות מתואר סדר היום שלו, הלימודים עם החברותא, אגודת הבחורים בה לומדים חומש עם רש"י, תנאי המחיה שלו, המגורים אצל אחת ממשפחות הקהילה (משפחת Ratz, שדואגת לאוכל, לינה וכביסה לבגדיו), מאורעות בישיבה ובקהילה, עניינים פוליטיים שונים, תיאור היהודים ההונגריים והשוואתם ליהודי באזל, חנוכה ופורים בפרשבורג, תיאור ה"פורים שפיל" שערכו בחורי הישיבה, המבחן הגדול בישיבה, משלוח בשר כשר לבאזל מפרשבורג, ועוד עניינים רבים ומגוונים (מצורפת רשימת תקציר לכל הגלויות - בגרמנית).
רבה של פרשבורג באותם ימים היה הגאון רבי עקיבא סופר בעל "דעת סופר", שנתמנה באותה שנה על מקום אביו בעל "שבט סופר". רבו של הכותב בישיבה היה רבי יצחק לייב סופר (המכונה בגלויות "ר' ליב"), בנו של ה"דעת סופר". ר' ליב מוזכר פעמים רבות במכתבים. באחת הגלויות מסופר על התנגדותו של ר' ליב סופר לציונות, ובמספר גלויות מתווך הכותב בין אביו הרב מבאזל לר' ליב בנושאים שונים.
הרב ד"ר חיים (היינריך) כהן (תרמ"ט-תשכ"ו 1889-1966), בנו של רבי אשר מיכאל כהן אב"ד באזל. לאחר סיום לימודיו בגימנסיה בבאזל בשנת 1908, נסע ללמוד בישיבת פרשבורג, אז כתב את המכתבים שלפנינו. בהמשך הוסמך להוראת אנגלית וצרפתית, ובשנת 1914 הוסמך לרבנות בבית המדרש לרבנים בברלין. בשנים 1917-1918 שירת כרב צבאי בחזית המערבית. בין השנים 1918-1939 שימש כרב איגוד בתי הכנסת ב"מואביט-הנזה" (Synagogenverein Moabit und Hansabezirk) בברלין. בנוסף, שימש כמנהל בית ספר יהודי ברובע הנזה בברלין והיה חבר הנהלת "אגודת ישראל". בשנת 1939 הצליח להימלט דרך שווייץ והתיישב בלונדון.
89 גלויות. 9X14 ס"מ בקירוב. מצב כללי טוב.
תיעוד מפורט ומרתק על חיי הישיבה והקהילה בפרשבורג מנקודת מבטו של תלמיד ממערב אירופה.
הכותב, הבחור חיים (היינריך) כהן, בנו של רבי אשר מיכאל (ארתור) כהן אב"ד באזל, למד בישיבת פרשבורג במשך כחצי שנה, ובתקופה זו כתב את המכתבים שלפנינו (בהיותו בגילאי 19 ו-20). ההתכתבות עם בני משפחתו הייתה רצופה מאד: הוא כתב אליהם מספר פעמים בשבוע, ולעתים אף בכל יום. כך נוצר כעין יומן מרתק, המתעד את שגרת היום-יום של בחור בישיבת פרשבורג בתקופה זו, את אורח החיים של יהודי פרשבורג, את המצב החברתי והכלכלי בעיר, ועוד. ההתכתבות אף פותחת צוהר ליחסים ששררו בין בחורי הישיבה שבאו ממזרח אירופה לבחורים שהגיעו ממערב אירופה, מתוך הפרספקטיבה האישית של הכותב.
בגלויות מתואר סדר היום שלו, הלימודים עם החברותא, אגודת הבחורים בה לומדים חומש עם רש"י, תנאי המחיה שלו, המגורים אצל אחת ממשפחות הקהילה (משפחת Ratz, שדואגת לאוכל, לינה וכביסה לבגדיו), מאורעות בישיבה ובקהילה, עניינים פוליטיים שונים, תיאור היהודים ההונגריים והשוואתם ליהודי באזל, חנוכה ופורים בפרשבורג, תיאור ה"פורים שפיל" שערכו בחורי הישיבה, המבחן הגדול בישיבה, משלוח בשר כשר לבאזל מפרשבורג, ועוד עניינים רבים ומגוונים (מצורפת רשימת תקציר לכל הגלויות - בגרמנית).
רבה של פרשבורג באותם ימים היה הגאון רבי עקיבא סופר בעל "דעת סופר", שנתמנה באותה שנה על מקום אביו בעל "שבט סופר". רבו של הכותב בישיבה היה רבי יצחק לייב סופר (המכונה בגלויות "ר' ליב"), בנו של ה"דעת סופר". ר' ליב מוזכר פעמים רבות במכתבים. באחת הגלויות מסופר על התנגדותו של ר' ליב סופר לציונות, ובמספר גלויות מתווך הכותב בין אביו הרב מבאזל לר' ליב בנושאים שונים.
הרב ד"ר חיים (היינריך) כהן (תרמ"ט-תשכ"ו 1889-1966), בנו של רבי אשר מיכאל כהן אב"ד באזל. לאחר סיום לימודיו בגימנסיה בבאזל בשנת 1908, נסע ללמוד בישיבת פרשבורג, אז כתב את המכתבים שלפנינו. בהמשך הוסמך להוראת אנגלית וצרפתית, ובשנת 1914 הוסמך לרבנות בבית המדרש לרבנים בברלין. בשנים 1917-1918 שירת כרב צבאי בחזית המערבית. בין השנים 1918-1939 שימש כרב איגוד בתי הכנסת ב"מואביט-הנזה" (Synagogenverein Moabit und Hansabezirk) בברלין. בנוסף, שימש כמנהל בית ספר יהודי ברובע הנזה בברלין והיה חבר הנהלת "אגודת ישראל". בשנת 1939 הצליח להימלט דרך שווייץ והתיישב בלונדון.
89 גלויות. 9X14 ס"מ בקירוב. מצב כללי טוב.
קטגוריה
מכתבי רבנים - הונגריה, גליציה ומרכז אירופה
קָטָלוֹג
מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
18.9.2019
פתיחה: $400
נמכר ב: $1,063
כולל עמלת קונה
העתק מעשה בית דין על נתינת גט, בכתב-ידו ובחתימתו וחותמתו של הגאון רבי מרדכי פארהאנד אב"ד נייטרא. נייטרא, ניסן תר[צ"ח? 1938?].
בהעתק שלפנינו העתיק הרב בכתב-ידו את חתימות חברי בית דינו שחתמו על ה"מעשה בית דין" המקורי: "הק' זלמן ליב הלברשטאם" ו"הק' חיים דוב מייזליק".
הגאון רבי מרדכי פארהאנד (תרמ"ו/תרמ"ז-תש"ד), בנו של רבי משה אב"ד מאקאווא, תלמידם של רבי אליעזר דייטש בעל "תבואת השדה", ה"קדושת יום טוב" מסיגט וה"ערוגת הבושם". בילדותו הסתופף בצילם של האדמו"רים רבי מרדכי מנדבורנא ורבי יחזקאל משינווא. משנת תרס"ט כיהן כדיין ומו"צ בבטלען שבהונגריה, ומשנת תרע"ב כיהן כיהן כאב"ד ור"מ בנייטרא שבסלובקיה, שם גם עמד בראשות ישיבה גדולה. משיכה מיוחדת הייתה לו לכתבי יד של ראשונים ולבירור גרסאות קדומות שלהם. לצורך כך כששהה באיטליה בשנת תרפ"ד, מסיבות בריאותיות, שהה זמן ממושך בספריית הוותיקן בניסיון לאתר כתבי-יד שונים. בימים ההם אף כתב לעצמו ספר מפתח, בו תיאר כתבי יד רבים שראה בעיניו. בתקופה זו התקבל בכבוד לראיון ממושך וטעון אצל האפיפיור פיוס ה-11. חיבר מעל ארבעים ספרים בהלכה ואגדה, חלקם נדפסו. ספריו בהלכה שנדפסו בחייו התקבלו מאד וזכו להסכמה נלהבת של גדולי רבני הונגריה.
[1] דף כפול, נייר מכתבים רשמי של "בית דין צדק דקה"י נייטרא יצ"ו". 23.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים קלים וסימני קיפול.
בהעתק שלפנינו העתיק הרב בכתב-ידו את חתימות חברי בית דינו שחתמו על ה"מעשה בית דין" המקורי: "הק' זלמן ליב הלברשטאם" ו"הק' חיים דוב מייזליק".
הגאון רבי מרדכי פארהאנד (תרמ"ו/תרמ"ז-תש"ד), בנו של רבי משה אב"ד מאקאווא, תלמידם של רבי אליעזר דייטש בעל "תבואת השדה", ה"קדושת יום טוב" מסיגט וה"ערוגת הבושם". בילדותו הסתופף בצילם של האדמו"רים רבי מרדכי מנדבורנא ורבי יחזקאל משינווא. משנת תרס"ט כיהן כדיין ומו"צ בבטלען שבהונגריה, ומשנת תרע"ב כיהן כיהן כאב"ד ור"מ בנייטרא שבסלובקיה, שם גם עמד בראשות ישיבה גדולה. משיכה מיוחדת הייתה לו לכתבי יד של ראשונים ולבירור גרסאות קדומות שלהם. לצורך כך כששהה באיטליה בשנת תרפ"ד, מסיבות בריאותיות, שהה זמן ממושך בספריית הוותיקן בניסיון לאתר כתבי-יד שונים. בימים ההם אף כתב לעצמו ספר מפתח, בו תיאר כתבי יד רבים שראה בעיניו. בתקופה זו התקבל בכבוד לראיון ממושך וטעון אצל האפיפיור פיוס ה-11. חיבר מעל ארבעים ספרים בהלכה ואגדה, חלקם נדפסו. ספריו בהלכה שנדפסו בחייו התקבלו מאד וזכו להסכמה נלהבת של גדולי רבני הונגריה.
[1] דף כפול, נייר מכתבים רשמי של "בית דין צדק דקה"י נייטרא יצ"ו". 23.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים קלים וסימני קיפול.
קטגוריה
מכתבי רבנים - הונגריה, גליציה ומרכז אירופה
קָטָלוֹג
מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
18.9.2019
פתיחה: $300
נמכר ב: $500
כולל עמלת קונה
מכתב (כ-13 שורות) בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי דוב בעריש וויידנפלד - "הרב מטשעבין". ירושלים, תשרי תש"י [1949].
הסכמה והמלצה להדפסת הספר "וילקט יוסף" של רבי יוסף מנדלקרן.
ספר "וילקט יוסף" הוא ליקוט חשוב של דברי חסידות מאדמור"י בית קוצק ובית גור, והוא נדפס לבסוף בשנת תשט"ו בירושלים. ההסכמה שלפנינו לא נדפסה שם. בספר הנדפס מופיעות הסכמות מרבנים רבים, ובדף קג נדפסה בו הסכמה אחרת מהרב מטשעבין.
הגאון רבי דוב בעריש וויידנפלד (תרמ"א-תשכ"ו), שנודע בכינויו "הרב מטשעבין", בנו של הגאון רבי יעקב אב"ד הרימלוב בעל "כוכב מיעקב", מגדולי גאוני גליציה. משנת תרפ"ג כיהן כאב"ד העיר טשעבין בגליציה, וכבר מימי צעירותו נודע כאחד מגדולי הגאונים ופוסקי הדור, וכידען בעל שליטה מוחלטת במרחבי ים התלמוד וספרי הפוסקים. בתקופת כהונתו בטשעבין הקים בה ישיבה חשובה, אליה נהרו טובי הבחורים החריפים בגליציה. לאחר פטירת רבי מאיר שפירא, קיבל על עצמו את האחריות כחבר ההנהלה הרוחנית של ישיבת "חכמי לובלין", יחד עם הגאון מקוז'יגלוב רבי אריה צבי פרומר והאדמו"ר רבי משה'ניו מקראקא. חסיד מקושר לאדמו"רי בעלז ולאדמו"רי בית רוז'ין. בשנות השואה נדד דרך סיביר ובוכרה, והגיע בשנת תש"ו לירושלים, בה הקים את ישיבת "כוכב מיעקב - טשעבין". הרב מטשעבין נערץ ע"י כל גדולי הדור, אדמו"רים וראשי הישיבות, בהם הגרא"ז מלצר, החזון איש והגרי"ז מבריסק. רבו האדמו"ר רבי אהרן מבעלז היה מפנה אליו את כל השאלות ההלכתיות החמורות. בחג השבועות הראשון לבואו לירושלים סר להתפלל בבית מדרשו של האדמו"ר הזקן מגור בעל "אמרי אמת", ומשראהו הרבי אמר: "היום נכבד בעשרת הדברות את התורה בעצמה".
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 27.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. בלאי ופגמים בקפלי הנייר.
הסכמה והמלצה להדפסת הספר "וילקט יוסף" של רבי יוסף מנדלקרן.
ספר "וילקט יוסף" הוא ליקוט חשוב של דברי חסידות מאדמור"י בית קוצק ובית גור, והוא נדפס לבסוף בשנת תשט"ו בירושלים. ההסכמה שלפנינו לא נדפסה שם. בספר הנדפס מופיעות הסכמות מרבנים רבים, ובדף קג נדפסה בו הסכמה אחרת מהרב מטשעבין.
הגאון רבי דוב בעריש וויידנפלד (תרמ"א-תשכ"ו), שנודע בכינויו "הרב מטשעבין", בנו של הגאון רבי יעקב אב"ד הרימלוב בעל "כוכב מיעקב", מגדולי גאוני גליציה. משנת תרפ"ג כיהן כאב"ד העיר טשעבין בגליציה, וכבר מימי צעירותו נודע כאחד מגדולי הגאונים ופוסקי הדור, וכידען בעל שליטה מוחלטת במרחבי ים התלמוד וספרי הפוסקים. בתקופת כהונתו בטשעבין הקים בה ישיבה חשובה, אליה נהרו טובי הבחורים החריפים בגליציה. לאחר פטירת רבי מאיר שפירא, קיבל על עצמו את האחריות כחבר ההנהלה הרוחנית של ישיבת "חכמי לובלין", יחד עם הגאון מקוז'יגלוב רבי אריה צבי פרומר והאדמו"ר רבי משה'ניו מקראקא. חסיד מקושר לאדמו"רי בעלז ולאדמו"רי בית רוז'ין. בשנות השואה נדד דרך סיביר ובוכרה, והגיע בשנת תש"ו לירושלים, בה הקים את ישיבת "כוכב מיעקב - טשעבין". הרב מטשעבין נערץ ע"י כל גדולי הדור, אדמו"רים וראשי הישיבות, בהם הגרא"ז מלצר, החזון איש והגרי"ז מבריסק. רבו האדמו"ר רבי אהרן מבעלז היה מפנה אליו את כל השאלות ההלכתיות החמורות. בחג השבועות הראשון לבואו לירושלים סר להתפלל בבית מדרשו של האדמו"ר הזקן מגור בעל "אמרי אמת", ומשראהו הרבי אמר: "היום נכבד בעשרת הדברות את התורה בעצמה".
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 27.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. בלאי ופגמים בקפלי הנייר.
קטגוריה
מכתבי רבנים - הונגריה, גליציה ומרכז אירופה
קָטָלוֹג
מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
18.9.2019
פתיחה: $300
נמכר ב: $375
כולל עמלת קונה
מכתב שו"ת בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי שמואל הלוי וואזנר. זכרון מאיר, בני ברק, אייר תשל"ד [1974].
נשלח לארה"ב אל הגאון רבי אפרים גרינבלאט מממפיס [בעל "רבבות אפרים"], בדיני "אמירה לעכו"ם במקום מצוה", לגבי חימום מקוה בשבת ע"י נכרי, ובדיני "טלטול ברשות-הרבים" בשבת (תשובה זו שלפנינו נדפסה בשו"ת שבט הלוי, חלק ד', אורח חיים, סימן כ"ט).
הגאון המפורסם רבי שמואל הלוי וואזנר (תרע"ג-תשע"ה), בעל "שבט הלוי", מגדולי פוסקי הדור האחרון. יליד העיר וינה, תלמידם של רבי שמואל דוד אונגר אב"ד נייטרא ושל רבי יוסף אלימלך כהנא אב"ד אונגוואר (שניהם נספו בשואה), ולאחר מכן תלמיד מובהק לרבו הגאון רבי מאיר שפירא בישיבת חכמי לובלין. בשנת תרצ"ט עלה לארץ ישראל עם רעייתו. תחילה התגורר בירושלים, שימש את גדולי העיר, התבלט עד מהרה כאחד מתלמידי החכמים החשובים, ומונה לרב ומו"צ בשכונת גאולה. בשנת תש"ז עבר לבני ברק, לכהן בה כרב ואב"ד שכונת זכרון מאיר. מינוי זה בא בהמלצתו של מרן ה"חזון איש" שהכיר כבר אז בגדלותו ובכוחו של האברך הצעיר וצפה את עתידו. לאחר תקופה קצרה מונה לרבם של קהילות "חוג חתם סופר" בעיר. ברבות השנים הפך הרב וואזנר לאחד מגדולי הפוסקים והיה לסמכות הלכתית מקובלת על כל החוגים. השיב תשובות לאלפים, אשר נדפסו באחד-עשר כרכי ספרו שו"ת שבט הלוי.
[1] דף, נייר מכתבים רשמי עם הכותרת: "שמואל הלוי ואזנר - רב אב"ד ור"מ זכרון מאיר, בני ברק". כ-27.5 ס"מ. כ-25 שורות בכתב-ידו וחתימתו. מצב טוב. קרעים וקמטים קלים.
נשלח לארה"ב אל הגאון רבי אפרים גרינבלאט מממפיס [בעל "רבבות אפרים"], בדיני "אמירה לעכו"ם במקום מצוה", לגבי חימום מקוה בשבת ע"י נכרי, ובדיני "טלטול ברשות-הרבים" בשבת (תשובה זו שלפנינו נדפסה בשו"ת שבט הלוי, חלק ד', אורח חיים, סימן כ"ט).
הגאון המפורסם רבי שמואל הלוי וואזנר (תרע"ג-תשע"ה), בעל "שבט הלוי", מגדולי פוסקי הדור האחרון. יליד העיר וינה, תלמידם של רבי שמואל דוד אונגר אב"ד נייטרא ושל רבי יוסף אלימלך כהנא אב"ד אונגוואר (שניהם נספו בשואה), ולאחר מכן תלמיד מובהק לרבו הגאון רבי מאיר שפירא בישיבת חכמי לובלין. בשנת תרצ"ט עלה לארץ ישראל עם רעייתו. תחילה התגורר בירושלים, שימש את גדולי העיר, התבלט עד מהרה כאחד מתלמידי החכמים החשובים, ומונה לרב ומו"צ בשכונת גאולה. בשנת תש"ז עבר לבני ברק, לכהן בה כרב ואב"ד שכונת זכרון מאיר. מינוי זה בא בהמלצתו של מרן ה"חזון איש" שהכיר כבר אז בגדלותו ובכוחו של האברך הצעיר וצפה את עתידו. לאחר תקופה קצרה מונה לרבם של קהילות "חוג חתם סופר" בעיר. ברבות השנים הפך הרב וואזנר לאחד מגדולי הפוסקים והיה לסמכות הלכתית מקובלת על כל החוגים. השיב תשובות לאלפים, אשר נדפסו באחד-עשר כרכי ספרו שו"ת שבט הלוי.
[1] דף, נייר מכתבים רשמי עם הכותרת: "שמואל הלוי ואזנר - רב אב"ד ור"מ זכרון מאיר, בני ברק". כ-27.5 ס"מ. כ-25 שורות בכתב-ידו וחתימתו. מצב טוב. קרעים וקמטים קלים.
קטגוריה
מכתבי רבנים - הונגריה, גליציה ומרכז אירופה
קָטָלוֹג
מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
18.9.2019
פתיחה: $1,200
נמכר ב: $1,625
כולל עמלת קונה
מכתב ארוך (2 עמ', כ-40 שורות) בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי יצחק אלחנן ספקטור אב"ד קובנא. קובנא, תרל"ח [1878].
נשלח אל רבי שמואל סלנט רבה של ירושלים, ואל הגביר רבי מרדכי יפה מירושלים. תוכן המכתב קשור לאסון נורא שקרה בירושלים בקרב משפחת אחיו של רבי יצחק אלחנן, שבנו נפטר לבית עולמו בגיל צעיר. בתוך הדברים נכתב על הדאגה לכלת אחיו - האלמנה הצעירה, ועל הטיפול בעזבון ובעניני הכספים של משפחת המנוח.
הגאון רבי יצחק אלחנן ספקטור (תקע"ז-תרנ"ו), גדול רבני דורו, נודע בגאונותו בהתמדתו ובצדקותו הרבה. נחשב בדורו כסמכות התורנית העליונה והנהיג את יהדות ליטא ורוסיה במשך שנים בתבונה ובנועם. כיהן ברבנות מגיל צעיר משנת תקצ"ז בערך. בשנת תרכ"ד נתמנה לרבנות העיר קובנא, ונודע שמו בכל קצוות תבל כאחד מגדולי הפוסקים. תשובותיו וחידושיו נדפסו בסדרת ספריו: "באר יצחק", "נחל יצחק" ו"עין יצחק".
[1] דף. 21 ס"מ. מצב טוב-בינוני. נזקי עש בשולי הדף, עם פגיעה בטקסט של שני מילים מהמכתב.
נשלח אל רבי שמואל סלנט רבה של ירושלים, ואל הגביר רבי מרדכי יפה מירושלים. תוכן המכתב קשור לאסון נורא שקרה בירושלים בקרב משפחת אחיו של רבי יצחק אלחנן, שבנו נפטר לבית עולמו בגיל צעיר. בתוך הדברים נכתב על הדאגה לכלת אחיו - האלמנה הצעירה, ועל הטיפול בעזבון ובעניני הכספים של משפחת המנוח.
הגאון רבי יצחק אלחנן ספקטור (תקע"ז-תרנ"ו), גדול רבני דורו, נודע בגאונותו בהתמדתו ובצדקותו הרבה. נחשב בדורו כסמכות התורנית העליונה והנהיג את יהדות ליטא ורוסיה במשך שנים בתבונה ובנועם. כיהן ברבנות מגיל צעיר משנת תקצ"ז בערך. בשנת תרכ"ד נתמנה לרבנות העיר קובנא, ונודע שמו בכל קצוות תבל כאחד מגדולי הפוסקים. תשובותיו וחידושיו נדפסו בסדרת ספריו: "באר יצחק", "נחל יצחק" ו"עין יצחק".
[1] דף. 21 ס"מ. מצב טוב-בינוני. נזקי עש בשולי הדף, עם פגיעה בטקסט של שני מילים מהמכתב.
קטגוריה
מכתבי רבנים - ליטא, פולין וארץ ישראל
קָטָלוֹג
מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
18.9.2019
פתיחה: $600
נמכר ב: $875
כולל עמלת קונה
שני מכתבים ארוכים ומעניינים בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי חיים ברלין, שנשלחו אל הגאון רבי שמואל סלנט, בענייני מגביות לישיבת "עץ חיים" בירושלים. ווילנא, תר"ן [1890]; יליסבטגרד, [תר"ס 1899].
המכתבים כוללים דו"חות מפורטים על המגביות לטובת ישיבת "עץ חיים" בירושלים, ופרטים שונים על התנהלות המגביות. במכתב השני משנת תר"ס כותב רבי חיים על התכניות לצרף רבנים ועשירים לעמוד עמו במשא הקודש של ארגון המגביות בליטא ובפולין: "הלא ידעתם שזה ימים רבים אני שואל ודורש לצרף אלי את מי ומי מאנשי שם, לנהל את ענין גבאות מעשה הצדקה הזאת, במקום המנוח הג"מ יהונתן מוואלקאוויסק ז"ל ולדאבון לבבי עוד לא נמצא לנו איש כזה, ואנוכי פה לבדי, לא אוכל לתקן ועד כזה כראוי". באותו מכתב כותב רבי חיים על עצמו, על בדידותו במשרתו כרב עיר במחוזות הפנימיים של רוסיה: "כי אנכי כערער בערבה פה בארץ הנגב, הנגובה בעה"ר מכל ריח תורה ושום דבר שבקדושה, והנני פה יחידי ממש, באין שום איש מתחזק עמדי, ואני תפלה לאלוקי אבותי... שיעלני מבור... מטיט היון הלזה, שנכנסתי אליו עפ"י עצת איזה מגאוני הזמן אשר פתוני ואפת, והדברים עתיקים...".
תאריך המכתב הראשון הוא: "יום ג', יום מטירת לחם מן השמים, שנת תר"ן. ווילנא" [יום ג' ט"ז אייר, שהוא היום בו החל לירד המן מן השמים, בשנת צאת ישראל ממצרים. ראה מסכת שבת דף פז, ב]. תאריך המכתב השני הוא: "צום העשירי, יהפך לשמחה, בשנת עת קץ, יעליסאווע"ג" [=יליסבטגרד, י' טבת תר"ס].
הגאון המפורסם רבי חיים ברלין (תקצ"ב-תרע"ג), מגדולי דורו ומדמויות ההוד של ליטא וירושלים. בנו הבכור של הנצי"ב מוואלוז'ין. שימש כרב הראשי בעיר מוסקבה, והשפעתו התורנית התפרסה במרחבי רוסיה. כיהן תקופה כראש ישיבה ואב"ד וולוז'ין, וברבנות קוברין ויליסבטגרד. עלה לירושלים בשנת תרס"ו, ועד מהרה הוכר במעמדו וסמכותו כאחד מגדולי רבני העיר.
שני מכתבים: דף כפול ודף בודד (4 עמ' כתובים). 20.5 ס"מ. מצב טוב.
המכתבים כוללים דו"חות מפורטים על המגביות לטובת ישיבת "עץ חיים" בירושלים, ופרטים שונים על התנהלות המגביות. במכתב השני משנת תר"ס כותב רבי חיים על התכניות לצרף רבנים ועשירים לעמוד עמו במשא הקודש של ארגון המגביות בליטא ובפולין: "הלא ידעתם שזה ימים רבים אני שואל ודורש לצרף אלי את מי ומי מאנשי שם, לנהל את ענין גבאות מעשה הצדקה הזאת, במקום המנוח הג"מ יהונתן מוואלקאוויסק ז"ל ולדאבון לבבי עוד לא נמצא לנו איש כזה, ואנוכי פה לבדי, לא אוכל לתקן ועד כזה כראוי". באותו מכתב כותב רבי חיים על עצמו, על בדידותו במשרתו כרב עיר במחוזות הפנימיים של רוסיה: "כי אנכי כערער בערבה פה בארץ הנגב, הנגובה בעה"ר מכל ריח תורה ושום דבר שבקדושה, והנני פה יחידי ממש, באין שום איש מתחזק עמדי, ואני תפלה לאלוקי אבותי... שיעלני מבור... מטיט היון הלזה, שנכנסתי אליו עפ"י עצת איזה מגאוני הזמן אשר פתוני ואפת, והדברים עתיקים...".
תאריך המכתב הראשון הוא: "יום ג', יום מטירת לחם מן השמים, שנת תר"ן. ווילנא" [יום ג' ט"ז אייר, שהוא היום בו החל לירד המן מן השמים, בשנת צאת ישראל ממצרים. ראה מסכת שבת דף פז, ב]. תאריך המכתב השני הוא: "צום העשירי, יהפך לשמחה, בשנת עת קץ, יעליסאווע"ג" [=יליסבטגרד, י' טבת תר"ס].
הגאון המפורסם רבי חיים ברלין (תקצ"ב-תרע"ג), מגדולי דורו ומדמויות ההוד של ליטא וירושלים. בנו הבכור של הנצי"ב מוואלוז'ין. שימש כרב הראשי בעיר מוסקבה, והשפעתו התורנית התפרסה במרחבי רוסיה. כיהן תקופה כראש ישיבה ואב"ד וולוז'ין, וברבנות קוברין ויליסבטגרד. עלה לירושלים בשנת תרס"ו, ועד מהרה הוכר במעמדו וסמכותו כאחד מגדולי רבני העיר.
שני מכתבים: דף כפול ודף בודד (4 עמ' כתובים). 20.5 ס"מ. מצב טוב.
קטגוריה
מכתבי רבנים - ליטא, פולין וארץ ישראל
קָטָלוֹג
מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
18.9.2019
פתיחה: $4,000
נמכר ב: $5,000
כולל עמלת קונה
מכתב בחתימת הגאון רבי חיים הלוי סולובייציק אב"ד בריסק. בריסק דליטא (Brześć Litewski), חשון תרס"ט [1908].
נכתב לד"ר אברהם אליהו הרכבי. אישור קבלה על כספים שנתרמו לישיבה על ידו דרך השד"ר רבי בנימין זאב חוסיטשער, ובקשה להמשיך "להחזיק המעמד עבור הישיבה הק'[דושה] הנ"ל, אשר נקבצו ובאו קבוץ גדול מבחורי חמד יקרים ומצויינים השוקדים בתורה במעוז. חלקם בני עניים שמהם תצא תורה, שאין יד הוריהם משגת לכלכל מחסורם ודרושה הוצ'[אה] מרובה על הספקת כלכלתם". רבי חיים מפאר ומברך את התומכים: "אשרי חלק תומכיהן ומחזיקיהם להיות זוכה ומזכה את הרבים באור תורה... ומשכורתו תהי'[ה] שלימה מעם ד' להתברך משמים בשנות חיים טובים וארוכים, אושר ועושר, ברכה רבה וכ"ט לנצח". כל המכתב בכתיבת ידי סופר, מלבד דברי החתימה: "מוקירו חיים הלוי סאלאווייציק".
הגאון רבי חיים הלוי סולובייציק אב"ד בריסק (תרי"ג-תרע"ח), מגדולי גאוני ליטא וממנהיגי דורו. אבי שיטת ההבנה והלמדנות של עולם הישיבות בליטא. בנו של הגאון רבי יוסף דוב סולובייצ'יק בעל "בית הלוי" וחתן רבי רפאל שפירא ראש ישיבת וואלוז'ין חתן הנצי"ב. לאחר נשואיו החל לכהן כראש ישיבה שלישי בישיבת וואלוז'ין (בין תלמידיו של הגר"ח מאותה תקופה נמנו: הגאון רבי ברוך בער ליבוביץ, רבי שמעון יהודה שקאפ ורבי חיים עוזר גרודזנסקי), ועם מעברו של רבי רפאל בשנת תרמ"א לכהן ברבנות בוברויסק נתמנה הגר"ח לראש ישיבה שני על מקומו. לאחר פטירת אביו בעל ה"בית הלוי" בשנת תרנ"ד, נתמנה הגר"ח לרבה של בריסק והמשיך בהרבצת תורה לקבוצה קטנה של תלמידים מובחרים שהתקבצו לקבל תורה מפיו [מלבד זאת עמד רבי חיים מאחורי הקלעים בראשות הישיבה "תורת חסד" בעיר בריסק, שהיתה מיועדת לבחורים מעט יותר צעירים]. תלמידיו אלו הפיצו את דרכי לימודו בכל ישיבות ליטא, מפיהם ומפי כתבם. שמועות רבות מחידושי תורתו של הגר"ח נפוצו בכל ישיבות ליטא, והועתקו ע"י כותבים רבים, איש מפי איש - "מפי השמועה" [חלקם הודפסו לימים בספר "חידושי הגר"ח" במהדורת סטנסיל, שנדפס בארץ ישראל בשנות התש"י בקירוב].
בסוף שנות התר"נ הקים רבי חיים את ישיבת "תורת חסד" בבריסק. בתחילה העמיד רבי חיים בראשות הישיבה את הגאון רבי שמחה זליג ריגר המו"צ דבריסק, ולאחר תקופה העמיד בראשה את הגאון רבי משה סוקולובסקי מבריסק בעל "אמרי משה". ישיבה זו עמדה שנים רבות עד השואה. [מבין תלמידיה המפורסמים - בתקופתה האחרונה - נודעו הגאון רבי משה סולובייצ'יק משוויץ ורעו הגאון רבי אהרן יהודה ליב שטיינמן, רבי זאב איידלמן מבני ברק ועוד רבים מטובי הלמדנים בעולם הישיבות].
[1] דף. 25.5 ס"מ. מצב טוב מאוד. חותמת הישיבה "ישיבה הק' תורת חסד, בריסק דליטא", וחותמתו של רב העיר רבי "חיים הלוי סאלאווייציק - בריסק דליטא".
נכתב לד"ר אברהם אליהו הרכבי. אישור קבלה על כספים שנתרמו לישיבה על ידו דרך השד"ר רבי בנימין זאב חוסיטשער, ובקשה להמשיך "להחזיק המעמד עבור הישיבה הק'[דושה] הנ"ל, אשר נקבצו ובאו קבוץ גדול מבחורי חמד יקרים ומצויינים השוקדים בתורה במעוז. חלקם בני עניים שמהם תצא תורה, שאין יד הוריהם משגת לכלכל מחסורם ודרושה הוצ'[אה] מרובה על הספקת כלכלתם". רבי חיים מפאר ומברך את התומכים: "אשרי חלק תומכיהן ומחזיקיהם להיות זוכה ומזכה את הרבים באור תורה... ומשכורתו תהי'[ה] שלימה מעם ד' להתברך משמים בשנות חיים טובים וארוכים, אושר ועושר, ברכה רבה וכ"ט לנצח". כל המכתב בכתיבת ידי סופר, מלבד דברי החתימה: "מוקירו חיים הלוי סאלאווייציק".
הגאון רבי חיים הלוי סולובייציק אב"ד בריסק (תרי"ג-תרע"ח), מגדולי גאוני ליטא וממנהיגי דורו. אבי שיטת ההבנה והלמדנות של עולם הישיבות בליטא. בנו של הגאון רבי יוסף דוב סולובייצ'יק בעל "בית הלוי" וחתן רבי רפאל שפירא ראש ישיבת וואלוז'ין חתן הנצי"ב. לאחר נשואיו החל לכהן כראש ישיבה שלישי בישיבת וואלוז'ין (בין תלמידיו של הגר"ח מאותה תקופה נמנו: הגאון רבי ברוך בער ליבוביץ, רבי שמעון יהודה שקאפ ורבי חיים עוזר גרודזנסקי), ועם מעברו של רבי רפאל בשנת תרמ"א לכהן ברבנות בוברויסק נתמנה הגר"ח לראש ישיבה שני על מקומו. לאחר פטירת אביו בעל ה"בית הלוי" בשנת תרנ"ד, נתמנה הגר"ח לרבה של בריסק והמשיך בהרבצת תורה לקבוצה קטנה של תלמידים מובחרים שהתקבצו לקבל תורה מפיו [מלבד זאת עמד רבי חיים מאחורי הקלעים בראשות הישיבה "תורת חסד" בעיר בריסק, שהיתה מיועדת לבחורים מעט יותר צעירים]. תלמידיו אלו הפיצו את דרכי לימודו בכל ישיבות ליטא, מפיהם ומפי כתבם. שמועות רבות מחידושי תורתו של הגר"ח נפוצו בכל ישיבות ליטא, והועתקו ע"י כותבים רבים, איש מפי איש - "מפי השמועה" [חלקם הודפסו לימים בספר "חידושי הגר"ח" במהדורת סטנסיל, שנדפס בארץ ישראל בשנות התש"י בקירוב].
בסוף שנות התר"נ הקים רבי חיים את ישיבת "תורת חסד" בבריסק. בתחילה העמיד רבי חיים בראשות הישיבה את הגאון רבי שמחה זליג ריגר המו"צ דבריסק, ולאחר תקופה העמיד בראשה את הגאון רבי משה סוקולובסקי מבריסק בעל "אמרי משה". ישיבה זו עמדה שנים רבות עד השואה. [מבין תלמידיה המפורסמים - בתקופתה האחרונה - נודעו הגאון רבי משה סולובייצ'יק משוויץ ורעו הגאון רבי אהרן יהודה ליב שטיינמן, רבי זאב איידלמן מבני ברק ועוד רבים מטובי הלמדנים בעולם הישיבות].
[1] דף. 25.5 ס"מ. מצב טוב מאוד. חותמת הישיבה "ישיבה הק' תורת חסד, בריסק דליטא", וחותמתו של רב העיר רבי "חיים הלוי סאלאווייציק - בריסק דליטא".
קטגוריה
מכתבי רבנים - ליטא, פולין וארץ ישראל
קָטָלוֹג