מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
- letter (151) Apply letter filter
- יד (145) Apply יד filter
- manuscript (145) Apply manuscript filter
- book (123) Apply book filter
- כתבי (103) Apply כתבי filter
- כתבי-יד (92) Apply כתבי-יד filter
- כתבייד (92) Apply כתבייד filter
- rabbi (92) Apply rabbi filter
- print (80) Apply print filter
- חסידות (70) Apply חסידות filter
- מכתבים (70) Apply מכתבים filter
- chassid (70) Apply chassid filter
- מכתבי (67) Apply מכתבי filter
- רבנים (67) Apply רבנים filter
- ישראל (63) Apply ישראל filter
- וארץ (63) Apply וארץ filter
- eretz (63) Apply eretz filter
- דפוסי (54) Apply דפוסי filter
- gloss (47) Apply gloss filter
- יהדות (43) Apply יהדות filter
- jewri (43) Apply jewri filter
- וכתבי (42) Apply וכתבי filter
- עתיקים (40) Apply עתיקים filter
- ספרי (39) Apply ספרי filter
- הר (37) Apply הר filter
- והש (37) Apply והש filter
- ודפוסים (37) Apply ודפוסים filter
- ליטא (37) Apply ליטא filter
- ערש (37) Apply ערש filter
- פולין (37) Apply פולין filter
- שנות (37) Apply שנות filter
- ליטא, (37) Apply ליטא, filter
- earli (37) Apply earli filter
- isra (37) Apply isra filter
- lithuanian (37) Apply lithuanian filter
- lithuanian, (37) Apply lithuanian, filter
- polish (37) Apply polish filter
- בודדים (36) Apply בודדים filter
- ודפים (36) Apply ודפים filter
- leav (36) Apply leav filter
- singl (36) Apply singl filter
- ספרים (35) Apply ספרים filter
- והקדשות (33) Apply והקדשות filter
- חתימות (33) Apply חתימות filter
- dedic (33) Apply dedic filter
- signatur (33) Apply signatur filter
- אירופה (30) Apply אירופה filter
- european (30) Apply european filter
- balkan (27) Apply balkan filter
- italian (27) Apply italian filter
מציג 325 - 336 of 433
מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
18.9.2019
פתיחה: $300
נמכר ב: $688
כולל עמלת קונה
ספר שו"ת מהר"י אשכנזי, מאת רבי יואל אשכנזי אב"ד זלוטשוב. מונקאטש, תרנ"ג [1853]. מהדורה ראשונה. עם הסכמת האדמו"ר בעל ה"קדושת יום טוב" מסיגט [חתן המחבר].
בדף השער הקדשה עצמית בכתב-יד, שזוהה ככתב-ידו של רבי שלמה זלמן עהרנרייך, המעיד שקיבל את הספר מהאדמו"ר בעל "עצי חיים" מסיגעט: "ספר זה קבלתי לדורן[!] דרשה מאת כבוד ידידי הרב וכו' מו"ה חיים צבי טייטעלבוים [=בעל ה"עצי חיים" מסיגט] נ"י בן אדמו"ר הגה"ק אבד"ק סיגעט שליט"א [=בעל ה"קדושת יום טוב" מסיגט]".
בדף המגן הקדמי רישום בעלות (בעפרון) בכתב-יד אחיינו רבי משה יהודה ליב עהרנרייך, המעיד שהספר היה שייך לאביו - רבי חיים צבי ערהנרייך אב"ד מאד: "ס' היקר הזה שייך לכ"ק אאמו"ר עט"ר שליט"א דומו"ץ דפה"ק מאד יע"א, הק' משה ליב עהרענרייך".
רישום נוסף באותו עמוד: "זה הספר שייך למי שקנה... ה"ה... הגאון הצדיק מו"ה... חיים צבי".
הגאון הקדוש רבי שלמה זלמן עהרנרייך (אהרנרייך) הי"ד אב"ד טשאבה ושאמלוי (תרכ"ג-תש"ד), נכד רבי אברהם יהודה שוורץ בעל ה"קול אריה" אב"ד מאד. גאון מקובל וחסיד, מגדולי הפוסקים ומגדולי הרבנים האורתודוקסיים בהונגריה, חסיד מובהק של האדמו"ר בעל "קדושת יו"ט" מסיגט ומידידיו וממעריציו של בנו האדמו"ר רבי יואל מסאטמר. נערץ בגדלותו בתורה וביראה ע"י רבני ואדמו"רי דורו. רבי שלום אליעזר מרצפרט אמר עליו שאין בדור הזה משיב בהלכה כהרב משאמלויא. הגה"ק רבי אברהם יהושע פריינד מנאסויד, שהיה מנהיג לאלפי חסידים, היה עומד לפניו בהכנעה רבה וה"דרכי תשובה" הגדירו כשאגת אריה השני. מספריו: שו"ת לחם שלמה, טיול בפרדס, רחמי האב ועוד.
אחיו, הגאון הצדיק רבי חיים צבי עהרנרייך (תרל"ג-תרצ"ז 1936), חתן דודו רבי נפתלי שווארץ בעל "בית נפתלי". היה אחיו היחיד ותלמידו של הרב הגאון משאמלוי. נסמך להוראה על-ידי אחיו, ועל ידי האדמו"ר בעל "קדושת יום טוב" מסיגעט. בשנת תרנ"ז החל לכהן כרב בעיר מאד שבהונגריה. חיבר מספר ספרים בהלכה, שו"ת "קב חיים", "קצה המטה" על הספר "מטה אפרים" וספר "חיים" על הספר "שערי אפרים". לאחר פטירתו הדפיס אחיו רבי שלמה זלמן קונטרס "יקרא דחיי"ם" (שמלויא תרצ"ז), ובו הספד על אחיו ועל ה"מנחת אלעזר" ממונקאטש.
בנו של רבי חיים צבי עהרנרייך - הגאון הצדיק רבי משה יהודה ליב עהרנרייך (תרס"ד-תש"ד), חתנו של הגאון רבי שמואל זלמן ויינברגר אב"ד מארגרטן. כיהן כדיין ומו"צ במארגרטן. משנת תרצ"ז מילא את מקום אביו ברבנות מאד. השאיר אחריו בכתב-יד חיבור "זכרון למשה" על התורה. תשובות בודדות ממנו נדפסו בקונטרס "יקרא דחיי"ם" (ניו-יורק תשל"א). נרצח על קידוש השם בכ"ו סיון תש"ד.
האדמו"ר הגאון הקדוש רבי חיים צבי טייטלבוים, בעל ה"עצי חיים" (תר"מ-תרפ"ו), בנו של האדמו"ר בעל "קדושת יום טוב" רבי חנניה יו"ט ליפא טייטלבוים, ומשנת תרס"ד ממלא מקומו כרב ואב"ד סיגט וכאדמו"ר לחסידי סיגט. חתן האדמו"ר רבי שלום אליעזר האלברשטאם מראצפרט בנו של ה"דברי חיים" מצאנז. נסע לצדיקי הדור, וביחוד לדודיו האדמו"רים רבי יחזקאל שרגא משינאווא ורבי ברוך מגורליץ, וכן להאדמו"ר רבי יהושע מבעלז. גדול בתורה ומופלג בקדושה וביראת שמים. אמרו עליו שמעולם לא שכח דבר מתלמודו וכן נודע בפקחותו הרבה. זמן קצר לאחר מינויו בגיל 24 [!] לרב העיר סיגט [בירת מחוז מרמרוש] ואדמו"ר לחסידי סיגט, תפס את מקומו כאחד ממנהיגי יהדות הונגריה, הקובעים את הדרך בהנהגה הארצית של הלשכה האורתודוכסית במדינה. השפעתו היתה רבה כמעט על כל הקהילות החרדיות בהונגריה, הן במגזר החסידי והן במגזר האשכנזי. לדעתו היה משקל רב-משמעות ומכריע בבחירת רבנים ומינוי דיינים ושוחטים בקהילות, וביחוד במקומות שישבו בהם חסידי סיגט [שהיתה החסידות הגדולה והמרכזית באזור מרמרוש]. אחיו הגדול ורבו המובהק של האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר.
מחבר הספר שלפנינו - רבי יואל אשכנזי (תק"ע?-תרמ"ב) אב"ד זלוטשוב, בנו של האדמו"ר רבי משה דוד אשכנזי אב"ד טולטשווא וצפת. תלמידו המובהק של רבי יעקב מליסא בעל ה"נתיבות המשפט" ו"חוות דעת", וחתן בתו. רבו המובהק של מהרש"ם מבערז'אן. היה חותנו של בן אחותו האדמו"ר בעל ה"קדושת יום טוב" מסיגט, אביהם של האדמו"רים בעל ה"עצי חיים" מסיגט, ורבי יואל טייטלבוים מסאטמר, שנקרא על שמו. האדמו"ר הרה"ק רבי מאיר מפרימשלן אמר על פסקי המחבר: "כאשר הוא פוסק כן פוסקים בשמי מרום". מהרש"ם מבערז'אן, תלמידו של המחבר, כותב באחת מתשובותיו, שכל ההיתרים והקולות של המחבר הם ממה שקיבל מרבו ה"חוות דעת" (שו"ת מהרש"ם, חלק ו', סימן עג). נכדו של המחבר, האדמו"ר רבי יואל מסאטמר, כותב בהסכמתו למהדורת תשל"ד: "כי בודאי יהי' ספר חשוב כזה מגאון וצדיק מדור הקודם ברכה בתוך ביתו של אדם".
[4], ק דף. 33 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. קרעים בדף השער ובמספר מקומות נופסים, עם פגיעה קלה בטקסט. כריכה מקורית, בלויה, מנותקת חלקית.
בדף השער הקדשה עצמית בכתב-יד, שזוהה ככתב-ידו של רבי שלמה זלמן עהרנרייך, המעיד שקיבל את הספר מהאדמו"ר בעל "עצי חיים" מסיגעט: "ספר זה קבלתי לדורן[!] דרשה מאת כבוד ידידי הרב וכו' מו"ה חיים צבי טייטעלבוים [=בעל ה"עצי חיים" מסיגט] נ"י בן אדמו"ר הגה"ק אבד"ק סיגעט שליט"א [=בעל ה"קדושת יום טוב" מסיגט]".
בדף המגן הקדמי רישום בעלות (בעפרון) בכתב-יד אחיינו רבי משה יהודה ליב עהרנרייך, המעיד שהספר היה שייך לאביו - רבי חיים צבי ערהנרייך אב"ד מאד: "ס' היקר הזה שייך לכ"ק אאמו"ר עט"ר שליט"א דומו"ץ דפה"ק מאד יע"א, הק' משה ליב עהרענרייך".
רישום נוסף באותו עמוד: "זה הספר שייך למי שקנה... ה"ה... הגאון הצדיק מו"ה... חיים צבי".
הגאון הקדוש רבי שלמה זלמן עהרנרייך (אהרנרייך) הי"ד אב"ד טשאבה ושאמלוי (תרכ"ג-תש"ד), נכד רבי אברהם יהודה שוורץ בעל ה"קול אריה" אב"ד מאד. גאון מקובל וחסיד, מגדולי הפוסקים ומגדולי הרבנים האורתודוקסיים בהונגריה, חסיד מובהק של האדמו"ר בעל "קדושת יו"ט" מסיגט ומידידיו וממעריציו של בנו האדמו"ר רבי יואל מסאטמר. נערץ בגדלותו בתורה וביראה ע"י רבני ואדמו"רי דורו. רבי שלום אליעזר מרצפרט אמר עליו שאין בדור הזה משיב בהלכה כהרב משאמלויא. הגה"ק רבי אברהם יהושע פריינד מנאסויד, שהיה מנהיג לאלפי חסידים, היה עומד לפניו בהכנעה רבה וה"דרכי תשובה" הגדירו כשאגת אריה השני. מספריו: שו"ת לחם שלמה, טיול בפרדס, רחמי האב ועוד.
אחיו, הגאון הצדיק רבי חיים צבי עהרנרייך (תרל"ג-תרצ"ז 1936), חתן דודו רבי נפתלי שווארץ בעל "בית נפתלי". היה אחיו היחיד ותלמידו של הרב הגאון משאמלוי. נסמך להוראה על-ידי אחיו, ועל ידי האדמו"ר בעל "קדושת יום טוב" מסיגעט. בשנת תרנ"ז החל לכהן כרב בעיר מאד שבהונגריה. חיבר מספר ספרים בהלכה, שו"ת "קב חיים", "קצה המטה" על הספר "מטה אפרים" וספר "חיים" על הספר "שערי אפרים". לאחר פטירתו הדפיס אחיו רבי שלמה זלמן קונטרס "יקרא דחיי"ם" (שמלויא תרצ"ז), ובו הספד על אחיו ועל ה"מנחת אלעזר" ממונקאטש.
בנו של רבי חיים צבי עהרנרייך - הגאון הצדיק רבי משה יהודה ליב עהרנרייך (תרס"ד-תש"ד), חתנו של הגאון רבי שמואל זלמן ויינברגר אב"ד מארגרטן. כיהן כדיין ומו"צ במארגרטן. משנת תרצ"ז מילא את מקום אביו ברבנות מאד. השאיר אחריו בכתב-יד חיבור "זכרון למשה" על התורה. תשובות בודדות ממנו נדפסו בקונטרס "יקרא דחיי"ם" (ניו-יורק תשל"א). נרצח על קידוש השם בכ"ו סיון תש"ד.
האדמו"ר הגאון הקדוש רבי חיים צבי טייטלבוים, בעל ה"עצי חיים" (תר"מ-תרפ"ו), בנו של האדמו"ר בעל "קדושת יום טוב" רבי חנניה יו"ט ליפא טייטלבוים, ומשנת תרס"ד ממלא מקומו כרב ואב"ד סיגט וכאדמו"ר לחסידי סיגט. חתן האדמו"ר רבי שלום אליעזר האלברשטאם מראצפרט בנו של ה"דברי חיים" מצאנז. נסע לצדיקי הדור, וביחוד לדודיו האדמו"רים רבי יחזקאל שרגא משינאווא ורבי ברוך מגורליץ, וכן להאדמו"ר רבי יהושע מבעלז. גדול בתורה ומופלג בקדושה וביראת שמים. אמרו עליו שמעולם לא שכח דבר מתלמודו וכן נודע בפקחותו הרבה. זמן קצר לאחר מינויו בגיל 24 [!] לרב העיר סיגט [בירת מחוז מרמרוש] ואדמו"ר לחסידי סיגט, תפס את מקומו כאחד ממנהיגי יהדות הונגריה, הקובעים את הדרך בהנהגה הארצית של הלשכה האורתודוכסית במדינה. השפעתו היתה רבה כמעט על כל הקהילות החרדיות בהונגריה, הן במגזר החסידי והן במגזר האשכנזי. לדעתו היה משקל רב-משמעות ומכריע בבחירת רבנים ומינוי דיינים ושוחטים בקהילות, וביחוד במקומות שישבו בהם חסידי סיגט [שהיתה החסידות הגדולה והמרכזית באזור מרמרוש]. אחיו הגדול ורבו המובהק של האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר.
מחבר הספר שלפנינו - רבי יואל אשכנזי (תק"ע?-תרמ"ב) אב"ד זלוטשוב, בנו של האדמו"ר רבי משה דוד אשכנזי אב"ד טולטשווא וצפת. תלמידו המובהק של רבי יעקב מליסא בעל ה"נתיבות המשפט" ו"חוות דעת", וחתן בתו. רבו המובהק של מהרש"ם מבערז'אן. היה חותנו של בן אחותו האדמו"ר בעל ה"קדושת יום טוב" מסיגט, אביהם של האדמו"רים בעל ה"עצי חיים" מסיגט, ורבי יואל טייטלבוים מסאטמר, שנקרא על שמו. האדמו"ר הרה"ק רבי מאיר מפרימשלן אמר על פסקי המחבר: "כאשר הוא פוסק כן פוסקים בשמי מרום". מהרש"ם מבערז'אן, תלמידו של המחבר, כותב באחת מתשובותיו, שכל ההיתרים והקולות של המחבר הם ממה שקיבל מרבו ה"חוות דעת" (שו"ת מהרש"ם, חלק ו', סימן עג). נכדו של המחבר, האדמו"ר רבי יואל מסאטמר, כותב בהסכמתו למהדורת תשל"ד: "כי בודאי יהי' ספר חשוב כזה מגאון וצדיק מדור הקודם ברכה בתוך ביתו של אדם".
[4], ק דף. 33 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. קרעים בדף השער ובמספר מקומות נופסים, עם פגיעה קלה בטקסט. כריכה מקורית, בלויה, מנותקת חלקית.
קטגוריה
חסידות - עותקים מיוחסים, חתימות והקדשות
קָטָלוֹג
מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
18.9.2019
פתיחה: $300
לא נמכר
ספר חזקוני על התורה. [ווילנא, תרל"ה-תרמ"ה בקירוב 1875-1885 - חסר דף השער].
העותק של האדמו"ר רבי חנוך העניך מסאסוב. בפרשת יתרו (עמ' [79]) מופיעה חתימת יד קדשו: "חנוך העניך מסאסוב", ובעמוד שלפני כן (עמ' 78) מופיעה הגהה למדנית (3 שורות) בכתב-ידו. בעמ' 122 מופיעה הגהה נוספת בכתב-ידו.
האדמו"ר רבי חנוך העניך דוב מאייער-טייטלבוים (תרמ"ד-תש"ג 1884-1942), אב"ד סאסוב וקרעצקי, מגדולי האדמו"רים והצדיקים בדורו. חתן בעל ה"קדושת יו"ט" מסיגט וגיסו של האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר. בנו של רבי יוסף דוד מסאסוב, מצאצאי האדמו"ר רבי חנוך מאלסק בעל "לב שמח", ומצאצאי האדמו"ר רבי שלום מבעלז. קדוש וטהור, תלמיד חכם מופלג, נודע בתפילותיו הנלהבות והיה פועל ישועות עבור כלל ישראל. בצוואתו ציוה שלא לכתוב שום תואר על מצבתו, רק "שפעל ישועות לבני ישראל".
בנו האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מקירולהוזא וארה"ב הדפיס שני כרכים מחידושי תורתו בשם "עיר חנוך" (ירושלים, תשל"ח). לאחר כמה שנים נדפסו ממנו הספרים "שו"ת יד חנוך" ו"מפענח נעלמים" (ברוקלין, תש"ס). בשנת תשי"ז נדפס בארה"ב מדרש רבה, עם הגהותיו בשם "עין חנוך", ע"י בנו הנ"ל.
ב-צו דף. חסר דף השער. 21 ס"מ. מצב טוב-בינוני. בלאי וכתמים. הדף האחרון מנותק ומעט פגום. ללא כריכה.
העותק של האדמו"ר רבי חנוך העניך מסאסוב. בפרשת יתרו (עמ' [79]) מופיעה חתימת יד קדשו: "חנוך העניך מסאסוב", ובעמוד שלפני כן (עמ' 78) מופיעה הגהה למדנית (3 שורות) בכתב-ידו. בעמ' 122 מופיעה הגהה נוספת בכתב-ידו.
האדמו"ר רבי חנוך העניך דוב מאייער-טייטלבוים (תרמ"ד-תש"ג 1884-1942), אב"ד סאסוב וקרעצקי, מגדולי האדמו"רים והצדיקים בדורו. חתן בעל ה"קדושת יו"ט" מסיגט וגיסו של האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר. בנו של רבי יוסף דוד מסאסוב, מצאצאי האדמו"ר רבי חנוך מאלסק בעל "לב שמח", ומצאצאי האדמו"ר רבי שלום מבעלז. קדוש וטהור, תלמיד חכם מופלג, נודע בתפילותיו הנלהבות והיה פועל ישועות עבור כלל ישראל. בצוואתו ציוה שלא לכתוב שום תואר על מצבתו, רק "שפעל ישועות לבני ישראל".
בנו האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מקירולהוזא וארה"ב הדפיס שני כרכים מחידושי תורתו בשם "עיר חנוך" (ירושלים, תשל"ח). לאחר כמה שנים נדפסו ממנו הספרים "שו"ת יד חנוך" ו"מפענח נעלמים" (ברוקלין, תש"ס). בשנת תשי"ז נדפס בארה"ב מדרש רבה, עם הגהותיו בשם "עין חנוך", ע"י בנו הנ"ל.
ב-צו דף. חסר דף השער. 21 ס"מ. מצב טוב-בינוני. בלאי וכתמים. הדף האחרון מנותק ומעט פגום. ללא כריכה.
קטגוריה
חסידות - עותקים מיוחסים, חתימות והקדשות
קָטָלוֹג
מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
18.9.2019
פתיחה: $300
לא נמכר
ספר משיב נפש, דרוש, מוסר וחידושי אגדה, מאת רבי שמואל גינצלר אב"ד אויבערווישא. סיגט, תרע"ב 1912.
בדף השער חתימת יד קדשו של רבי "ראובן חיים קליין החופ"ק סנינא יע"א".
בדף קלז/1 הגהה ארוכה בכתב-ידו. הגהה נוספת בדף קמט/1.
הגאון הצדיק רבי ראובן חיים קליין (תרמ"ד-נספה בשואה תש"ב), חתנו של הצדיק המפורסם האדמו"ר רבי ישעיה שטיינר מקרעסטיר, ובנו של רבי צבי דוב קליין ממונקאטש (מחשובי חסידי מונקאטש). תלמיד ה"דרכי תשובה" ממונקאטש ותלמיד רבי נתנאל פריד בעל "פני מבין". בשנת תרס"ב בחר בו רבי ישעיה'לה מקרסטיר לחתן לבתו הגדולה הרבנית רבקה פיגא, והחזיקו כעשר שנים על שולחנו בכבוד רב. בשנת תרע"ב התמנה לאב"ד ור"מ בסנינה שבמזרח סלובקיה, שם כיהן למעלה מ-30 שנה, עמד בראשות ישיבה והעמיד בה הרבה תלמידים. בשנת תרצ"ח הדפיס את ספרו שו"ת "מטה ראובן" על יורה דעה. בפתח ספרו הוא מקדיש כמה שורות לזכר חמיו הקדוש: "זכר צדיק לברכה ה"ה כבוד קדושת מו"ח הרב הצדיק המפורסים מופת הדור בוצינא קדישא חסידא ופרישא, עמוד החסד, רבים הלכו לאורו, כקש"ת מו"ה ישעי' בר' משה זצ"ל מב' קערעסטור, וכבוד חמותי הרבנית הצדיקת... אשר ביתם היה פתוחה לרוחה כביתו של אברהם אבינו עליו השלום, החזיקו אותי בביתם רבות בשנים בכבוד גדול... ואין די מילין בפרי עטי להעלות על הגליון רב טובתם אשר הטיבו עמדי בחיים חיותם...". בשנות השואה גירשו הנאצים את כל תושבי סנינה למחנה השמדה, אחד מראשי העיר הנוצריים הציע לו מקום מסתור, אך רבי ראובן חיים מיאן להצעה, ואמר שהוא מעדיף להיות יחד עם תלמידיו ואנשי קהילתו. בשנת תש"ב נרצח במחנה סמוך ללובלין.
[4], קנו דף. 24 ס"מ. מצב טוב-בינוני. נייר יבש ושביר. כתמים ונזקי רטיבות. פגעי בלאי בארבעת הדפים הראשונים. כריכה ישנה.
בדף השער חתימת יד קדשו של רבי "ראובן חיים קליין החופ"ק סנינא יע"א".
בדף קלז/1 הגהה ארוכה בכתב-ידו. הגהה נוספת בדף קמט/1.
הגאון הצדיק רבי ראובן חיים קליין (תרמ"ד-נספה בשואה תש"ב), חתנו של הצדיק המפורסם האדמו"ר רבי ישעיה שטיינר מקרעסטיר, ובנו של רבי צבי דוב קליין ממונקאטש (מחשובי חסידי מונקאטש). תלמיד ה"דרכי תשובה" ממונקאטש ותלמיד רבי נתנאל פריד בעל "פני מבין". בשנת תרס"ב בחר בו רבי ישעיה'לה מקרסטיר לחתן לבתו הגדולה הרבנית רבקה פיגא, והחזיקו כעשר שנים על שולחנו בכבוד רב. בשנת תרע"ב התמנה לאב"ד ור"מ בסנינה שבמזרח סלובקיה, שם כיהן למעלה מ-30 שנה, עמד בראשות ישיבה והעמיד בה הרבה תלמידים. בשנת תרצ"ח הדפיס את ספרו שו"ת "מטה ראובן" על יורה דעה. בפתח ספרו הוא מקדיש כמה שורות לזכר חמיו הקדוש: "זכר צדיק לברכה ה"ה כבוד קדושת מו"ח הרב הצדיק המפורסים מופת הדור בוצינא קדישא חסידא ופרישא, עמוד החסד, רבים הלכו לאורו, כקש"ת מו"ה ישעי' בר' משה זצ"ל מב' קערעסטור, וכבוד חמותי הרבנית הצדיקת... אשר ביתם היה פתוחה לרוחה כביתו של אברהם אבינו עליו השלום, החזיקו אותי בביתם רבות בשנים בכבוד גדול... ואין די מילין בפרי עטי להעלות על הגליון רב טובתם אשר הטיבו עמדי בחיים חיותם...". בשנות השואה גירשו הנאצים את כל תושבי סנינה למחנה השמדה, אחד מראשי העיר הנוצריים הציע לו מקום מסתור, אך רבי ראובן חיים מיאן להצעה, ואמר שהוא מעדיף להיות יחד עם תלמידיו ואנשי קהילתו. בשנת תש"ב נרצח במחנה סמוך ללובלין.
[4], קנו דף. 24 ס"מ. מצב טוב-בינוני. נייר יבש ושביר. כתמים ונזקי רטיבות. פגעי בלאי בארבעת הדפים הראשונים. כריכה ישנה.
קטגוריה
חסידות - עותקים מיוחסים, חתימות והקדשות
קָטָלוֹג
מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
18.9.2019
פתיחה: $4,000
לא נמכר
משנה תורה להרמב"ם, עם השגות הראב"ד, ועם פירוש "כסף משנה", מאת רבינו יוסף קארו. כרך שלישי (מתוך ארבעה), חלקים הפלאה - טהרה. ונציה, של"ד [1574]. דפוס בראגאדין. מהדורה ראשונה של "כסף משנה".
העותק של המקובל רבי גדליה חיון, חותנו של הרש"ש, מייסד ישיבת המקובלים "בית אל". במרכז דף השער רישום בכתב-יד: "זה של הרב הכולל כמו"ה גדליה חייון נר"ו יצ"ו", לצד שנת ההדפסה נוסף הרישום "פה ירושלים עה"ק תובב"א". בשולי דף השער, למעלה, רישום נוסף (מחוק בחלקו): "זה הספר ל[--] כמוה"ר גדליה [חיון נר"ו] מגן אלו[--] בע[זרו]".
רבי גדליה חיון (נפטר בשנת תקי"א), מקובל אלוקי ו"בעל מופת". רבו וחמיו של גדול המקובלים רבי שלום שרעבי (הרש"ש). ייסד את ישיבת המקובלים "בית א-ל" בירושלים בשנת תצ"ז, ועמד בראשותה עד לפטירתו בשנת תקי"א. גדולי המקובלים שבירושלים למדו בישיבה זו, בהם רבי גרשון מקיטוב גיסו של הבעש"ט. גם החיד"א היה תלמידו, והוא כותב על קדושתו וחסידותו: "מהר"ר גדלי חיון ז"ל, הוא הקדוש... תמיד היה מוסיף קדושה, ועסק בחכמת האמת וכוונות רבינו האר"י ז"ל בכל כחו... והכל בקדושה והתבודדות ופרישות, ובדורנו היה חסיד מופלג מאד, ומתפלל על החולים, וזמנין [לפעמים] דלחולה אומרים לו בחלום שניצול בעבור תפילת החסיד זי"ע" (שם הגדולים, מערכת גדולים, אות ג'). החיד"א מביא דברים בשמו בחיבוריו, כשהוא מכנהו "הרב החסיד", "עיר וקדיש", "הרב החסיד המופלא", ועוד.
הגהות הראב"ד בכרך שלפנינו מוספרו בכתב-יד, בכתיבה ספרדית עתיקה (במספור: תרנ"ד-א'תקע"ז).
[20], תנא, [1] דף. 28 ס"מ. מצב טוב. כתמים. כתמי רטיבות בחלק מהדפים. נקבי עש בחלק מהדפים. קרעים בדף השער, ללא פגיעה בטקסט, משוקמים בהדבקת נייר. דף השער והדף האחרון מחוזקים בנייר דבק. איור האישה שבסמל המדפיס שמעבר לשער גורד בחלקו. חלק מהדפים כהים ומוכתמים. כריכה חדשה.
העותק של המקובל רבי גדליה חיון, חותנו של הרש"ש, מייסד ישיבת המקובלים "בית אל". במרכז דף השער רישום בכתב-יד: "זה של הרב הכולל כמו"ה גדליה חייון נר"ו יצ"ו", לצד שנת ההדפסה נוסף הרישום "פה ירושלים עה"ק תובב"א". בשולי דף השער, למעלה, רישום נוסף (מחוק בחלקו): "זה הספר ל[--] כמוה"ר גדליה [חיון נר"ו] מגן אלו[--] בע[זרו]".
רבי גדליה חיון (נפטר בשנת תקי"א), מקובל אלוקי ו"בעל מופת". רבו וחמיו של גדול המקובלים רבי שלום שרעבי (הרש"ש). ייסד את ישיבת המקובלים "בית א-ל" בירושלים בשנת תצ"ז, ועמד בראשותה עד לפטירתו בשנת תקי"א. גדולי המקובלים שבירושלים למדו בישיבה זו, בהם רבי גרשון מקיטוב גיסו של הבעש"ט. גם החיד"א היה תלמידו, והוא כותב על קדושתו וחסידותו: "מהר"ר גדלי חיון ז"ל, הוא הקדוש... תמיד היה מוסיף קדושה, ועסק בחכמת האמת וכוונות רבינו האר"י ז"ל בכל כחו... והכל בקדושה והתבודדות ופרישות, ובדורנו היה חסיד מופלג מאד, ומתפלל על החולים, וזמנין [לפעמים] דלחולה אומרים לו בחלום שניצול בעבור תפילת החסיד זי"ע" (שם הגדולים, מערכת גדולים, אות ג'). החיד"א מביא דברים בשמו בחיבוריו, כשהוא מכנהו "הרב החסיד", "עיר וקדיש", "הרב החסיד המופלא", ועוד.
הגהות הראב"ד בכרך שלפנינו מוספרו בכתב-יד, בכתיבה ספרדית עתיקה (במספור: תרנ"ד-א'תקע"ז).
[20], תנא, [1] דף. 28 ס"מ. מצב טוב. כתמים. כתמי רטיבות בחלק מהדפים. נקבי עש בחלק מהדפים. קרעים בדף השער, ללא פגיעה בטקסט, משוקמים בהדבקת נייר. דף השער והדף האחרון מחוזקים בנייר דבק. איור האישה שבסמל המדפיס שמעבר לשער גורד בחלקו. חלק מהדפים כהים ומוכתמים. כריכה חדשה.
קטגוריה
ספרים עם חתימות, הגהות והקדשות
קָטָלוֹג
מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
18.9.2019
פתיחה: $1,500
נמכר ב: $3,000
כולל עמלת קונה
ספר לבוש התכלת ולבוש החור, על חלק אורח חיים, מאת רבי מרדכי יפה. [לובלין, ש"נ 1589]. [דפוס קלונימוס בן מרדכי יפה] - מהדורה ראשונה
דף שער פנימי נפרד לחלק לבוש החור. איורים ושרטוטים מודפסים במספר דפים.
הספר נדפס במקור עם דף שער כללי לשני החלקים שכותרתו "לבוש מלכות", ועם שלושה דפים נוספים ובהם הקדמת המחבר. בדף ה/1 נוספה מסגרת שער מאויירת כדף שער חלקי לחלק "לבוש התכלת" (ללא פרטי מקום ושנת הדפוס), ובצדו השני נדפסה הקדמה קצרה שניה מאת המחבר. בראש הטופס שלפנינו נכרך דף ה - השער החלקי לספר לבוש התכלת, ואחריו (שלא כסדרו) דף ד - הדף האחרון של ההקדמה הראשונה.
חתימה (מחוקה ביד) בדף הראשון עם המסגרת המאויירת: "אני גרשון ב"ר אברהם יעקב כ"ץ אב"ד הענא" [דודו של ה"שב יעקב"]. חתימות נוספות בדף השער: "אני גרשון"; "...סיפר[!] שלי, אני מאיר ב"ר צבי [ב---]". חתימות בדף האחרון.
הגהה ותיקונים בכתב-יד עתיק.
עותק חסר. [2], ו-קא; פג, קי [צ"ל: קך], [12] דף. חסרים: דף השער הכללי בראש הכרך ושני דפים נוספים אחריו. [2] הדפים הראשונים כרוכים לפנינו בסדר הפוך. 28 ס"מ. מצב משתנה. רוב הדפים במצב טוב-בינוני. כתמים וכתמי רטיבות. סימני עש. דפים ראשונים ואחרונים של הכרך במצב בינוני-גרוע עם קרעים, בלאי ופגעי עש, כולל קרעים עם חסרון רב בדף ה' (שער חלקי ללבוש התכלת) עם המסגרת המאויירת. קרעים משוקמים בהדבקות נייר, עם פגיעות וחסרון בטקסט במספר מקומות. כריכת עור ישנה, פגומה ומנותקת בחלקה.
דף שער פנימי נפרד לחלק לבוש החור. איורים ושרטוטים מודפסים במספר דפים.
הספר נדפס במקור עם דף שער כללי לשני החלקים שכותרתו "לבוש מלכות", ועם שלושה דפים נוספים ובהם הקדמת המחבר. בדף ה/1 נוספה מסגרת שער מאויירת כדף שער חלקי לחלק "לבוש התכלת" (ללא פרטי מקום ושנת הדפוס), ובצדו השני נדפסה הקדמה קצרה שניה מאת המחבר. בראש הטופס שלפנינו נכרך דף ה - השער החלקי לספר לבוש התכלת, ואחריו (שלא כסדרו) דף ד - הדף האחרון של ההקדמה הראשונה.
חתימה (מחוקה ביד) בדף הראשון עם המסגרת המאויירת: "אני גרשון ב"ר אברהם יעקב כ"ץ אב"ד הענא" [דודו של ה"שב יעקב"]. חתימות נוספות בדף השער: "אני גרשון"; "...סיפר[!] שלי, אני מאיר ב"ר צבי [ב---]". חתימות בדף האחרון.
הגהה ותיקונים בכתב-יד עתיק.
עותק חסר. [2], ו-קא; פג, קי [צ"ל: קך], [12] דף. חסרים: דף השער הכללי בראש הכרך ושני דפים נוספים אחריו. [2] הדפים הראשונים כרוכים לפנינו בסדר הפוך. 28 ס"מ. מצב משתנה. רוב הדפים במצב טוב-בינוני. כתמים וכתמי רטיבות. סימני עש. דפים ראשונים ואחרונים של הכרך במצב בינוני-גרוע עם קרעים, בלאי ופגעי עש, כולל קרעים עם חסרון רב בדף ה' (שער חלקי ללבוש התכלת) עם המסגרת המאויירת. קרעים משוקמים בהדבקות נייר, עם פגיעות וחסרון בטקסט במספר מקומות. כריכת עור ישנה, פגומה ומנותקת בחלקה.
קטגוריה
ספרים עם חתימות, הגהות והקדשות
קָטָלוֹג
מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
18.9.2019
פתיחה: $500
נמכר ב: $625
כולל עמלת קונה
ספר השרשים, והוא חלק שני מהמכלול שחבר רבי דוד קמחי [הרד"ק]. ונציה, ש"ו [1546]. דפוס דניאל בומברג.
חתימות בדף השער: "הקטן אנשי[ל בן הר"ר] יוסף דוד זצ"ל"; "הקטן ענזלי איטינגן"; "הקטן יוסף בן מוהר"ר ענזלי... מאיטנגן" - חתימת ידו של הגאון הנודע רבי יוסף וואשיר-טרילנגן דיין מדינת אנשבך (נפטר תק"כ), החתום כן בשמו ובשם אביו, בתשובתו משנת תק"ו שנדפסה בספר "באר יעקב" (פיורדא, תקכ"ז, דף כו/1). הגאון רבי יוסף וואשיר-טרילינגין נפגש עם החיד"א בעת שנסע במסע שד"רות לגרמניה, והחיד"א מביא חידושי תורה בשמו ("מוהר"ר יוסף ב"ר אשר מק"ק וואשיר טרילינגין") במספר מקומות בספריו. ביומן נסיעותיו כותב עליו החיד"א: "...ויום השבת אחר הסעודה בחצות, הלכתי לבקר לחתנו החריף ובקי חסיד ועניו מהר"ר יוסף, היה דיין מדינת אנשבך, ופלפלתי עמו קרוב לששה שעות מענין לענין, וכיוונתי לדעתו באיזה דברים... ונהניתי מחריפותו ובקיאותו יושר דעתו... וברכתי ברוך שחלק מחכמתו" (מעגל טוב, עמ' 15). בספרו "שם הגדולים" כותב עליו החיד"א: "...ואני הצעיר זכיתי לראות הרב מהר"ר יוסף הנז', והיה סיני ועוקר הרים והיה לו חדושים על הש"ס בבקיאות ויושר העיון, והיה קורא הש"ע ד' חלקים בכל חודש בבהכ"נ, כמ"ש מרן בהקדמתו שחילקו לשלשים חלקים שילמדוהו בכל חדש, והיה דיין במדינת אנשבאך, וחמיו הקצין פו"מ התורני המופלא ר' וואלף קרא כל הש"ס וד' טורים י"ג פעמים כי כן העידו עליו, ואני ראיתיו שאחר התפלה תיכף היה קורא דף גמרא בבית הכנסת" (שם הגדולים, מערכת ספרים, זכרון יעקב). אחיו הגדול וחותנו רבי וואלף הנ"ל היה פרנס מדינת אנשבך.
חותמות בעלות עתיקות: "יצחק טובי' לאנדא" [אב"ד וונגרוב בשנת תר"י, אוצר הרבנים 11335]; "הק' ליב בההר' מהר"ם זצ"ל".
קמג, [1] דף. 29 ס"מ. מצב בינוני. כתמים ובלאי. כתמים ועקבות רטיבות. קרעים ופגעי עש. קרע גדול בדף השער עם חסרון ופגיעה במסגרת השער (חלק מהמסגרת הושלם בציור ביד אך עקב חריכת הדיו את הנייר נפגעה גם השלמה זו). קרעים משוקמים בהדבקות נייר בדפים נוספים, עם חסרון ופגיעות בטקסט (חלקם הושלמו בכתב-יד). שני הדפים האחרונים עם הדבקות נייר ניכרות. כריכה ישנה ופגומה, מנותקת.
חתימות בדף השער: "הקטן אנשי[ל בן הר"ר] יוסף דוד זצ"ל"; "הקטן ענזלי איטינגן"; "הקטן יוסף בן מוהר"ר ענזלי... מאיטנגן" - חתימת ידו של הגאון הנודע רבי יוסף וואשיר-טרילנגן דיין מדינת אנשבך (נפטר תק"כ), החתום כן בשמו ובשם אביו, בתשובתו משנת תק"ו שנדפסה בספר "באר יעקב" (פיורדא, תקכ"ז, דף כו/1). הגאון רבי יוסף וואשיר-טרילינגין נפגש עם החיד"א בעת שנסע במסע שד"רות לגרמניה, והחיד"א מביא חידושי תורה בשמו ("מוהר"ר יוסף ב"ר אשר מק"ק וואשיר טרילינגין") במספר מקומות בספריו. ביומן נסיעותיו כותב עליו החיד"א: "...ויום השבת אחר הסעודה בחצות, הלכתי לבקר לחתנו החריף ובקי חסיד ועניו מהר"ר יוסף, היה דיין מדינת אנשבך, ופלפלתי עמו קרוב לששה שעות מענין לענין, וכיוונתי לדעתו באיזה דברים... ונהניתי מחריפותו ובקיאותו יושר דעתו... וברכתי ברוך שחלק מחכמתו" (מעגל טוב, עמ' 15). בספרו "שם הגדולים" כותב עליו החיד"א: "...ואני הצעיר זכיתי לראות הרב מהר"ר יוסף הנז', והיה סיני ועוקר הרים והיה לו חדושים על הש"ס בבקיאות ויושר העיון, והיה קורא הש"ע ד' חלקים בכל חודש בבהכ"נ, כמ"ש מרן בהקדמתו שחילקו לשלשים חלקים שילמדוהו בכל חדש, והיה דיין במדינת אנשבאך, וחמיו הקצין פו"מ התורני המופלא ר' וואלף קרא כל הש"ס וד' טורים י"ג פעמים כי כן העידו עליו, ואני ראיתיו שאחר התפלה תיכף היה קורא דף גמרא בבית הכנסת" (שם הגדולים, מערכת ספרים, זכרון יעקב). אחיו הגדול וחותנו רבי וואלף הנ"ל היה פרנס מדינת אנשבך.
חותמות בעלות עתיקות: "יצחק טובי' לאנדא" [אב"ד וונגרוב בשנת תר"י, אוצר הרבנים 11335]; "הק' ליב בההר' מהר"ם זצ"ל".
קמג, [1] דף. 29 ס"מ. מצב בינוני. כתמים ובלאי. כתמים ועקבות רטיבות. קרעים ופגעי עש. קרע גדול בדף השער עם חסרון ופגיעה במסגרת השער (חלק מהמסגרת הושלם בציור ביד אך עקב חריכת הדיו את הנייר נפגעה גם השלמה זו). קרעים משוקמים בהדבקות נייר בדפים נוספים, עם חסרון ופגיעות בטקסט (חלקם הושלמו בכתב-יד). שני הדפים האחרונים עם הדבקות נייר ניכרות. כריכה ישנה ופגומה, מנותקת.
קטגוריה
ספרים עם חתימות, הגהות והקדשות
קָטָלוֹג
מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
18.9.2019
פתיחה: $500
נמכר ב: $1,000
כולל עמלת קונה
ספר שני לוחות הברית, חלק ראשון וחלק שני, עם ספר ווי העמודים. אוסטרהא, תקס"ב [1802]. הסכמות רבי לוי יצחק מברדיטשוב, רבי בצלאל מרגליות ודייני אוסטרהא.
בשער הספר רישום בעלות בכתב-ידו וחתימתו של בעל ה"שערי תורה": "חנני אלוקי'[ם] בס'[פר] הקדוש הזה, וכה יזכני ד' להגות בתורתו יומם וליל'[ה]. הק' ב' וואלף בהגאון מ' אלעזר נ"י חוב"ק אמשינוב ואגפי'[ה]".
הגאון רבי בנימין וואלף לעוו (תקל"ז-תרי"א), בעל ה"שערי תורה", אב"ד ווערבוי שבהונגריה. בצעירותו שימש ברבנות בכמה ערים בפולין ובהונגריה [ביניהן באמשינוב הסמוכה לווארשא]. בנו של הגאון רבי אלעזר לעוו בעל "מעשה רוקח" (תקי"ח-תקצ"ז). גאון מפורסם, מגדולי דורם של בעל ה"חתם סופר" ורבי עקיבא איגר. רבים מגדולי ישראל היו תלמידיו, בהם בעל ה"מחנה חיים" וה"קול אריה". השאיר אחריו חיבורים בכל מקצועות התורה, מהם נדפסו סדרת ספריו המפורסמים "שערי תורה". את חיבורו הראשון הדפיס בגיל 26 וקיבל הסכמות נלהבות מגדולי דורו, רבי עקיבא איגר, ה"חתם סופר", מהר"ם בנעט, ורבי ברוך פרנקל בעל ה"ברוך טעם", הכותב עליו בהסכמתו: "...ידיו רב לו בשיקול דעתו מענין לענין בסוגי' הש"ס ופוסקים קדמונים ואחרונים, כמעט לא הניח בזה דבר מדבריהם אשר לא הביא בכור עיונו...". ה"כתב סופר" אמר עליו בהספדו: "...מרא דש"ס ופוסקים... ידוע שלא פסק פומי' כל ימיו מתורה, שקד לילה ויום אפי' לילי שבתות ויו"ט, ומעט מזעיר שנהנה מעניני הגוף".
[3], ב-פו, פה-קעא, [2], קעה-רמ דף; [1], רמא-שפה; לו דף. 33.5 ס"מ. נייר כחלחל איכותי. מצב טוב. כתמים ומעט בלאי. נקבי עש בדפים ראשונים ואחרונים. חותמות בעלות של רבי צבי הירש הכהן מירושלים (מרבני ניו יורק). כריכה ישנה (לא מקורית).
בשער הספר רישום בעלות בכתב-ידו וחתימתו של בעל ה"שערי תורה": "חנני אלוקי'[ם] בס'[פר] הקדוש הזה, וכה יזכני ד' להגות בתורתו יומם וליל'[ה]. הק' ב' וואלף בהגאון מ' אלעזר נ"י חוב"ק אמשינוב ואגפי'[ה]".
הגאון רבי בנימין וואלף לעוו (תקל"ז-תרי"א), בעל ה"שערי תורה", אב"ד ווערבוי שבהונגריה. בצעירותו שימש ברבנות בכמה ערים בפולין ובהונגריה [ביניהן באמשינוב הסמוכה לווארשא]. בנו של הגאון רבי אלעזר לעוו בעל "מעשה רוקח" (תקי"ח-תקצ"ז). גאון מפורסם, מגדולי דורם של בעל ה"חתם סופר" ורבי עקיבא איגר. רבים מגדולי ישראל היו תלמידיו, בהם בעל ה"מחנה חיים" וה"קול אריה". השאיר אחריו חיבורים בכל מקצועות התורה, מהם נדפסו סדרת ספריו המפורסמים "שערי תורה". את חיבורו הראשון הדפיס בגיל 26 וקיבל הסכמות נלהבות מגדולי דורו, רבי עקיבא איגר, ה"חתם סופר", מהר"ם בנעט, ורבי ברוך פרנקל בעל ה"ברוך טעם", הכותב עליו בהסכמתו: "...ידיו רב לו בשיקול דעתו מענין לענין בסוגי' הש"ס ופוסקים קדמונים ואחרונים, כמעט לא הניח בזה דבר מדבריהם אשר לא הביא בכור עיונו...". ה"כתב סופר" אמר עליו בהספדו: "...מרא דש"ס ופוסקים... ידוע שלא פסק פומי' כל ימיו מתורה, שקד לילה ויום אפי' לילי שבתות ויו"ט, ומעט מזעיר שנהנה מעניני הגוף".
[3], ב-פו, פה-קעא, [2], קעה-רמ דף; [1], רמא-שפה; לו דף. 33.5 ס"מ. נייר כחלחל איכותי. מצב טוב. כתמים ומעט בלאי. נקבי עש בדפים ראשונים ואחרונים. חותמות בעלות של רבי צבי הירש הכהן מירושלים (מרבני ניו יורק). כריכה ישנה (לא מקורית).
קטגוריה
ספרים עם חתימות, הגהות והקדשות
קָטָלוֹג
מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
18.9.2019
פתיחה: $500
נמכר ב: $750
כולל עמלת קונה
ספר פירוש על התורה, מרבינו יעקב בעל הטורים, בן הרא"ש. זולקווא, תקס"ו [1806]. הסכמות רבות מרבנים ובהן הסכמת המגיד מקוזניץ. מהדורה ראשונה של פירושו השלם של בעל הטור על התורה.
רישומי בעלות שונים בדף האחורי (מעט מחוקים ומטושטשים) ובהם נכתב כי הספר שייך לבני משפחת הגר"א מווילנא:
"זה הטור שייך לה"ה החריף הגאון רשכב"ה מ"ה [משה?] בן הגאון יהודא ליב [חתן?/בן?] הגאון... רשכב"ה אליהו מווילנא..."; "הספר שייך להרב המאו"ג חריף ובקי נ"י פ"ה ע"ה מהור"ר [---- ----] החסיד בוצינא קדישא מהור"ר יהודא בהרב החסיד הגאון מהור"ר אליהו הנקרא בפי כל ר' אליהו גאון"; "הרב מ"ה משה דיין".
רבי יהודה ליב (תקכ"ד-תקע"ו), בנו בכורו של הגר"א מווילנא. חתן הגאון אב"ד סערהיי, מקום מגוריו היה בעיר סערהיי. נפטר ונקבר בעיר ניישטט בתאריך כ"ה שבט תקע"ו (קריה נאמנה, עמ' 227). חתום בהקדמת בני הגר"א לספר ביאורי הזוהר ולספרים אחרים של אביו הגר"א. רבי יהודה ליב היה מחותנו של בעל ה"חיי אדם", שכן בתו גיטל נישאה לרבי יצחק דנציג בנו של ה"חיי אדם" (ספר היחס למשפחת ריבלין, עמ' 18, מספר 125). בניו הידועים של רבי יהודה ליב הם: רבי יוסף יחזקאל מסערהיי, רבי טוביה יורבארסקי, רבי ישכר בעריש מווילנא ורבי רפאל מוויסטינעץ (ספר היחס, שם עמ' 18).
חתן הגר"א - רבי משה ב"ר יהודה ליב מפינסק. מהמוציאים לאור את הספר "שנות אליהו" על סדר זרעים בלמברג בשנת תקנ"ט. בראש ספר זה הוסיף הקדמה ובסופו הדפיס קונטרס חידושי תורה משלו (ההקדמה והקונטרס הנ"ל הושמטו מהמהדורות הבאות של הספר "שנות אליהו").
[2], קכה, [1] דף. כ-23.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. כריכה ישנה (לא מקורית).
רישומי בעלות שונים בדף האחורי (מעט מחוקים ומטושטשים) ובהם נכתב כי הספר שייך לבני משפחת הגר"א מווילנא:
"זה הטור שייך לה"ה החריף הגאון רשכב"ה מ"ה [משה?] בן הגאון יהודא ליב [חתן?/בן?] הגאון... רשכב"ה אליהו מווילנא..."; "הספר שייך להרב המאו"ג חריף ובקי נ"י פ"ה ע"ה מהור"ר [---- ----] החסיד בוצינא קדישא מהור"ר יהודא בהרב החסיד הגאון מהור"ר אליהו הנקרא בפי כל ר' אליהו גאון"; "הרב מ"ה משה דיין".
רבי יהודה ליב (תקכ"ד-תקע"ו), בנו בכורו של הגר"א מווילנא. חתן הגאון אב"ד סערהיי, מקום מגוריו היה בעיר סערהיי. נפטר ונקבר בעיר ניישטט בתאריך כ"ה שבט תקע"ו (קריה נאמנה, עמ' 227). חתום בהקדמת בני הגר"א לספר ביאורי הזוהר ולספרים אחרים של אביו הגר"א. רבי יהודה ליב היה מחותנו של בעל ה"חיי אדם", שכן בתו גיטל נישאה לרבי יצחק דנציג בנו של ה"חיי אדם" (ספר היחס למשפחת ריבלין, עמ' 18, מספר 125). בניו הידועים של רבי יהודה ליב הם: רבי יוסף יחזקאל מסערהיי, רבי טוביה יורבארסקי, רבי ישכר בעריש מווילנא ורבי רפאל מוויסטינעץ (ספר היחס, שם עמ' 18).
חתן הגר"א - רבי משה ב"ר יהודה ליב מפינסק. מהמוציאים לאור את הספר "שנות אליהו" על סדר זרעים בלמברג בשנת תקנ"ט. בראש ספר זה הוסיף הקדמה ובסופו הדפיס קונטרס חידושי תורה משלו (ההקדמה והקונטרס הנ"ל הושמטו מהמהדורות הבאות של הספר "שנות אליהו").
[2], קכה, [1] דף. כ-23.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. כריכה ישנה (לא מקורית).
קטגוריה
ספרים עם חתימות, הגהות והקדשות
קָטָלוֹג
מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
18.9.2019
פתיחה: $400
לא נמכר
דף השער של ספר שו"ת הר"ן. מיץ, [תקל"ו 1776].
בראש השער רישום בעלות חתום: "קניתי בעד... בצלאל ר"ב" - חתימת ידו של רבי בצלאל רנשבורג.
הגאון רבי בצלאל רנשבורג (בקיצור: ר"ב; תקכ"ב-תקפ"א), מגדולי דורו ומחכמי פראג. תלמיד מובהק של בעל ה"נודע ביהודה". בהקדמת ספרו "הורה גבר" כותב רבי בצלאל על מורו ורבו: "מדי שבת בשבתו... לא מנעתי לשמוע תורה מפיהו" ובתשובותיו הוא מכנהו "גדול האחרונים". מספריו: "הורה גבר" על מסכת הוריות [שהוא הספר היחיד שזכה להדפיס בחייו]. רבים מחיבוריו וחידושיו אבדו ברבות הימים, ובדור האחרון נדפס חיבורו "חכמת בצלאל - פתחי נדה" וספר השו"ת שלו. הגהותיו על הש"ס נדפסו במהדורת התלמוד שנדפסה בפראג, ולאחר מכן במהדורת ש"ס ווילנא, תחת השם "הגהות ר"ב רנשבורג". גם פירושו על הרא"ש - "שדה צופים" - נדפס במהדורות הש"ס.
[1] דף. 20.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. פגע עש בשוליים הימניים.
בראש השער רישום בעלות חתום: "קניתי בעד... בצלאל ר"ב" - חתימת ידו של רבי בצלאל רנשבורג.
הגאון רבי בצלאל רנשבורג (בקיצור: ר"ב; תקכ"ב-תקפ"א), מגדולי דורו ומחכמי פראג. תלמיד מובהק של בעל ה"נודע ביהודה". בהקדמת ספרו "הורה גבר" כותב רבי בצלאל על מורו ורבו: "מדי שבת בשבתו... לא מנעתי לשמוע תורה מפיהו" ובתשובותיו הוא מכנהו "גדול האחרונים". מספריו: "הורה גבר" על מסכת הוריות [שהוא הספר היחיד שזכה להדפיס בחייו]. רבים מחיבוריו וחידושיו אבדו ברבות הימים, ובדור האחרון נדפס חיבורו "חכמת בצלאל - פתחי נדה" וספר השו"ת שלו. הגהותיו על הש"ס נדפסו במהדורת התלמוד שנדפסה בפראג, ולאחר מכן במהדורת ש"ס ווילנא, תחת השם "הגהות ר"ב רנשבורג". גם פירושו על הרא"ש - "שדה צופים" - נדפס במהדורות הש"ס.
[1] דף. 20.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. פגע עש בשוליים הימניים.
קטגוריה
ספרים עם חתימות, הגהות והקדשות
קָטָלוֹג
מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
18.9.2019
פתיחה: $800
נמכר ב: $1,750
כולל עמלת קונה
ספר רנה של תורה. מגלת שיר השירים, עם פירוש רש"י ועם הפירושים "מטיב שיר" ו"שאר ישראל", מאת הגאון רבי נפתלי צבי יהודה ברלין מוולוז'ין. ווארשא, [תרמ"ז] 1886.
בראש דף השער שתי הקדשות (קצוצות). הראשונה: הקדשת המחבר הגאון הנצי"ב בכתב-ידו וחתימתו: "[מתנה... המחבר לידידי...] רב פעלים י"א כש"ת מ' יצחק לוריא המכ[ונה] לעווין נ"י. נפתלי צביהודא ברלין" [כידוע, נהג הנצי"ב לחבר בחתימתו את האות י' האחרונה של שמו צבי עם האות י' הראשונה של שמו יהודה]. הקדשה (קצוצה) נוספת בשולי הדף, בכתב-ידו וחתימתו של בן המחבר רבי חיים ברלין, ליהודי מאנגליה: "...הרב המופלג מ' אברהם ישראל פרידנער הי"ו שו"ב בעיר ליווערפאהל. חיים ברלין הרב דוואלאזין". חותמות בעלות שונות של המקבל השני, האספן הנודע: "אי"פ - A. I. Friedner" מהעיר ליברפול ומהעיר לונדון.
הגאון רבי נפתלי צבי יהודה ברלין - הנצי"ב מוולוז'ין (תקע"ז-תרנ"ג), מגדולי גאוני דורו, חתנו של הגאון רבי יצחק מוואלוז'ין וממלא מקומו בראשות הישיבה במשך עשרות שנים. הנצי"ב מוואלוז'ין נודע בהתמדתו ובגאונותו הרבה. במשך עשרות שנים הנהיג ברמה, במסירות ובאהבה את ישיבת וולוז'ין, שהיתה "בית היוצר" המרכזי לגדולי התורה שפיארו את יהדות ליטא, רוסיה ופולין. באישיותו האצילית ובלמדנותו העמוקה והיסודית העמיד דורות של תלמידי חכמים גדולי-עולם, ראשי ישיבות, דיינים ורבני ערים. בנוסף לכך היה מעורב בהנהגת הציבור ודעתו היתה סמכותית ומכרעת בכל עניני הקהילות ברוסיה וליטא. כמו כן היה משיב תשובות בהלכה לרבנים רבים שפנו לקבל את הכרעותיו, במשך שנים אלו היה רגיל לחתום בכל מכתביו "העמוס בעבודה". חיבר ספרים רבים: "העמק שאלה" - חידושים על ה"שאילתות"; "העמק דבר" על התורה; "רנה של תורה" על מגילת שיר השירים; "אמרי שפר" על הגדה של פסח; שו"ת "משיב דבר"; חידושי הש"ס ופירושים על מדרשי ההלכה: מכילתא ספרי וספרא.
בנו הגאון המפורסם רבי חיים ברלין (תקצ"ב-תרע"ג), מגדולי דורו ומדמויות ההוד של ליטא וירושלים. בנו הבכור של הנצי"ב מוואלוז'ין. שימש כרב הראשי בעיר מוסקבה, והשפעתו התורנית התפרסה במרחבי רוסיה. כיהן תקופה כראש-ישיבה ורב העיר בוואלוז'ין, כאשר תכניתו של אביו הנצי"ב להעביר אליו את כל סמכויותיו בהנהגת הישיבה וברבנות העיר, אך התכנית לא צלחה בידו ולאחר תקופה קצרה נסגרה הישיבה בפקודת השלטונות, שאף אסרו על הנצי"ב ועל בנו להמשיך לגור בוולוז'ין. הנצי"ב יצא לגלות בעיר ווארשא, ובנו רבי חיים ברלין נתקבל לכהן ברבנות העיר קוברין. בשנת תרנ"ו עבר לכהן ברבנות העיר ילעסטוואגרד, ובשנת תרס"ו עלה לארץ ישראל, ועד מהרה הוכר במעמדו וסמכותו כאחד המיוחד מגדולי רבני העיר ירושלים.
134, [1] עמ'. 21.5 ס"מ. נייר יבש ושביר. מצב טוב-בינוני. קרעים בשולי דף השער. כתמים. סימני עש קלים. מספר דפים מנותקים (דף השער מנותק בחלקו). כריכה ישנה, פגומה.
בראש דף השער שתי הקדשות (קצוצות). הראשונה: הקדשת המחבר הגאון הנצי"ב בכתב-ידו וחתימתו: "[מתנה... המחבר לידידי...] רב פעלים י"א כש"ת מ' יצחק לוריא המכ[ונה] לעווין נ"י. נפתלי צביהודא ברלין" [כידוע, נהג הנצי"ב לחבר בחתימתו את האות י' האחרונה של שמו צבי עם האות י' הראשונה של שמו יהודה]. הקדשה (קצוצה) נוספת בשולי הדף, בכתב-ידו וחתימתו של בן המחבר רבי חיים ברלין, ליהודי מאנגליה: "...הרב המופלג מ' אברהם ישראל פרידנער הי"ו שו"ב בעיר ליווערפאהל. חיים ברלין הרב דוואלאזין". חותמות בעלות שונות של המקבל השני, האספן הנודע: "אי"פ - A. I. Friedner" מהעיר ליברפול ומהעיר לונדון.
הגאון רבי נפתלי צבי יהודה ברלין - הנצי"ב מוולוז'ין (תקע"ז-תרנ"ג), מגדולי גאוני דורו, חתנו של הגאון רבי יצחק מוואלוז'ין וממלא מקומו בראשות הישיבה במשך עשרות שנים. הנצי"ב מוואלוז'ין נודע בהתמדתו ובגאונותו הרבה. במשך עשרות שנים הנהיג ברמה, במסירות ובאהבה את ישיבת וולוז'ין, שהיתה "בית היוצר" המרכזי לגדולי התורה שפיארו את יהדות ליטא, רוסיה ופולין. באישיותו האצילית ובלמדנותו העמוקה והיסודית העמיד דורות של תלמידי חכמים גדולי-עולם, ראשי ישיבות, דיינים ורבני ערים. בנוסף לכך היה מעורב בהנהגת הציבור ודעתו היתה סמכותית ומכרעת בכל עניני הקהילות ברוסיה וליטא. כמו כן היה משיב תשובות בהלכה לרבנים רבים שפנו לקבל את הכרעותיו, במשך שנים אלו היה רגיל לחתום בכל מכתביו "העמוס בעבודה". חיבר ספרים רבים: "העמק שאלה" - חידושים על ה"שאילתות"; "העמק דבר" על התורה; "רנה של תורה" על מגילת שיר השירים; "אמרי שפר" על הגדה של פסח; שו"ת "משיב דבר"; חידושי הש"ס ופירושים על מדרשי ההלכה: מכילתא ספרי וספרא.
בנו הגאון המפורסם רבי חיים ברלין (תקצ"ב-תרע"ג), מגדולי דורו ומדמויות ההוד של ליטא וירושלים. בנו הבכור של הנצי"ב מוואלוז'ין. שימש כרב הראשי בעיר מוסקבה, והשפעתו התורנית התפרסה במרחבי רוסיה. כיהן תקופה כראש-ישיבה ורב העיר בוואלוז'ין, כאשר תכניתו של אביו הנצי"ב להעביר אליו את כל סמכויותיו בהנהגת הישיבה וברבנות העיר, אך התכנית לא צלחה בידו ולאחר תקופה קצרה נסגרה הישיבה בפקודת השלטונות, שאף אסרו על הנצי"ב ועל בנו להמשיך לגור בוולוז'ין. הנצי"ב יצא לגלות בעיר ווארשא, ובנו רבי חיים ברלין נתקבל לכהן ברבנות העיר קוברין. בשנת תרנ"ו עבר לכהן ברבנות העיר ילעסטוואגרד, ובשנת תרס"ו עלה לארץ ישראל, ועד מהרה הוכר במעמדו וסמכותו כאחד המיוחד מגדולי רבני העיר ירושלים.
134, [1] עמ'. 21.5 ס"מ. נייר יבש ושביר. מצב טוב-בינוני. קרעים בשולי דף השער. כתמים. סימני עש קלים. מספר דפים מנותקים (דף השער מנותק בחלקו). כריכה ישנה, פגומה.
קטגוריה
ספרים עם חתימות, הגהות והקדשות
קָטָלוֹג
מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
18.9.2019
פתיחה: $4,000
לא נמכר
ספר משנה למלך, חידושים וביאורים על משנה תורה להרמב"ם, מאת רבי יהודה רוזאניס. המבורג, תק"ן [1790].
בדף המגן הקדמי הקדשה בכתב-יד קדשו של רבי משה יהושע יהודה ליב (המהרי"ל) דיסקין: "נתונים נתונים המה במתנות דרשה לתלמידי המשכיל השנון והמופלג מו"ה נפתלי כץ".
בסמוך להקדשה נוסף (כנראה בכתב-ידו של רבי נפתלי כץ מקבל הספר): "נתונה במתנה מאת הגאון נזר ישראל כמר יהושע יהודא ליב דיסקין".
רישומי בעלות נוספים בדף זה ובדף המגן האחורי.
הגאון הקדוש רבי משה יהושע יהודה ליב (המהרי"ל) דיסקין (תקע"ז-תרנ"ח), מגדולי הדור, לוחם מלחמות ה', שנודע בכינויו "השרף מבריסק", בשל מדרגותיו הגבוהות ביראת ה'. הטביע את חותמו בירושלים לדורותיה. בשנים תר"ד-תרל"ז כיהן במשרות רבנות במספר ערים חשובות בליטא ובלרוס: מזריטש, קובנה, לומז'ה, שקלוב ובריסק. בשנת תרל"ז עלה לארץ הקודש והתיישב בירושלים. בירושלים התלכדה סביבו קבוצת תלמידים, עילויים מפורסמים, שבפניהם מסר את שיעוריו הגאוניים והעמוקים. רבה האשכנזי של ירושלים בימים ההם היה הגאון רבי שמואל סלנט, אך קהילות הקנאים בירושלים (כדוגמת יוצאי הונגריה ועוד), שלא מצאה חן בעיניהם הנהגתו המתונה של הגר"ש סלנט, הכתירו את מהרי"ל למורם ורבם. מציאות זו יצרה חיכוכים מידי פעם בינו לבין הגר"ש שהיו שונים בדעותיהם, במזגם ובאופיים. מהרי"ל התפרסם בקנאותו, מלחמותיו והחרמות שפרסם נגד פורצי הגדר למיניהם שניסו להרים ראש בימיו בירושלים, במשכילים, בבתי הספר ("שקאלעס") ובלימוד שפות זרות. בירושלים ייסד את ישיבתו "אהל משה", וכן את המוסד המפורסם "בית היתומים דיסקין".
מהרי"ל חונן במח גאוני ובכישרונות של עילוי, אך יחד עם זאת נודע במדרגותיו הגבוהות ביראת ה'. מסופר כי בכל ליל שבת, כשהיה מגיע בתפילתו למילים "לפניו נעבוד ביראה ופחד", היו פניו מאדימות כאש, והווריד במצחו היה בולט ומתנפח - מראה שהשרה מורא על הסובבים בכל שבוע מחדש. היו מתלמידיו שנהגו לבא בכל ליל שבת בכדי להביט בפני קדשו בשעה זו. גם בליל שבת האחרון לחייו, פחות מיממה לפני שנפטר, כשהוא שוכב מחוסר הכרה במיטתו, נשמע קולו לוחש מילים אלו, כשכל הנוכחים רואים איך פניו מאדימות והווריד במצחו בולט ומתנפח (השרף מבריסק, עמ' 121-118). סיפורי מופת וישועה רבים התרחשו במחיצתו, ברכותיו ותפילותיו לא שבו ריקם. תלמידו רבי יעקב אורנשטיין כתב עליו: "עין בעין ראינו כמה חולים גוססים הקים בתפילותיו הקדושים" (שם, עמ' 467).
גדולי דורו העריצו אותו וחרדו ממנו. רבי אליהו חיים מייזל אב"ד לודז' אמר עליו: "הוא רבן של כל בני הגולה וכולנו נגדו כקליפת השום". ה"בית הלוי" אמר לבנו הגר"ח מבריסק: "עדיין לא הגעתי לחצי המורא שיש לנו לירא מאותו גאון וקדוש". האדמו"ר מראדזין, "בעל התכלת" כתב עליו: "שידוע שאין בכל הדור אחד שיגיע לקרסולי הגאון הצדיק" (שם, עמ' 3).
[2], כ; סג; פט; 34; עא דף. שם הספר ומקום הדפוס בדיו אדומה. 37 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, כתמי רטיבות ובלאי. קרעים במספר דפים. קרעים בדף המגן הקדמי ובדף השער, עם פגיעה בטקסט בעמוד האחורי של דף השער. כריכה חלקית ופגומה, ללא שדרה וכריכה אחורית.
מצורף אישור מומחה על זיהוי ההקדשה ככתיבת יד קדשו של המהרי"ל דיסקין.
בדף המגן הקדמי הקדשה בכתב-יד קדשו של רבי משה יהושע יהודה ליב (המהרי"ל) דיסקין: "נתונים נתונים המה במתנות דרשה לתלמידי המשכיל השנון והמופלג מו"ה נפתלי כץ".
בסמוך להקדשה נוסף (כנראה בכתב-ידו של רבי נפתלי כץ מקבל הספר): "נתונה במתנה מאת הגאון נזר ישראל כמר יהושע יהודא ליב דיסקין".
רישומי בעלות נוספים בדף זה ובדף המגן האחורי.
הגאון הקדוש רבי משה יהושע יהודה ליב (המהרי"ל) דיסקין (תקע"ז-תרנ"ח), מגדולי הדור, לוחם מלחמות ה', שנודע בכינויו "השרף מבריסק", בשל מדרגותיו הגבוהות ביראת ה'. הטביע את חותמו בירושלים לדורותיה. בשנים תר"ד-תרל"ז כיהן במשרות רבנות במספר ערים חשובות בליטא ובלרוס: מזריטש, קובנה, לומז'ה, שקלוב ובריסק. בשנת תרל"ז עלה לארץ הקודש והתיישב בירושלים. בירושלים התלכדה סביבו קבוצת תלמידים, עילויים מפורסמים, שבפניהם מסר את שיעוריו הגאוניים והעמוקים. רבה האשכנזי של ירושלים בימים ההם היה הגאון רבי שמואל סלנט, אך קהילות הקנאים בירושלים (כדוגמת יוצאי הונגריה ועוד), שלא מצאה חן בעיניהם הנהגתו המתונה של הגר"ש סלנט, הכתירו את מהרי"ל למורם ורבם. מציאות זו יצרה חיכוכים מידי פעם בינו לבין הגר"ש שהיו שונים בדעותיהם, במזגם ובאופיים. מהרי"ל התפרסם בקנאותו, מלחמותיו והחרמות שפרסם נגד פורצי הגדר למיניהם שניסו להרים ראש בימיו בירושלים, במשכילים, בבתי הספר ("שקאלעס") ובלימוד שפות זרות. בירושלים ייסד את ישיבתו "אהל משה", וכן את המוסד המפורסם "בית היתומים דיסקין".
מהרי"ל חונן במח גאוני ובכישרונות של עילוי, אך יחד עם זאת נודע במדרגותיו הגבוהות ביראת ה'. מסופר כי בכל ליל שבת, כשהיה מגיע בתפילתו למילים "לפניו נעבוד ביראה ופחד", היו פניו מאדימות כאש, והווריד במצחו היה בולט ומתנפח - מראה שהשרה מורא על הסובבים בכל שבוע מחדש. היו מתלמידיו שנהגו לבא בכל ליל שבת בכדי להביט בפני קדשו בשעה זו. גם בליל שבת האחרון לחייו, פחות מיממה לפני שנפטר, כשהוא שוכב מחוסר הכרה במיטתו, נשמע קולו לוחש מילים אלו, כשכל הנוכחים רואים איך פניו מאדימות והווריד במצחו בולט ומתנפח (השרף מבריסק, עמ' 121-118). סיפורי מופת וישועה רבים התרחשו במחיצתו, ברכותיו ותפילותיו לא שבו ריקם. תלמידו רבי יעקב אורנשטיין כתב עליו: "עין בעין ראינו כמה חולים גוססים הקים בתפילותיו הקדושים" (שם, עמ' 467).
גדולי דורו העריצו אותו וחרדו ממנו. רבי אליהו חיים מייזל אב"ד לודז' אמר עליו: "הוא רבן של כל בני הגולה וכולנו נגדו כקליפת השום". ה"בית הלוי" אמר לבנו הגר"ח מבריסק: "עדיין לא הגעתי לחצי המורא שיש לנו לירא מאותו גאון וקדוש". האדמו"ר מראדזין, "בעל התכלת" כתב עליו: "שידוע שאין בכל הדור אחד שיגיע לקרסולי הגאון הצדיק" (שם, עמ' 3).
[2], כ; סג; פט; 34; עא דף. שם הספר ומקום הדפוס בדיו אדומה. 37 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, כתמי רטיבות ובלאי. קרעים במספר דפים. קרעים בדף המגן הקדמי ובדף השער, עם פגיעה בטקסט בעמוד האחורי של דף השער. כריכה חלקית ופגומה, ללא שדרה וכריכה אחורית.
מצורף אישור מומחה על זיהוי ההקדשה ככתיבת יד קדשו של המהרי"ל דיסקין.
קטגוריה
ספרים עם חתימות, הגהות והקדשות
קָטָלוֹג
מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
18.9.2019
פתיחה: $500
נמכר ב: $1,188
כולל עמלת קונה
מגילת אסתר, עם פירוש רש"י, שפתי חכמים ופירוש מאת רבי מאיר ליבוש מלבי"ם. וורשא, תרל"ח 1878. נדפסה בחיי המחבר המלבי"ם.
על חזית הכריכה הקדמית, מוטבעת הקדשה מוזהבת ביידיש מאת המחבר, לכבודו של הברון ווילהלם קארל רוטשילד (בשמו העברי: שמעון זאב) הידוע בכינויו "הברון הצדיק מפרנקפורט", עם מחמאות רבות לאצילותו ונדיבותו של הוד רוממותו "באראן קארל ווילהעלם פאן ראטהשילד", הדואג בנדיבותו לטובת האנושות. בסיום ההקדשה נכתב כי הספר ניתן "צור עוויגען עראיננעראונג פאן דען האהען ראבבינער מלבים" [=למזכרת נצח מאת הרב הראשי מלבים].
הגאון רבי מאיר ליבוש מלבי"ם (=מאיר ליבוש בן יחיאל מיכל; תקס"ט-תר"מ), פרשן התנ"ך הנודע, מגדולי דורו, בקי בנגלה ובנסתר (תלמידו בקבלה של רבי צבי הירש מזידיטשוב). בצעירותו כתב את הספר "ארצות החיים" על השו"ע שזכה להסכמתו הנלהבת של ה"חתם סופר" ופרסם את שמו כגאון מופלא. בכל מקומות רבנותו ונדודיו (כיהן כרב בוורשנא, קמפנא, בוקרשט, חרסון, לונטשיץ, מוהילב וקניגסברג) נודע במלחמתו הבלתי מתפשרת ב"מחדשים", במשכילים וברפורמים, ובשל כך סבל תלאות וצרות רבות. במהלך כהונתו בבוקרשט ניהל מאבקים עם משכילי העיר שהסתיימו בעלילת-דם שרקמו מתנגדיו נגדו, הוא נאסר ונשפט לעונש מוות, ורק בעקבות התערבות השר משה מונטיפיורי למענו הומתק עונשו לגזירת גירוש מרומניה. התפשטות ההשכלה הביאה אותו לרתום את כשרונותיו ולהקדיש את זמנו לכתיבת פירוש שיטתי על התנ"ך, במטרה לבאר את עומק חכמת חז"ל ואמיתות התורה שבעל-פה, וכך נולד פירושו המפורסם לתנ"ך שהתקבל בכל תפוצות ישראל וזכה למאות מהדורות.
מקבל הספר: הברון שמעון וואלף (ווילהלם) רוטשילד (1828-1901), מנכבדי קהלת פרנקפורט דמיין. בנו של הברון קארל (קלמן) מאיר רוטשילד (1788-1855 - בנו של מאיר אנשיל רוטשילד מייסד שושלת הבנקאים הידועה). נודע כיהודי ירא שמים. בשנת תר"ט הוקמה במימונו הקהילה החרדית העצמאית בעירו פרנקפורט, אשר לרבנותה נקרא לכהן הרש"ר הירש. עמד בקשרים הדוקים עם כל גדולי התורה בדורו, ותמך רבות במוסדות התורה והישיבות במזרח אירופה. לפתחו שיחרו רבנים, תלמידי חכמים, מחברי ספרים, ונצרכים מכל רחבי אירופה.
כד דף. דף אחרון חסר (הטקסט של מגילת אסתר הושלם בכתב-יד מאוחר). 22 ס"מ. מצב טוב. מעט כתמים. כריכת עור מקורית עם עיטורים מוזהבים. פגמים בכריכה.
על חזית הכריכה הקדמית, מוטבעת הקדשה מוזהבת ביידיש מאת המחבר, לכבודו של הברון ווילהלם קארל רוטשילד (בשמו העברי: שמעון זאב) הידוע בכינויו "הברון הצדיק מפרנקפורט", עם מחמאות רבות לאצילותו ונדיבותו של הוד רוממותו "באראן קארל ווילהעלם פאן ראטהשילד", הדואג בנדיבותו לטובת האנושות. בסיום ההקדשה נכתב כי הספר ניתן "צור עוויגען עראיננעראונג פאן דען האהען ראבבינער מלבים" [=למזכרת נצח מאת הרב הראשי מלבים].
הגאון רבי מאיר ליבוש מלבי"ם (=מאיר ליבוש בן יחיאל מיכל; תקס"ט-תר"מ), פרשן התנ"ך הנודע, מגדולי דורו, בקי בנגלה ובנסתר (תלמידו בקבלה של רבי צבי הירש מזידיטשוב). בצעירותו כתב את הספר "ארצות החיים" על השו"ע שזכה להסכמתו הנלהבת של ה"חתם סופר" ופרסם את שמו כגאון מופלא. בכל מקומות רבנותו ונדודיו (כיהן כרב בוורשנא, קמפנא, בוקרשט, חרסון, לונטשיץ, מוהילב וקניגסברג) נודע במלחמתו הבלתי מתפשרת ב"מחדשים", במשכילים וברפורמים, ובשל כך סבל תלאות וצרות רבות. במהלך כהונתו בבוקרשט ניהל מאבקים עם משכילי העיר שהסתיימו בעלילת-דם שרקמו מתנגדיו נגדו, הוא נאסר ונשפט לעונש מוות, ורק בעקבות התערבות השר משה מונטיפיורי למענו הומתק עונשו לגזירת גירוש מרומניה. התפשטות ההשכלה הביאה אותו לרתום את כשרונותיו ולהקדיש את זמנו לכתיבת פירוש שיטתי על התנ"ך, במטרה לבאר את עומק חכמת חז"ל ואמיתות התורה שבעל-פה, וכך נולד פירושו המפורסם לתנ"ך שהתקבל בכל תפוצות ישראל וזכה למאות מהדורות.
מקבל הספר: הברון שמעון וואלף (ווילהלם) רוטשילד (1828-1901), מנכבדי קהלת פרנקפורט דמיין. בנו של הברון קארל (קלמן) מאיר רוטשילד (1788-1855 - בנו של מאיר אנשיל רוטשילד מייסד שושלת הבנקאים הידועה). נודע כיהודי ירא שמים. בשנת תר"ט הוקמה במימונו הקהילה החרדית העצמאית בעירו פרנקפורט, אשר לרבנותה נקרא לכהן הרש"ר הירש. עמד בקשרים הדוקים עם כל גדולי התורה בדורו, ותמך רבות במוסדות התורה והישיבות במזרח אירופה. לפתחו שיחרו רבנים, תלמידי חכמים, מחברי ספרים, ונצרכים מכל רחבי אירופה.
כד דף. דף אחרון חסר (הטקסט של מגילת אסתר הושלם בכתב-יד מאוחר). 22 ס"מ. מצב טוב. מעט כתמים. כריכת עור מקורית עם עיטורים מוזהבים. פגמים בכריכה.
קטגוריה
ספרים עם חתימות, הגהות והקדשות
קָטָלוֹג