ספר רנה של תורה. מגלת שיר השירים, עם פירוש רש"י ועם הפירושים "מטיב שיר" ו"שאר ישראל", מאת הגאון רבי נפתלי צבי יהודה ברלין מוולוז'ין. ווארשא, [תרמ"ז] 1886.
בראש דף השער שתי הקדשות (קצוצות). הראשונה: הקדשת המחבר הגאון הנצי"ב בכתב-ידו וחתימתו: "[מתנה... המחבר לידידי...] רב פעלים י"א כש"ת מ' יצחק לוריא המכ[ונה] לעווין נ"י. נפתלי צביהודא ברלין" [כידוע, נהג הנצי"ב לחבר בחתימתו את האות י' האחרונה של שמו צבי עם האות י' הראשונה של שמו יהודה]. הקדשה (קצוצה) נוספת בשולי הדף, בכתב-ידו וחתימתו של בן המחבר רבי חיים ברלין, ליהודי מאנגליה: "...הרב המופלג מ' אברהם ישראל פרידנער הי"ו שו"ב בעיר ליווערפאהל. חיים ברלין הרב דוואלאזין". חותמות בעלות שונות של המקבל השני, האספן הנודע: "אי"פ - A. I. Friedner" מהעיר ליברפול ומהעיר לונדון.
הגאון רבי נפתלי צבי יהודה ברלין - הנצי"ב מוולוז'ין (תקע"ז-תרנ"ג), מגדולי גאוני דורו, חתנו של הגאון רבי יצחק מוואלוז'ין וממלא מקומו בראשות הישיבה במשך עשרות שנים. הנצי"ב מוואלוז'ין נודע בהתמדתו ובגאונותו הרבה. במשך עשרות שנים הנהיג ברמה, במסירות ובאהבה את ישיבת וולוז'ין, שהיתה "בית היוצר" המרכזי לגדולי התורה שפיארו את יהדות ליטא, רוסיה ופולין. באישיותו האצילית ובלמדנותו העמוקה והיסודית העמיד דורות של תלמידי חכמים גדולי-עולם, ראשי ישיבות, דיינים ורבני ערים. בנוסף לכך היה מעורב בהנהגת הציבור ודעתו היתה סמכותית ומכרעת בכל עניני הקהילות ברוסיה וליטא. כמו כן היה משיב תשובות בהלכה לרבנים רבים שפנו לקבל את הכרעותיו, במשך שנים אלו היה רגיל לחתום בכל מכתביו "העמוס בעבודה". חיבר ספרים רבים: "העמק שאלה" - חידושים על ה"שאילתות"; "העמק דבר" על התורה; "רנה של תורה" על מגילת שיר השירים; "אמרי שפר" על הגדה של פסח; שו"ת "משיב דבר"; חידושי הש"ס ופירושים על מדרשי ההלכה: מכילתא ספרי וספרא.
בנו הגאון המפורסם רבי חיים ברלין (תקצ"ב-תרע"ג), מגדולי דורו ומדמויות ההוד של ליטא וירושלים. בנו הבכור של הנצי"ב מוואלוז'ין. שימש כרב הראשי בעיר מוסקבה, והשפעתו התורנית התפרסה במרחבי רוסיה. כיהן תקופה כראש-ישיבה ורב העיר בוואלוז'ין, כאשר תכניתו של אביו הנצי"ב להעביר אליו את כל סמכויותיו בהנהגת הישיבה וברבנות העיר, אך התכנית לא צלחה בידו ולאחר תקופה קצרה נסגרה הישיבה בפקודת השלטונות, שאף אסרו על הנצי"ב ועל בנו להמשיך לגור בוולוז'ין. הנצי"ב יצא לגלות בעיר ווארשא, ובנו רבי חיים ברלין נתקבל לכהן ברבנות העיר קוברין. בשנת תרנ"ו עבר לכהן ברבנות העיר ילעסטוואגרד, ובשנת תרס"ו עלה לארץ ישראל, ועד מהרה הוכר במעמדו וסמכותו כאחד המיוחד מגדולי רבני העיר ירושלים.
134, [1] עמ'. 21.5 ס"מ. נייר יבש ושביר. מצב טוב-בינוני. קרעים בשולי דף השער. כתמים. סימני עש קלים. מספר דפים מנותקים (דף השער מנותק בחלקו). כריכה ישנה, פגומה.