בד רקום, עם עיטורים ופסוקים. מקום לא ידוע [האימפריה העות'מאנית?, המחצית הראשונה של המאה ה-20].
רקמת חוטי מתכת זהובים וחוטי כותנה על בדי משי וכותנה.
יריעת בד מלבנית, אשר שימשה, כפי הנראה, כמפת שולחן. בשוליים רקומים קטעי הפסוקים "שב לימיני" (תהלים ק"י, א') ו"הון ועשר בביתו" (תהלים קי"ב, ג'); בין הפסוקים מפרידים עיטורי עצים. פני השטח רקומים דוגמה חוזרת של רועה צאן (כנראה, בן-דמותו של המלך דוד) מוקף כבשים, מלטף כבשה בשמאלו ואוחז טלה בימינו. במרכז היריעה רקומים שלושה עיטורים בצורת נבל. ייתכן כי בד זה נרקם ונשלח כשי לכבוד תורם או נדבן.
אורך: 50 ס"מ בקירוב, רוחב: 103 ס"מ בקירוב. מצב בינוני. כתמים רבים. סימני קיפול. חוטים פרומים.