מכתב בחתימת ידו של הגאון רבי שמואל סלנט. ירושלים, תרנ"א [1891].
נשלח אל הקונסול האוסטרו-הונגרי, כתשובה לבקשתו לקבלת מידע על פרטי הסכסוך על תכשיטי וכספי-נדוניה, בין הד"ר פופילוס לבין מחותנו הרב יוסף ניסים בורלא [ראב"ד הספרדים בירושלים]. המכתב כולל הצעת פתרון מעשי, לפיו יופקדו תכשיטי הנדוניה ביד נאמן למשך שנה או פחות משנה אם "יראו כי שלום-אמת בין הזוג...".
הגאון הנודע רבי שמואל סלנט (תקע"ו-תרס"ט), נולד בליטא ונודע מילדותו כ"עילוי" גאוני. בהיותו כבן שבע [!] כבר נדד למרכזי התורה בליטא, ובהיותו נער כבן 14 קיבל מכתב מרבו הגאון רבי אבלי פאסוואלער ראב"ד ווילנא בשאלה מסובכת של סידור גט, בו ניכר כי כבר מאז סמך רבו על הוראותיו כהוראת רב מופלג בתורה. בימי נערותו למד בעיר סלנט בחברותא עם רֵעוֹ הגאון רבי ישראל מסלנט [אבי תנועת המוסר]. לאחר שנשא את בתו של הצדיק רבי יוסף זונדל מסלנט, עלה בשנת תר"א (1841) לארץ ישראל כדי לשמש כמורה הוראה ורב לקהילת ה"פרושים" תלמידי הגר"א שהתגוררו בירושלים. שימש ברבנות ירושלים קרוב לשבעים שנה, הקים את מוסדות החינוך והחסד בעיר, יסד בית דין וביסס את הקהילה האשכנזית. נודע בפקחותו הגאונית ובגישתו המציאותית בפסקי-הלכה ובכל ניהול עניני הציבור בירושלים וברחבי קהילות העולם.
דף 27 ס"מ. כתיבת ידי סופר, וחתום בחתימת ידו של רבי "שמואל סלאנט" וחותמתו. מצב טוב. סימני קיפול.