מכתב סמיכה ארוך בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי צבי קינסטליכער. סיביאו-הרמנשטט, כסלו, תרפ"ז [1926]. בשולי הדף השני ומעבר לו: שתי סמיכות נוספות בכתב-ידם וחתימתם של הגאון רבי "חיים מרדכי ראללער" ושל הגאון רבי "יחזקאל ראטטער". קלוזנבורג, כסלו תרפ"ז [1926].
הגאון הקדוש רבי יחזקאל רוטר (תרל"ו-תרצ"ט), אדמו"ר מהאדאס ורב קהל-יראים בקלויזנבורג. חתן האדמו"ר רבי אהרן ישעיה פיש מהאדאס. תלמיד האדמו"רים רבי ישכר דב רוקח מבעלז ורבי יחזקאל שרגא הלברשטאם משיניווא. צוואתו ותולדותיו נדפסו בספר "זכרון יחזקאל" (קלוזנבורג, ת"ש). ראה אודותיו אנציקלופדיה לחסידות, ב', עמ' קע"ט.
הגאון רבי צבי קינסטליכר (תרל"א-תשכ"ה), אב"ד סיביאו (סעבען, הרמנשטט). בעל "באר צבי", מגדולי רבני הונגריה-זיבנבירגן, ומחשובי מקורבי אדמו"רי בעלז.
הגאון רבי חיים מרדכי רולר (תרכ"ח-תש"ז, אוצר הרבנים 6487), זקן-ההוראה. מגדולי רבני רומניה. גאון וצדיק מפורסם. בצעירותו הדפיס את חידושיו על הש"ס "חידושי בן יאיר" (טשרנוביץ תר"ס) - ספר שהיה חביב בעיני רבי חיים מבריסק. נודע גם כפוסק מובהק, ולאחר מלחמת העולם השניה פעל רבות להתרת עגונות. תשובותיו בהלכה נדפסו בשלשת כרכי ספרו "שו"ת באר חיים מרדכי".
מקבל הסמיכה: הבחור "לוי יצחק מיללער" (תרס"ד-תשנ"ו), בן רבי אשר אנשיל יהודה מילר אב"ד פטרוזשני שבטראנסילבניה (תר"מ-תשכ"א). נודע מבחרותו כגאון מופלג, וחידושי תורתו התפרסמו בקבצים התורניים בתקופתו. בשנת תר"צ בערך נשא את בתו של רבי יוסף צבי היילפרין אב"ד שומקוט. לימים כיהן רבי לוי יצחק מילר כאב"ד דעווא, ולאחר השואה כיהן כאב"ד טמשוואר. לאחר עלייתו לארץ ישראל באמצע שנות ה-50, כיהן כרבה של קרית-בנימין (קרית פרוסטיג) וכרב ראשי לקרית-אתא.
נייר מכתבים רשמי, [3] עמ' כתובים. 22.5 ס"מ. מצב בינוני, בלאי, כתמים וקרעים.