מכתב בכתב-ידו וחתימתו של הגאון הצדיק רבי אבא גרוסבורד (גרוסברד) משגיח בישיבת לומז'ה. פתח תקוה, סיון תש"ג [1943].
במכתב מתאר המשגיח את תכניותיו להקים ישיבות נוספות ומרכזי תורה בישובים שונים בארץ ישראל - "...הנה נתחולל רעיון בישיבתנו... להבנות ולהשתכלל ישיבה נאה ומפוארה, שנזכה שיהיו תלמידים שיעלו לתורה וליראה. והכלל בזה כי באם שיש ישיבה בעיר, זה משפיע הרבה על המקום לטוב. ראשית כל, מתרבים בני תורה. כי התלמידים מביאים קנאה בבנים של המקום ומתחילים לזרום תלמידים מהמקום... ע"כ יש אצלנו [בישיבת פתח תקוה] בחורים גדולי תורה ויראה... שהם רוצים להתעסק בענין זה, ובעזרת השם מסוגלים הם לזה, הן מצד יראתם ומעלותם מצד כשרונותם, ומעלתם במדות הטובות...". בהמשך המכתב הוא מתמקד בהצעה-מעשית למנות לתפקיד ראש ישיבה את תלמידו רבי ראובן יוסף גרשונוביץ "כי הוא אחד מהיותר בחירי הישיבה, מגדולי התורה והיראה. כי הוא היה כבר מגדולי הישיבה בחוץ-לארץ, מגדולי התלמידים בישיבת קמניץ...".
הגאון הצדיק רבי אברהם אבא גרוסברד (תר"נ-תש"ו), המשגיח הראשון של ישיבת פוניבז' בבני ברק. מגדולי המוסר בדורו. תלמיד מובהק רבי ירוחם ליבוביץ, מתקופת לימודיו בישיבת ראדין. כיהן כמשגיח בישיבת פוניבז' בליטא, ואח"כ עבר להקים ישיבה בעיר ריגה. בשלהי שנת תרצ"ט עלה לארץ ישראל לכהן כמשגיח בישיבת לומז'ה בפתח-תקוה. בשנת תש"ד עבר עם קבוצת תלמידים שייסדה את ישיבת פוניבז' בבני ברק. קבוצה זו התארגנה ביזמתו ובעידודו, כאשר בראש הקבוצה העמיד רבי אבא את תלמידו הגדול רבי שמואל רוזובסקי, שכבר בבחרותו החל למסור שיעורים בפני הבחורים. עם סיום מלחמת העולם השניה, כשנודע לו על רציחת רעייתו וכל צאצאיו בשואה, לקה בלבו ולאחר כשנה השיב את נשמתו ליוצרו. במכתב שלפנינו מתגלים מקצת מפעולותיו להפצת תורה והקמת ישיבות בארץ ישראל, יוזמה שקדמה ליוזמתו האחרת להקים את ישיבת פוניבז' בבני ברק.
דף 25.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. בלאי בקיפולי הנייר.