אחד עשר "כתבי קיום" (כתבי זכויות) שהוענקו ליהודי מנטובה לאורך המאה ה-17 וראשית המאה ה-18. מנטובה, 1603-1713. איטלקית ומעט עברית.
אחד עשר קונטרסים כתובים בכתב יד; כתבי קיום שהוענקו ליהודי מנטובה מידי שליטיה ודוכסיה. הקונטרסים חתומים וחלקם אף מלווים בהערות וביאורים בכתב יד, בעברית, שנרשמו סמוך לזמן פרסומם, כנראה בידי אחד מיהודי מנטובה.
הקונטרסים שלפנינו כוללים כתבי זכויות שהוענקו במשך למעלה ממאה שנים ליהודי קהילת מנטובה, מן העתיקות והמשגשגות שבקהילות היהודיות באירופה. בין היתר, נידונים בהם מקצועות היהודים, מגוריהם, הסדרת מחלוקות בין יהודים ללא יהודים, סמכויות משפט, בתי כנסת, נשיאת כלי נשק, ונושאים נוספים, השופכים אור על חיי היהודים ויחסם עם המושלים.
כפי הנראה, הוענקו כתבי הקיום מידי כל שליטי מנטובה שבתקופה הנידונה: שבעה דוכסים לבית גונזגה (Gonzaga), הדוכסית מאריה גונזגה (Maria Gonzaga, 1609-1660) ושליטה הראשון של מנטובה מטעם האימפריה ההאבסבורגית - ויטוריו אמדאו השני (Victor Amadeus II, 1666-1732).
"כתבי-קיום" [Privilegia] נפוצו בשלהי ימי הביניים בערי אירופה, ושימשו מודל לביסוס מעמדם של מיעוטים. יהודי מנטובה הורשו בתחילה לעסוק בבנקאות והלוואות בלבד, וקיומם עוגן בחוזה כלכלי עם השלטונות. עם צמיחתה של הקהילה, הצטרפו אליה גם בעלי מקצועות יהודיים שונים, והחוזה שבין היהודים והדוכסות שונה בהדרגה עד שלבסוף הפך לכתב קיום מלא. חרף התמורות הרבות שפקדו את העיר, הרעת היחס הכללי כלפי היהודים והצרכים הפוליטיים המשתנים, כיבדו השליטים את כתבי הקיום וחידשו אותם עם כניסתו לתפקיד של כל מושל.
[185] עמ' בסה"כ. דפים בגודל משתנה, מרביתם בגודל 31 ס"מ בקירוב. מצב בינוני. כתמים, קמטים וקרעים בשולי הדפים. נקבים בחלק קטן מהדפים, עם נזקים קלים או ללא נזק לטקסט. בסופם של חלק מהקונטרסים מודבקות תוויות נייר (חלקן חסרות או קרועות).
למידע נוסף, ראה: תולדות היהודים בדוכסות מנטובה, שלמה סימונסון. הוצאת אוניברסיטת תל-אביב ומכון בן-צבי, ירושלים, תשכ"ג, כרך ראשון, עמ' 72-110.